דלג לתוכן

בדיקת אמוניה (AMMONIA )

ערוץ בריאות כללית
2 דקות קריאה
אמוניה (NH3) היא מולקולה המורכבת מהיסודות חנקן ומימן, אשר מגיעה לגוף מהמזון בעזרת חיידקי מעי, כמו גם נוצרת בגוף בתגובות של חומצות אמינו ובתהליך הנקרא דה-אמינציה, בו משוחררת מולקות אמוניה מאחד מבסיסי ה-DNA. בכבד ישנו מעגל בשם מעגל האוריאה, שתפקידו העיקרי הוא להפוך מולקולות אמוניה שמצטברות בגוף לאוריאה (שתנן) בעזרת הכליות. חומר זה מופרש בשתן וכך נמנעת הצטברות יתר של אמוניה, אשר עלולה לגרום למספר מחלות ותופעות לא רצויות בגוף האדם כגון בלבול והירדמות, ובמקרים חמורים יותר אף להפרעות התפתחותיות ולפגיעה מוחית[1].

יד במעבדה אוחזת במבחנה עם בדיקת אמוניה
צילום: shutterstock

מטרת הבדיקה

בדיקת רמות האמוניה בדם ובשתן יכולה להעיד על פגיעה בתפקודי הכבד והכליות, זיהומים או פגמים מטבוליים שונים, זיהוי מוקדם של רמות גבוהות של אמוניום וטיפול בו, יכול למנוע החמרה משמעותית ואף פגיעה בלתי הפיכה[2].

מחלות ומצבים בריאותיים שאותם הבדיקה יכולה לזהות

[3]
  • אנצפלופתיה כבדית
  • דימום גסטרואינטסטינלי
  • תסמונת ריי (REYE)
  • שחמת הכבד
  • אי ספיקת כליות
  • חסימה/זיהום בדרכי השתן
  • זיהומים שיכולים לגרום לאלח דם (ספסיס)
  • עישון
  • שאנט פורטוסיסטמי של הדם
  • הזנה תוך ורידית
  • פגמים מטבוליטיים מולדים בשלבי מעגל האוראה
  • טיפול תרופתי בתרופות משתנות, נרקוטיות, חומצה ולפרואית, ברביטורטים, אלכוהול
  • הרעלת סליצילטים
  • חמצת אורגנית
  • זיהומים במושתלי ריאות
  • מחלה המוליטית של היילוד בתינוקות
  • טיפולים אנטיביוטיים - קנמיצין, נאומיצין, טטרציקלין
  • טיפול בלקטולוז

אופן ביצוע הבדיקה

הבדיקה היא בדיקת דם הנלקחת כחלק מבדיקות המעבדה במבחנת ספירת דם. יש לשים את הבדיקה על קרח ולשלוח אותה במהירות למעבדה למניעת המוליזה (פירוק של כדוריות הדם האדומות). לאחר מכן הבדיקה מועברת למעבדה, שם היא נבדקת עד לקבלת התוצאות[4].
יש להיות בצום ב-8 השעות שלפני הבדיקה ולהימנע מעישון ומפעילות גופנית בשעות אלו לשם קבלת דיוק מרבי בתוצאות הבדיקה[4].
לאחר הבדיקה יש לפנות לרופא המטפל להמשך בירור במידת הצורך[4].

אזהרות

סיכון: מדובר בבדיקות דם או שתן רגילות. לא ידועים סיכונים מיוחדים.

פענוח תוצאות

ערכי הנורמה
בדיקת אמוניה בדם נמדדת בפלזמת הדם בערכים של מיקרוגרם לדציליטר (µg/dl), כאשר הערך התקין הוא 19-60.
בדיקת אמוניה בשתן מבוצעת באיסוף שתן במשך 24 שעות בערכים של מיליאקוויולנט ליום meq/d)), כאשר הערך התקין הוא 30-50.[5].

תוצאה מעל הנורמה
יכולה להעיד על אנצפלופתיה כבדית, עישון, דימום גסטרואינטסטינלי, תסמונת ריי (REYE), שחמת כבד, אי ספיקת כליות, חסימה/זיהום בדרכי השתן, זיהומים שיכולים לגרום לאלח דם (ספסיס), שאנט פורטוסיסטמי של הדם, הזנה תוך ורידית, הרעלת סליצילטים, פגמים מטבוליטיים מולדים בשלבי מעגל האוריאה, טיפול תרופתי בתרופות משתנות, נרקוטיות, חומצה ולפרואית, ברביטורטים, אלכוהול, מחלה המוליטית של היילוד בתינוקות[3].

תוצאה מתחת לנורמה
יכולה להעיד על טיפול בלקטולוז או טיפולים אנטיביוטיים - קנמיצין, נאומיצין, טטרציקלין[3].

רמת סיכון:

הכי נמוך
רופאים בתחום
ד"ר נתן גלוק
ד"ר נתן גלוק גסטרואנטרולוגיה
5.0
( 7 חוות דעת )
"ד״ר גלוק היה זמין טלפונית לכל שאלה והיה מאוד נעים ורגיש. הצליח לתאם לי תור מאוד מהר."
ד"ר רוני רוזן
ד"ר רוני רוזן גסטרואנטרולוגיה
ד"ר צבי חי ברנע
ד"ר צבי חי ברנע נפרולוגיה
מומחה בנפרולוגיה, רופא בכיר מחלקה נפרולוגית בית חולים וולפסון

שאלות מתוך פורום גסטרו ומחלות כבד

בניהולו של ד"ר רוני רוזן
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו