דלג לתוכן

בדיקת אלקטרומיוגרפיה, EMG (Electromyography)

נוירולוגיה
3 דקות קריאה

בדיקת אלקטרומיוגרפיה (EMG) היא הליך אבחוני שנועד להעריך את בריאות השרירים ואת תאי העצב השולטים בהם (נוירונים מוטוריים). תוצאות של בדיקת EMG יכולות לזהות אי תפקוד עצבי, אי תפקוד שרירי או בעיות בהעברת אותות של עצב-שריר[1].

עצבים מוטוריים, העצבים השולטים על התנועה, מעבירים אותות חשמליים שגורמים לשרירים להתכווץ. בבדיקת EMG למעשה יש שני חלקים[2]:

  1. בדיקת עצב NCS/NCV – בחלק זה נעשה גירוי של העצבים בנקודות שונות באמצעות זרמים חשמליים קטנים, אשר גורם לעצבים לפעול באופן מלאכותי כדי שניתן יהיה למדוד את תפקודם.
  2. בדיקת EMG של השרירים - מחטים עדינות מוחדרות למספר שרירים, כאשר לכל מחט יש אלקטרודה מיקרוסקופית הקולטת את האותות החשמליים המופקים על ידי שריר.

האותות החשמליים מתורגמים לגרפים, לצלילים או לערכים מספריים, שלאחר מכן עוברים הערכה ופרשנות של איש/ת מקצוע[1].

בדיקת EMG בוחנת את האותות החשמליים שהשרירים עושים בזמן מנוחה וכאשר הם בשימוש, וכך ניתן למדוד כמה מהר וכמה טוב האותות החשמליים של הגוף עוברים במערכת העצבית. בדיקת EMG יכולה לעזור לגלות הפרעות בשרירים, בעצבים או בשניהם[3]. היא גם יכולה לקבוע את המיקום המדויק של הפציעה ולתת אינדיקציה כלשהי אם הנזק הפיך[2].

 

מחלות קשורות

בדיקת EMG מיועדת לאבחון או לשלילה של מספר מצבים בריאותיים כגון מחלות שרירים כגון ניוון שרירים ופולימיוזיטיס; מחלות הפוגעות בקשר שבין העצב לשריר כגון מיאסטניה גרביס; הפרעות של העצבים שמחוץ לחוט השדרה (מערכת העצבים ההיקפית) כגון תסמונת התעלה הקרפלית ונוירופתיות היקפיות; הפרעות המשפיעות על הנוירונים במוח או בעמוד השדרה כגון ALS ופוליו; מהפרעות המשפיעות על שורש העצב כגון פריצת דיסק[1].

 

מתי עושים את הבדיקה

נהוג לבצע בדיקת EMG כאשר ישנם סימנים שעלולים להצביע על בעיה בשרירים או בעצבים. סימנים אלו כוללים חולשת שרירים, עקצוץ או חוסר תחושה בזרועות, ברגליים, בידיים, ברגליים ו/או בפנים, התכווצויות שרירים, עוויתות, שיתוק של שרירים כלשהם[1].

הבדיקה עשויה לסייע באבחון מגוון הפרעות שרירים ועצבים, והיא עוזרת לגלות אם השרירים מגיבים בצורה הנכונה לאותות העצביים ובמידה ומתגלה נזק או מחלה, הבדיקה עוזרת בזיהוי מקור הבעיה -  אם היא נובעת מהפרעת שרירים או מבעיה עצבית[2].

אוכלוסיות בסיכון

אין אזהרות מיוחדות בביצוע הבדיקה לנשים בהריון, נשים מניקות, תינוקות וילדים, קשישים, בנהיגה, ולגבי צריכת אלכוהול.

אופן ביצוע הבדיקה

בדיקת EMG מתבצעת בשכיבה. הבדיקה נמשכת 30-90 דקות, היא יכולה לגרום למעט אי נוחות, אך במרבית המקרים הבדיקה אינה כרוכה בכאב או בסבל כלשהו[2].

בחלק הראשון של הבדיקה (NCS) יונחו מדבקות על העור כדי לתעד את תפקוד העצבים. לאחר מכן יופעל גירוי חשמלי חלש כדי לבדוק את תגובת העצבים ולתעד אותה. עצב פגום ימנע מאותות חשמליים לעבור דרכו ולהיקלט על ידי המדבקות המחוברות לעור[4].

בחלק השני של הבדיקה מוחדרת מחט זעירה לתוך השריר, כדי לבדוק ישירות את תפקודו ובריאותו. תורגש תחושת עקיצת סיכה קלה כאשר המחט מוחדרת. בחלק זה של הבדיקה לא מועבר גירוי חשמלי ושום דבר לא מוזרק דרכה. המחט היא למעשה כמו מיקרופון - היא מקליטה את הקול והתנועה של השריר, גם במנוחה וגם בתנועה[4].

הכנות לבדיקה

לקראת הבדיקה מומלץ להתרחץ וללבוש בגדים נוחים ורפויים. יש להימנע משימוש בקרמים או בושם על העור, אלו יכולים להשפיע על דיוק הבדיקה. כמו כן, יש לעדכן את הרופא/ה על נטילת תרופות מדללות דם (נוגדי קרישה), אך אין להפסיק ליטול אותן מבלי ששוחחתם על כך עם הרופא/ה[4]. עוד דגשים לקראת הבדיקה[1]:

  • תרופה שעלולה להשפיע על הבדיקה היא מסטינון (פירידוסטיגמין), יש ליידע את מבצע/ת הבדיקה אם אתם נוטלים אותה.
  • יש ליידע את הרופא/ה במידה ויש לכם קוצב לב או דפיברילטור.
  • אם אתם סובלים מפריחה/פצעים/נפיחות או בצקת באזור הבדיקה, עדכנו את הרופא/ה. במקרים אלו ייתכן ולא ניתן יהיה לבצע את הבדיקה.
  • במידה ואתם סובלים מהמופיליה או מבעיות בקרישה, יש להודיע על כך למבצע/ת הבדיקה.

אחרי הבדיקה

לאחר הבדיקה עושים להתפתח באזור הבדיקה שטפי דם קלים שנעלמים תוך ימים ספורים. פרט לכך, בדיקת אלקטרומיוגרפיה החשבת לבעלת סיכון נמוך והסיבוכים שלה נדירים מאוד. ישנו סיכון קל לדימום, לזיהום ולפגיעה בעצב במקום שבו הוחדרה המחט. כאשר הבדיקה מתבצעת על שרירי החזה, ישנו סיכון קל שהמחט תגרום לזליגה של אוויר לאזור שבין הריאות וקיר בית החזה, דבר שיכול להוביל לקריסה של ריאה (פנאומוטורקס)[1].

פענוח תוצאות

תוצאות בדיקה EMG מפוענחות על ידי נוירולוג מומחה (רופא/ה מומחה במערכת העצבים). במידה ותוצאות הבדיקה אינן תקינות, הדבר יכול להצביע על מגוון מצבים שונים - תלוי אילו שרירים או עצבים מושפעים, באיזו חומרה ועוד. בהתאם לפיענוח ולמצבו של המטופל/ת, ניתן לייעץ על המשך בדיקות נוספות, הפנייה לרופאים/ות מומחים אחרים או על התחלה של טיפול.

רמת סיכון:

אין נתונים
רופאים בתחום
ד"ר עלא אבו סאלח
ד"ר עלא אבו סאלח נוירולוגיה
ד"ר יהודה ספקוטי
ד"ר יהודה ספקוטי נוירולוגיה
פרופ' טלי סיגל
פרופ' טלי סיגל נוירולוגיה
הצטרפו לניוזלטר השבועי של אינפומד

מאמרים בנושא אלקטרומיוגרפיה, EMG

מטיפול תרופתי ועד לגלי רדיו: איך ניתן לטפל בכאב עצבי?
מטיפול תרופתי ועד לגלי רדיו: איך ניתן לטפל בכאב עצבי?
ד"ר יפעת סנדלר מאת: ד"ר יפעת סנדלר 22/11/2020

כאב עצבי הוא מצב כרוני שמתפתח בשל פגיעה בעצב מקומי. כאבים אלה גורמים לפגיעה משמעותית באיכות החיים, לשיבוש השינה ולע... לכתבה המלאה

נוירופתיות: מהם הגורמים ואיך מאבחנים?
נוירופתיות: מהם הגורמים ואיך מאבחנים?
פרופ' דוד ירניצקי מאת: פרופ' דוד ירניצקי 12/01/2020

מהן נוירופתיות ומה הסיבות להתפתחותן, אילו תסמינים יהוו אותות אזהרה וכיצד ניתן לאבחן ולטפל בהן? התשובות בכתבה שלפניכם לכתבה המלאה

שאלות מתוך פורום כאבי ראש ומיגרנה

בניהולו של ד"ר שלומית יוסט-כץ
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו