בדיקת סידן בדם (Blood Calcium - Ca)

סידן בדם, רמת קלציום בדם (Blood Calcium - Ca)

2 דקות קריאה

כללי
אוכלוסיות בסיכון
אופן ביצוע הבדיקה
פענוח תוצאות
שאלות ותשובות
מאמרים

הסידן הוא יסוד כימי חיוני לגוף. רמה תקינה בדם חיונית לתפקוד כל תאי הגוף, במיוחד המוח, השרירים והלב. הסידן מגיע לגוף מהמזון אותו אנו אוכלים ונספג ממערכת העיכול לדם. בדם חלק מהסידן נכנס לתוך התאים.

הסידן נאגר בעצמות ועודפי הסידן מופרשים לשתן. מאזן הסידן בגוף מווסת ע"י מספר הורמונים, שהעיקריים שבהם הם PTH (Parathyroid Hormone, הורמון בלוטת יותרת התריס) וויטמין D.

ה-PTH מופרש מ-4 בלוטות יותרת התריס הממוקמת בחלק האחורי של בלוטת התריס. ויטמין D נוצר בעור מכולסטרול בתגובה לחשיפה לשמש, וניתן גם לקבלו מהמזון.

אוכלוסיות בסיכון

בדיקת סידן בדם אינה כרוכה בסיכון מעבר לסיכון הכרוך בבדיקת דם שגרתית.

מחלות קשורות

עודף סידן בדם (היפרקלצמיה), חסר סידן בדם (היפוקלצמיה), היפרקלצמיה היפוקלציאוריה משפחתית, אי ספיקת כליות, יתר פעילות של יותרת התריס (היפרפראתירודיזם).

מתי עושים את הבדיקה?

כבדיקה שגרתית באנשים ללא תלונות לגילוי מוקדם של הפרעות במאזן הסידן.

כאשר יש חשד למצב של עודף סידן (היפרקלצמיה) או חסר סידן (היפוקלצמיה) בדם, על פי תלונות, או בחשד לדלקת של הלבלב, בעיות בעצמות או הפרעות מסוימות באק"ג.

על מנת לעקוב אחר אפקטיביות הטיפול במצבים של הפרעות במאזן הסידן

לאחר ניתוח באיזור הצוואר (למשל, כריתת בלוטת תריס בשל גידול)

רמת סידן בדם אינה משקפת אם אתם אוכלים מספיק סידן או אתם סובלים מאוסטיאופורוזיס, לשם כך קיימת בדיקת צפיפות עצם.

איך להתכונן לבדיקה?

12 שעות לפני בדיקת סידן בדם אין ליטול תוספי סידן.

אופן ביצוע הבדיקה

בדיקת סידן בדם מתבצעת כבדיקת דם שגרתית.

אחרי הבדיקה

ללא הנחיות מיוחדות.

פענוח תוצאות

קיימות שתי רמות של סידן בדם. רמת סידן כולל ורמת סידן חופשי (Ionized Calcium).

בגלל ש-50% מהכמות של סידן בדם קשור לאלבומין (חלבון הנמצא בדם), רמה גבוהה או נמוכה של אלבומין יכולה לשנות את רמת הסידן הכולל הנמדדת.

מבחינה תפקודית הסידן החופשי הוא שפעיל, ולכן במצבים שיש הפרעה ברמת הסידן הכולל, שהיא הבדיקה הנפוצה והרוטינית, בודקים את רמת הסידן החופשי.

ערכים תקינים של רמת סידן כוללת (Ca):

מבוגרים: 8.7-10.2 מ"ג/ד"ל או 2.2-2.6 ממול/ל

ילדים: 7.6-10.8 מ"ג/ד"ל או 1.9-2.7 ממול/ל

ערכים תקינים של רמת סידן חופשי (Ionized Ca): 4.5-5.3 מ"ג/ד"ל או 1.12-1.32 ממול/ל

במצבים של עודף או חסר סידן, יתכן שהרופא יהיה מעוניין בבדיקות דם נוספות, כולל רמת אלבומין בדם, PTH, ויטמין D, רמות זרחן ומגנזיום ורמת ALP (Alkaline Phosphatase), בהתאם למקרה המסוים.

מצבים של עודף סידן בדם (היפרקלצמיה) יכולים לנבוע מהפרשה עודפת של PTH, אי ספיקת כליות, תרופות (כגון ליתיום) ואף גידולים מסוימים המפרישים חומר המחקה את פעולתו של PTH. הסיבה הנפוצה היא הפרשה של PTH בעודף ע"י גידול שפיר של בלוטת יותרת התריס.

עודף סידן בדם יכול שלא להתבטא בשום תופעה חריגה, או יכול לגרום למגוון תסמינים: מחולשה כללית, דיכאון, בלבול, הקאות, אבנים בכליות ופגיעה כלייתית. ברמות גבוהות מאוד סידן עודף עלול לגרום להפרעות קצב ואף למוות.

מצבים של חסר סידן בדם (היפוקלצמיה) הם פחות נפוצים ומופיעים בחולים קשים, לרוב במסגרת טיפול נמרץ, לאחר טיפול בתרופות מסוימות, בחולי אי ספיקת כליות ובמצבים של חסר בויטמין D. התסמינים כוללים עוויתות שרירים לא רצוניות, פרכוסים, דיכאון, בלבול והפרעות קצב.

המאמר נכתב על ידי ד"ר שי אופיר

רמת סיכון:

אין נתונים

נושאים מרכזיים

רופאים בתחום

פרופ' ראובן מדר פנימית

קראו עליי

ד"ר אלה ויצמן מחלות כבד

קראו עליי

פרופ' לואיס שנקמן אנדוקרינולוגיה

קראו עליי

הצטרפו לניוזלטר השבועי של אינפומד

אני מאשר קבלת דיוורים ותכנים פרסומיים מהאתר

שאלות ותשובות

אבקש חומר על הקשר בין אוסטאופורוזיס לעישון.
אוסטאופורוזיס הוא מצב בו קיימת ירידה מתמשכת בצפיפות העצמות בגופנו, שמחלישה אותן וגורמת לנטיה לשברים. גורמי הסיכון לאוסטאופורוזיס הם: • אוסטאופורוזיס בקרב בני משפחה • חוסר סידן מספיק בתזונה • חוסר פעילות גופנית • גזע לבן או אסיאתי • מבנה גוף רזה • תרופות מסוימות: סטרואידים, מינון עודף של הורמוני תירואיד • מנופאוזה מוקדמת • שתיית אלכוהול מוגזמת • עישון סיגריות בנושא העישון כגורם סיכון לאוסטאופורוזיס קיימים מחקרים בנושא מזה מספר שנים. העיקריים מובאים כאן: Sharma JB, Newman MR, Smith RJ Depot medroxyprogesterone acetate and osteoporosis. Smoking may explain findings. .BMJ. 1994 Mar 12;308(6930):717 http://bmj.bmjjournals.com/cgi/content/full/308/6930/717 פתח בחלון חדש
מתחת לבלוטת התריס ישנן 4 בלוטות קטנות מאוד. מה תפקידן ומהן תופעות הלוואי שלהן בזמן תפקוד לקוי ? האם סידן גבוה מצביע על ליקוי ? אני מאובחנת במחלת השימוטו.
בלוטות הפאראתירואיד (יותרת בלוטת התריס) הן 4 בלוטות קטנות שגודלן וצורתן התקינה היא כגרגר אורז. הבלוטות ממוקמות מאחורי בלוטת התריס ומייצרות את הורמון הפאראתירואיד, שיש לו תפקיד מרכזי במשק הסידן בגוף. הבלוטות חשובות לאיזון רמת הסידן בדם; ברגע שהרמה יורדת מעט, הבלוטות מפרישות את ההורמון, אשר משפיע על שחרור סידן מהעצם לדם ומגביר את ספיגתו במעי, ורמת הסידן בדם עולה בחזרה. אין לבלוטות קשר עם בלוטת התריס מלבד היותן שכנות. סידן גבוה עשוי להצביע על תפקוד יתר של הבלוטות, מצב הקרוי היפרפאראתירואידיזם. דבר זה נגרם בדרך כלל מהתפתחות גידול שפיר באחת מהבלוטות, ומצריך הוצאה כירורגית. לרוב העליה ברמת הסידן היא ללא תסמינים, אולם ייתכנו תחושת צמא, השתנה מוגברת, כיבי קיבה, , אבני כליות דלקת לבלב, ספיגת עצם מוגברת מן העצמות, כאבי עצמות ושברים. האבחנה נעשית בבבדיקות דם, ובמיפוי מיוחד. לקריאה נוספת: http://www.parathyroid.com/parathyroid.htm פתח בחלון חדש
בבדיקת דם שעשיתי לאחרונה רוב הערכים היו סטנדרטיים למעט calcium, שם היתה התוצאה 10.08. האם זה גבוה מדי ועלי לערוך בדיקות נוספות? האם יש בדיקה אחרת שתוצאתה עשוייה ללמד על הסיבה לבעיה?
התוצאה שקיבלת היא בגבול העליון של הנורמה, ולכן הממצא אינו מדאיג. אני כן ממליצה לעקוב אחר ערכי הסידן, ואם חלה בהם עלייה, לפנות לרופא המטפל. באופן כללי, רמות גבוהות של סידן בדם יכולות לנבוע מסיבות רבות, כמו פעילות יתר של בלוטת יותרת התריס או בלוטת התריס, שימוש בתרופות משתנות, ועוד. מידע נוסף על רמות הסידן תוכלי למצוא כאן: http://www.infomed.co.il/medTest1.asp?tID=2 פתח בחלון חדש
האם כאשר כתוב בערכים התזונתיים "200 מ"ג סידן" במוצר חלב או בטחינה וכו, זה אומר שנספגת בגופי הכמות המצויינת? אם לא, כמה כן נספג? האם "מולטי ויטמין ומינרל" הוא חיוני? והאם כל הערכים שרשומים בו נספגים בגופי? אם לא, איך אני יכו
אין לי מידע המאפשר לי לענות לך על אחוז הסידן הנספג מתוך סה"כ הסידן במוצר, אך בהחלט יש אמצעים לשיפור ספיגת הסידן: יש לאכול מזון עם תכולת סידן גבוהה - מוצרי חלב, סרדינים, פירות יבשים. יש לחלק את מנת הסידן היומית, מהמזון ומהתוספים, לאורך היום. ככל שכמות הסידן שנצרכה נמוכה יותר, שיעור הספיגה עולה. את מנת הסידן האחרונה יש לקחת לפני השינה, כנגד הורמון פאראתירואיד, הגורם לפירוק עצם מוגבר בלילה. יחד עם מקור הסידן, כדאי לאכול מזון המעודד ספיגת סידן: מזונות עתירים בוויטמין C (פלפל אדום, פרי הדר, תותים), דגים, שמן דגים, ביצים ומוצרים המכילים ויטמין D. כדאי לאכול שתי ארוחות חלביות ביום, ויש להמעיט במלח, שכן הנתרן המצוי בו מגביר את איבוד הסידן בשתן. אל תשתו יותר משלוש כוסות קפה ביום, שכן הקפאין מפריע לספיגת הסידן. מומלץ להמתין שעתיים בין אכילתם של מזונות עתירים בסידן לבין צריכתם של מזונות עם קפאין, כמו קפה, תה, קוקה קולה, רד בול או שוקו. אל תאכלו מוצרי חלב ביחד עם קקאו ושוקולד, שכן האוקסלאט המצוי בהם מונע את ספיגת סידן. מולטי ויטמין ומינרל אינו חיוני, אך יכול להועיל במקרים בהם התזונה אינה מאוזנת. גופנו אינו סופג את כל הכמות המצויה בו, וגם בנושא זה לא מצאתי נתונים מדוייקים על האחוזים הנספגים. ככלל, הספיגה מהמזון בו המינרל או הוויטמין מצוי באופן טבעי טובה יותר מאשר הספיגה ממולטי ויטמין ומינרל. הדבר נכון גם בהשוואה לספיגת המינרל או הוויטמין ממזון שהועשר בו באופן מלאכותי. בברכה, נטע מלחי - דיאטנית קלינית דואר אלקטרוני: netta_m@015.net.il פתח בחלון חדש
אני בן 67. הייתי במצב ירוד לאחר שבר בירך. אחרי כ-4 חודשים הרגשתי לא טוב: גיהוקים, כאבי בטן עליונה. עברתי בדיקות רבות ולא נתגלה שום ממצא לא תקין. קראתי במקרה שמגנזיום משפר ומרפא תחלואים רבים. קניתי קפסולות מגנזיום, ולמרבה הפלא, זה עזר לי מאוד. האם התו
בבדיקת דם ניתן לבדוק את ערכי המגנזיום. הרעלת מגנזיום היא מצב נדיר. תוכל לקרוא על מגנזיום באינדקס הוויטמינים והמינרלים של אינפומד: http://www.infomed.co.il/vitamin1.asp?vID=15 פתח בחלון חדש
אני בן 54. ללא מחשבה, לקחתי כדור מציצה של טאמס. כיצד עלי לנהוג על מנת לנטרל את עודף הסידן שיש לי כתוצאה ממחלת הסרקואידוזיס?
אכן בתרופה טאמס יש סידן, והכדור ניתן לאנשים שיש להם מחסור בסידן. טאמס משמש גם לטיפול בצרבת עקב ריפלוקס, אך ישנן תרופות נוספות לריפלוקס שאינן מכילות סידן. אם נטלת טאמס באופן חד-פעמי, לא תהיה לכך השפעה רבה על רמת הסידן בגופך, אך מכיוון שאתה חולה בסרקואידוזיס רצוי שתימנע משימוש קבוע בטאמס. יתר סידן בדם כתוצאה ממחלת הסרקואידוזיס מטופל בסטרואידים, ובנוסף, על החולה להימנע מחשיפה לשמש, ולהגביל צריכה של ויטמין D וסידן. ד"ר גיא פישמן - אינפומד פתח בחלון חדש
ברצוני לקבל מידע בנוגע למחלת העצמות - PAGET : גורמים למחלה, דרכי טיפול וסימפטומים.
מחלת פאג'ט, Paget's disease, היא מחלה של העצם בה חל חילוף חומרים מהיר בעצמות. כתוצאה מקצב מוגבר של תהליכי הרס ובניית עצם, העצמות נהיות גדולות, מאבדות את צורתן הטבעית ונעשות שבירות. המחלה נדירה לפני גיל 40, ושווה בשכיחותה בין גברים ונשים. הגורם למחלה אינו ברור, אך ישנו מרכיב תורשתי, כיוון שישנם מקרים בהם מספר בני משפחה אחת חולים במחלה. לעיתים חולים אינם יודעים כי חלו במחלה, כיוון שהסימפטומים שלהם קלים מאוד. במקרים אחרים ייתכנו הסימפטומים הבאים: כאבי עצמות- הסימפטום השכיח ביותר, כאבי ראש וירידה בשמיעה- עקב מעורבות עצמות הגולגולת, לחץ עצבי הגורם לכאבים וחסר עצבי בגב או בפנים, עלייה בהיקפי ראש, התקשתות עצמות הגפיים עם נטייה מוגברת לשברים, עקמומיות בגב, כאב במפרקי הירך ונזק למשטחים המפרקיים עם סיבוך משני של דלקת פרקים, ירידה בראייה, אי ספיקת לב במקרים קשים, והיווצרות אבני כליה. סיבוך נדיר אך אפשרי של המחלה הוא סרטן בעצמות, ולכן יש צורך במעקב רפואי סדיר. המחלה מאובחנת ע"י בדיקות דם צילומי רנטגן, לרמה מוגברת של אנזים גרמי בשם אלקליין פוספטאז ומיפוי עצמות. הטיפול כולל תרופות ממשפחת הביפוספונטים כגון ארדיה ופוסלן, קאלציטונין ותוספת ויטמין D וסידן. לקריאה נוספת: http://www.osteo.org/pdisbone.html פתח בחלון חדש
אני בת 63. ברצוני לדעת מה הערכים (המינימום והמקסימום) של ויטמין D שצריכים להיות בבדיקת דם. יש לי 10 ואמרו לי שזה נמוך מידי.
רמות הנורמה משתנות ממעבדה למעבדה. בדרך כלל תוכלי למצוא בדף התוצאות את רמות הנורמה בסמוך לתוצאה. מרבית המעבדות מתייחסות לרמות בין 20 ל-56 ננוגרם למיליליטר כאל רמה תקינה. מידע נוסף על ויטמין D: http://www.infomed.co.il/vitamin1.asp?vID=8 פתח בחלון חדש
האם קיים טיפול לא ניתוחי להיפרפאראתירואידיזם לאנשים צעירים ?
ניתוח להסרת הבלוטות הוא הטיפול היעיל ביותר שמרפא כ 95% מהמקרים, אולם אם המחלה קלה מאוד ואין תסמינים, למעט סידן מעט גבוה בבדיקות הדם, ניתן להישאר במעקב אחר רמות סידן ותפקודי הכליות כל מספר חודשים - זאת רק בהמלצת אנדוקרינולוג מומחה ותחת מעקב רפואי. אנא קראי עוד בלינק הבא- http://www.niddk.nih.gov/health/endo/pubs/hyper/hyper.htm פתח בחלון חדש
נולדה לי בת לפני כשלושה חודשים, ומייד אובחן שיש לה תת-פעילות של בלוטת התריס. במיפוי שבוצע התגלה כי בצד אחד לא התפתחה הבלוטה לגמרי, ולכן רמת ה- TSH אצלה גבוה. בתי מקבלת חצי כדור בכל יום. האם לקיחת הכדור היא לכל החיים? האם יתכן שיושג איזון והיא תפסיק
התפתחות חלקית של בלוטת התריס מאובחנת ב 1:2000 עד 1:4000 מן הלידות וגורמת לתת-פעילות בלוטת התריס. ב-95% מהתינוקות הנולדים לא ניתן לאבחן זאת מראש, אך נהוג לבצע בדיקות סקר שך יילודים הכולל בדיקת דם (מהיום השלישי לאחר הלידה ואילך). השאיפה בטיפול היא לשמור את רמת TSH בגבול הנורמה ועל רמת T4 מעט גבוהה מן הנורמה. מינון התחלתי לטיפול מחושב ביחס של 15 מק"ג לכל ק"ג משקל גוף התינוק. השינוי בערכי FT4 לאחר הטיפול הוא איטי, ומומלץ להמתין כ-3 שבועות עד לבדיקת הדם הבאה. בדרך זו ניתן להגיע לאיזון טיפולי, אך נטילת התרופה היא בלתי נמנעת. כל עוד בתך תמשיך בטיפול המומלץ ותהיה במעקב קבוע אצל הרופא המטפל, אין חשש להתפתחותה, והיא תוכל לנהל שגרת חיים מלאה ותקינה לחלוטין. מקווה ששפכתי מעט אור, ד"ר עופר לימונד - אינפומד פתח בחלון חדש