בדיקת סידן בדם (Blood Calcium - Ca)

תשובה: התוצאה שקיבלת היא בגבול העליון של הנורמה, ולכן הממצא אינו מדאיג. אני כן ממליצה לעקוב אחר ערכי הסידן, ואם חלה בהם עלייה, לפנות לרופא המטפל. באופן כללי, רמות גבוהות של סידן בדם יכולות לנבוע מסיבות רבות, כמו פעילות יתר של בלוטת יותרת התריס או בלוטת התריס, שימוש בתרופות משתנות, ועוד. מידע נוסף על רמות הסידן תוכלי למצוא כאן: http://www.infomed.co.il/medTest1.asp?tID=2

תשובה: אכן בתרופה טאמס יש סידן, והכדור ניתן לאנשים שיש להם מחסור בסידן. טאמס משמש גם לטיפול בצרבת עקב ריפלוקס, אך ישנן תרופות נוספות לריפלוקס שאינן מכילות סידן. אם נטלת טאמס באופן חד-פעמי, לא תהיה לכך השפעה רבה על רמת הסידן בגופך, אך מכיוון שאתה חולה בסרקואידוזיס רצוי שתימנע משימוש קבוע בטאמס. יתר סידן בדם כתוצאה ממחלת הסרקואידוזיס מטופל בסטרואידים, ובנוסף, על החולה להימנע מחשיפה לשמש, ולהגביל צריכה של ויטמין D וסידן. ד"ר גיא פישמן - אינפומד

תשובה: בלוטות הפאראתירואיד (יותרת בלוטת התריס) הן 4 בלוטות קטנות שגודלן וצורתן התקינה היא כגרגר אורז. הבלוטות ממוקמות מאחורי בלוטת התריס ומייצרות את הורמון הפאראתירואיד, שיש לו תפקיד מרכזי במשק הסידן בגוף. הבלוטות חשובות לאיזון רמת הסידן בדם; ברגע שהרמה יורדת מעט, הבלוטות מפרישות את ההורמון, אשר משפיע על שחרור סידן מהעצם לדם ומגביר את ספיגתו במעי, ורמת הסידן בדם עולה בחזרה. אין לבלוטות קשר עם בלוטת התריס מלבד היותן שכנות. סידן גבוה עשוי להצביע על תפקוד יתר של הבלוטות, מצב הקרוי היפרפאראתירואידיזם. דבר זה נגרם בדרך כלל מהתפתחות גידול שפיר באחת מהבלוטות, ומצריך הוצאה כירורגית. לרוב העליה ברמת הסידן היא ללא תסמינים, אולם ייתכנו תחושת צמא, השתנה מוגברת, כיבי קיבה, , אבני כליות דלקת לבלב, ספיגת עצם מוגברת מן העצמות, כאבי עצמות ושברים. האבחנה נעשית בבבדיקות דם, ובמיפוי מיוחד. לקריאה נוספת: http://www.parathyroid.com/parathyroid.htm

תשובה: בבדיקת דם ניתן לבדוק את ערכי המגנזיום. הרעלת מגנזיום היא מצב נדיר. תוכל לקרוא על מגנזיום באינדקס הוויטמינים והמינרלים של אינפומד: http://www.infomed.co.il/vitamin1.asp?vID=15

תשובה: אוסטאופורוזיס הוא מצב בו קיימת ירידה מתמשכת בצפיפות העצמות בגופנו, שמחלישה אותן וגורמת לנטיה לשברים. גורמי הסיכון לאוסטאופורוזיס הם: • אוסטאופורוזיס בקרב בני משפחה • חוסר סידן מספיק בתזונה • חוסר פעילות גופנית • גזע לבן או אסיאתי • מבנה גוף רזה • תרופות מסוימות: סטרואידים, מינון עודף של הורמוני תירואיד • מנופאוזה מוקדמת • שתיית אלכוהול מוגזמת • עישון סיגריות בנושא העישון כגורם סיכון לאוסטאופורוזיס קיימים מחקרים בנושא מזה מספר שנים. העיקריים מובאים כאן: Sharma JB, Newman MR, Smith RJ Depot medroxyprogesterone acetate and osteoporosis. Smoking may explain findings. .BMJ. 1994 Mar 12;308(6930):717 http://bmj.bmjjournals.com/cgi/content/full/308/6930/717

תשובה: אין לי מידע המאפשר לי לענות לך על אחוז הסידן הנספג מתוך סה"כ הסידן במוצר, אך בהחלט יש אמצעים לשיפור ספיגת הסידן: יש לאכול מזון עם תכולת סידן גבוהה - מוצרי חלב, סרדינים, פירות יבשים. יש לחלק את מנת הסידן היומית, מהמזון ומהתוספים, לאורך היום. ככל שכמות הסידן שנצרכה נמוכה יותר, שיעור הספיגה עולה. את מנת הסידן האחרונה יש לקחת לפני השינה, כנגד הורמון פאראתירואיד, הגורם לפירוק עצם מוגבר בלילה. יחד עם מקור הסידן, כדאי לאכול מזון המעודד ספיגת סידן: מזונות עתירים בוויטמין C (פלפל אדום, פרי הדר, תותים), דגים, שמן דגים, ביצים ומוצרים המכילים ויטמין D. כדאי לאכול שתי ארוחות חלביות ביום, ויש להמעיט במלח, שכן הנתרן המצוי בו מגביר את איבוד הסידן בשתן. אל תשתו יותר משלוש כוסות קפה ביום, שכן הקפאין מפריע לספיגת הסידן. מומלץ להמתין שעתיים בין אכילתם של מזונות עתירים בסידן לבין צריכתם של מזונות עם קפאין, כמו קפה, תה, קוקה קולה, רד בול או שוקו. אל תאכלו מוצרי חלב ביחד עם קקאו ושוקולד, שכן האוקסלאט המצוי בהם מונע את ספיגת סידן. מולטי ויטמין ומינרל אינו חיוני, אך יכול להועיל במקרים בהם התזונה אינה מאוזנת. גופנו אינו סופג את כל הכמות המצויה בו, וגם בנושא זה לא מצאתי נתונים מדוייקים על האחוזים הנספגים. ככלל, הספיגה מהמזון בו המינרל או הוויטמין מצוי באופן טבעי טובה יותר מאשר הספיגה ממולטי ויטמין ומינרל. הדבר נכון גם בהשוואה לספיגת המינרל או הוויטמין ממזון שהועשר בו באופן מלאכותי. בברכה, נטע מלחי - דיאטנית קלינית דואר אלקטרוני: netta_m@015.net.il

תשובה: ניתוח להסרת הבלוטות הוא הטיפול היעיל ביותר שמרפא כ 95% מהמקרים, אולם אם המחלה קלה מאוד ואין תסמינים, למעט סידן מעט גבוה בבדיקות הדם, ניתן להישאר במעקב אחר רמות סידן ותפקודי הכליות כל מספר חודשים - זאת רק בהמלצת אנדוקרינולוג מומחה ותחת מעקב רפואי. אנא קראי עוד בלינק הבא- http://www.niddk.nih.gov/health/endo/pubs/hyper/hyper.htm

תשובה: אין ספק שעליך לפנות לאנדוקרינולוג ילדים מומחה בשל התוצאות הלא תקינות, העשויות להצביע אולי על בעיה בבלוטת יותרת התריס, רמה גבוהה של סידן וחילוף חומרים אינטנסיבי של העצם. על מנת לקבל אבחנה יש צורך בבדיקות דם ובדיקות נוספות על פי המלצת אנדוקרינולוג.

תשובה: התפתחות חלקית של בלוטת התריס מאובחנת ב 1:2000 עד 1:4000 מן הלידות וגורמת לתת-פעילות בלוטת התריס. ב-95% מהתינוקות הנולדים לא ניתן לאבחן זאת מראש, אך נהוג לבצע בדיקות סקר שך יילודים הכולל בדיקת דם (מהיום השלישי לאחר הלידה ואילך). השאיפה בטיפול היא לשמור את רמת TSH בגבול הנורמה ועל רמת T4 מעט גבוהה מן הנורמה. מינון התחלתי לטיפול מחושב ביחס של 15 מק"ג לכל ק"ג משקל גוף התינוק. השינוי בערכי FT4 לאחר הטיפול הוא איטי, ומומלץ להמתין כ-3 שבועות עד לבדיקת הדם הבאה. בדרך זו ניתן להגיע לאיזון טיפולי, אך נטילת התרופה היא בלתי נמנעת. כל עוד בתך תמשיך בטיפול המומלץ ותהיה במעקב קבוע אצל הרופא המטפל, אין חשש להתפתחותה, והיא תוכל לנהל שגרת חיים מלאה ותקינה לחלוטין. מקווה ששפכתי מעט אור, ד"ר עופר לימונד - אינפומד

תשובה: רמות הנורמה משתנות ממעבדה למעבדה. בדרך כלל תוכלי למצוא בדף התוצאות את רמות הנורמה בסמוך לתוצאה. מרבית המעבדות מתייחסות לרמות בין 20 ל-56 ננוגרם למיליליטר כאל רמה תקינה. מידע נוסף על ויטמין D: http://www.infomed.co.il/vitamin1.asp?vID=8