דלג לתוכן

בדיקת TNF-α (TNF TUMOR NECROSIS FACTOR)

לוקמיה
2 דקות קריאה
TNF הוא גורם חשוב במערכת החיסון המיוצר בעיקר על ידי לימפוציטים ומקרופאגים, ומשתתף במגוון רחב של תהליכים חיסוניים בגוף, בהם וויסות התגובה הדלקתית, פעילות אנטי-סרטנית ועצירת דימום. במצבים מסוימים הקשורים בתהליכים אלו, מוגברת הפרשת הגורם, מה שיכול להביא לעליית רמות ה-TNF המסיס בדם. בבדיקת TNF ניתן לזהות את רמות הגורם בדם, ולקבל מידע על אודות מחלות שונות, ניטורן ותגובה לטיפולים[1].

עובדת מעבדה בוחנת בדיקת דם במיקרוסקופ, בדיקת  TNF-αצילום: shutterstock | Alexander Raths

מטרת הבדיקה

[1]
  • הבדיקה משמשת ככלי עזר בקביעת חומרת זיהומים, בעיקר זיהומים סיסטמיים וספסיס (אלח דם), כאשר רמות TNF עשויות להעיד גם על סיכויי ההחלמה.
  • הבדיקה משמשת להערכת המצב הדלקתי בחולים המאובחנים במגוון מחלות אוטואימוניות ומשמשת ככלי לניטור יעילות הטיפול במחלות אלו.
  • הבדיקה עשויה להיות יעילה גם במצבים של השתלת איברים, לצורך ניטור תגובת הגוף המקבל כלפי השתל.
  • בנוסף, הבדיקה עשויה לשמש במקרים מסוימים של סרטן, שכן לעתים רמות TNF יכולות לרמז על התפתחות המחלה.

מחלות ומצבים בריאותיים שהבדיקה יכולה לזהות

הבדיקה שימושית במקרים של זיהום חמור, בספסיס ובשוק ספטי – מצב מסכן חיים של זיהום מפושט1.
הבדיקה יעילה גם במחלות אוטואימוניות שונות, בהן[1]:
 
  • מחלות מעי דלקתיות IBD – מחלת קרוהן ומחלת קוליטיס כיבית, שתיהן מאופיינות בתהליכים דלקתיים כרוניים המתחרשים במעי.
  • דלקת מפרקים שגרונית – מחלת מפרקים כרונית בה הגוף מפתח תגובה דלקתית נגד אנטיגנים מסוימים המוצגים על תאים במפרקים, ולעתים מחוץ להם.
  • אנקילוזינג ספונדיליטיסמחלת מפרקים נוספת הפוגעת במפרקי עמוד השדרה ועלולה להוביל לחיבור בין חוליות ולקשיחות עמוד השדרה.

במחלות סרטניות מסוימות נמצא קישור בין רמות TNF לבין התקדמות המחלה, כגון[2]:
  • לוקמיה CLL.
  • אדנוקרצינומה של הושת.
  • סרטן השד.
  • סרטן הערמונית.
  • סרטן צוואר הרחם.

אוכלוסיות בסיכון

מומלץ לבצע את הבדיקה בהוראת רופא.ה וכאשר נדרשים ניטור והערכה של אחד מהתהליכים הפתולוגיים המצוינים לעיל. אין איסורים מיוחדים על ביצוע הבדיקה אך מומלץ תמיד להיוועץ ברופא.ה המטפל.ת[1].

אופן ביצוע הבדיקה

הכנות לבדיקה
לא נדרשת הכנה מוקדמת לבדיקה[3].

מהלך הבדיקה
הבדיקה מתבססת על לקיחת דם ורידי ככל בדיקת דם סטנדרטית[3].

לאחר הבדיקה
אין הנחיות מיוחדות לאחר הבדיקה. תוצאות יגיעו לרוב תוך ימים בודדים[4].

אזהרות

סיכון: הבדיקה כרוכה בסיכון מינימלי ביותר לדימום, המטומה, התעלפות, סחרחורת וזיהום מקומי.[7]

פענוח תוצאות

ערכי הנורמה
< 2.8 pg/mL

מעל הנורמה
תוצאה הגבוהה מערכי הנורמה מרמזת על תהליך פתולוגי, וצריכה להיות מפוענחת בהתאם לתנאים שבגינם בוצעה הבדיקה. לדוגמה – בתנאים של ספסיס, רמות גבוהות במיוחד של TNF מקושרות עם זיהום חמור ושרידות נמוכה[5]; במצב של השתלת איבר, רמות TNF מוגברות לאחר הניתוח עלולות לעורר חשד לתגובה דלקתית נגד השתל ועל סיכון מוגבר לדחייה של השתל[6].

רמת סיכון:

הכי נמוך
רופאים בתחום
פרופ' אורה שובמן
פרופ' אורה שובמן ראומטולוגיה
ראש תחום מחלות השריר והשלד במכון לסקר רפואי בבי"ח שיבא תל השומר
ד"ר ריטה ברון
ד"ר ריטה ברון גסטרואנטרולוגיה
מנהלת שירות נוירוגסטרואנטרולוגיה במכון הגסטרואנטרולוגי בקריה רפואית רמב''ם
ד"ר ריבה פיינמן
ד"ר ריבה פיינמן המטולוגיה
מנהלת השירות להמטולוגיה אמבולטורית רמב"ם, חיפה

שאלות מתוך פורום סרטן הלבלב

בניהולו של ד"ר רונן ברנר
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו