בדיקת הסתכלות במעי הדק (Small intestine examination)

2 דקות קריאה

כללי
מאמרים

המעי הדק הוא חלק ממערכת העיכול. ראשיתו ביציאה מהקיבה, סיומו בכניסה למעי הגס, ואורכו כ-6 מטרים. בגלל מיקומו ואורכו קשה לבדוק אותו באופן אנדוסקופי.

המצבים שבהם מסתכלים במעי הדק כוללים אנמיה מחוסר ברזל, דימום חבוי (Obscure) ממערכת העיכול, שלשול כרוני.

קיימות שלוש דרכים עיקריות לבדיקה של רירית המעי הדק:

1. צילום המעי דק: צילום רנטגן שמדגים את חלל המעי בעזרת חומר ניגוד (בריום) אשר ניתן בדרך פומית. בדיקה זו אינה רגישה ואין אפשרות לגלות באמצעותה נגעים שטוחים. תוצאות של צילום רנטגן המפורשות כתקינות אינן שוללות מחלות שמקורן במעי הדק.

2. אנטרוסקופיה: אנדוסקופיה על ידי צינור דק וגמיש (אנדוסקופ), ארוך במיוחד שבקצהו מצלמה המוחדר לעומק המעי הדק. הבדיקה מתבצעת תוך טשטוש וניתן באמצעותה לבדוק בדרך כלל את השליש הראשון של המעי הדק. אם יש צורך ניתן להתקין ביופסיה מהרירית ולטפל בממצאים המתגלים במהלך הבדיקה. אנטרוסקופיה מקובלת כיום כבדיקה סטנדרטית לבירור של דימום חבוי ממערכת העיכול. החסרונות של האנטרוסקופיה הם בטווח הבדיקה המוגבל, בצורך בציוד מיוחד וברופא המנוסה בפעולה זו. כמו כן הפעולה היא פולשנית ועלולה לגרום אי-נוחות וסיבוכים נדירים. היכולת לאבחן בעזרת אנטרוסקופיה נעה בין 30% ל-50%, בבירור של דימום חבוי ממערכת העיכול.

ניתן לבצע אנטרוסקופיה בניתוח בעזרת רופא מנתח שמשתתף בהעברת האנטרוסקופ דרך חתך קטן במעי שדרכו מועבר המכשיר לכל אורך המעי הדק.

3. גלולה-מצלמה: מצלמה זעירה העוברת במעי הדק שפותחה על ידי חברת Given imaging. קפסולת ®M2A מכילה מצלמת וידיאו זעירה, סוללה ותאורה. מכשיר קליטה מחשבי נמצא בחגורה הנצמדת לנבדק, לאגירת התמונות וכדי למקם את הקפסולה במעי הדק. הנבדק בולע את הקפסולה, היא מתקדמת לאורך מערכת העיכול באמצעות הניע, ומצלמת את חלל המעי. הבדיקה היא פשוטה, אמינה, וכרוכה בסיבוכים מעטים. הסיבוך העיקרי הוא לכידתה של הקפסולה באזור מוצר במערכת העיכול (כ-0.5% מהבדיקות) המצריכה ניתוח להוצאת הקפסולה.

אין לערוך את הבדיקה בהריון, כשיש חסימה או היצרות במעי הדק ובנוכחות של קוצב לב.

לקפסולה יתרון ברור על אנטרוסקופיה לשם אבחון, אשר הפכה לזרוע הטיפולית של הבדיקה בקפסולה. בדיקה באמצעות הקפסולה נחשבת לבדיקה שאינה פולשנית והיא המדויקת ביותר להסתכלות במעי הדק. הבדיקה מאושרת על ידי מינהל המזון והתרופות של ארה"ב (FDA) ועל ידי משרד הבריאות בישראל, אך טרם נכללה בסל הבריאות.

ד"ר אלכס גלר

האנציקלופדיה הישראלית לרפואה
הוצאת ידיעות ספרים 2007