בדיקת אולטרסאונד תלת-מימד במיילדות ובגינקולוגיה (Three-dimensional ultrasound in obstetrics and gynecology)

פיתוח יכולות תלת-ממדיות לעל-שמע במיילדות ובגינקולוגיה, במהלך העשור האחרון, מהווה שלב טבעי בהתפתחות אמצעי אבחון זה, והוא הביא למהפך ביישומו ולהרחבתו. התקדמות הטכנולוגיות במעקב, באלגוריתמים של שחזור, ובעיבוד נתונים מחשבי מהיר של תמונות מרובות, היתה הכרחית בכדי לאפשר את התוצאה התלת-ממדית, בזמן אמת, כפי שהיא מופקת כיום.
 
התמונה התלת-ממדית המתקבלת בנויה מתמונות דו-ממדיות מרובות הנאספות לקובץ מחשב לשם שמירה, ניתוח, ועיבוד (Post-processing) נתוני הנפח הנסרק בזמן הבדיקה. כך ניתן לצפות בחתכים שלא נראו כלל בזמן הסריקה ואף אינם ניתנים לסריקה ישירה בדרך אחרת, לדוגמה בשל מצג העובר בעת הבדיקה. בנוסף, ניתן בדרך זו להתייעץ עם מומחים שלא נכחו בבדיקה.
טכנולוגיית ה-Multiplanar acquisition (MPR), שבה חתכים מרובים נאספים ומוצגים על הצג ברביעייה: שלושת הצירים בתמונות על-שמע דו-ממדיות ותמונה רביעית משולבת, תלת-ממדית, מאפשרת גלישה בתוך הנפח הנסרק ועוזרת להתמצא בו. טכנולוגיית ה-"D4" היא יישום על-שמע תלת-ממדי בתוספת ממד רביעי, הזמן. בעזרתה ניתן לצפות בתמונות תלת-ממדיות ברצף, והיא משקפת תנועתיות, כגון: תנועות עובר, פעימות לב או זרימת דם. טכנולוגיית דופלר (Doppler) מוסיפה מידע על התנועתיות של הדם בכליו או בחדרי הלב (או כל תנועתיות זרימה אחרת, על ידי חישוב של התקרבות או התרחקות של תאי הדם מאלומת העל-שמע המשודרת. התקרבות או התרחקות מתורגמות לשינויי תדרים המוצגים בצבעי כחול או אדום על הצג.
מאז ראשית דרכו, לפני כ-50 שנה, חל שיפור ניכר ומתמיד במכשיר העל-שמע (אולטרסאונד), ברמת חדות התמונה ובאיכותה, אך תמונות דו-ממדיות ברמות אפור (Grayscale) בלתי מובנות יחסית הן לציבור הרחב, והן לאנשי מקצוע שאינם בעלי הכשרה סגולית להפעלת על-שמע. העין המקצועית "לומדת" לבנות בדמיון את האנטומיה התלת-ממדית המוצגת על ידי התמונה הדו-ממדית. על-שמע תלת-ממדי מייצר תמונות מובנות ביתר קלות, הן על ידי הנבדקים והן על ידי בעלי מקצוע. יכולת זו מסייעת לרופאים מטפלים להסביר להורים על ממצאים שונים, וכן עוזרת לצוותים רפואיים רב-תחומיים לתכנן מערך טיפולי.
יישום העל-שמע התלת-ממדי תרם תרומה ניכרת להיבטים רבים בטיפול טרום-לידה וגינקולוגי. היותו מובן לציבור הרחב תורמת רבות לקשר בין ההורים לעוברם. נמצא שהוא מעודד אימהות לחדול מהתנהגויות מזיקות כעישון, שתיית אלכוהול ונטילת סמים. בתחום אבחון טרום-לידה של מומים מלידה, לעל-שמע התלת-ממדי תרומה נכבדת בזיהוי כל סוגי המומים. בזכות יישומיו המגוונים ניתן לזהות מומי שלד, מומים במערכת העצבים המרכזית, בבטן ובפנים, ויכולותיו בדופלר (Doppler) הן תוספות הכרחיות לאמצעי המסורתי לשם הערכת מומים בלב ובכלי הדם.
תרומה חשובה יש לעל-שמע התלת-ממדי בגינקולוגיה, בבדיקת הסוגרים בפי הטבעת. אמצעי זה עשוי לסייע באבחון מוקדם של נזק סב-לידתי לסוגרים הטבעתיים, בהערכת הצורך בניתוח והיקפו, ובתכנון מערך טיפול להריונות בעתיד.
לעל-שמע התלת-ממדי תפקיד בבדיקת רחם תקין ולקוי, כיוון שרק באמצעות דימות תלת-ממדי ניתן להדגים את הרחם בחתך העובר דרך כיפתו.

פרופ' שמחה יגל