בדיקת אולטרסאונד תלת-מימד במיילדות ובגינקולוגיה (Three-dimensional ultrasound in obstetrics and gynecology)
אולטרסאונד תלת-מימד במיילדות ובגינקולוגיה (Three-dimensional ultrasound in obstetrics and gynecology)
גינקולוגיה
פיתוח יכולות תלת-ממדיות לעל-שמע במיילדות ובגינקולוגיה, במהלך העשור האחרון, מהווה שלב טבעי בהתפתחות אמצעי אבחון זה, והוא הביא למהפך ביישומו ולהרחבתו. התקדמות הטכנולוגיות במעקב, באלגוריתמים של שחזור, ובעיבוד נתונים מחשבי מהיר של תמונות מרובות, היתה הכרחית בכדי לאפשר את התוצאה התלת-ממדית, בזמן אמת, כפי שהיא מופקת כיום.
התמונה התלת-ממדית המתקבלת בנויה מתמונות דו-ממדיות מרובות הנאספות לקובץ מחשב לשם שמירה, ניתוח, ועיבוד (Post-processing) נתוני הנפח הנסרק בזמן הבדיקה. כך ניתן לצפות בחתכים שלא נראו כלל בזמן הסריקה ואף אינם ניתנים לסריקה ישירה בדרך אחרת, לדוגמה בשל מצג העובר בעת הבדיקה. בנוסף, ניתן בדרך זו להתייעץ עם מומחים שלא נכחו בבדיקה.
טכנולוגיית ה-Multiplanar acquisition (MPR), שבה חתכים מרובים נאספים ומוצגים על הצג ברביעייה: שלושת הצירים בתמונות על-שמע דו-ממדיות ותמונה רביעית משולבת, תלת-ממדית, מאפשרת גלישה בתוך הנפח הנסרק ועוזרת להתמצא בו. טכנולוגיית ה-"D4" היא יישום על-שמע תלת-ממדי בתוספת ממד רביעי, הזמן. בעזרתה ניתן לצפות בתמונות תלת-ממדיות ברצף, והיא משקפת תנועתיות, כגון: תנועות עובר, פעימות לב או זרימת דם. טכנולוגיית דופלר (Doppler) מוסיפה מידע על התנועתיות של הדם בכליו או בחדרי הלב (או כל תנועתיות זרימה אחרת, על ידי חישוב של התקרבות או התרחקות של תאי הדם מאלומת העל-שמע המשודרת. התקרבות או התרחקות מתורגמות לשינויי תדרים המוצגים בצבעי כחול או אדום על הצג.
מאז ראשית דרכו, לפני כ-50 שנה, חל שיפור ניכר ומתמיד במכשיר העל-שמע (אולטרסאונד), ברמת חדות התמונה ובאיכותה, אך תמונות דו-ממדיות ברמות אפור (Grayscale) בלתי מובנות יחסית הן לציבור הרחב, והן לאנשי מקצוע שאינם בעלי הכשרה סגולית להפעלת על-שמע. העין המקצועית "לומדת" לבנות בדמיון את האנטומיה התלת-ממדית המוצגת על ידי התמונה הדו-ממדית. על-שמע תלת-ממדי מייצר תמונות מובנות ביתר קלות, הן על ידי הנבדקים והן על ידי בעלי מקצוע. יכולת זו מסייעת לרופאים מטפלים להסביר להורים על ממצאים שונים, וכן עוזרת לצוותים רפואיים רב-תחומיים לתכנן מערך טיפולי.
יישום העל-שמע התלת-ממדי תרם תרומה ניכרת להיבטים רבים בטיפול טרום-לידה וגינקולוגי. היותו מובן לציבור הרחב תורמת רבות לקשר בין ההורים לעוברם. נמצא שהוא מעודד אימהות לחדול מהתנהגויות מזיקות כעישון, שתיית אלכוהול ונטילת סמים. בתחום אבחון טרום-לידה של מומים מלידה, לעל-שמע התלת-ממדי תרומה נכבדת בזיהוי כל סוגי המומים. בזכות יישומיו המגוונים ניתן לזהות מומי שלד, מומים במערכת העצבים המרכזית, בבטן ובפנים, ויכולותיו בדופלר (Doppler) הן תוספות הכרחיות לאמצעי המסורתי לשם הערכת מומים בלב ובכלי הדם.
תרומה חשובה יש לעל-שמע התלת-ממדי בגינקולוגיה, בבדיקת הסוגרים בפי הטבעת. אמצעי זה עשוי לסייע באבחון מוקדם של נזק סב-לידתי לסוגרים הטבעתיים, בהערכת הצורך בניתוח והיקפו, ובתכנון מערך טיפול להריונות בעתיד.
לעל-שמע התלת-ממדי תפקיד בבדיקת רחם תקין ולקוי, כיוון שרק באמצעות דימות תלת-ממדי ניתן להדגים את הרחם בחתך העובר דרך כיפתו.
פרופ' שמחה יגל
התמונה התלת-ממדית המתקבלת בנויה מתמונות דו-ממדיות מרובות הנאספות לקובץ מחשב לשם שמירה, ניתוח, ועיבוד (Post-processing) נתוני הנפח הנסרק בזמן הבדיקה. כך ניתן לצפות בחתכים שלא נראו כלל בזמן הסריקה ואף אינם ניתנים לסריקה ישירה בדרך אחרת, לדוגמה בשל מצג העובר בעת הבדיקה. בנוסף, ניתן בדרך זו להתייעץ עם מומחים שלא נכחו בבדיקה.
טכנולוגיית ה-Multiplanar acquisition (MPR), שבה חתכים מרובים נאספים ומוצגים על הצג ברביעייה: שלושת הצירים בתמונות על-שמע דו-ממדיות ותמונה רביעית משולבת, תלת-ממדית, מאפשרת גלישה בתוך הנפח הנסרק ועוזרת להתמצא בו. טכנולוגיית ה-"D4" היא יישום על-שמע תלת-ממדי בתוספת ממד רביעי, הזמן. בעזרתה ניתן לצפות בתמונות תלת-ממדיות ברצף, והיא משקפת תנועתיות, כגון: תנועות עובר, פעימות לב או זרימת דם. טכנולוגיית דופלר (Doppler) מוסיפה מידע על התנועתיות של הדם בכליו או בחדרי הלב (או כל תנועתיות זרימה אחרת, על ידי חישוב של התקרבות או התרחקות של תאי הדם מאלומת העל-שמע המשודרת. התקרבות או התרחקות מתורגמות לשינויי תדרים המוצגים בצבעי כחול או אדום על הצג.
מאז ראשית דרכו, לפני כ-50 שנה, חל שיפור ניכר ומתמיד במכשיר העל-שמע (אולטרסאונד), ברמת חדות התמונה ובאיכותה, אך תמונות דו-ממדיות ברמות אפור (Grayscale) בלתי מובנות יחסית הן לציבור הרחב, והן לאנשי מקצוע שאינם בעלי הכשרה סגולית להפעלת על-שמע. העין המקצועית "לומדת" לבנות בדמיון את האנטומיה התלת-ממדית המוצגת על ידי התמונה הדו-ממדית. על-שמע תלת-ממדי מייצר תמונות מובנות ביתר קלות, הן על ידי הנבדקים והן על ידי בעלי מקצוע. יכולת זו מסייעת לרופאים מטפלים להסביר להורים על ממצאים שונים, וכן עוזרת לצוותים רפואיים רב-תחומיים לתכנן מערך טיפולי.
יישום העל-שמע התלת-ממדי תרם תרומה ניכרת להיבטים רבים בטיפול טרום-לידה וגינקולוגי. היותו מובן לציבור הרחב תורמת רבות לקשר בין ההורים לעוברם. נמצא שהוא מעודד אימהות לחדול מהתנהגויות מזיקות כעישון, שתיית אלכוהול ונטילת סמים. בתחום אבחון טרום-לידה של מומים מלידה, לעל-שמע התלת-ממדי תרומה נכבדת בזיהוי כל סוגי המומים. בזכות יישומיו המגוונים ניתן לזהות מומי שלד, מומים במערכת העצבים המרכזית, בבטן ובפנים, ויכולותיו בדופלר (Doppler) הן תוספות הכרחיות לאמצעי המסורתי לשם הערכת מומים בלב ובכלי הדם.
תרומה חשובה יש לעל-שמע התלת-ממדי בגינקולוגיה, בבדיקת הסוגרים בפי הטבעת. אמצעי זה עשוי לסייע באבחון מוקדם של נזק סב-לידתי לסוגרים הטבעתיים, בהערכת הצורך בניתוח והיקפו, ובתכנון מערך טיפול להריונות בעתיד.
לעל-שמע התלת-ממדי תפקיד בבדיקת רחם תקין ולקוי, כיוון שרק באמצעות דימות תלת-ממדי ניתן להדגים את הרחם בחתך העובר דרך כיפתו.
פרופ' שמחה יגל
רמת סיכון:
אין נתוניםשאלות ותשובות
- האם נכון כי תסמיני ההריון, כמו בחילות, הקאות, וסחרחורת, שונים בהתאם למין העובר? אני נמצאת בשבוע הרביעי של ההריון השני. בהריון הראשון לא היו לי בחילות והקאות, ההריון היה קל, ונולדה לי בת. בהריון הנוכחי גם כן אין לי בחילות והקאות. האם זה אומר שיש לי בת
- האם ההורמון אוקסיטוצין, חוץ מהשפעותיו השונות, גורם לשכחה? הרי בזמן הלידה, האשה מזרימה כמויות רבות של הורמון זה לגוף של העובר, ומכיוון שאנחנו לא זוכרים את אירועי הלידה, נמחקים זכרונות הלידה. האם הדבר נכון, והורמון זה גורם לשכחה אצל העובר?
- אני בשבוע ה-10 להריון, ובבדיקת המעקב האחרונה שעברתי (אולטרסאונד) נראה כי ישנו חלל בבטן של העובר, שבשלב זה של ההריון הוא נורמלי, אך אם זה נשאר כך מעבר לשבוע 13, אזי יש לו הרניה פיזיולוגית. ברצוני לקבל מידע לגבי עניין זה, ולדעת אם יש מקום לדאגה בשלב זה
- אני בת 31 ומנסה להיכנס להריון. התחלתי לסבול מפטריה בנרתיק 5 ימים לפני מועד הביוץ המשוער. נמנעתי מטיפול וגינלי בפטריה כדי לא לפספס את הזמן. עכשיו אני בערך יומיים אחרי הביוץ. האם טיפול וגינלי בפטריה עלול לפגוע בחלוקת התאים התקינה אם ההפריה הצליחה? אם כ
- יש לי 2 בנים קטנים. ונכנסתי להריון לא רצוי ועכשיו אני בשבוע ההריון השביעי. ברצוני לדעת את מין העובר על מנת להחליט אם לבצע הפלה. איפה אוכל לעשות זאת?
- אני בשבוע ה-23 ומרגישה שהבטן קשה באופן קבוע, אפילו במצב של מנוחה. מידי פעם יש לי התכווצויות בבטן, והיא הופכת לקשה מאוד. אני יודעת שיש תופעה של צירים מדומים, אבל האם הם מופיעים באופן יומיומי, והאם זה תקין שהבטן שלי קשה באופו קבוע?
- אני בשבוע ה-5. הבטא שלי 5666, אך לא נצפה עובר, אלא רק שק הריון. הרופא המליץ לי לחכות שבוע, ואם זה לא ישתנה, לעשות גרידה. שאלתי היא - האם יש סיכוי שבשבוע הבא הוא אכן יראה עובר? או שבשלב הזה אין שום סיכוי?
- אני בתחילת ההריון בשבוע השישי, ותמיד שמעתי סביבי שבחורה בהריון לא יכולה לצבוע את השיער בגלל החומרים של הצבע. האם זה נכון?
- אני רווקה בת 30 ללא ילדים. יש לי ציסטה בשחלה הימנית בגודל 38x55 מ"מ. לפי מה שהבנתי מהרופא, זו ציסטה דרמואידית. בבדיקת אולטרסאונד נתגלה כי זרימת הדם לציסטה תקינה. גם בדיקות הדם היו תקינות. האם עדיף להסיר את הציסטה מפאת גודלה? הבנתי שיכול להיות ש
- אני בהריון בשבוע ה-12, ובאולטרסאונד האחרון גילו שיש לי רחם רב-שרירני: "שרירן אחורי 103x96 מ"מ, ברחם עוד כמה שרירנים קטנים נוספים. אורך תעלת צוואר הרחם 46 מ"מ ללא funneling". האם יש לזה השפעה על המשך ההריון? האם זה יכול לגרום נזק ל
מאמרים בנושא אולטרסאונד תלת-מימד במיילדות ובגינקולוגיה

אולטרסאונד חדש מדגים את תמונת העובר ב-3 ממדים
מאת: מערכת אינפומד
14/06/2001

אולטרסאונד חדש מדגים את תמונת העובר ב-3 ממדים לכתבה המלאה

סרטן השד בנשים צעירות: כל מה שאתן צריכות לדעת
מאת: מערכת אינפומד
03/10/2019

מאיזה גיל מומלץ לבצע בדיקות לאבחון מוקדם, אילו תסמינים יעוררו חשד והאם קיימות דרכים להפחתת הסיכוי להתפתחות הגידול? ... לכתבה המלאה