מחלת לב איסכמית (Ischemic heart disease, Coronary artery disease)

סימפטומים

באירוע איסכמי חריף, יכולים להופיע תסמינים של אנגינה – כאב שורף או כאב המלווה בתחושת לחץ בזמן פעילות גופנית, אשר מתחיל בדרך כלל באזור שמאחורי עצם החזה, אך יכול להופיע גם בידיים, בכתפיים, בלסת, בגרון או בגב. כמו כן, הופעה של זיעה קרה, סחרחורות, בחילות, קוצר נשימה, וחולשה, מאפיינים את האירוע הלבבי.

נשים יותר מגברים נוטות לא לפתוח תסמינים, אך כשכבר יש תסמינים הם פחות נוטים להיות כאבים בחזה, כי אם סחרחורת, תשישות, בחילה, תחושת לחץ בחזה וכאב בטן.

במחלת לב איסכמית כרונית, ולא חריפה, התסמינים המאפיינים הם אנגינה, קוצר נשימה בזמן פעילות גופנית, תשישות וכאבי צוואר.

התסמינים מחמירים עם התקדמות המחלה. כאשר כאב החזה אינו חולף גם בזמן מנוחה, זהו סימן להתקף לב.

סיבות וגורמי סיכון

ישנם שלושה סוגים עיקריים של מחלת לב כלילית – מחלה עורקית כלילית חסימתית, מחלה עורקית כלילית שאינה חסימתית, ומחלה כלילית מיקרווסקולרית. 

בשני המקרים הראשנים המחלה משפיעה על העורקים הגדולים המספקים דם ללב - אנשים יכולים לסבול ממחלה חסימתית ומחלה שאינה חסימתית. המחלה המיקרווסקולרית משפיעה על העורקים הקטנים שנמצאים בתוך שריר הלב.

כמו כן, הסיבה להתפתחות המחלה תלויה בסוג המחלה הכלילית, ויכולים להיות מספר גורמים המתקיימים בו-זמנית כגון הצטברות פלאק (טרשת עורקים) ובעיות אחרות המשפיעות על פעילות כלי הדם בלב.

לטרשת עורקים, אחד הגורמים העיקריים להתפתחות המחלה, ישנם מספר גורמי סיכון, בהם עישון, יתר לחץ דם, סוכרת ועודף שומנים בדם. כמו כן, נמצאים בסיכון אנשים שלהם בני משפחה מדרגה ראשונה אשר לקו במחלת לב איסכמית לפני גיל 55 בגברים, ולפני גיל 65 בנשים.

אבחון ובדיקות

האבחנה ניתנת לפי הבדיקה הגופנית והתסמינים הקליניים: בדיקות כמו בדיקת אק"ג ובדיקות דם לאנזים טרופונין, יתבצעו במצב של התקף חריף; בדיקות כמו מבחן מאמץ, מיפוי לב, אקו לב במאמץ ועוד, יעזרו באבחון כאשר המצב אינו חריף.

סיבוכים אפשריים

למחלת לב איסכמית יש סיבוכים משמעותיים המובילים לירידה משמעותית באיכות החיים ולעיתים אף למוות.

הסיבוכים המאפיינים אירוע איסכמי חריף כוללים הפרעות בקצב הלב, קרע של שריר הלב, בצקת ריאות, דלקת של קרום הלב (פריקרדיטיס) ואי ספיקת לב.

טיפולים ותרופות

הטיפול במצב חריף הוא טיפול דחוף שניתן בחדר המיון וכולל מתן חמצן, מתן מדללי דם ולעיתים אף צנתור דחוף (פעולה המשמשת לאבחון וטיפול במחלה). במקרים מסוימים עולה צורך דחוף לניתוח מעקפים. 

כאשר הבעיה אינה חריפה, מתבצעת הערכה בקהילה על ידי רופא או רופאת משפחה ומומחים במחלות לב. לאחר הערכה מחליטים על טיפול שיכול לכלול צנתור וטיפול תרופתי, כגון תרופות להפחת הכולסטרול בדם ותרופות לאיזון גורמי הסיכון לטרשת עורקים. יעדי הטיפול נוקשים יותר מאשר בשאר האוכלוסייה, וזאת בשל המצב מסכן החיים בו נמצאים הסובלים ממחלת לב איסכמית.

מניעה

בדיקות סקר והערכת הסיכון להתפתחות של מחלת לב כלילית צריכה להתחיל בסביבות גיל 20, כאשר אין שום גורמי סיכון ברורים למחלה. 

ילדים עשויים להזדקק לבדיקה מוקדמת במידה וישנם גורמי סיכון כמו השמנת יתר, פעילות גופנית מופחתת או היסטוריה משפחתית של מחלות לב.

לאחר הערכת הסיכון, יומלץ על טיפול מניעתי שכולל שינוי באורך חיים בריא במידת הצורך, כגון הימנעות מעישון, תזונה מאוזנת ופעילות גופנית.

תזונה שמטיבה עם בריאות הלב היא תזונה המכילה פירות וירקות ונמנעת משומנים רווים, משומני טרנס ומתוספי סוכר.