עמוד הבית > פורומים > טיפול זוגי, טיפול משפחתי

פורום טיפול זוגי, טיפול משפחתי

 עדית רונן סתר

עדית רונן סתר
עדית רונן-סתר הינה מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת מטעם האגודה הישראלית לטיפול זוגי ומשפחתי. את הכשרתה (תואר שני ולימודי הטיפול המשפחתי) עברה באוניברסיטת תל אביב ובמרכז אלומה. כמו כן, עברה הכשרה עוד...

הודעה
מחבר
תאריך / שעה
התייעצות לגבי חמותי ובעלי חני 03/04/2017 14:00
  • שלום רב, אני נשואה כבר 26 שנה. בעלי הוא בן יחיד שהוריו התגרשו כשהיה ילד קטן ומי שגידל אותו זה בעצם הסבא כאשר אימו רק היתה בתמונה לא יותר מזה. היא כעת מתגוררת בחו"ל והודיעה שהיא מגיעה לביקור בארץ לחודש.בין חמותי לביני אין חיבה. לאחרונה היה גם אירוע שבו היא אמרה דברים פוגעים שלא היו צריכים להיאמר על ידה והיא אף הודתה שטעתה . בעלי מתעקש איתי שנארח אותה בביתנו. אני מרגישה שהוא דוחק אותי לפינה. יש לציין שאני חולת סרטן וכעת נמצאת לפני תחילת טיפול חדש. כמו כן אני לומדת ויוצא שבזמן שהיא אמורה להגיע יהיו לי מבחנים. עוד דבר שמפריע לי זה שהיא אישה שמעשנת הרבה וקשה להתעלם מהריח שמופץ סביבה. אני מרגישה שאני יכולה לקרוס אם אכן היא תתארח אצלנו. לא מתאים לי בשום צורה . במיוחד לא בעת הזו . אני אובדת עצות. בעלי חושב שאני יכולה להקריב מעצמי כמה ימים ושאעשה זאת בשבילו. אניחא יודעת מה לעשות זה מפריע לי מאד. מה דעתך בנושא?

  • + הוסף תגובה
חמותי ובעלי - היכן המרחב האישי שלי עדית רונן סתר 03/04/2017 22:43
  • שלום לך, את באמת מתארת מציאות מאתגרת מאד, בה רווחתך נמצאת בספק, הן מבחינה בריאותית והן רגשית. אפשר להניח, שבעלך מצוי בין הפטיש לסדן, מנסה לרצות גם את אמו, עמה הקשר היה רופף בשנים מסוימות (ובשנים קריטיות בגידולו). שניכם מצויים בבעיה סביב הנושא, הרי אם אמו מצפה להתארח אצלכם, כיצד ניתן להציע לה פתרון אחר, שיאפשר אוירה נעימה ולא יחולל סערה... הסבך תלוי, אם כן, בכמה גורמים: האם בעלך מסוגל, לדעתך, לראות את הקשיים שאת חווה סביב הביקור הזה, ואת כל השיקולים שהעלית פה? האם הוא מסוגל לתת לך את המקום לבטא את החששות שלך ולהיות קשוב אליך, מהיכרותך עמו? האם אמו של בעלך באמת מצפה להתארח בביתכם ומודיעה על כך, או שזו יוזמה של בעלך? האם היא תהיה מסוגלת להבין את הקושי שלך ולכבד זאת, וללון במקום אחר? האם את מרגישה שיש לך את הכוחות לבטא את דברייך ואת רצונותיך, בשיחה עם בעלך? היבטים אלה משמעותיים ודרכם ניתן אולי, למצוא דלת, דרכה ניתן יהיה לפתוח בדיאלוג. אולי תרצי לפרט לגבי שאלות אלה, וננסה להתקדם. בהצלחה, עדית.

  • + הוסף תגובה
תשובה חני 04/04/2017 09:56
  • תודה רבה על התשובה המהירה. שוחחתי עם בעלי על כל הנקודות שהעליתי כאן שהדבר יגרום לי למתח נפשי, שזה לא יהיה קל עבורי לאור המצב ושזה גם ממש לא העיתוי הנכון .הוא לא מקבל זאת וחושב שניתן לתת לזה צ'אנס. יש מצב גם שזה בא מיוזמתו כך לפחות הבנתי מדבריו.הוא מציע לי להסכים לכמה ימים ואז נראה איך זה מסתדר ושאולי יהיה נחמד. וכן, יש לה אופציה נוספת להתארח אצל קרובת משפחה שגם היא הבנתי לא מרוצה מהענין . אני ממש אובדת עצות.

  • + הוסף תגובה
הקשר עם בעלך עדית רונן סתר 07/04/2017 15:30
  • שלום לך, נשמע שבעלך מעוניין ללכת עם המהלך הזה, להלין את אמו אצלכם, ואולי כך גם מקווה לייצר איזו קירבה משפחתית. אפשר לראות בבירור, מהם הצרכים שלך ומהם שלו. התחושה שלך לגבי יכוללתך להיות בקירבתה, היא חשובה, ומצד שני, נשמע שקשה לעשות צעד בכיוון אחר, (כמו סירוב) שיכול לגרור למתח רב מאד, במערכת כולה וביניכם כזוג. אם היית בוחרת לסרב להלין אותה, כיצד את מדמיינת זאת? כיצד תאמרי לבעלך ומהן ההשלכות לכך בעתיד הרחוק יותר? אם תחליטי להסכים לניסיון הזה, כיצד תשמרי על עצמך ותייצרי לעצמך מספיק מרחב עבור עצמך? אילו שני כיווני מחשבה שאולי יסייעו בידך להחליט. כל טוב עדית.

  • + הוסף תגובה
חושבת שאת יכולה לפנות לייעוץ זוגי דניאל מלי 20/01/2020 15:48
  • אני מכירה יועצת זוגית ומשפחתית מומלצת שאפשר לפנות אליה והיא מצויינת ממש. אני בטוחה שהיא תוכל לעזור

  • + הוסף תגובה
הפנייה למטפלים זוגיים ומשפחתיים. עדית רונן סתר 20/01/2020 17:34
  • פורום זה נועד לייעוץ ותמיכה ולא לשיווק ישיר של עסקים. לכן אנו נאלצים להוריד את הפרטים האישיים שנכתבו בהודעה הקודמת. ניתן לפנות אל אתר האגודה הישראלית לטיפול זוגי ומשפחתי, שם מצוייה רשימה של מטפלים מוסמכים על ידי האגודה. בברכה, צוות האתר.

  • + הוסף תגובה
פרישה מוקדמת חיים 13/01/2020 15:30
  • שלום, אשתי פורשת מוקדם, ואני התנגדתי בכל תוקף, דואג לזיקנה.. איך לגשר על נושא כל כך טעון ועקרוני? נכנס הרבה מתח לחיים שלנו. אשמח לעצתך

  • + הוסף תגובה
שינויים בחיים בעקבות פרישה עדית רונן סתר 13/01/2020 23:25
  • שלום לך, דאגתך מובנת וטבעית. אכן, מחקרים רבים העוסקים בגיל הפרישה, מראים על הצורך בהתכוננות ובמציאת עיסוקים בחיים על מנת לצמצם הדרדרות קוגניטיבית, נפשית וחברתית של הפורש/ת. ובאמת, מקומות עבודה רבים מסייעים לעובדיהם להיערך לפרישה באופן המיטבי ביותר: למצוא תחומי עיסוק חדשים, לאתר ולהגדיר תחביבים מבעוד מועד, ליצור מעגלים חברתיים ועוד. על אף שמדובר בנושא רגיש, דאגתך מחממת את הלב ומרגשת, ושיח על זה ממקום של היערכות לפרישה ותכנון סדר יום מובנה, הוא לגיטימי לחלוטין. האם אשתך עוזבת מקום עבודה מסודר? האם סופקו לה פגישות ייעוץ כחלק מההכנה לפרישה? אם לא, ניתן למצוא יועצי פרישה, פסיכולוגים ועובדים סוציאלים, אשר מספקים ייעוץ פרטני בנושא והרצאות, הן הרצאות בנוכחות והן הרצאות און-ליין באינטרנט. בת כמה אשתך? והאם אתה עובד, וכשכיר או כעצמאי? אלה שאלות חשובות הנותנות תמונה לגבי אורח החיים שלכם. באופן טבעי, בעת פרישה, בני הזוג נמצאים שעות רבות יותר יחד, מאשר בעבר, וסביר שיצופו מתחים, הן על רקע העובדה שאתם יותר זמן יחד ולא מורגלים בכך, והן בעקבות המתח האישי של כל אחד משינוי סדר היום. התחילו משיח פתוח בנושא, והמשיכו בהגדרת ציפיות: 1. ציפיות לגבי ההתמודדות עם תקופת ההסתגלות לפרישה: כיצד התקופה הזו הולכת להיראות. מה כל אחד מכם צריך בתקופה הזו. 2. בידקו כיצד תוכלו לעזור זה לזה כדי להחזיר את הרגיעה. 3. בידקו אאפשרויות לייעוץ לתקופת פרישה. המון הצלחה צוות אינפומד

  • + הוסף תגובה
קושי ב"להתחיל" נ 24/12/2019 13:21
  • הבן שלי בן עשרים פלוס, מתקשה להגיע לקשר זוגי. אין סיבה נראית לעין (פרידה קשה או טראומה...), נראה מעולה, מוצלח. האם נכון לשלב טיפול בשלב כזה?

  • + הוסף תגובה
קשר זוגי כאינדיקציה לבריאות עדית רונן סתר 25/12/2019 12:00
  • שלום לך, שאלתך מעלה תשובות וגם שאלות נוספות... ייתכנו סיבות רבות לכך שבנך אינו נמצא בקשר זוגי. האם שוחחתם על זה? האם כוונתך שמעולם לא היה בקשר זוגי כלשהוא (אפילו לא קצר)? באופן כללי, ייתכן שהיעדר קשר זוגי יצביע על קושי כלשהוא. ייתכן אך לא בהכרח, במיוחד לאור גילו הצעיר והנטייה החברתית של צעירים בימנו, להתחיל קשרים זוגיים רציניים בגיל מאוחר יותר, מבעבר. כך שאיני יודעת, מהפרטים שכתבת, אם ישנה סיבה לדאגה לגביו. ולגבי שאלתך האם לפנות לטיפול: טיפול פרטני או כל מסגרת שתספק לו נגישות לתהליכים פנימיים העוברים עליו, אלה יכולים לסייע ולתרום לו. שאלה חשובה הקשורה בהתחלת עבודה תהליכית פנימית, היא מידת הרצון, המוטיבציה שלו לתהליך שכזה. האם התשובה הזו מסייעת? אם תוסיפי פרטים נוספים, ניתן יהיה להתבונן יותר מקרוב. בהצלחה

  • + הוסף תגובה
בדידות בחיי הנישואין משה 06/12/2019 23:28
  • היי, אני נשוי כ-8 שנים עם 3 ילדים קטנים מקסימים. לאחרונה אני מרגיש מאוד בודד בזוגיות. אנחנו רבים המון ואישתי יש לה נטייה להקצין ומכל ויכוח לריב ימים ארוכים ולא לדבר. זה מאוד שובר אותי ולא משנה כמה ניסיתי להסביר לה זה לא מסתדר. בעקבות הריבים אין כמעט תקשורת ביננו. אני מנסה הרבה פעמים ליצור מגע וחום אבל הצורך שלי בזה שונה משלה. כשהאווירה ביננו טובה היא מבינה במה היא לא בסדר אבל בויכוח או הריב הראשון היא שוב חוזרת לסורה. אני שוקל ברצינות לפרק את הנישואין אבל מפחד לפגוע בילדים. מה כדאי לעשות?

  • + הוסף תגובה
טיפול זוגי יוכל לסייע מאד עדית רונן סתר 25/12/2019 11:52
  • שלום לך, נשמע שביחסים ביניכם, היית רוצה לחוש חברות, הדדיות, ויכולת לומר אחד לשניה את הדברים שמפריעים לכם. המגע הפיזי ביניכם, סביר שגם הוא קשור ביחסים הרגשיים ביניכם, ובמידה מה כל אחד מכם מרגיש שאפשר לפתוח ביחד. רצוי מאד לשקול טיפול זוגי שיסייע לכם בכל התחומים שהעלית. כיום, אנשים רבים מנסים לשפר את היחסים בכוחות עצמם ושוקלים פרידה. רצוי לשתף אותה בתחושות שלך, עד כמה אתה מרגיש שהמצב ביניכם מצריך עבודה, ולנסות דרכים נוספות, להחזיר את הבטחון בקשר, ללמוד כיצד לבטא רגשות ופגיעות, ולנסות להחלים ביחד. בהצלחה.

  • + הוסף תגובה
תחושת ריחוק זקוקה להכוונה 27/11/2019 16:09
  • נשואה 12 שנה +2 , על פניו אין בעיות גלויות לעין, אנחנו חברים טובים ומתנהלים טוב ביחד אך בשנים האחרונות יש תחושת ריחוק והרגשה של שותפים לדירה ולא בני זוג גם בתקשורת בינינו וגם ברמה האינטימית שנעלמה לה. אני זורקת מידי פעם את האופציה של גירושים דבר הגורר תגובה כועסת ממנו, הוא לא מדבר על הרגשות שלו אבל תחושתי שהוא מרגיש כמוני. אין לי אומץ להעלות בפניו בצורה החלטתית שאני רוצה לסיים את הנישואים, אבל מרגישה חנוקה ומדוכאת בתוך המצב שקיים היום. אשמח להכוונה.

  • + הוסף תגובה
תחושת ריחוק שרה 04/12/2019 18:49
  • למה לחשוב מיד על תהליך של גירושין למה לא לנסות להדברות ולחשוב ממה נובע התחושת ריחוק

  • + הוסף תגובה
כדאי ראשית להתעקש לעבוד על הקשר הזוגי עדית רונן סתר 04/12/2019 22:34
  • שלום לך, כפי שענו בתגובה להודעתך, כדאי ראשית לבדוק את כל האפשרויות שיספקו לכם מראה טובה על הקשר, שיספקו להם הזדמנות לבדוק את הקשר שלכם לעומקו. באמצעות טיפול זוגי, תוכלו לבחון את פוטנציאל השינוי והסיכוי לתקווה מחודשת. פעמים רבות, אנשים זקוקים לטיפול, על מנת לקבל הכוונה, להעמיק בהנה שלהם אחד את השני, ולעורר קירבה ואינטימיות. גירושין זו בהחלט אפשרות אך זו אינה האפשרות היחידה. פעמים רבות, אנשים חשים כבויים ושהם זרים בתוך הקשר הותיק. לעתים, יש אפשרות לשנות זאת. השאלה היא: מה כל אחד מכם מעוניין. אם אינך רוצה בקשר הזוגי, אין טעם לפנות לעבודה טיפולית. בידקו את המוטיבציה שלכם להישאר ביחד, (לא במצב הקיים, כי אם במצב מחודש). אם כן, ממליצה מאד על טיפול זוגי. תוכלו למצוא מטפלים זוגיים מוסמכים באתר האגודה הישראלית לטיפול זוגי ומשפחתי. בהצלחה

  • + הוסף תגובה
נסיעות מרובות במשפחה דניאלה 21/11/2019 10:15
  • בעלי נוסע הרבה במהלך עבודתו, ואני מרגישה שהנסיעות שלו טובות לי. נעים לי. האם יש בעיתיות בכך? טופלנו בעבר כזוג.. הוא נעלב מזה מאוד. אשמח לדעתך

  • + הוסף תגובה
מרחב אישי וזוגי, ותחושות כמקפצה לעבודה עדית רונן סתר 21/11/2019 14:55
  • שלום לך, יכולות להיות סיבות רבות לתחושת הנוחות שלך כשכל אחד מכם עסוק בענייניו. הסיבות יכולות להיות קשורות בדינמיקה הזוגית שלכם, או בחלקים אחרים. לא בהכרח עובדה זו אומרת משהו שלילי, אבל אם בעלך נעלב, נפגע, זו הזדמנות להיות יחד עם התחושות האלה ולייצר הזדמנות מחודשת לקירבה. באופן כללי, כשמישהו נפגע, אנו צריכים להניח שהפגיעות נוצרה שם תוך תחושה אמיתית שמצריכה ריכוך ותיקון. אין צורך לחפש אשמים או אחראיים לתחושה, אלא להיות עם הפגיעה ועם הרצון להקל עליה. בידקו אם יש באפשרותכם לעשות זאת כזוג, או שיש צורך בסיוע של מטפל/ת זוגי/ת. בהצלחה!

  • + הוסף תגובה
חברה של בני ג'ולי 14/10/2019 02:07
  • שלום רב לבני בן ה 25 יש חברה כשנה. שניהם מוצלחים משרתים בקבע ביחידה מובחרת. יש לי קושי רב עם צורת ההתנהלות / האופי שלה. במשך השנה הזו ראינו אותה בדיוק פעמיים כאשר הפעם השנייה הייתה כשהסברתי לבן שלי שלא ייתכן שהם יוצאים שנה שלמה ואנחנו בכלל לא מכירים אותה. הוא טען שהיא ביישנית, שהיא עובדת קשה ואין לה זמן. (היא גרה במרחק של כשעתיים מאיתנו)..לאחר השיחה איתו היא הגיעה כאילו לסמן וי ומאז לא ראינו אותה.זה היה לפני כחודשיים. הרצון שלי שתבוא אינו כדי לערוך לה ועדת קבלה אלא כדי לראות אותם יחד ושתהיה חלק מהמשפחה. דבר נוסף: הוא הולך אליה מדיי פעם ורואה תמיד את האמא ואת אחותה ולא את האבא. היא טוענת שהוא עובד הרבה בחו"ל ואני שואלת האם ייתכן שהאבא לא מגיע מדיי פעם לארץ ולא מבקש לראות את החבר של בתו? אולי היא מסתירה משהו? והעניין העיקרי: היא טוענת שהיא לא אוהבת להצטלם..היו ביחד כמה פעמים בצימר, במלון ולאחרונה בחו"ל ואין אף תמונה שלה או שלהם יחד..על אף שבפייסבוק שלה ראיתי תמונות שלה. ההתנהלות הזו נראית לי מאוד מוזרה - יותר מדיי מופנמות ומסוגרות. אני חוששת שאולי זה מעיד על אופי דכאוני.הוא טוען שטוב לו איתה ואני לא רוצה שירגיש שאני לא אוהבת אותה. אני לא מכירה אותה מספיק בשביל לאהוב אותה או לא. אני גם בחיים לא אומר לו להיפרד ממנה אבל אני מרגישה בכל זאת סוג של מועקה. אני ממש לא יודעת איך להתנהל בנושא.... תודה מראש על התשובה

  • + הוסף תגובה
החברה של הבן עדית רונן סתר 15/10/2019 12:31
  • שלום לך ומועדים לשמחה, תודה שאת כותבת לפורום בנושא כה חשוב! זה יכול לסייע להורים רבים, שצריכים להסתגל להרחבת משפחתם, דרך בני הזוג של הבנים והבנות. אפשר לשמוע במילותיך את הרצון שלבן שלך יהיה טוב. כמה קשה בשביל כולנו כהורים, ללוות את הילדים ולתת להם מרחב של בחירה, למרות הדאגות שלנו. אני גם שמה לב למשפט שלך בסוף הטקסט, בו את מספרת שאת לא מכירה אותה מספיק, ואת הרצון לתת לבנך לבחור בעצמו. האם בנכם גר אתכם בבית? בדירה אחרת? האם הוא גר איתה? אלה פרטים משמעותיים. מה שאת מספרת הוא שדפוסי ההתנהגות לא לגמרי ברורים לך. ישנם כמה דברים שכדאי לקחת בחשבון: זכרי, שיש דרכים רבות להראות אכפתיות, אהבה, דאגה. כך, ייתכן והיא מעניקה לבנך יחס אוהב ומעריך, גם אם לא בנוכחותך. בנוסף, קשר של בני זוג עם ההורים של השני הוא קשר שיכול להתקדם לאט ובזהירות, ולא תמיד מעיד על טיב הקשר בין בני הזוג. לשאלתך, מה עושים: ראשית, ממליצה לשקול ולחשוב על שני הנושאים הכתובים כאן, ולראות איך את חשה לגביהם. נוסף לכך, הייתי ממליצה לא לתחקר את בנך לגבי היחסים של חברתו עם אביה, או נוכחות אביה ואמה כשהם נמצאים אצלם. שאלות כאלה עלולות לפגוע באיכות היחסים בינך ובין בנך. זה יכול לייצר מרחק, הסתרה, אותם את הרי מנסה למנוע בכזו תבונה ורגישות. כמו כן, כל פעם שמזדמן לך לפגוש את חברתו, נסי להיות חברית, פתוחה, לתת מקום ומרחב, להתעניין בשלומה ובתחומי עיסוקיה, לשתף אותה ואת בנך בנושאים שקשורים אליך (קלילים, לא כבדים מדי), ובאופן כללי, לנסות לייצר אוירה פתוחה ונעימה. ככל שיהיה יותר נעים ובטוח, חומות ההגנה ירדו. עם זאת, אינך צריכה לפתח חברות עמוקה וחוצת גבולות איתה, אלא רק לייצר מרחב נעים. הסימן לכך שהאוירה מותאמת, תהיה אצל בנך: את הרי מכירה אותו, וכשהוא ירגיש בנוח, את תדעי שיצרתם אוירה טובה. בהצלחה צוות אינפומד ועדית רונן-סתר

  • + הוסף תגובה
החברה של בני ג'ולי 15/10/2019 13:26
  • שלום עידית אני כל כך מודה לך על התגובה. עשה לי קצת סדר במחשבות. הוא גר בדירה משלו עדיין לא איתה ותודה לאל מגיע רוב השבתות אלינו.מאוד משתדלת לא ללחוץ עליו מכיוון שהיחסים ביני לבין בני הם מעולים ואני לא רוצה שזה ישתנה. עכשיו אני מבינה שכנראה יש באמת סוג של חומות הגנה - הוא עדיין מנסה בעצמו ללמוד איך להתנהל כי זו החברה הראשונה הרצינית שלו. מקווה שאכן חומות אלו ירדו. פשוט תודה תודה ומועדים לשמחה

  • + הוסף תגובה
סדר במחשבות, אמפתיה, דאגה אימהית עדית רונן סתר 17/10/2019 19:29
  • בשמחה רבה, כשיש לנו סדר במחשבות, ממש כפי שכתבת, אנחנו פנויים יותר לראות מה נמצא שם. לבנך יש אמא נהדרת, שמתבוננת, אוהבת, דואגת, ויודעת לתת מרחב... ;-) כמה טוב כבר יש לכם, וימשיך ויתפתח. המון הצלחה עדית.

  • + הוסף תגובה
חברה של בן דוד שלי נטלי 12/10/2019 05:13
  • היי , כשאני וחברה של בן דוד שלי מדברות בציבור היא כל הזמן מסתכלת על גברים תוך כדי שהיא מדברת ולא מסתכלת לי בעיניים, גם כשהוא קם לרגע היא בוהה בבנים ומחכה למשהו, זה די לא נעים כי היא חברה של בן דוד שלי, ועוד היא עושה את עצמה קדושה, שיתפתי אותה כמה פעמים שגברים התחילו איתי וביקשו ממני טלפון והיא אמרה "בחיים לא נתתי את הטלפון שלי למישהו שאני לא מכירה" או שהתחילו איתי צעירים ממני היא אמרה"אין להם מה להציע לך חוץ ממשהו אחד" היא אף פעם לא מפרגנת שאני מספרת לה על דברים כאלה לנתק ממנה קשר? ממה זה נובע?

  • + הוסף תגובה
קשר עם חברה, בת הזוג של בן הדוד עדית רונן סתר 14/10/2019 23:04
  • שלום לך, ומועדים לשמחה בחג הסוכות, תודה שאת כותבת לפורום. את מתארת כאן בשני תחומים. הראשון, קשור בתחושת חוסר הנוחות שלך עם מבטי החיפוש אחר גברים, כפי שאת מפרשת. והשני, הקשר הספציפי של שתיכן. לגבי הנושא הראשון, אכן, מבטי החיפוש שאת עדה להם, מעמידים אותך בתחושה לא נעימה, שאת יודעת דבר-מה שאינו ידוע לבן דודך, ושאת חשה שיכול לפגוע בו ובאמון בין ובין חברתו. זה אכן היבט סבוך. אם יש ביניכם קשר מספיק פתוח, אולי כדאי לשוחח איתה על זה: לבדוק האם היא מרגישה מחויבת לבן הדוד שלך, ולספר באופן פתוח על התחושה שלך, כשאת יוצאות יחד. אגב, ייתכן והיא אכן מחויבת אליו, ייתכן והיא מורגלת בחיפוש תשומת לב מגברים, גם אם יש לה חבר קבוע. ההיבט השני קשור ביחסים של שתיכן. בך ובה כחברה. בדקי עם עצמך, ממה את נהנית בקשר איתה וממה לא. אילו עוד תחומי עניין יש לכן. כדאי לבדוק זאת בינך לבין עצמך, לפני ניתוק היחסים איתה. גם יחסים קיימים יכולים להשתנות כדי להתאים לשתיכן. המון הצלחה, צוות אינפומד

  • + הוסף תגובה
צ'אט עם בחורה מוריה 20/09/2019 09:15
  • שלום לאחרונה בעלי מתעסק המון במשחק רשת שנפתח לו צ'אט. גיליתי שהוא התחיל לדבר בואטס אפ הפרטי עם אחת המשחקות במשחק. ממה שראיתי היא יודעת שהוא נשוי עם ילדים אבל תוכן השיחה לעיתים מאוד פלרטטני . היא מחו"ל. כשניסיתי לדבר איתו על זה הוא אמר שאין כלום ומחק את השיחה הפרטית ביניהם. אנחנו דתיים ומבחינתי שיחה פרטית עם כל אחת לא מקובלת , כמו שאני לא מדברת בפרטי עם בחורים ומוחקת דברים. גם פניתי אליה באופן אישי ואמרתי לה להתרחק, שאנחנו דתיים וזה לא מקובל. מה לעשות?

  • + הוסף תגובה
גם צ'אט יכול לייצר קשר המאופיין באינטימיות עדית רונן סתר 21/09/2019 17:18
  • שלום לך, תודה שכתבת לפורום. את מתארת מספר פעולות שאת עושה בכדי לעצור זאת, ובצדק, מתוך שמירה על הקשר הזוגי שלכם. בין אם הנכם דתיים או חילוניים, ללא קשר לכך, את מתארת מצב בו מתפתחת אינטימיות בקשר של בן זוגך עם מישהי אחרת. רצוי למצוא את הדרך לחדש את העניין בתוך הקשר שלכם, ולשמור על פתיחות ואמון בתוך הקשר. לשם כך, רצוי מאד לפנות לטיפול זוגי, שיסייע לכם להבין ולהגדיר מה הייתם רוצים בקשר ביניכם, ומה ישמור על הקשר שלכם. כפי שכתבתי בכותרת, בן/בת זוג עלולים לפגוע באמון בקשר או באינטימיות הזוגית אפילו מבלי להבין זאת, על ידי קשר חברי-עמוק עם מישהו אחר, או עיסוק כלשהו המהווה תחליף לקשר זוגי עמוק ומתפתח. טיפול זוגי יוכל לסייע לכם לצעוד זה אל זו, ולמצוא דרך לשמור על הקשר וגם על המרחב האישי בתוכו. על מנת למצוא מטפל זוגי מוסמך, רצוי לפנות לאגודה הישראלית לטיפול זוגי ומשפחתי, באתר האינרטנט. בהצלחה עדית וצוות אינפומד

  • + הוסף תגובה
משבר בזוגיות אנה 18/09/2019 21:49
  • שלום, אני ובן זוג שלי ביחד כבר 6 שנים, עברנו ביחד תקופות שונות, גרנו ביחד עם ההורים ולאחרונה עברנו לגור לבד. קיוויתי שהתנתקות לחיים עצמאיים תעשה לנו טוב, אבל המשבר שהתבשל כבר כשנה התפרץ אפילו יותר. אנחנו רבים כל ערב, כשבצהריים בשיחות טלפון אנחנו מאד אוהבים ונחמדים זו לזה, בערב כל שיחה יותר מכמה משפטים הופכת להיות סיוט. גם עניין המין התדרדר מאד עקב המחלה שהתגלתה לי לאחרונה והיא סחטה מימני כל חשק לחיות, שלא נדבר על חשק מיני. אני מבינה שזה השפיע עליו מאד, אני רוצה לתקן את המצב אבל הוא לא מעוניין. הוא לא מתנגד, אבל הוא התרחק עד כדי שלא ניגש אליי אף פעם עם אהבה, ואני מרגישה שהוא מאד תוקפני כלפיי, כאשר עם כל שאר הסביבה הוא בן אדם טוב לב ונחמד. כשאמרתי לו על התחושות שלי הרגשתי שהכל התפרק לגמרי. אני מאד אוהבת אותו, אני רוצה להיות איתו ולבלות קצת זמן ביחד, אבל הוא מעדיף להיות עם חברים שלו לבד. אם הוא בבית הוא מתלונן על עייפות או שאינו מרגיש טוב ונמצא בחדר אחר כאשר משחק בפלאפון או רואה ספורט. אני אף פעם לא כעסתי עליו ואפילו לא הערתי על הזמן שלו עם עצמו ו״תחביבים״ שלו, אבל כשאני מציעה לעשות משהו ביחד, אפילו לראות סרט או ללכת לטייל - הוא אומר שלא רוצה. אני לקחתי כל האחראיות על המתרחש עליי כי הרגשתי שהכל בי מעצבן אותו, שאני כל הזמן עושה דברים רעים, הורסת הכל. לאחרונה אני לא מאמינה לזה, אני חושבת שזה הרגל ולא אהבה, פחד לפגוע בי, רחמים אולי. כמה פעמים דיברתי על התחושה שהרגשתי שאנחנו כבר לא זוג, יותר כמו שותפים לדירה והצעתי לחזור כל אחד לבית הורים, אבל הוא התעקש על רצון שלו להשאר ביחד. אני עייפה ומותשת, אני מרגישה שכל דבר משותף אפילו לעשות קנייה בסופר זה אתגר, הכל נעשה בכוח ובלי שמחה. אני רוצה לשמוע כל שעה או עצה כי אני נמצאת במבוי סתום ורוצה חיים טובים ומאושרים לשנינו. תודה

  • + הוסף תגובה
משבר בזוגיות עדית רונן סתר 21/09/2019 17:01
  • שלום לך, תודה ששיתפת אותנו בקושי שלך ושלכם. את מתארת מצב בו את חשה במשבר ביחסים שלכם, עם מעבר למגורים משותפים שנעשה לאחרונה. כמו כן, סיפרת שעברתם תקופות שונות, ואני תוהה אם את מתכוונת למשברים, פרידות וחזרות אל הקשר. ייתכן והמצב שאת מתארת קשור במשבר תקופתי, וייתכן שהוא קשור ביצירת חיים זוגיים משותפים לראשונה. כמו כן, ייתכנו סיבות נוספות, חלקן מתוך הקשר וחלקן ממקומות אחרים. בנוגע ליצירת חיים משותפים, לעתים, אנשים צריכים ללמוד כיצד לייצר ולבסס קשר זוגי. אנשים גדלים במשפחת המוצא שלהם, ולמדים מהחיים המשפחתיים זוגיות, קשרים בין הורים וילדים וכדומה. כל אחד מגיע עם למידה שונה ממשפחתו ומחייו, ובבניית חיים משותפים, הלמידות השונות, והתנסויות החיים, צריכות להשתלב לכדי אורח חיים שתהיו שניכם שלמים איתו. בין אם מדובר בכך או אחרת, רצוי מאד לפנות לטיפול זוגי. שם תוכלו ראשית לבדוק את מידת הנכונות והמוטיבציה שלכם ליצירת חיים משותפים, תוכלו לבדוק את החששות מהצעד הזה והרצונות והתקוות שלכם. במסגרת טיפול זוגי, תוכלו ללמוד לייצר שיח שמאפשר מספיק מרחב לכל אחד מכם, לבטא את רגשותיכם ולפתח מספיק גמישות בכדי להכיל את השני, כמו גם למצוא רגעים של חיבור, אינטימיות ומשיכה מחודשת, אם עדיין קיימת. מומלץ מאד לפנות לטיפול זוגי, אצל מטפל זוגי מוסמך. רשימה מסודרת על פי אזורים גאוגרפיים ניתנים באתר האגודה הישראלית לטיפול זוגי ומשפחתי. בהצלחה עדית.

  • + הוסף תגובה
איך ממשיכים מכאן ? מירי 18/09/2019 15:30
  • שלום אני נשואה מזה 17 שנה עם 3 ילדים בגילאי 12-17. כמו בכל קשר היו לנו עליות ומורדות אבל בסך הכל יש בנינו אהבה וכבוד ורוב הזמן תיקשורת סבירה ושרדנו. לאחרונה התחלנו בתהליך של בניית בית , התכוננו לכך שזה תהליך שעלול להביא עימו ויכוחים אבל היתה לנו אמונה בקשר וסברנו שנשרוד את הקשיים. בעלי הוא אדם מאוד טוטאלי בכל מה שהוא עושה, הוא התחיל להתפלל לאחר מות אביו ומאז הלך והתחזק (אין לי בעיה עם זה) הוא התחיל לעשות כושר , חדר כושר, ריצה, רכיבה על אופניים, חצי מרתון, וגם זה הלך לכיוון טוטאלי שהכל כבר סובב סביב זה. מצד אחד זה עושה לו טוב אז אני בעד , אבל לפעמים אני מרגישה שזה כבר תפס את מקומי בחייו , סדר העדיפויות שלו השתנה. פעם היה מגיע בבוקר והיינו שוכבים , היום אם הוא מגיע מוקדם הוא ממהר לרוץ כדי להספיק לפני העבודה. בערב אני כבר עייפה ופחות יוזמת וכך לאט לאט בחודשים האחרונים היחסים הגופניים הפכו ופחתו עד שלפני שבוע כשהתכונן לצאת לרוץ זרק לי בצחוק חכי לי חצי שעה אחזור לפנק אותך. זה ממש הכעיס אותי ואמרתי לו שאם זה סדר העדיפויות אז אני לא מעוניינת. מאז אנחנו לא מצליחים לגשר על הפער. השיחות נהייו קורקטיות , הוא כביכול נעלב ממני על מה שאמרתי, ואז על הדרך כבר יצאו עוד טענות מצידו לגבי ביצועיי המיניים, ואני מבחינתי מרגישה דחויה ולא נחשקת ואין מצב שאזום שוב . לא מתאים לי להמשיך לחיות בלי מגע ואהבה. לא מצליחים לתקשר, כל פעם שמישהו מעלה את הנושא זה הולך לכיוונים רעים עוד יותר והמילים שנאמרות משאירות לי צלקות שאני לא מתליחה לשכוח. לא יודעת איך מתקדמים מכאן ?! יש לנו תוכניות לעתיד, בית לבנות ביחד, משכנתא שצריך לקחת לצורך המשך הבניה, ואני מרגישה שאני לא אצליח להמשיך בקשר ככה.

  • + הוסף תגובה
מחויבות לקשר הזוגי אבל אובדים העניין והתשוקה עדית רונן סתר 20/09/2019 21:52
  • שלום לך, תודה שכתבת לפורום. את מתארת מצב בו בהדרגה נוצר מרחק ביניכם, מרחק פיזי, רומנטי, ואובדים תחושת העניין ההדדי, מגע ואינטימיות. לצד זה, המחויבויות לבית ולמשפחה רבות, התוכניות והרצונות. בוודאי, כפי שכתבת, מגיע לך לחיות עם מגע ואהבה. ומגיע למשפחה שלכם, שתחושת האהבה וה"ביחד" ישובו וישפיעו על כולכם. מומלץ מאד שתפנו לטיפול זוגי. בתהליך טיפולי, תוכלו למצוא שוב רגעים של חיבור, לפתח עניין מחודש זה בזה, לצד הבנה של דברים שקורים עכשיו ודברים שקרו בעבר, ולהעלות את ההערכה ההדדית שלכם, זה אל זה. כמו כן, תוכלו לרענן את תשוקתכם והמיניות ביניכם. רצוי לפנות אל מטפל זוגי מוסמך. תמצאו רשימה מסודרת של המטפלים המוסמכים באתר האגודה הישראלית לטיפול זוגי ומשפחתי, על פי אזורים גאוגרפיים. המון הצלחה, בברכה עדית וצוות אינפומד.

  • + הוסף תגובה
הקן מתרוקן נחמה 12/09/2019 09:43
  • הילדים גדלו והם עסוקים מאוד. מוצאת שאין לי כיף גדול לבלות עם בעלי. מה היית מציעה?

  • + הוסף תגובה
בהחלט בהחלט תסמונת הקן המתרוקן עדית רונן סתר 13/09/2019 00:28
  • שלום לך, תודה שאת כותבת לפורום. בהחלט תסמונת הקן המתרוקן: הילדים מתפקדים ומנהלים את חייהם (כמה טוב שכך), והמרחב הביתי מכיל אתכם. הצעתי היא להתמקד כעת בעצמך, אח"כ בקשר עם בעלך. כלומר: חייך מתפנים מהשקעת זמן ואנרגיה, חשיבה ותכנון עבור המשפחה. ואולי כעת, זו נקודת זמן בה את יכולה להתבונן על הצרכים שלך, על תחומי העניין שלך. חשבי אילו תחביבים ודפוסים יש בחייך או היית רוצה שיהיו בחייך, שימלאו אותך בעניין, באויר לנשימה, בהשראה ובתוכן, ויספקו אנרגיה ותחושת משמעות וחיות. פעמים רבות, קל יותר להתחיל משהו חדש, בליווי של חברה טובה או מכרה. אם כך, ראשית, דאגי לעניין שלך, ובהמשך, ייתכן ושינוי כזה יסייע גם בקשר עם בעלך. את מוזמנת לכתוב שוב, באם זה מסייע למקום שבו את נמצאת, או שיש צורך בעזרה אחרת. בהצלחה עדית.

  • + הוסף תגובה
איך לומר בעדינות משה 18/08/2019 19:51
  • שלום אני כרגע לא נייד (50() . נעזר בחברה . מתאמצת ומשתדלת מאד אבל= ממהרת ,קונה סחורה רקובה . שוב ושוב .לא מביאה מה שמסביר לה . איך אומרים ומסבירים בעדינות שלא תפגע .שתקשיב! אבל שומעת ולמחרת כאילו לא דיברנו.

  • + הוסף תגובה
תקשורת של צרכים עדית רונן סתר 21/08/2019 15:37
  • שלום לך, מה שאפשר לעשות במצב כזה הוא לנהל שיחה רגועה, דווקא בזמן שקט, לא במהלך קונפליקט. בשיחה כזו, תוכל להסביר איך היית רוצה שהדברים יקרו וייראו, מצד שניכם, להסביר מדוע זה חשוב לך, ומה תרגיש ותחשוב כשאלו יתקיימו. מדבריך, אני מבינה שהיא עוזרת ושאתה מעוניין שהיא תמשיך להיות שם. תוכל להתחיל את השיחה מנקודה זו: החשיבות של היותה שם לעזר, כיצד זה משפיע עליך ומסייע לך. אם ניסית לקיים כזו שיחה, והמצב לא השתנה, ייתכן שהציפיות צריכות להשתנות, אולי המשימות צריכות להיות קצרות יותר, או שההסברים שלך צריכים פירוט רב יותר. אם תפרט דוגמה, אפשר אולי להבין ולסייע לך יותר בהבנת הקושי. בהצלחה

  • + הוסף תגובה
מסיבת רווקים אבודה 07/07/2019 14:25
  • שבועיים לפני חתונה שחיכינו לה והתרגשנו מאוד לקראתה, נערכה לבן זוגי מסיבת רווקים. החברים שלו הזמינו, בהסכמתו, חשפנית שתעשה ריקוד אירוטי. מאז אותו היום, כשגיליתי על ה״בילוי״ ומה הוא בחר לעשות בחגיגה שנערכה עבורו, בעקבות מיסוד הקשר ביננו, שהוא כל כך טהור ועמוק.. אני שבורה לחלוטין.. אני לא יודעת איך להתמודד, מרגישה שנתתי הכל לקשר ולו, הוא היה לי הכי חשוב בעולם ובטחתי בו כמו שלא בטחתי באיש. והוא הרג אותי.. אני מרגישה נבגדת, נגעלת ממנו, מושפלת על הקלות והחגיגה שבה נעשה הדבר הזה, ולא יודעת איך אעמוד איתו תחת חופה ממש בקרוב. לחץ הזמן, הדד ליין להרגיש טוב שוב, מלחיץ אותי מאוד. ובכלל, מאז אני מרגישה כל כך נורא.. כל כך פגועה.. לא אוכלת ולא מתעניינת בכלום.. אני לא יודעת מה לעשות, כיצד להתגבר? איך להרגיש בסדר? יש רגעים שבהם אני חושבת שלא קרה כלום, ושאני יודעת שהעתיד איתו יהיה טוב ולא משובר במקרה שיחזור או בגידה באמון שמעידה על העתיד.. אבל גם יש רגעים שאני מרגישה שבורה לחלוטין, כאילו שאני גוססת רגשית.. העולם שלי התפרק, לא ייתכן שזה מה שקורה עכשיו.. הצילו, מה אפשר לעשות? אני לא יכולה לבטל עכשיו את החתונה, וגם לא רוצה ממחשבה על כך שהעתיד יכול להיות טוב וכנראה שיהיה טוב.. מצד שני, בכל פעם שמישהו שואל על החתונה אני פורצת בבכי. איך אוכל לשמוח? לחייך? איך תיראה מערכת היחסים וחיי הנישואין שהחלו בכזו טרגדיה עבורי? איך אוכל להתמודד למראה כל החברים שלו, שהיו שם ושמחו וחגגו את המעשה המגעיל והמשפיל כל כך הזה? הצילו

  • + הוסף תגובה
מסיבת רווקים עדית רונן סתר 07/07/2019 18:58
  • שלום לך, תודה כתבת לנו בפורום. בוודאי שקשה לך, ובוודאי שכל הסיפור מטלטל את עולמך. יש לשניכם קשר מסוים, ויש לך את מערכת הערכים שלך, ומסיבת רווקים כזו לא תואמת את הציפיות שלך מהחיים המשותפים שלכם, מהערכים שלך ושל בן זוגך, מסוגי הריגוש שאת היית מאחלת לכם לחפש. ובוודאי שזה מבהיל: האם האירוע הזה מבשר את הבאות, מבשר קושי ובעיות, או רק דפוס חברתי (פוגע קשה). וכמו שכתבת, הזמן דוחק, וקשה להחליט לשים את הדברים בצד וללבוש חיוך, כשבתוכך סערה על תחומים הקשורים לעומק הקשר והערכים שלכם. בשלב זה, כדאי מאד לשתף את בן זוגך בתחושותיך. תוכלי לספר או לכתוב ולהקריא לו, על מנת שהוא יבין את עומק הטלטלה וסימני השאלה שלך. כדאי לארגן באופן מסודר את כל מה שמטריד אותך בנושא, כדי שתוכלו לעסוק בנושאים שעולים עבורך. ישנה אפשרות, שמסיבת הרווקים תוכננה בלי מחשבה רבה על תוצאות הפגיעות האפשריות, מתוך "דפוס חברתי קלוקל" ששומעים אצל אחרים ורואים בסרטים. ייתכן. זה עדיין לא מפחית מעוצמת הפגיעה. שיח משותף של שניכם על תחושותיך, על השאלות והדאגות שיש לך, ועל תחושותיו של בן זוגך כעת מששומע מה עובר עליך - שיח כזה הוא הזדמנות לייצר קירבה מחודשת וגם הבנה ברורה של הציפיות מהקשר ביניכם. בנוסף, כדאי לסכם ביניכם מתי תשובו לשוחח על כך, גם אם מצבכם ישתפר, כדי שתחושו שהקשר ממשיך להיות מחובר למקום שבו כל אחד מכם נמצא. תוכלו לשוחח על כך בעצמכם, אך אם תראו צורך, ישנה אפשרות לפנות למטפל זוגי ומשפחתי, ולבקש פגישה ממש בהתרעה קצרה, כחלק מטיפול במשבר מיידי שמתרחש. מטפלים מוסמכים ניתן למצוא באתר האגודה הישראלית לטיפול זוגי ומשפחתי, בקישור http://www.mishpaha.org.il/ המון המון הצלחה, בתקווה שתצליחו ליצור בהירות וקירבה, עדית וצוות האתר.

  • + הוסף תגובה
מתי מטפל זוגי יייעץ לוותר ולהתגרש מאיר 23/06/2019 11:31
  • במידה ומתברר כי לא ניתן לשחזר את האהבה בין בני הזוג. האם זה בפני עצמו יספיק כדי לתת ייעוץ לפיו על בני הזוג להתגרש? או שמה נשקלת אפשרות לכוון את בני הזוג לכיוון של שלום בית וחיים בשותפות למען ילדיהם בני הגיל הרך. זאת למרות שאין אהבה או יחסי יישות (אך בהנחה שיש כבוד הדדי וראיה של טובת הילדים) תודה

  • + הוסף תגובה
זוגיות או משפחה עדית רונן סתר 24/06/2019 17:45
  • שלום לך, תודה רבה על שאלתך. רבים האנשים המתלבטים בשאלה זו בחייהם. אנשים לעתים מניחים כי לא יצליחו לשקם את יחסי הזוגיות שלהם ושואלים את עצמם האם להישאר במסגרת משפחתית. התשובה כמובן אינה חד משמעית. הסיבות לקשיים בזוגיות יכולות להיות מגוונות. ולעתים, טיפול זוגי ומשפחתי יסייע ביצירת אוירה משפחתית נעימה, שגם תקרב את בני הזוג לזוגיות אחרת. כמו כן, כך גם להיפך. גם במקרה ובני הזוג ממשיכים בחייהם המשותפים: האם יש אמון בין בני הזוג - כאנשים, כהורים. האם שני בני הזוג משרגישים שמסוגלים לשאת זה/ו את זה/ו. האם הקשיים ביניהם קשורים בפגיעות וצלקות מתוך היחסים הזוגיים? גם אם בני הזוג מחליטים להישאר יחדיו "לטובת הילדים", כדאי מאד לגשת לטיפול זוגי, שיסייע להם להבין מהן הציפיות האישיות שלהם במערכת היחסים הזו, כיצד להגדיר אותה, לאן היו רוצים להגיע בתוך המערכת, ואיזה חוסרים הם צופים שיהיו להם. יחסים זוגיים בנויים על רבדים רבים: על ההיסטוריה הזוגית שלהם, על מערכות יחסים שהם מנהלים עם הסובבים אותם, על היחסים המיניים והמגע הפיזי, על הקירבה האמוציונלית שהם מצליחים להפיק ביניהם, על התאמה מנטלית, ועוד ועוד. טיפול זוגי יסייע להבין לאן מועדות פניכם. בהצלחה

  • + הוסף תגובה
הכוונה רוני 07/06/2019 14:33
  • אני גרושה 8 חודשים, יש לי 3 ילדים. הגרוש שלי ניסה השבוע להתאבד, מאחר ואני לא מוכנה שנחזור להיות ביחד. אני המשכתי בחיי... והוא לא. השאלה שלי היא: האם אני אמורה להתקשר לשאול בשלומו, להתחיל לשאול אותו למה?. האם כדאי לא להיכנס לתמונה כרגע? אני ממש אובדת עצות, מתעדכנת על מצבו דרך אח שלו.

  • + הוסף תגובה
לשמור על דאגה ממרחק, ולהתמקד בילדים עדית רונן סתר 11/06/2019 15:22
  • שלום לך, תודה שכתבת לפורום. מקרים רבים של גירושים קשורים גם במצבי קיצון נפשיים. צר לי לשמוע על הקושי שאתם עוברים. הגרוש שלך עובר משבר משמעותי, ובוודאי מצבו משפיע על מצבך ועל הילדים שלכם. גם אם הקשר הזוגי שלכם הסתיים, הקשר שלכם ימשיך להיות רלוונטי וחשוב, דרך האחריות המשותפת לילדיכם. על כן, אענה תשובה קצרה לגבי שאלותיך, ותשובה נוספת לגבי תוכנית רחבה יותר, שתסייע לכם. 1. לשאלותיך: בשלב זה, רצוי שהמסר של הדאגה והאכפתיות יעבור בדרכים אחרות, ולא בשיחה טלפונית, שעלולה להגרר למקום לא רצוי. בוודאי שלא כדאי לשאול לסיבות - הגרוש שלך במצב מעורער, יש להניח. ניתן לכתוב לו ברכה, או מכתב, ואם הילדים יודעים שמשהו קרה עם אבא, אפשר לכתוב מכתב החלמה יחד איתם. המשך עדכון דרך אחיו זה רעיון מצוין. 2. וכעת להסתכלות רחבה יותר: חשוב מאד שהגרוש שלך יקבל עזרה נפשית, שתסייע לו בתהליך ההחלמה מהמשבר (בין אם מדובר במשבר הנישואים או בהיבטים אחרים בחייו). לשם כך, אולי תוכלי לסייע בהפעלת מעגלי התמיכה שלו, ובגיוס בני משפחתו וחבריו למענו. אם הוא אושפז, סביר שיציעו לו שירותים נפשיים דרך מסגרת האשפוז. נסי לברר עם בני משפחתו כיצד הוא ימשיך לקבל תמיכה. גם עליך ועל הילדים המצב משפיע. הרי סביר שמעבר לניסיון ההתאבדות, היו קונפליקטים ומתחים. כדאי מאד לשקול טיפול עבורכם: שאלות רבות רלוונטיות לעבודה טיפולית ותהליכית, כמו: האם אתם נמצאים בליווי פסיכולוגי, משפחתי או סוציאלי? בעקבות הפרידה, המשבר, או ניסיון ההתאבדות? מה הילדים יודעים לגבי מצבו של אביהם? האם הוא מתפקד כהורה, לנוכח מצבו? האם יש בין שניכם תקשורת? האם הוא אמר לך שניסיון ההתאבדות קשור בהחלטה שלך לא לחיות איתו? אין צורך לפתוח כאן את הפרטים של הסיפור האישי שלכם, אלה דוגמאות למספר שאלות משמעותיות ויש צורך בליווי גם עבורכם. הצעתי היא לפנות בהקדם למטפל משפחתי, אשר יוכל לתת תמיכה, הכוונה וסלילת דרך להחלמה מתהליך גירושין מסעיר. רצוי שהמטפל המשפחתי יתמחה גם בטיפול בילדים, כחלק מתהליך זה. ניתן לאתר מטפלים מוסמכים על ידי האגודה הישראלית לטיפול זוגי ומשפחתי, בכתובת : http://www.mishpaha.org.il/ כמו כן, ניתן לפנות למטפל משפחתי העובד בתחנת רווחה בעיר בה אתם גרים, או בפסיכולוג העובד עם מבוגרים וילדים כאחד. בהצלחה!!

  • + הוסף תגובה
חוסר משיכה בזוגיות יסמין 19/05/2019 16:38
  • שלום, אני בקשר זוגי במשך שבע שנים, מתוכן נשואה שנה. שנינו בגילאי 30+. יש פער ביני ובין בעלי יחסית מהרגע הראשון - לי מאוד חשוב לדאוג לאיך שאני נראית, מאוד לא מזניחה את עצמי, לא מתה על אימונים אבל נהנת מהתוצאות ולכן מקפידה על תדירות גבוהה של ספורט. אוהבת אוכל וכל מה שקשור אליו אך יודעת לעצור את עצמי כשצריך ויודעת לעמוד בפיתויים. הוא - בדיוק ההיפך, ממש בכל רמח איבריו. אנחנו חברים מאוד מאוד טובים, התקשורת מצויינת, אבל בכל מה שקשור למשיכה - פחות. מבחינתי כמובן. במשך שנים רבות סחבתי אותו לאימונים, עשינו דברים ביחד אבל תמיד הרגיש לי שאם אני לא אזום - הוא לא יעשה שום דבר מיוזמתו. אחרי שנים רבות של טיפולים פסיכולוגיים הצלחתי להניח לו ובאמת להבין שזו אחריות מלאה שלו. מהרגע ששוחרר הרסן - הוא עלה בערך 20 קילו. וזה רק הולך ומחמיר. מיותר לציין שאני מתוסכלת מזה ברמות קשות. נורא קשה לנו לחשוב על פרידה בגלל שאנחנו מסתדרים מצויין, ואין איזה פיצוץ או בגידה, אבל אני בטוחה ב - 99% שאני לא אוכל להיות מאושרת או שלמה עם הקשר הזה אף פעם. ואני בטוחה שגם הוא לא רוצה לחיות חיים של שיפוטיות לגבי כל מה שקשור לאוכל. ועדיין, קיים האחוז הבודד הזה בתוך תוכי שמקווה שיקרה אחרת, שהוא כן ירצה בחיים אחרים בשביל עצמו.. ואז מזכירה לעצמי שאם אחרי כל כך הרבה שנים לא קרה כלום.. כנראה גם לא יקרה.. :( אני חושבת שסוג של התרגלתי לחיים בתסכולים, כי ברגע שאני חושבת שלא אראה אותו יותר, אפילו במחיר של השקט הנפשי שארוויח מכך (ובהחלט גם הוא) - מתכווץ לי הלב, ממש כואב. זה מרגיש כאילו אני צריכה להחליט על איזה איבר בא לי לוותר. ואני כבר מותשת מלבכות, כל כך.. כל סופ"ש מתחיל בשיחות על מה עושים, על זה שאנחנו לא רוצים חיים שכאלה, ובסוף בוכים אחד עם השניה, מתוסכלים מהעובדה שאף אחד לא מסוגל לקום וללכת. אני כל כך אוהבת ומעריכה אותו, הוא ממש אדם נדיר, אוהב, מכיל, מפרגן, לא עוקץ, מייעץ, תומך, תמיד תמיד שם בשבילי.. לא היינו בייעוץ זוגי כי התקשורת בינינו מאוד טובה וכל יועצ.ת שניסיתי לשאול אותה האם יש טעם להגיע - אמרה שאם אנחנו מתקשרים אז אין ממש בשביל מה. מסכן הוא ומסכנה אני. החיים שלנו לא זזים מטר קדימה כי הדבר הזה כל הזמן עוצר אותנו. כל הקשר הזה נע סביב האם הוא עולה במשקל או לא. קשה לי עם המחשבה שאני עוצרת אותו (והוא אותי), שיכול להיות שאם היה עם מישהי אחרת כבר היו לו ילדים בשלב זה של החיים. אני מאוד רוצה לפרק את הקשר, לטובת שנינו, אבל אני לא מסוגלת לתאר כמה זה קשה. יחד עם זאת, אני לא רוצה חיים ללא משיכה ותשוקה. אשמח לעצות איך לעשות את זה.

  • + הוסף תגובה
הכתובת היא טיפול זוגי עדית רונן סתר 22/05/2019 23:49
  • שלום לך, מהתיאור שלך, נשמע שישנם חלקים טובים מאד בקשר שלכם, חלקים ששניכם מעריכים. משיכה מינית ומשיכה כללית חשובים מאד בקשר זוגי, אך אלה מושפעים מגורמים רבים ויכולים לעתים להשתנות. טיפול זוגי הוא הכתובת שלך, באופן ברור. בטיפול מעין זה, תוכלו להכיר אחד את השני יותר לעומק, תוכלו לעבור תהליכים אישיים בתמיכת השני, ואולי למצוא את הדרך חזרה. גם אם לא, דרך הטיפול תוכלו לקבל החלטות בצורה מסודרת יותר. חשוב מאד לבחור מטפל זוגי מוסמך , וזאת תוכלו לעשות דרך האגודה הישראלית לטיפול זוגי, בקישור זה: http://www.mishpaha.org.il/ איני מכירה מטפלים שיגידו לכם שאין טעם להגיע. ייתכן וישנם מטפלים עמוסים שאינם פנויים, אך בקישור המצורף תוכלו לקבל רשימה ארוכה של מטפלים מוסמכים, שיוכלו לעזור לכם לעבור ממצב של תקיעות למצב של תנועה והתפתחות. בהצלחה

  • + הוסף תגובה
בעיות בזוגיות אני 11/05/2019 20:27
  • שלום רב, אני ובעלי נשואים כשלוש שנים + תינוקת בת חצי שנה. בעלי בן בכור הגדל בבית שהאב לא מתפקד והוא לקח על עצמו את תפקיד המבוגר האחראי. חמתי מקפיצה את בעלי על כל דבר, מהפרטים הקטנים כמו נשרפה לי נורה, תיקח לי את האוטו לטסט ועד ללכת איתה לרופא. חמתי טיפוס קשה לעיגול, יש לה תמיד הערות על כל דבר, היא לא מכבדת בקשות המגיעות ממני הקשורות לילדה, מרשה לעצמה להגיע אלי בלי להודיע, מתקשרת לצרוח על בעלי כאשר לא מקבלת את מבוקשה (לדוגמא שנבוא כל שבוע לארוחת צהריים בשבת) ומכניסה הרבה "רעל" אלינו הביתה. חמתי הקדישה את חייה לטיפול בסבתא וכעת כשהסבתא נפטרה נראה שהיא מחפשת למלא את החלל שנוצר (היא זרקה לי בשבעה שהיא מתכוונת לבוא אלי כמעט כל יום). בעלי אשר לקח על עצמו את תפקיד המבוגר האחראי מצפה ממני למלא את החלל החסר הזה ואני מרגישה כי הציפייה ממני גדולה מידי ולא ראלית. לאחר מחשבות רבות החלטתי שאני מסוגלת להכיל אותה פעמיים בשבוע (היא באה כשבעלי לא בבית) ואמרתי לבעלי שבמידה והיא תרצה לבוא יותר היא מוזמנת לקפה בשעות הערב כשהוא בבית. כמו כן אמרתי לו שעליו לעשות איתה שיחת תיאום ציפיות כדי שלא תחווה עוגמת נפש ולהימנע מהריבים. בעלי אשר מפחד מהתגובות שלה הולך בשיטת היהיה בסדר ומניסיון העבר זה לא עובד. איני יודעת מה לעשות על מנת שבעלי יבין שהוא צריך לכבד את רגשותיי והחלטותיי, נראה כי חמתי מפעילה עליו לחצים שפשוט קל לו להעביר אותם אליי מאשר להתעמת איתה. אשמח לעזרה.

  • + הוסף תגובה
כל אחד מגיע לנישואין עם "חבילה": משפחת ילדותו עדית רונן סתר 22/05/2019 23:39
  • שלום לך, אפשר לחלוטין להבין את הקושי שלך להכיל מצבים כאלה, הדורשים ממך השקעה רבה מאד ביחסים עם חמותך, ובתדירות גבוהה מאד. וזאת, כמו שאת רואה בעינים נבונות ורגישות, מתוך היחסים שהתפתחו עם השנים, בין בעלך לבין אמו. כן, כמו שאת כנראה מעריכה, יחסי התלות הייחודיים בין בעלך לאמו, זולגים אל הקשר שלכם ואל משפחתכם החדשה. חשוב לראות איך ניתן לתת לאימו מקום ומביטחון בחיים שלכם, תוך יצירת גבולות חדשים למשפחה החדשה שלכם. אמו צמאה לקשר, תלויה בנוכחות שלכם. ייאמר לזכותך ולזכותה, שהיא נהנית להיות במחיצתך. ובכל זאת, מאד ברור ומובן שאת צריכה את המרחב שלך. כמו כן, למען עתיד רגוע יותר לכולם, היה נהדר עם בעלך היה מוכן לעשות תהליך עם עצמו, בו הוא יצליח לשמור על קשר אוהב וטוב עם אמו, תוך היפרדות, שעד עתה לא התרחשה. בנוסף, המשפחה החדשה שלכם עדיין נמצאת בתהליך הסתגלות למצב החדש, בתכם. חצי שנה אולי נראית כמו זמן רב, אך זו עדיין ההתחלה, ואתם בתקופת הסתכלות: כלומר, שניהם מסתגלים לתפקידי ההורות שלכם, חמותך צריכה להסתגל לתפקידיה כסבתא. הצעתי כזו: 1. תוכלי להתייעץ עם איש מקצוע למשך מספר פגישות, על מנת לקבל כלים להתמודדות. את יכולה לפנות למטפל משפחתי או להדרכת הורים. ייעוץ והדרכת הורים יסייעו לכם ליצור גבולות בין המשפחה שלכם לבין המשפחה המורחבת, ולהחזיר לעצמך את החיים שלך. 2. בינתיים, אוסיף מספר טיפים שיסייעו: - בתכם קטנה ומצריכה את מלוא תשומת הלב, כאשר היא ערה. עכשיו כשהימים חמים, תוכלי לתכנן כיצד את ממלאת חלק מהימים בפעילות בחוץ: בטיול, בגינת משחקים וכדומה. לעתים את והיא תהיו זמינות לביקור, ולעתים לא. חשוב שיהיו ימים שאת מבלה איתה לבדך. - אם החלטת שיומיים בשבוע הם ביכולת שלך לארח את חמותך, קבעי איתה ימי ביקור קבועים. תוכלי להסביר לה שלעתים אתן מטיילות, וחשוב לך לקבוע איתה ימים קבועים על מנת שאכן תיפגשו. - בימים בהם חמותך מבקרת, אם את חשה שאת יכולה לסמוך עליה בשמירה על בתכם, נצלי את זמן הביקור להספיק מטלות, בזמן שסבתא עם נכדתה (מקלחת, בישול, קריאת מיילים, וכדומה). כך, סבתא תתחיל ליצור זמן איכות אישי עם נכדתה, ואת תהיי חופשיה (אפילו בבית) לעשות דברים אחרים. כך תוכלי להרגיש שכולכן מרוויחות. - בהמשך, בתכם תגדל והמציאות תשתנה יותר מהר מהצפוי: בתכם תלך לגן, אולי לעתים תרצו את עזרתה של חמותך, יהיו לבתכם חברים למפגשי אחר הצהריים. המציאות תשתנה וחוקי המשפחה המשפחתיים ישתנו גם הם. בתקווה שתוכלו לחוש שינוי כבר מטיפים אלה, וכל הכבוד על הסבלנות וההבנה שאת מגלה לכל בני המשפחה, בהצלחה

  • + הוסף תגובה
כאב ועצב יעל 08/05/2019 18:54
  • נשואה ואם לשלושה בנים. הבכור בן 31,האמצעי בן 28 נשוי מזה חצי שנה,והצעיר בן 19. עלי לציין שעברנו טיפול משפחתי בעקבות זה שהבכור והאמצעי לא מדברים מזה 10 שנים,הבכור הגיע לדקה וחצי לחתונה והלך. מלפני חתונת הבן האמצעי הבן הבכור הפסיק לבוא הביתה,נמנע מלהיפגש איתנו,לא מגיע לחגים ולאירועים משפחתיים. היום לאחר שצפיתי בטלויזיה ושמעתי משפחות שכולות,מרגישה כמוהם,הבן הבכור השאיר חלל ריק,לא מגיע לחגים,לסופי שבוע ולאירועים משפחתיים. מה עלי לעשות?

  • + הוסף תגובה
חלל ריק עדית רונן סתר 10/05/2019 23:47
  • שלום לך, תודה שכתבת לפורום. אחחח, המפגש עם החלל הריק של יום הזיכרון, הידהד את החלל הריק שאת חווה במשפחתך. אכן כל כך הרבה עצב וכאב. וזה נמשך זמן רב, ובוודאי מכאיב מאד. כדי שנוכל להבין ולהמליץ על המשך הדרך, אם תוכלי לספר קצת יותר על הטיפול המשפחתי שעברתם: כמה זמן ארך הטיפול, מי מהמשפחה היה שותף לטיפול, האם השתנו דברים בעקבות או בזמן הטיפול. בשלב זה, ניתן כבר להעלות את האפשרות של טיפול נוסף, בין אם עבורך באופן פרטני, או משפחתי, בכדי לעבד את תהליכי האובדן שאת ואתם חווים, ולנסות להתחיל לעבוד על ריפוי. אולי תוכלי להסביר את מידת הנכונות לטיפול של בני המשפחה. בינתיים מחזקת את ידיך, ובתקווה לימים של שינוי, עדית וצוות הפורום.

  • + הוסף תגובה
אמא בעייתית מעיין 08/05/2019 00:02
  • .אמא שלי מציקה לי אומרת לי להפסיק להזמין בדואר חבילות מהאינטרנט מעירה לי על זה, אומרת שישימו לב שם כי זה ליד ההנהלת חשבונות אבל אין להם דרך לדעת שזה שלי (הדואר)אני בכלל גרה לבד ומשלמת על הכל מהכסף שלי,אין לה הוצאות עליי בכלל,והיא טסה לחופשות כל הזמן, היא היתה עכשיו בתל אביב ובמלון וטסה לברצלונה, אמרתי לה לא להתערב לי בהוצאות,היו לי הרבה תקריות איתה וריבים השפחות מצידה התנהגות מזלזלת, דיבור משפיל מילים פוגעניות,שלבסוף החלטתי לנתק קשר ולא לראות אותו,אבל היא המשיכה לפגוע בי ולהעליב אותי בהודעות וואצפ לכן נאלצתי לחסום אותה, אבל היא ממשיכה לשלוח לי הודעות בsms ואני לא מצליחה לחסום אותה היא ממשיכה להטריד אותי, אני יודעת שזה לא מתוך דאגה היא לא סובלת אותי, אני מכירה אותה אז בבקשה אל תגידי שהיא דואגת. כשהיינו בקשר הדוק היא תמיד היתה מתלוננת עליי ושופטת אותי בכל נושא ודבר ועכשיו גם היא יודעת שהיא פוגעת בי, אין לי הרבה הוצאות אין לי ילדים אני לא אוכלת בחוץ רק בבית מבשלת, לא יוצאת לקניות רק מזמינה בעבר שהייתי נוסעת לקניון גם אז היא היתה מתלוננת שאני נוסעת לקניון וקונה בגדים ועכשיו שאני הפסקתי לנסוע לקניון גם על זה היא מתלוננת ואומרת לי לנסוע לקניון שהיא יודעת שאני לא יכולה (בגלל מוגבלות בעקבות בעיה בריאותית)

  • + הוסף תגובה
היחסים ממשיכים להיפגע ולפגוע עדית רונן סתר 10/05/2019 23:40
  • שלום, וחג עצמאות שמח, דוגמה אחר דוגמה, מהתיאור שלך, נשמע שמשהו בקשר שלכם נמצא במקום רגיש של פגיעות החוזרת על עצמה. הזמנות בדואר, הוצאת כסף, התערבות, זלזול, מילים פוגעות - כל אלה מצביעים שישנם דברים לא פתורים ביניכם הרודפים את הקשר שלכם ולא נותנים מנוח. נראה שגם ניסיונות ההתרחקות מקשים, אינם מפחיתים מהפגיעה. כדאי לנסות לפנות לטיפול, גם אם טיפול לטווח קצר, בכדי לצאת מהמשבר ולהתחיל לבנות סדר חדש ביניכן. במקרה שאת מתארת, טיפול פרטני עבורך יכול לעזור, גם אם מדובר בקשרים שלך עם אמך. אם ישנו קושי כלכלי לממן טיפול, ניתן לפנות דרך קופת החולים שלך ולקבל סדרה של טיפולים מוזלים, או דרך תחנות הרווחה (בכל עיר ישנה תחנת רווחה בה ניתן לקבל טיפולים). מציעה לך לבדוק את שתי האפשרויות האלה, ובפרט לשאול לגבי: עלות כל פגישה, מהו זמן ההמתנה עד מתי שיתפנה תור מתאים, והאם הם עובדים עם מטפלים מוסמכים או מטפלים בתהליך הלמידה. טיפול פרטני יסייע לך להבין את התחושות והמחשבות שלך בתוך הקשר עם אמך, ולייצר סדר וארגון מחדש. ניתן כמובן גם לפנות לטיפול משפחתי יחד עם אמך. תוכלי לשקול אפשרות זו, אם תחושי שאת מסוגלת לשבת עמה בטיפול משותף. מטפלים משפחתיים ניתן למצוא באתר של האגודה הישראלית לטיפול זוגי ומשפחתי. בהצלחה, אנא עדכני בשלומך, בהמשך, עדית.

  • + הוסף תגובה
לרופאים בתחום טיפול זוגי, טיפול משפחתי

הצטרפו לאינדקס הרופאים!