פורום טיפול זוגי, טיפול משפחתי

  • הודעה
  • מחבר
  • תאריך / שעה
  • לא יודעת.מה לעשות
  • ...
  • 12/03/2019 10:56
  • יש לי בעיה רפואית, הרבה זמן שאין לה מרפא ואין לה פיתרון משהו פיסי לא נפשי ואמא שלי קובעת שאני בדיכאון ושזה נפשי ואומרת שיש לי בעיה נפשית ושאני צריכה ללכת לקבל עזרה נפשית אבל זה משהו פיסי לא נפשי והסברתי לי מלא פעמים היא נעולה בראש שזה נפשי היא הכניסה אותי לאישפוז בכפייה במוסד פסיכיאטרי, אני לא יודעת מה לעשות איתה ואיך להסביר לה שהיא טועה זה הגוף שלי אני יודעת מה יש לי היא לא יכולה לדעת במה מדובר היא עושה ממני צחוק ואומרת שאני סובלת מדיכאון. ברור לי שזה לא בושה לבקש עזרה נפשית אבל במקרה שלי לא מדובר במשהו נפשי ואני לא יודעת מה לעשות איתה

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • שלום לך, תודה שאת כותבת לפורום, ובמידה זו או אחרת, התיאור שלך יכול לדבר גם אל אחרים. הנושא הראשון העולה הוא: האם בעיות פיזיות קשורות בקשיים רגשיים, או לא. זו השאלה הגלויה בשיח בינך לבין אמא שלך. עם זאת, בתיאור שכתבת אפשר להבין שמעבר לשאלה זו, קיימים נושאים נוספים העומדים על הפרק: אופן ההתמודדות שלך עם הקשיים שאת חווה, אופן ההתמודדות של אמך, אופן הביטוי של אמך לדאגות שלה, אופן הקבלה שלך את מעורבותה של אמך, היחסים ביניכן, וכו. אנסה לענות בכלליות, מאחר ולא ניתן לכוון באופן ספציפי על מקרה כללי, שאינו מוכר לעומקו. ראשית, ישנם מקרים בהם בעיות פיזיות הן תולדה של קשיים רגשיים, ולהיפך, בעיות פיזיות יכולות לגרום ולגרור לקושי רגשי. אם ישנה בעיה שנראית לך פיזית ביסודה, המקשה על תפקודך, רצוי בכל מקרה להיות גם בליווי רגשי, שיספק תמיכה ויסייע לך להתבונן על עצמך בצורה נעימה ורכה, לא שיפוטית. אנשים נושאים קשיים רגשיים וכאבים, לעתים ללא ידיעתם. גם אם יש לנו תחושה שאנו מכירים את עצמנו, לעתים ישנם חלקים בתוכנו הנסתרים גם לא, על כן, תהליך טיפולי יכול לסייע להכיר חלקים בתוכנו. אם את מעל גיל 18, (וגם אם צעירה יותר) יש לך את היכולת והזכות לקבל החלטה לדאוג לעצמך. זאת, דרך עזרה רפואית או רגשית, או כל עזרה אחרת. אם אמך חוזרת שוב ושוב לעסוק בנושא, ייתכן ויש בה דאגה לשלומך. האם מידת הדאגה שלה מותאמת - לא ניתן לאבחן מכאן, אך נשמע שהיחסים ביניכם משמעותיים עבור שתיכן. אפשר להשתמש בסיוע רגשי, גם באופן פרטני, וגם עם אמך יחד, בטיפול בו ניתן יהיה להציף את שעל לבכן ולייצר התארגנות מחודשת. בהצלחה

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • .....
  • אני
  • 13/03/2019 13:15
  • לא היא לא מבינה שיש לי בעיה גופנית לא נפשית. האשה הזאת עושה לי נזק .. אני לא רוצה שהיא תכניס אותי לאישפוז בכפייה יותר אני מפחדת שהיא שוב תעשה לי את זה היא לא יכולה לשלוט בי והיא עושה את זה דיברתי איתה כבר, אני לא סומכת עלייה היא רק משקרת לי ועל העובדת הסוציאלית אני בכלל לא סומכת היא ואמא שלי מדברות עליי מאחורי הגב וביקשתי שיפסיקו את זה, אנא שלי היא לא דואגת לי וגם אם זאת דאגה זה עושה נזק אמא שלי עושה לי חוסר שקט ואי נוחות.

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • בעיות עם אמא
  • מישהי
  • 11/02/2019 06:50
  • שלום. קודם כל יש לי בעיות עם אמא שלי אני תמיד מנסה להיות בסדר איתה והיא עושה לי קטעים וממציאה דברים, קודם כל רזיתי קצת אבל יפה והיא אומרת לי כח הזמן שאני אנורקסית ונראית כמו בשואה היא בעצמה מנסה להיות בדיאטה אני באה לבית לפעמים והיא אומרת שאני לא יכולה לבוא בלי לאכול כלום(אני גרה בדירה לבד ומבשלת לעצמי תמיד) היא מדברת עליי עם עובדת סוציאלית למרות שביקשתי שלא כי אני גדולה כבר,במקרה נכנסתי לאמא שלי לפלאפון והוואצפ היה פתוח גיליתי שהיא שלחה תמונות צילום מסך של הודעות שלי שכתבתי לאמא שלי ושלחה לה את כל ההתכתבות, פעם אחת היא נתנה לי במשך כמה חודשים תרופות נגד דיכאון בקופסא מפלסטיק בלי שם ואמרה לי שזה מטפל במשהו אחר ולא אמרה לי שאלה תרופות נגד דיכאון, בקיצור אין לי על מי לסמוך רציתי אמא תומכת והיא כל הזמן פוגעת בי אני רואה שהיא בסדר עם עצמה ולא כל כך דואגת לי אז למה היא עושה לי רע, יש לי בעיה רפואית מבחינה גופנית לא נפשית והיא כל הזמן מנסה להפוך את זה למשהו נפשי..

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • שלום לך, תודה שכתבת לפורום. את מתארת קושי לבסס את האמון שלך באמך, אחרי שמקרים שונים נתנו לך תחושה שמה שהיא אומרת שונה מהכוונה הנסתרת, כמו גם אמון שמה שמדובר ביניכן הוא אכן שלכן. עם זאת, שומעים במקרים שתיארת דאגה גדולה של אמך, כלפיך. רצוי מאד לפנות לייעוץ או טיפול בנושא זה. דרך אחת, היא לבקש מאמך להצטרף באופן כלשהו לתהליך הטיפולי שהיא החלה עם העובדת הסוציאלית, ולהיעזר בטיפול הזה על מנת לשפר את היחסים ביניכן, ולייצר מצב בו תרגישי אותה יותר איתך, ופחות בודדה. בנוסף, נשמע שאמך דואגת למצבך, למשקלך, ואת מציינת שישנה בעיה רפואית. בדקי כיצד את תוכלי לסייע לעצמך, לא להזניח את הקשיים שישנם, לטפל בהם, דרך רופא, גורם מקצועי, ואולי בתמיכה של חברה. המון המון הצלחה

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • דאגה לאחי
  • אלי
  • 22/03/2018 18:45
  • שלום רב, אחי נשוי לבחורה כבר שנתיים והם יחד כ11 שנה(אין ילדים) , לפני כמעט שנה אישתו הציעה לפתוח את המערכת יחסים ,הוא הסכים והודה כי היה לו משבר מאוד גדול בהתחלה, ועכשיו הוא מציין כי הוא מאוד מבסוט מהמצב ואפילו זה חיזק את מערכת היחסים בניהם .מהכרותי עם אחי , הוא לא נראה מאושר ,נראה כי הוא מסביר לי כמה הוא שלם עם זה ובעצם מסביר לעצמו או יותר נכון נשמע שהוא מנסה לתרץ לעצמו למה זה בסדר . הוא די התנתק כבר בקושי שומעים ממנו והוא בקושי מגיב בהתכתבויות משפחתיות מה שלא היה קודם . אני מפחדת שהוא יכנס לדיכאון או יאבד את עצמו בדרך .... מה אני יכולה לעשות ? לדבר דיברתי איתו כבר דיברתי אבל התחושה שלי אומרת שהוא באמת לא במקום טוב (אני מכירה אותו לא מאתמול).תודה על התשובה

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • שלום לך, הדאגה שלך מובנת והגיונית, ונשמע שאת מוכנה לעשות רבות כדי לעזור לאחיך. יש כאן שתי סוגיות להתמודד עמן: 1. כיצד לגרום לאחיך להקשיב לדאגה, על מנת שיוכל לדאוג לעצמו. 2. כיצד להתמודד - את עצמך - עם הידיעה וההבנה שאחיך בוחר את חייו ואת תוצאות מצבו. ההתמודדות שלך עם חוסר האונים סביב הבחירות המדאיגות של אחיך, חוסר האונים מאחר ואלה הם חייו שלו - ההתמודדות הזו כאחותו, היא לא פחות חשובה. , בשתי הסוגיות תוכלי להיעזר באיש מקצוע, שיסייע לך לתווך את דאגותיך וגם להתמודד עם חוסר הידיעה ועם הדאגה. איש טיפול, מטפל משפחתי יוכל לסייע לך. באמצעותו, תוכלי לברר את תחושותיך, ואולי, בשיתוף המטפל, תוכלו לתכנן מפגש עם אחיך שיאפשר פתיחות רבה ביניכם ותחושת תמיכה, לנוכח מצבו. ייתכן ואחיך נאחז בקשר עם אשתו, ותמיכתך בו כאדם (מעבר להחלטות הזוגיות שלו) היא בוודאי חשובה לו. רצוי לפנות לטיפול משפחתי. באתר האגודה הישראלית לטיפול זוגי ומשפחתי, תוכלי למצוא אנשי טיפול מוסמכים שיוכלו לסייע. כל טוב עדית.

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • .
  • דורון
  • 11/02/2019 07:09
  • למה הוא לא מתגרש יש ילדים? היא לא האשה הילידה בעולם איזה גברים יש היום מוכנים לסלוח לאשה שמבקשת אישור לבגוד בהם רק בגלל שהיא יפה הם נשארים איתה התנהגות תבוסתנית.

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • צריכה ייעוץ דחוף
  • נשואה טריה
  • 16/12/2018 15:04
  • שלום רב, אני זקוקה לעצתך המקצועית. לפני כמה חודשים נישאתי לבחיר ליבי. לפני החתונה היו מריבות שכללו לעיתים גם קללות (גם מצידי)אך תמיד ידענו להשלים ולהבין מכל מריבה... בתקופה שלאחר הצעת הנישואין הבטחתי לעצמי שבמריבות שלנו לא אשתמש במילים שהן קללות ואכן עמדתי בזה, עדיין היו מריבות אבל הן לא היו קשות. לאחר הנישואין תקופה של בערך 3 חודשים היינו מאושרים עד הגג, לא הייתה לנו מריבה אחת. לצערי לפני כשבועיים פרצה מריבה לא מובנת... הוא אמר לי לא להגיד שלום לבן אדם מסויים שעבר ליידנו ושמידי פעם אני ובעלי רואים אותו בשכונה וטוען שעניתי לו ש"אני אעשה מה שאני רוצה", אני לא זוכרת שעניתי ככה, אני רק זוכרת שהיינו בדרך ליציאה כשהוא אמר לי לא להגיד שלום ופשוט התחיל לצרוח עליי בלי סוף וממש לזלזל בי "מי את" "מהיום אני לא אשים עלייך ואני אעשה מה שאני רוצה" חכי ותראי אני אני אתחיל להגיד שלום לשכנות שלנו, הן מחפשות את השלום שלי" וכו...הייתי בשוק מהדיבור על זה ואמרתי לו שגם אם עניתי לו כמו שהוא טוען שעניתי עדיין הוא לא יכול לצרוח עליי וככה ולרדת לרמה כזאת ילדות של למי להגיד שלום. בשלב מסויים אמרתי לו להחזיר אותי הבייתה וכשהגענו חזרה הביתה הוא אמר לי "יאללה תחפפי לי מהאוטו". הייתי כל כך מזועזעת. לא הבנתי על מה כל ההתנהגות הזו...לאחר 4 ימים שבהן הוא לא מדבר איתי כלל ניגשתי אליו ואמרתי לו שאם הוא עוד פעם אחת ידבר אליי ככה אני לא אשאר איתו ושאני לא מוכנה להיות במקום של התנהגות אלימה מילולית כזו... הצרחות שקיבלתי מאותו רגע גרמו לי להבין שאין עם מי לדבר... הוא פשוט דיבר יותר גרוע והשתמש במילים של "אפס, זבל, תעופי לי מהפנים". הייתי כל כך בשוק שחוץ מלהגיד לו אל תדבר אליי ככה לא ידעתי איך להתמודד עם זה, לקחתי את הרגליים שלי והלכתי מהבית לכמה שעות. היום עברו שבועיים מאז אותו היום שבאנו ליציאה תמימה וסיימנו אוייבים, אנחנו לא מדברים כלל. הוא ישן בסלון ואין לנו מושג מה קורה אחד אצל השניה. כל מה שאני יודעת זה שאני לא רוצה חיים כאלה ושזה לא הגיוני שהוא התנהג ככה על כלום ושום דבר והוא לא חושב אפילו לנסות לדבר איתי ושמבחינתו הוא יכול להמשיך לא לדבר, אבל נראה לי יותר לא הגיוני לפרק הכל בגלל איזו שטות שקרתה מלכתחילה ולאן זה הוביל. אני זקוקה לעצתך המקצועית

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • שלום לך, נשמע שעובר על כל אחד מכם הרבה, וייתכן שעובר יותר ממה שמדובר. ראשית, בכל זאת, מזל טוב לנישואיכם. חשוב לדעת שגם כאשר אנחנו עוברים דבר חיובי בחיינו, הוא מצריך הסתגלות. גם חתונה, שנחשבת לדבר חיובי, היא משמעותית ומשפיעה עלינו בדרכים רבות ושונות. ייתכן שהמעמד החדש מעורר חששות, טרדות. ייתכן שמתעוררים זכרונות (חלקם טובים וחלקם מערערים) שקשורים במשפחת הילדות של כל אחד מהם. כל אלה, יכולים לייצר תחושות של קנאה, בדידות, אצל בן זוגך ואצלך. אלה למעשה תחושות, רגשות ומחשבות שעולים וצפים בלי הזמנה, שייתכן וצריכים הרגעה ועיבוד, דרך טיפול. ובנוסף, מדבריך נשמע, שמעבר לכך, ישנה התייחסות אלימה של שניכם, כשמי מכם חש שנתקל בקונפליקט או בבעיה. השימוש בקללות, הזלזול וההנחתה, איומים כלשהם - מה שתיארת כאן, אלה דפוסים הקשורים בקושי להתמודד עם קשיים באופן בונה ותוך תחושת בטחון. כך, הכעסים, המצוקות והתסכולים, מתועלים בצורה לא בריאה, שרק מגבירה את תחושת חוסר הבטחון שלכם בקשר. על מנת להתמודד עם כל אלה, כדאי מאד לשקול טיפול זוגי. במסגרת טיפול זוגי תוכלו לעבוד על הקשר שלכם, על מידת הבטחון בקשר ועל היכולת שלכם להבין אחד את השני ולהיות תומכים זה לזה. אם תהליך זה יתקיים, ייתכן והמצוקה תרד, וכך גם התסכול. עם זאת, ייתכן ויהיה צורך בעבודה אישית על תיעול הכעסים, זאת תוכלו לדעת אחרי שתתחילו את הטיפול הזוגי. המון המון הצלחה, עדית סתר.

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • הזוגיות המושלמת
  • מור
  • 29/12/2018 19:50
  • היי אני בדיוק כמוך היו לי בעיות עם בעלי ושאלתי המון שאלות בזוגיות שלי בפורומים כאלה ואחרים עד שהגעתי למישהי שנתנה לי ספר מדהים . קראנו אותו אני ובעלי כל אחד בנפרד וזה שינה לנו את הזוגיות ב180 מעלות. אני שומרת את הקישור לקנייה בשביל בחורות כמוך שיהנו ממנו כמוני. מקווה שעזרתי :) https://t.dingdongaffiliates.co.il/SignalsServer/v?lp=453&affid=7462107986

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • לא פועלים בתוך סיטואציה. את בתוך דפוסי התנהגות לא יכולה לשנות
  • מרפאה
  • 31/01/2019 23:37
  • נשמע כמו דפוס ויכוח של מאבק כוחות מוכר לשני הצדדים מילדות. ייתכן והזוגיות בנויה על התאמה כזו ואם כן נדרשת הכרה של שני הצדדים נסי לא להגיב בתוך סיטואציה. אלא לנשום. להיות שקטה.ורק אחרי שעובר זמן ושניכם רגועים לומר. אתה זוכר ש... אני מבקשת ש... אל תאשימי. אל תנסי למשוך תשומת לב ואהדה. רק תגידי את הנתונים ותבקשי את מה שנראה לך נכון. והכי חשוב. תזכרי לדבר עלייך בלי הכללות כמו שכתבת. לא לומר ... אני לא מסכימה שאף אחד... אלא. אני בוחרת להיות עם אנשים שמדברים אליי יפה ואם לא תתאים לנורמה הזו לא נוכל להיות יחד וכו רק אל תגידי דברים שאין לך יכולת לעשות

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • קנאה פתולוגית
  • צפונית
  • 11/01/2019 14:16
  • סינדרום אותלו- קנאה פתולוגית הודעהעל ידי המרוסקת » אתמול, 22:34 שלום, אני גרושה בת 41 ואם ל 3. לפני 5 שנים היכרתי דרך חברה בחור מדהים גרוש ואב לשתי בנות מקסימות. גיליתי שגם לאחר אכזבות רבות מזוגיות אפשר להתאהב מחדש. בן זוגי ( כבר לא) היה אדם מדהים , הכימיה בינינו הייתה נדירה עד כדי יחידה במינה. הייתה לנו זוגיות נפלאה למעט בעיה אחת ... לבן זוגי הייתה בעיית אמון , הוא חשד בכל חיוך, מבט, אמירה,ריח,לבוש,הודעה,שיחה,פעולה בחיי. יש לציין שחיי די שגרתיים, עבודה בית . בתחילת היחסים סיפר לי כי הסיבה לגירושין שלו הייתה בגידה מצד גרושתו. היות ובגילי למדתי שאין שלמות הייתי בטוחה כי במשך הזמן עם העמקת ההיכרות אצליח להשתיק את חששיו והוא יאמין בי בגלל מי שאני. לצערי עם השנים התופעה רק החריפה : כל היום הייתי נתונה למעקבי טלפון , שמיעת שיחות מוקלטות, תיעוד תנועות בווטסאפ , פייסבוק . היות ולא היה לי מה להסתיר לא חשבתי תחילה, עד שהתחילו ההזיות . בן זוגי היה בונה תסריט שלם בהודעה של שלום , התחלתי לנתק כל קשר עם הסביבה כל עוד זה היה תלוי בי. לא יוצאת עם חברות, לא עם משפחה, טיולים אך ורק איתו אך זה עדיין לא היה מחיר שהסכמתי לשלם תמורת אהבתו. לבסוף התחיל לעזוב את הבית בכל פעם שעולה חשד במוחו ( לעולם לא הייתה סיבה כלשהי אמיתית לכך) , אני הייתי שורדת יומים ספורים רוצה אחריו בהסברים, הרי מסכן , הוא מושלם רק עם בעיה אחת , ואני לא יכולה לנשום בלעדיו. התחלתי לשקר- למחוק הודעות ושיחות , שלא היה להם שום תוכן .., בסגנון איפה המפתחות מהמשרד, האם יש ישיבה וכאלה מאנשים ספציפיים אשר הפכו למטרה בענייו. כמובן שבתור אחת שלא טובה בכך נפלתי בשקר ניסיתי להסביר לו ממה נובע המעשה שלי , מזה שאני מעדיפה להעלים מידע רק על מנת לא להתמודד עם החרדות והתגובות , למזלי השיחות שנמחקו שוחזרו והיה ניתן להוכיח את טענתי. וכן הלאה עד שבסוף הוא עזב אותי שוב על משהו הזוי לחלוטין , הטון דיבור שלי , אני פיעקתי ובעיניו גנחתי!!! הפעם התחלתי לקרוא בספרות המקצועית... ולאחר עשרות כתבות מקצועיות - 100 מ100 התאמה לקנאה פתולוגית . הבנתי שלא משנה מה אני יעשה , אני בחיים לא אוכל לזכות באמונו ולהעניק לו שקט נפשי. לא רדפתי אחריו , ניסיתי להמשיך ... במשך יומיים בלבד... ואז הוא , זה שלא רצה לראות ולשמוע ממני, זה שקלל אותי וזרק אותי כמו אחרון בני האדם , התחיל לתקוף בהודעות מאיימות בטענה שהצליח לתפוס אותי על חם. התעלמתי , הרי אני כבר למודת ניסיון, ואז הוא הגיע לביתי באמצע הלילה , כביכול לאסוף את שארית חפציו והחל לצחוק עליי שהוא תפס אותי, שכפל סים, הייתי חזקה לראשונה , הרי כבר הכל היה ברור ... אמרתי לו שהלוואי וכך הדבר אז אולי הוא היה מצליח להבין עד כמה הוא טעה , ואז הוכחתי לו את ההיפך הגמור מהתסריט שהוא בנה ע"י השמעת שיחה. בן זוגי איבד צלם אנוש , כאילו הקרקע נפערה מתחתיו , דרש את הנייד שלי , ניסה לקחת אותו בכוח וכשלא הצליח אחז באכזריות בצוורי והחל לחנוק אותי , השתחררתי איכשהו אחיזתו והוא זינק שוב. הרגשתי שהחיים אוזלים ממני , נלחמתי עליהם תוך כדי שזעקתי לעזרה . הוא התעשת... הסתכל עליי , ואמר ... "תרגעי , לא נגעתי בך". זאת הייתה הפעם הראשונה שהשתמש באלימות פיזית. מכאן המשטרה התערבה, הגשתי תלונה , ואחרי זה הגיע הבכי המר ... הפסדתי אותו לנצח, אהבת חיי, אדם שהייתי לא רק נאמנה לו אלא גם היום אני לא מסוגלת לחשוב על גבר אחר, בן אדם שהייתי מוכנה לבלות איתו את שארית חיי עזב אותי כי הוא החליט שאני לא נאמנה , כמעט הרג אותי כי הוא הרגיש שאני בוגדת בו , מה יהיה איתו , אחרי התלונה ?! הפכתי עולמות כדי להקטין את הנזקים, ואני מקווה שהצלחתי , לפחות שאוכל לחיות עם זה שלא תרמתי את גורלו , אם כל ההבנה כי הוא זה שעשה מעשה שלא יעשה. כן, אכן כן, אני סובלת תסמונת האישה המוכה, מודעת וכבר נמצאת בטיפול . אך בחיים לא אוכל להשלים עם המציאות ההזיה , שני אנשים ,כל כך מאוהבים, עם חיי זוגיות בגדול מדהימים ומלאי חוויות נפלאות כמשפחה , פרקו הכל בגלל מחלה שעד שלא נתקלתי בה לא ידעתי על קיומה . ליבי ונפשי שבורים לחתיכות ... בבקשה קצת הגיון... משהו שיסביר לי ממתי העולם כבר לא נראה שפוי ...

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • שלום לך, כותבת יקרה, תודה על מכתבך. זו ההזדמנות שלך לנסות אחרת: הפעם להתבונן אל תוך עצמך, למענך ועבורך, ולעבור תהליך אישי מצמיח שיהיה עבורך (לא עבורו, לא על מנת לכפר או להקטין מעשיו שלו, לא על מנת לייצר קשר מחודש, אלא בשביל התהליך שלך). ולכן, טוב שאת נמצאת כרגע בטיפול. מאחר ואת מתחילהתהליך עם עצמך, לא הייתי רוצה לנתח את האישיות או הקשר שלך ושל בן הזוג לשעבר, לא הייתי רוצה לשים תויות, אלא לאפשר לך לייצר המשגה חדשה למה שעברת ולאופן שאת רואה את מעשיו, תוך תהליך רגשי תומך. כמו כן, באם ישנם קוראים המתעניינים בשאלות הפורום, זוהי הודעה מפורשת - להימנע מניתוח הדמויות המתוארות. עולה בי הערכה רבה להתמודדות שלך. חשוב מאד מאד שתעברי תהליך טיפולי, שיסייע לך לייצר תשתית של הגנה, של הבנה, עבורך ועבור הילדים. את אכן מאד חזקה, ובעלת אינטואיציות טובות. קחי אותן הלאה, ותשמרי על עצמך בעזרת ליווי מקצועי. אט אט, ייכנס חזרה ההיגיון וההבנה, לעולמך ולחייך. בהצלחה עדית.

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • זוגיות פרק ב
  • לימור
  • 08/01/2019 11:04
  • שלום רב אני גרושה בת 45 ובן זוגי רווק בן 38 ללא ילדים. לי יש ילדים גדולים שגרים עם אביהם כרגע. אני לא בטוחה שמערכת היחסים הזאת נכונה לי. מבחינה כלכלית אני די מקרטעת ומשתדלת לשרוד ובן זוגי באותו המצב אם לא גרוע יותר. אני חשבתי שאם אכנס לזוגיות המצב הכלכלי שלי ישתפר ואני קולטת שלהיפך הוא לא משתפר אלא מורע. אני רוצה לעזור גם לילדיי ואני קולטת שאני לא מצליחה כי בן זוגי צריך אותי גם. אני כן חושבת על התמסדות בקרוב,לא הייתי רוצה להמשיך להיות גרושה כל חיי. יש ביננו אהבה גדולה אבל העניין הכלכלי מעיב מאוד. הוא לא עוזר לי בשום צורה ואני מפחדת שלא אתקדם לשום מקום כך. אני אובדת עיצות,מצד אחד אכפת לי מימנו ואני אוהבת ומצד שני איך שאומרים אני לא רוצה לבזבז את זמני לשווא אני לא הולכת ונהיית צעירה יותר....

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • שלום לך, מתוך דבריך אפשר לשמוע עד כמה את מוטרדת: האם הזוגיות הזו מסייעת לך, תורמת, תומכת, או מעיבה ומכבידה. קשה לקבוע מתוך טקסט, ועבור מישהו אחר, עבורך, האם הזוגיות שלך עונה על ציפיותיך. מה שניתן לומר הוא שלא רצוי להיכנס לזוגיות על מנת לפתור בעיות כלכליות, ומדבריך, הקשיים שעולים הינם מעבר לקשיים כלכליים. אם שניכם רוצים את הקשר הזה, הספציפי הזה, זו עם זה, אזי : כדאי להשקיע בקשר ולפנות לטיפול זוגי. שם, לנסות לתת את מירב האנרגיה והנכונות בשביל לתת הזדמנות לקשר. אם, עבור מי משניכם, קיימת שאלה לגבי הרצון האמיתי בקשר הזה, אולי כדאי לשקול זאת שוב, ואולי לשוחח על כך עם איש מקצוע, חבר טוב, בן משפחה וכדומה. בהצלחה

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • רגשות מעורבים-נשואה מגיל 21
  • טינקרבל
  • 17/12/2018 08:35
  • שלום. אנסה לקצר. אני בת 30 ונשואה 8 וחצי שנים. יש לי 2 בנות 8 ו2. הזוגיות עברה המון קשיים. בעלי היה מדי פעם שותה אבל כשהוא היה שותה היה נהפך למשהו אחר לגמרי שאי אפשר להשתלט עליו-זה כלל קללות, הרמות ידים ופחד בעיקר. יום אחרי הוא היה בוכה ומתחרט. הפעם האחרונה לפני קצת יותר מחצי שנה עברה כל גבול ומאז הוא לא נוגע אפילו בבירה. לפני 3 שנים הוא החל תהליך של חזרה בתשובה ואני לא בעניין למעט הדלקת נרות ושמירת נידה. בשבתות אני בבית (למרות שלא מכריח אבל לא בא לי לבד לצאת). הוא אבא נהדר ומאוד אוהב את הבנות. אני מרגישה שהוא לא מספיק מעורב-ברגע שהוא חוזר הוא פשוט בטלפון וזהו-לא שם לב מה קורה סביבו. אני כל הזמן אומרת לו שגם אני רוצה אוויר אבל יש לי ילדות שזקוקות לי ולכן כשנגמר היום אז אני מתייבשת ויש לי זמן לעצמיץ השבת האחרונה הייתה מתישה (הוא רוב היום בבית כנסת) וכשיציאה שבת הוא פשוט שם אזניות ויצא החוצה ועוד טוען "אני פה"-לא אתה לא פה, אתה בורח. מאז אנחנו לא כל כך מדברים..ובכל פעם שיש בינינו ריב הוא גולש ללמקומות מכוערים ואומר דברים מאוד קשים. אני אמנם לפעמים עצבנית אבל לעולם לא מקללת אותו או יורדת עליו. עכשיו אני כבר לא יודעת מה לעשות. אשמח לעזרה

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • שלום לך, תודה שכתבת לנו. מתוך מה שעובר עליך ועליכם, רצוי לשקול להתמודד עם הקשיים בכמה מישורים. את מעלה מספר קשיים. ראשית, לגבי שתיית אלכוהול והתמודדות עם תסכולים וכעסים - למרות שבחודשים האחרונים בעלך לא שתה אלכוהול, חשוב לטפל בתיעול הכעסים ולמצוא דרכים חדשות לבטא את מה שעובר עליו. הייתי מאד ממליצה שישקול תהליך רגשי בקבוצה. טיפול קבוצתי העוסק בגמילה או בתיעול כעסים ופתיחות רגשית. בטיפול קבוצתי, המנחה מוביל תהליך בו חברי הקבוצה תומכים זה בזה ומראים להם כיצד הם הדברים מתקבלים. אדם לומד על עצמו מתוך האופן בו חברי הקבוצה מרגישים אותו. זהו תהליך מאד עוצמתי, מלמד ותומך. לגבי הקשר הזוגי שלכם, הצורך שלך בנוכחות משותפת, בתחושת שותפות רגשית היא משמעותית. ייתכן שגם בעלך חש בצורך זה, הרי זה צורך טבעי. עם זאת, ייתכן שכעסים ותוקפנות ביניכם יצרה סגירות. פנו לטיפול זוגי, אפילו טיפול זוגי מממוקד. משם, תוכלו גם לעסוק יחד בטיפול, בהורות שלכם, להנות מההורות ומהזוגיות. המון הצלחה עדית

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • שמחה לעזור
  • מור
  • 29/12/2018 19:21
  • היי טינקרבל אני בדיוק כמוך היו לי בעיות עם בעלי ושאלתי המון שאלות בזוגיות שלי בפורומים כאלה ואחרים עד שהגעתי למישהי שנתנה לי ספר מדהים ששינה לי את הזוגיות מקצה לקצה. אני שומרת את הקישור לקנייה בשביל בחורות כמוך שיהנו ממנו כמוני. מקווה שעזרתי :) https://t.dingdongaffiliates.co.il/SignalsServer/v?lp=453&affid=7462107986

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • בגידה?
  • הדר
  • 24/12/2018 21:37
  • היי מצאתי אצל חבר שלי במחשב סרטוני סקס של ידידה שלו. כששאלתי אותו מה זה הוא אמר שהיא שלחה לו את זה כשהיינו פרודים והוא עשה טעות ולא עצר את זה כשחזרנו.. כעסתי מאוד והייתי פגועה ומושפלת.. אחרי שיחה הוא מחק הכל, חסם אותה מכל מקום אפשרי והבטיח שזה לא יקרה, שהרבה זמן הם לא דיברו, הוא אוהב רק אותי וזאת הייתה שטות. מאז אני לא מפסיקה להשוות את עצמי אליה, היא מהממת ברמות ויש לה גוף מהמם . אולי הוא החביא את הסרטונים? אולי ידבר איתה שוב בסתר? אני ממש במשבר.. אני לא מצליחה להפסיק לחשוב על זה.. הוא ניסה להגן על עצמו כמו תמיד והטענה שלו היא שכשהיינו פרודים אני יצאתי עם מישהו חודשיים וטסנו לחול ושכבנו.. הוא אמר שכמו שהוא סלח גם אני צריכה לסלוח.. אבל לא שיקרתי לו, ישר סיפרתי לו את זה כשחזרנו ושם זה נגמר.. מה לעשות? אני ממש במצב לא טוב.. חשוב לי לציין שלפני חודשיים עברנו לדירה חדשה וחשבתי שזה דף חדש והכל טוב..

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • שלום לך, תודה שרשמת את הקשיים שאת ואתם חווים. נשמע שלצד זה שאתם מתקדמים ומתפתחים בקשר, עוברים דירה, מתקדמים, ישנם קשיים משמעותיים לתת אמון אמיתי זה בזה. כשעולות שאלות של אמון וחשדות (או אירועי עבר) של קשרים מחוץ לזוגיות שלכם, חשוב לבדוק מספר דברים. ראשית, רצוי לבדוק מהי מידת המוטיבציה שלכם להיות בתוך הקשר הזה. מדוע רוצים קשר זה, ממה חוששים בקשר זה. משם, אם שניכם תרצו להיות בתוך הזוגיות הזו, אפשר יהיה ללמוד, ממש ללמוד, כיצד לבסס אמון וכיצד להפוך את הקשר שלכם לקשר עמוק ועשיר, שיהיה בו מספיק עניין וריגוש שיספק את שניכם. כל זאת - בדיקת המוטיבציה ועבודה על הקשר - באמצעות טיפול זוגי. להערכתי, מדובר בטיפול מתמשך, שיאפשר לכם להתבונן גם על הקשר וגם על עצמכם, כאנשים מתפתחים. בהצלחה עדית

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • אני בשבר נפשי גדול
  • פאר
  • 24/09/2018 16:58
  • אני תכף בן 27 סטודנט שנה ב..עד גיל 22 הכול זרם היו חברות אבל הכרתי ונפרדתי בלי לחשוב. מאז 5 שנים שהנושא תקוע אצלי יצאתי להרבה מאוד דייטים אבל זה לא מתקדם כי אומרים לי שאני לחוץ או שלא מתאים. קראתי ספרי העצמה ראיתי סרטונים נפגשתי עם פסיכולוגית 5 פעמים וזה לא השתנה. בילדותי עפתי מהבית ולא הייתה לי סביבה יציבה פעמים רבות אולי בגל זה חשוב לי לדעת מה איתי מול בחורה! *המקרה נוכחי בוער בעצמותיי אשמח לשמוע חוות דעת: הכרתי מישהי בת 23 דרך ידידה משותפת דיברנו רק בהודעות ואז היא טסה לחודשיים..היו שיחות מקסימות וטובות במשך חודשיים!!!!אמנם לא הוספה אותי לאינסטגרם או בטלפון אבל היה מעולה. -איך שהיא חזרה קבענו להיפגש לאחר יומיים נפגשנו ל4 שעות בית קפה וים(שילמתי חוץ מהטיפ כי לא היה עלי מזומן אלא רק אשראי אז היא שמה 15 ואני חשבון 170) סיפרה על הטיול ספרתי לה על עצמי שאלה על קשרי עבר שאלתי על שלה ספרה לי דברים שהיא אמרה שהיא לא מספרת בדייט ראשון אמרתי לה שאני מחפש קשר רציני! -פה התחילה הבעיה יום למחרת לא קיבלתי ממנה כלום אחרי חודשיים שיחות ומפגש ציפיתי למשהו בבוקר,שלחתי הודעה מה קורה התחברה התנתקה ולא ענתה לאחר כמה שעות שאלתי מה נשמע אם אפשר להתקשר אמרה רבע שעה כי מתקלחת חיכיתי ולא חזרה שלחתי לה שתדבר איתי לטוב ולרע אנחנו גדולים היא אמרה מה פתאום רע ואז התקשרתי הסברתי לה שהיה לי כיף מכוון למשהו רציני ואחר כך שיחה רגילה באותו יום לא יצרה איתי קשר יותר!(האינטואיציה שלי נכנסה פעולה) -למחרת שלחה לי הודעה בצהריים השיחה לא המריאה ובהפסקות של שעה שאלתי אם רוצה לעשות משהו אמרה שקבעה עם חברות שאלתי אם אפשר להתקשר לא ענתה חצי שעה רשמתי..תקשיבי היה לי מאוד כיף השיחות והמפגש לא יודע מה קורה ביומיים האחרונים..דברי איתי אני לא מתייחס לשיחות איתך כמשהו שולי אבל גם לא רוצה משחקים. אמרה שתתקשר מאוחר יותר אבל גם היא לא רוצה משחקים שהיה לה גם כיף אבל מעדיפה לקחת את הדברים לאט יותר.....דיברנו בטלפון הסבירה שצריכה זמן להתאושש מהטיול ומוטרדת מהלימודים הקרובים..אמרתי אני הכי מכבד בעולם שאני מכוון למשהו רציני אבל היא יכולה להתייעץ איתי בכול הנושאים האלו אני מנסה לפתח קרבה אליה! -למחרת שלחתי לה הודעה בוקר טוב למה את מתכוונת לאט לאט הכוונה פחות להתקשר ?אמרה לאט להכיר בלי הגדרות. -בערב הגיע הסוף !שלחתי חג שמח אני באזור לקפוץ להגיד שלום?אמרה חג שמח חשבה על זה הרבה אבל לא מתאים לה מערכת יחסים כרגע ושאני מדהים. רשמתי שהיה לנו חיבור טוב חודשיים בשיחות ואם העמסתי עליה היומיים האחרונים זו לא הכוונה היא אמרה שזה לא אשמתי ושאחרי שנפגשנו בחמישי היא ראתה שזה לא זה(למרות שלפני אמרה לי שפשוט היא לא פה עדיין) רשמתי לה שאני בלי אגו בקטעים האלו שיהיה בהצלחה בלימודים ואם דעתה תשתנה היא יודעת איך למצוא אותי.. מספר שאלות עלו בי וחרטות :אולי לא התנהגתי בסדר? ואולי והפסדתי בחורה טובה?אני בוכה על זה אולי לחצתי והייתי לחוץ סופש אחד(אבל מה עם חודשיים של שיחות זה נשכח ברגע אצל בחורה??) בסך הכול רציתי הכרויות נטולת משחקים ושזה התחיל לקרות אחרי הדייט בחמישי האם לדעתכם ההתנהגות שלי באמת לא בסדר או שהבחורה פשוט לא סגורה וגם לגבי כול מיני חוקי של הכרויות אולי אחרי שרשמה שלא מתאים והסברתי לה שני חיובי ולא באתי להעמיס עליה סופש ?לא נשארו לי נקודות זכות על שיחות של חודשים אני ממש מתייסר וזה נוסף לרצף של שנים ללא זוגיות בשנות העשרים כולם חוגגים אני רואה פייסבוק ובלימודים אבל אני לא מצליח לייצר כלום ואני לא אמליח להוריד חשש ולחץ האם אני במת כזה נורא..לא מחפש חיזוק אלא ראייה קרה של המצב

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • שלום לך, תודה שתיארת את הסיפור בפירוט. ומתוכו, אתה יכול להתבונן על על שני חלקים: על המציאות (כלומר, הפרטים והאירועים שקרו) ו - על החוויה שלך בתוך רצף האירועים. לא נוכל לדעת מה בדיוק עבר אצלה ואיך היתה החוויה שלה איתך, אבל כן תוכל ללמוד מתוך מה שאתה עברת. על אירועי המציאות, כן, אפשר להניח שהיא היתה מתוחה מהחזקה לארץ וההסתגלות לפני הלימודים, ואתה ייתכן שכבר ציפית והמתנת למפגש ביניכם. אך מבחינת התחושה שלך: מה אתה הרגשת ביומיים ההם? איך אתה הרגשת עם עצמך? האם בזהירות ובבדיקות שלך איתה, האם הרגשת שאתה כמו עצמך? אפשר לשמוע את הפגיעה שלך, בהחלט, ואפשר להבין את הפגיעה הזאת, אחרי חודשיים של השקעה בקשר. וייתכן, שהאופן שבו אתה נמצא באינטראקציה עם בנות (ועם אנשים באופן כללי) יתאים לבחורה אחרת, שהאינטראקציה הזו תרגיש עבורה קרובה ונעימה ואוהבת. הרי, קשר בין שניים הוא קצת כמו סיר ומכסה. מכסה טוב אחד יכול להתאים לסירים מסוימים אך לא לכולם. ייתכן שהיא, עם החלקים שלה, חוותה את הקשר איתך בצורה שלא התאימה לא, בצורה שאולי גרמה לה להתרחק, להילחץ וכו. בדוק עם עצמך, איך אתה מרגישה בקשר עם ידידות וידידים, חברים. האם אתה חש טבעי ועצמך בקשרים האלה, איך הם חשים איתך, האם הקשרים הללו מרגישים בטוחים ונעימים וזורמים. כדי להבין את מצבך בתוך קשרים עם אנשים (ועם בנות זוג), כדאי אולי ללוות את הבדיקה הזאת והשאלות האלה, עם ליווי אישי כלשהו. טיפול, ייעוץ, אימון. ובכל מקרה, בכל מקרה, התחושה בקריאת דבריך היא לא תחושה נוראית. אתה שואל אם אתה באמת כזה נורא - אפשר כבר עכשיו להניח בביטחון, שאתה לא נורא בכלל, שאתה רגיש לעצמך ולסביבה, שחשוב לך לייצר קשר, שאתה רוצה זוגיות, שאתה אמיץ ומעורר הערכה בדרך שבה אתה רוצה לבדוק עם עצמך, ושאתה רואה קשר בין אלה לבין ההיסטוריה האישית שלך (המשפחה שגדלת בה). בדוק את אלה, בטיפול אישי, המון המון הצלחה עדית

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • בן 18- אמא שלי החרדתית הורסת אותי ...
  • יובל
  • 09/10/2018 22:25
  • שלום אני בן 18 לפני גיוס בן יחיד לאמא עם הפרעות חרדה קשות אובחנה אצל פסיכיאטר גם כסובלת מהפרעה טורדנית וחרדה קיבלה כדורים, לא מוכנה לקחת.סבלתי שנה שלמה מדיכאון בגללה,היא סוחטת אותי רגשית ואני מרחם עליה וסובל היא רוצה שאדבק אליה כל היום שלא אפתח חשבון ושלא אלך לצבא, קמתי על הרגליים והחלטתי להתגייס ולנתק איתה את הקשר עם כל הכאב שכרוך בזה. אני לא מסוגל לסבול עוד חרדות חולניות ונסיונות לחסום את חיי.יש דרך טובה יותר להתנהל עם בעיה כזו?,

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • שלום לך, תודה שאתה רושם לפורום. נשמע שעברת הרבה מאד מאד. המילים שלך הן מילים של אדם מבוגר, שעבר דרך. וזה הגיוני לנוכח ההתמודדויות שנאלצת לעבור, ונאלצתם שניכם. בהחלט כדאי להתגייס, ולאפשר לעצמך למצוא מסגרת דרך הצבא. לא תמיד, אך פעמים רבות הצבא יכול לתת לך מסגרת תומכת, פרקטית ורגשית, וכדאי מאד לנסות. בנוסף, זו תהיה הזדמנות לקבל תמיכה בצבא, גם לעצמאות שלך, וגם לעתיד שלך. ביחידות השונות ישנן משק"י ת"ש (תנאי שירות) איתם אפשר לחלוק את ההתמודדות והקושי, והם בדרכים יצירתיות יכולים לסייע לך ולאמך. כמו כן, האם אמך מטופלת בדרך כלשהיא? כתבת שהיא לא מוכנה לקחת כדורים, האם היא מלווה על ידי הפסיכיאטר / רופא משפחה / רווחה, עובד סוציאלי? מאחר ואתה בוגר, אתה יכול להיוועץ בנושא עם עובד סוציאלי מטעם הרווחה בעיר שלך. אם יתאפשר שהיא תלווה ותקבל טיפול רגשי, זה יועיל לה ויוריד ממך חלק מהנטל על מצבה. על כן, כדאי לפנות לגורמי רווחה, על מנת שיוכלו להקל עליך. האם ישנם קרובי משפחה שיכולים לסייע, על מנת שהיא תרגיש נתמכת, ואתה תוכל להיות עצמאי ? המון הצלחה

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • בגידה בזוגיות
  • ליאת
  • 25/11/2018 07:45
  • שלום רב, אני ממש בדיכאון וחייבת ייעוץ.. אני ובעלי נשואים כשנתיים ולפני חודש וחצי ילדתי ילד ראשון. בחודש שמיני חיטטתי לבעלי בטלפון ויש לציין שבדרך כלל זה לא קורה.. ראיתי שהוא רואה המון סרטי פורנו, האמת שהזדעזעתי כי מישום מה הייתי בטוחה שזה ממש לא הראש של בעלי, יש לנו קשר טוב ואוהב..אמנם תמיד יש עליות וירידות אבל בסך הכל אני חושבת שיש לנו זוגיות טובה. בכל אופן סיפרתי לו שהסכלתי וראיתי שהוא רואה בהתחלה הוא הכחיש אבל אמרתי לו שההיסטוריה של הטלפון לא משקרת..ואמרתי לו שלא ציפיתי לזה ממנו אבל אם זה מה שעושה לו טוב אני לא אמנע ממנו העיקר שזה לא יגיע למצבים יותר חמורים, הוא ממש התבייש ראו על הפנים שלו והוא רק אמר לי "טוב". מיפה לשם התווכחנו לפני מספר ימים ןדיברנו בקושי איזה יומיים.. אחרי זה כמובן יישרנו את ההדורים ולאחר מכן שוב חיטטתי לו בטלפון.. ראיתי בהיסטוריה שביום שרבנו היה באתר הפורנו הרגיל שלו ולאחר מכן נכנס ל2 אתרים חדשים של נערות ליווי.. ולמה נכנסים לאתר של נערות ליווי? לרוב בשביל ללכת אני מאמינה.. בכל אופן באותו יום הוא לא איחר מהעבודה או משהו אבל אי אפשר לדעת אולי הוא יצא מוקדם יותר והלך למישהי. בכל אופן התחלתי ממש לבכןת הקאתי הרגשתי ממש נורא כי הסתכלתי עליו ולא האמנתי שבעלי יבגוד בי בחיים.. יש לנו זוגיות טובה ומצחיקה וכייפית ועכשיו גם תינוק קטן. לאחר שנרגעתי אמרתי לו שאני רוצה לדבר איתו והראתי לו .. הוא כמובן הכחיש .. לא דיברתי כמה שעות הייתי כמו מומיה.. ואז הוא בא אליי ושאל אותי על מה אני ככה אוכלת סרט.. אמרתי לו מה עד כדי כך ? קצת התווכחנו הלכת לנערת ליווי? לפחות תהיה כנה ותאמר לי את האמת תהיה הוגן כלפיי. והוא אמר לי שהוא סתם נכנס והסתכל..והוא אמר לי "נראה לך שאיי פעם אני אבגוד בך יש לי את האישה הכי טובה בבית בחיים לא אלך לאחרת ואני מוכן להישבע בתינוק רק תאמיני לי" אמרתי לו שאין צורך בשבועה אני רוצה להאמין למילה שלו.. ושאני רוצה לדעת למה הוא נכנס לאתר של נערות ליווי אם לא בשביל להזמין והוא ענה לי "סתם" אמרתי לו אין סתם והוא התעקש שסתם נכנס.. אז בחרתי להאמין לו למרות שאני יודעת שרוב הסיכויים אני יוצאת תמימה ומטומטמת. אני מרגישה שאני נשרפת מבפנים כי גם אני לא יודעת מה האמת..מצד אחד מה הסיכוי שנכנס סתם ? עוד אחרי ויכוח שלנו ואחרי שלא היה סקס חודשיים בגלל הלידה .מצד שני למרות ויכוחים מידי פעם יש לנו זוגיות טובה וחזקה ואני מתקשה להאמין שהוא בוגד בי לא יודעת.. איך אני ממשיכה מיפה הלאה? מצד אחד לא רוצה לפרק משהו על סמך אינטרנט מצד שני זה נראה כאילו החלטתי להיות עיוורת וזה הורג אותי. פליז עזרה 🙏

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • שלום לך, תודה שאת כותבת לפורום הזה, ובכך עוזרת גם לאנשים אחרים הנתקלים במצבים דומים. תראי, בין אם בעלך פעם ויישם חלק מהתשוקות שלו, דרך מין עם נערות ליווי או לא, היא שאלה חשובה, והיא עוסקת בהתנהגות המוחצנת או החיצונית . זה רק טבעי, שיהיה לך קשה להאמין אם ישנה הכחשה, וזאת מפני שיש עוד סוגיות בלתי פתורות: הסוגיה שעומדת על הפרק, היא לא רק מעשים התנהגותיים מחוץ לקשר שלכם, אלא מה קורה בתוך הקשר שלכם. הסתרות, מכל מיני סוגים, מערערים את האמון הבסיסי ביניכם. פעמים רבות אנו נתקלים בבן או בת זוג, המסתירים התנהגויות או תשוקות: מיניות, התמכרויות, ועוד. למרות שהקשר ביניכם יכול להיות חם, הסיבה שהעניין לא נותן לך מנוח הוא מכיוון שיש קושי עם תחושה האמון ביניכם. ועל כך כדאי לעבוד. מציעה לכם לפנות לטיפול זוגי, על מנת לבסס קשר עם אמון, בו שניכם תחושו שהקשר הזה הוא "הבית" שלכם. בנוסף, שניכם עוברים שינויים משמעותיים מאד, עם הולדת בנכם. מזוג הפכתם למשפחה, והמעבר הזה הוא מעבר מאד מאתגר, שמעורר תהיות, פחדים, חששות, תקוות. אם אלה לא מדוברים ומעובדים, האנרגיה והמתח סביב המעבר יכולים להביא לחיפוש הרגעה מבחוץ. זה מחזק אף יותר את הצורך בטיפול זוגי, שיעזור לכם לעבד, להבין, ולתת ביטוי להתמודדות של כל אחד מכם, עם המעבר להיות הורים ומשפחה. המון הצלחה עדית

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • זוגיות במשבר ותינוק בדרך...
  • שיר
  • 10/09/2018 15:27
  • הי אני בזוגיות כבר שנה ובחודש חמישי להריון. ההחלטה להיכנס להריון היתה משותפת כי שנינו לא צעירים... בני 40. יש לבן זוגי 2 חתולים ואני פחות מתחברת לחתולים אבל האמנתי שבשל האהבה שלי אליו, זה משהו שיבוא עם הזמן... היום אנחנו גרים ביחד כמה חודשים (כי הכל קרה כ"כ מהר) וכבר בהריון מתקדם ואני ממש מתקשה עם עניין החתולים. הוא גדל בבית עם בעלי חיים בתוך הבית - בעיקר חתולים. ואילו אני בבית עם כלבים אבל בחצר... זה פעם ראשונה שאני חיה עם בעלי חיים בתוך הבית. אני בן אדם מאד נקי שאוהב ניקיון וסדר וזה ממש מקשה עליי... באופן כללי, מעולם לא התחברתי יותר מדי לחתולים אבל עכשיו לקראת הלידה הראש שלי כל הזמן חושב איך יהיה ומה יהיה.. אני לא רוצה שיכנסו למיטה ולעגלה של התינוק ולוגיסטית כל העסק נהיה קשה ומורכב. הן עולות על השיש והבית עם שערות וזה דורש תחזוק שוטף.  מאז שעברנו לדירה המשותפת אנחנו רבים והכל רק סביב החתולים ובעיקר היחס אליהן לעומת היחס כלפיי. אני מרגישה שהוא שם אותם לפניי בסדר העדיפות. לא תמיד מנקה את ארגז החול שלהן בזמן על אף הסכנה בטוקסופלזמה והוא יודע זאת, תמיד מחמיא להן כמה שהן יפות וכו' ואילו לי לא מחמיא או יוזם מגע - בד"כ אני היוזמת ועוד הרבה דוגמאות שהן באות קודם. וזה מתחיל לפגוע בזוגיות ולגרום לי לשנוא אותן, מה שלא היה בעבר. לא אהבתי אותן, אבל גם לא שנאתי אותן. ממש קשה לי ואני לא יודעת איך להתגבר על הקושי הזה. הוא כ"כ אובססיבי כלפיהן ברמה שאני כבר תוהה למה אני צריכה את זה. לפעמים פשוט בא לי לקום וללכת, אבל זו הדרך הקלה... מה עושים?

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • שלום לך, ראשית, המון הצלחה בהריון ובלידה הצפויה. את מתארת תקופה מאד מאתגרת של בניית הזוגיות שלכם והמשך היכרות מעמיקה יותר, לצד התכוננות להרחבת הקשר שלכם ולגידול של ילד. בבניית קשר, הקשר ביניכם מנסה להתגבש , וגורמים רבים עשויים להשתנות, לטובת צרכים של הקשר הזוגי וצרכים אישיים של כל אחד מכם. עניין החתולים יכול להוות קושי כפי שהו, פשוטו כמשמעותו, אך יכול להוות גם קושי עמוק יותר, מאחר וייתכן והוא מייצג היבטים נוספים בקשר, הבאים לידי ביטוי דרך עניין החתולים (יחסים, מיניות, מגע, חום ועוד ועוד). מכיוון שיש לכם אתגרים רבים להתמודד איתם בטווח זמן קצר, גם אם לא היתה סוגיית החתולים, מציעה לכם ברצינות לשקול טיפול זוגי, ולמעשה, להתחיל טיפול כבר עתה, ולהיות כבר בתהליך משותף עוד לפני הלידה. לקראת סוף דברייך, דיברת קצת על תחושתך: על התהייה האם לקום וללכת ועל כך שזו הדרך הקלה - לא תמיד עזיבה היא הדרך הקלה, ולא עבור כל אחד. כלומר, אלה מילים מתוך החווייה שלך. זו צריכה להיות חווייה קשה עבורך, לחוש שיש רק שתי ברירות - לחיות כך או לעזוב. ייתכנו עוד אפשרויות, כשתיווצר גמישות בקשר ביניכם. טיפול זוגי יוכל לסייע. בהצלחה עדית.

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • זוגיות חדשה
  • אורית
  • 27/08/2018 23:55
  • שלום אני גרושה 5 שנים עם 2 ילדים מקסימים הכרתי גבר ממש מקסים אבל יש קצת חששות מפני שאחרי 3 חודשים שאנחנו ביחד הוא כבר רוצה שנעבור לגור יחד ומה שגם הוא פתאום לא נפגש יותר עם חברים שלו. מה שהיה מרבה לעשות לפניי וגם הןא אמר לי יום אחד תוך כדי שיחה שאין לו ידידות מרגיש לי כמו איזה רמז שמכוון אליי ...יש לציין שממש כייף לי איתו וטוב לנו אבל נראה לכם שזה צריך להדליק לי נורה אדומה ? הכל כזה מתקדם נורא מהר אצלו והוא מוותר על כל העולם בשבילי .זה נראה לכם נורמאלי ? אני 5 שנים בלי זוגיות ועכשיו שהכרתי אותו הכל פתאום הולך מהר

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • שלום לך, נסי לבדוק עם עצמך מהם החששות. האם החשש הוא שהקשר הזוגי ביניכם יהפוך להיות בלעדי מהבחינה שאת תהפכי להיות מוקד ההתעניינות שלו? האם החשש הוא מציפייה אפשרית שלו, שאת תוותרי על מעגלים חברתיים ומשפחתיים למען הקשר שלכם? לצד זאת, בדקי כיצד היחסים שלכם משפיעים באופן ישיר ועקיף על משפחתך וקרוביך: אם ישנה היכרות בינו לבין ילדייך/משפחתך/חברייך - בדקי כיצד את חווה את הקשרים האלה, האם את מרגישה בנוח, האם אלה קשרים שמכבדים ומעצימים אותך, את ילדייך, אותו. הקצב הוא עניין סובייקטיבי (מתי כל אחד בשל אל שלב מתחייב יותר) וזה בסדר גמור שיהיה לכם מקצב אחר. אפשר לשוחח על זה באופן גלוי (על הצורך שלו, על הקצב המתאים לך, על החששות או הרצונות שלך עבורו ועבורך). בהצלחה, עדית.

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • התאמת סוג טיפול זוגי/המלצה למטפת
  • קיילי
  • 27/04/2018 04:46
  • שלום כולם, אני ובן זוגי במשבר כבר תקופה ארוכה. הבעיה המרכזית היא ביקורתיות יתר מצדו וחוסר הבנה על ההשלכה עלי.. לצד היותי אדם חרדתי ורגיש לנושאים מסויימים. נוצר בינינו נתק עמוק וחוסר תקשורת.. עם זאת אנחנו מעוניינים לנסות כצ'אנס אחרון טיפול. אשמח לעזרתכם בהתאמת סוג טיפול והמלצה על מטפל מבקעת אונו/רמת גן

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • שלום לך, אכן מקווה שמצאתם טיפול זוגי מתאים עבורכם. מצרפת כאן שני קישורים: קישור אחד, מוביל אתכם לכתבה לגבי בחירת מטפל זוגי בצורה נכונה (מהם השיקולים שכדאי לבחון וכדומה). http://www.mishpaha.org.il/index.php/component/content/article/38-general/577-bodkim-before קישור שני מוביל אתכם לאתר של האגודה הישראלית לטיפול זוגי ומשפחתי. http://www.mishpaha.org.il/ בהמון הצלחה, עדית.

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • משבר זוגיות
  • ח.ב
  • 10/06/2018 08:29
  • לאחר זוגיות של חמישים שנה נתגלה שזוגתי התרועעה עם הרבה בחורים בהיותה בת 15 16 ו 17 איני יודע איך להתיחס לזה זה מאד מפריע לי ומציק לי ואני לא יודע מה לעשות האם צריך להתגרש ? בגיל כזה מתקדם

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • שלום לך, תודה ששיתפת את הדילמה שלך, ואת הקושי לקבל את הגילוי. אפשר להבינך: בסופו של דבר, עולות שאלות, לדוגמה: האם הגילוי מצביע על משהו באופיה של אשתי, שלא שמתי לב אליו? אך יכולות גם לעלות שאלות הקשורות בדאגה לה ולקשר, כמו : האם היא עברה תקופה קשה, שהביאה אותה לפתיחות יתר עם בנים? מה עבר על אשתי כנערה, שהביא אותה למצב שאולי זלזלה בכבודה? ועוד ועוד. ממליצה לכם: לכו לטיפול זוגי. זו תהיה הזדמנות לפתוח, להבין, לסגור, לתקן, ולמרות כל השנים - להכיר יותר זה את זה! בהצלחה עדית.

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • בעיה בזוגיות פרק ב'
  • מזל
  • 16/06/2018 12:57
  • שלום ותודה על העזרה אני בת 45גרושה פלוס שני ילדים בוגרים אחד נשוי טרי עם ילד ואחת לומדת רחוק מהבית ומגיעה אחת לשבועיים לשישי שבת ,היא גרה עם החבר ולומדים ביחד בקרוב מתחתנים ,אני בזוגיות אם אפשר לקרוא לזה זוגיות עם גבר בן 53 כבר שש שנים ,אני נפרדתי ממנו המון פעמים תמיד זו אני שעשיתי את הצעד הזה ,ובכל זאת חוזרת אליו או ביוזמת או ביוזמתו,הרקע לפרידות הם רבות אחת מהם היא שהוא חוזר בתשובה ואני חילונית שבאה מבית דתי אז יש לי רקע ,הבעיה היא שהוא ממש פאנט לגבי הדת לוקח את זה לקיצון מבחינתי כמובן ,שכחתי לציין שאנחנו נפגשים אחת לשבועיים לשישי שבת וזה עוד שאני מגיעה אליו לשבת ,ניסיתי שיבוא אליי לשבתות אך הוא אומר שזה קשה לו זה לא בית הכנסת שלו וכל מיני דברים כאלה אז עוד הבן הגדול גר איתי ואז החבר אמר שלא נעים לו ,הוא גרוש פלוס שניים שאחד מהם בן 26גר איתו ,שזה מקשה עליי מבחינת פרטיות אבל איכשהו מתגברת על זה,הוא בן אדם מאוד וורבלי,אמין וטוב לב ,אך מאוד ייקי ומאוד מסודר בבית עד כדי כך שמכיר על כל דבר שלא מונח במקום אבל התרגלתי לזה ,התרגלתי לזה שבשבת אני לא יכולה לראות טלוויזיה אצלו שזה מאוד קשה לי ,אני בוהה בקירות אצלו או שהולכת לישון ,הוא קורא ספרי תורה ,הסקס בסדר אבל הוא תמיד מתלונן שאנחנו לא נפגשים הרבה וסקס פעם בחודש זה לא זה ,הוא תמיד אבל תמיד בא אליי בטענות ,שכחתי לציין שאני גרתי במרחק עשרים דקות ממנו אבל עברתי לדרום מרחק של חמישים דקות ממנו אז עכשיו גם על זה הוא מתלונן הוא אומר שעדיף לי לבוא אליו יותר כי זה קרוב לי לעבודה וזה נכון אבל לי חשובה הנוחיות שלי הפרטיות שלי (אני סובלת מocd)אני בטיפול תרופתי שלא עושה לי טוב אבל מנסה להתמודד עם זה והחבר יודע שיתפתי אותו בזהלרגע שמחתי הוא קיבל את זה יפה אבל מצד שני אני מקבלת הרצאות איך התרופות מזיקות לי ויש עוד דרכים לטפל בעצמי לעשות הליכות ולאכול בריא וכל מיני,הוא פאנט בקשר לדת ופאנטלגבי בריאות ,ואני ההפך הגמור הוא כל הזמן מרצה לי על זה ועל כמה שאני מזיקה לעצמי אבל זה לא עוזר לו ,טוב לי עם עצמי ,הוא היה מעדיף שאני אבוא אליו כי פעם אחת הוא ניסה לישון אצלי רק פעם אחת בדרום (כשגרתי קרוב הוא בא אבל ממש מעט גם שם היו תירוצים שעדיף שאני יבוא כי הבן גר איתי בזמנו ביחד עם אשתו רק לתקופה של שנה)בקיצור לא משנה הוא מעדיף את הסביבה שלו הוא אומר לך אין ברירה את עברת רחוק אבל לי יש ברירה אני חמש דקות מהעבודה ואת רוצה שאני אסע כל יום שעתיים הלוך ושוב כדי לגור איתך (הצעתי לו שיעבור לגור איתי)אך הוא לא רוצה ,אני לא רוצה לגור איתו כי לא נוח לי שם בגלל הבעיה שלי הocd שמתבטא אצלי בניקיון יתר כפייתי ברמות ממש ממש מוגזמות אז זה ממש סיפור בשבילי להשתמש בשירותים ואמבטיה שלא שלי כמובן שלא נעים לי להגיד לו את זה כי הוא אומר את חושבת שאת נקייה יותר ממני והוא לא מבין שזה נובע מהבעיה שלי אז אין טעם להסביר הוא משחק אותה כאילו מבין אבל תכלס בשטח הוא לא יודע מה אני עוברת ,איך בכלל שיתפתי אותו בבעיה שלי אני לא יודעת ומצטערץ כי הוא לא באמת מבין אותי ,אנחנו שש שנים ביחד ותמיד תמיד אני נפרדתי ממנו לתקופות קצרות של חודש או חודשיים וחזרנו ביוזמת או ביוזמתו ,הוא אומר שהוא אוהב אותי ויודע לדבר יפה אבל הוא לא מפנק ממש לא וזה חסר לי וניסיתי להסביר לו אך זה לא עוזר למשל בימי הולדת הוא אומר לי אני לא יודע מה לקנות ,קחי את האשראי שלי (שזה קורה פעם בשנה )ותיקני לעצמך אנילא נעים לי כביכול לבזבז כי זה לא נקרא מתנה זה משהו אחר לך תפנק את בת זוגך אבל זה לא קורה ,אני לא יכולה להגיד שהוא קמצן כי הוא כן קנה לי מתנה לבית מקרר שזה עזר לי מאוד ,אני עובדת במרכז אבל בכל זאת מעדיפה לנסוע הביתה ולא אליו כי לא נוח שם הבן שלו שם וכשאני רוצה להתקלח אני לא יכולה לצאת מהחדר איך שאני רוצה בקיצור סיפור ,לשישי שבת איכשהו אני מתגברת על זה אבל ניסיתי יותר ימים להיות שם ופשוט אני מחכה בכיליון עיניים לחזור לפינה שלי ,אני רואה שזה גם מה שהוא עושה בעצם הוא רוצה את הפינה שלו הנוחיות שלו ומה איתי ?חושבת שוב להיפרד אבל אין מציאות בחוץ קשה למצוא מישהו אמין ועם לב טוב ,כשעברתי לדרום נפרדתי ממנו ובלי שום קשר גם שגרתי קרוב אליו לא הרגשתי שיש מישהו לידי אני תמיד יודעת להסתדר לבד תמיד כך התרגלתי כבר הנישואים הקודמים בעלי לא עזר לי בכלום הכל עשיתי לבד ואז לא היה לי קשה לקום להתגרש חוץ מהבחינה הכלכלית שזה פגע בי מאוד אבל מתגברים וחיים את היום אין ברירה אני עובדת המון שעות בשביל הפרנסה ,ועוזרת לבת שלי ,בכל זאת סטודנטית ,החבר אומר לי תבואי אצלי כמה שיותר זה יעזור לך מבחינה כלכלית אבל עם כל הקושי הכלכלי שאני נמצאת בו זה לא מספיק עוזר לי כדי ללכת אליו ,הוא תמיד בא אליי בטענה שאני לא משקיעה בזוגיות אבל גם הוא לא ,הוא הבטיח לי שיבוא אליי פעם בשבוע לדרום לישון אצלי אבל זה קרה רק פעם אחת הוא תירוץ את זה שממנו בחמש בבוקר כדי לנסוע למרכז והוא היה מותש באותו יום ,הוא אומר לי יש לי מרחק נסיעה של חמש דקות למה שאני יאריך את זה עדיף שאת תבואי לפה ,החברים שלי פה הקהילה שלי פה ,ולך אין כלום שם *חוץ מאחותי שגרה פה ובזכות זה עברתי לדרום זה דירבן אותי עקב במצב הכלכלי לא יכולתי לגור במרכז אז עברתי לדרום אבל עדיין עובדת במרכז ומסתדרת בנסיעות עם הרכבת ,כל יום אחרי העבודה אני הולכת לאחותי אוכלת אצלה ועוזרת לה בשיעורים עם הילדים ובהסעות כי אין לה רישיון ובעלה עובד בשני עבודות ,אז היא לבד בעצם עובדת והילדים והכל עליה אז אני ממש שמחה לעזור וכמובן שגם לי זה עוזראני מקווה שזה לא נשמע מנצל ,הם ממש שמחים שעברתי קרוב לידם חיכו לזה המון שנים במיוחד אחותי הקטנה אנחנו בקשר הדוק ממש ,אבל אני נמצאת בדילמה מה לעשות אני לא יכולה לנעול את הבית פה ולעבור לגור עם החבר כי לא נוח לי קודם כל ודבר שני הבת שלי מגיעה לשישי שבת פעם בשבועיים אז אני לא אכפה עליה לבוא לחבר שלי כי שם אין מה לעשות אין טלוויזיה ויש מלא איסורים שעליי קיבלתי אבל למה שהבת שלי תסבול מהם אז בשבת שהיא בבית אנחנו ביחד וטוב לי איתה בשבת שהיא לא פה אני נוסעת אליו זה הסידור בעצם ,באמצע השבוע קשה לי ללכת אליו בקיצור מה לעשות הוא לא מבין אותי ,אני גם לא טובה בלה סביר איכשהו הוא תמיד מנצח אותי במילים בהסברים אני נאלמת לידו סליחה על האורך אבל הייתי חייבת לפרוק אני ציכה עזרה אך אין באפשרותי לממן טיפולים פסיכולוגיים ניסיתי וזה הכניס אותי למינוס יותר גדול אז הפסקתי אשמח לעצה מפה ,לפחות אולי מפה תבוא הישועה . תודה רבה וסליחה על האורך

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • שלום לך, תודה ששיתפת את הפורום המחשבותיך. ממש אפשר היה לחוד מחשבה והרגשה, בזו אחר זו, ולעקוב איתך יחד על מה שמתרחש. הדילמה שלך באמת מורכבת, אם הבנתי נכון: האם להחזיק בקשר הזה?, האם הקשר הזה נותן לך את מה שאת צריכה? האם הרווחים גדולים מהמחירים? ועוד ועוד. נשמע שאת מוכנה לעשות הרבה מאד בשביל להחזיק את הקשר, להיות אמא, להיות בת זוג, להמשיך עם כל העשייה סביבך. ובאמת - קשה לענות עבורך ולפני אפשרות של טיפול זוגי, בכל זאת אמליץ בחום על טיפול פרטני. אם יש דוחק כלכלי, כדאי לשקול לקבל טיפול דרך גורמי הרווחה או דרך עמותות המסבסדות ונותנות מחיר מוזל יותר. ישנם מקומות, המכשירים אנשי טיפול בעבודתם, והטיפולים ניתנים במחיר זול יותר מאשר באופן פרטי. המתמחה מקבל הדרכה מאיש מקצוע ותיק, ואת נתמכת גם על ידי המתמחה וגם על ידי המדריך שלו. זה יכול בהחלט לסייע לך. אפשרות נוספת: הזכרת שאת לוקחת טיפול תרופתי. אם את בקשר עם רופא או פסיכיאטר עבור התרופות, אולי הרופא יכול להמליץ לך על איש טיפול טוב, באזורך, במחיר מוזל. כמו שאמרת, יש גם צורך לפרוק קצת ולעשות סדר במחשבות. המון המון הצלחה, עדית.

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • התמודדות עם אם עם אישיות גבולית
  • בת
  • 13/07/2018 10:39
  • אימי, בת אלמנה 65, סובלת ככל הנראה מאישיות גבולית. היא מעולם לא אובחנה ומסרבת להכיר בעובדה כי היא זקוקה לעזרה (אף שכל משפחתה סבורה שהיא זקוקה לטיפול). היא נוטה להתקפי זעם קשים כלפי וכלפי אחותי (שתינו כבר מבוגרות ונשואות), היא קונה שטויות בלי הפסקה, מדברת בצורה פוגענית - צועקת ומקללת.יש לה תנודות חדות במצבי הרוח, היא יכולה להיות שמחה ומאושרת, ומילה אחת תגרום לה "לנתק מגע" במשך חודש. וכו'... אני ואחותי מנסות לעזור לה כמיטב יכולתינו, אבל הדרישות שלה הרבה פעמים לא הגיוניות ולא מתחשבות בקשיים הבריאותים של אחותי, ובכך שאני עובדת ושיש לי ילדים צעירים. הבית של אימי נראה כבית של אגרנית. אני מעריכה שיש שם תכולה שיכולה למלא 5 בתים "נורמלים". יש ערמות בכל פינה של ספרים שהיא קנתה ולא קראה, dvd שלא צפתה, כזרי עיתונים וכו, והיא אינה יכולה לארח, אפילו לא את הנכדים שלה. ניסינו מספר פעמים לעזור לה לפנות אבל היא דורשת שנעבור על כל חפץ 20 פעם, נשמע עליו סיפורים (גם כשמדובר בצלחת פשוטה או בגד ישן), ואנחנו לא מצליחות לעשות כלום. אתמול היה לה יום טוב והצלחנו לפנות קלטות ישנות - היא הודתה לנו בדמעות היום קיבלנו ווטסאם שאנחנו שקרניות והיא לא מדברת איתנו. מה אפשר לעשות?אי אפשר לשפר את תנאי המחייה שלה? אין שום סיכוי בעולם שהיא תסכים ללכת לטיפול. היא סובלת אבל היא מתפקדת עצמאית ועובדת.

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • שלום לך, מתנצלת על האיחור בתגובה להודעתך. הקושי שאת מתארת הוא בוודאי קשה מאד על שתיכן בנותיה, ובלתי נסבל עבור אמך. שלושתכן סובלות וראויות לתמיכה. לגבי אמך, אם היא לא מעוניינת לקבל עזרה מתוך הכרה ספציפית בקושי נפשי, רצוי מצוא דרך אחרת להשיג עבודה עזרה סוציאלית. מציעה לכן לפנות ולהתייעץ עם גורמי תמיכה סוציאלית (בתוך הקהילה, של שירותי הרווחה, או לחילופין באופן פרטי). היא זקוקה לתמיכה בתחומים שונים: בנוכחות, אך גם במישורים תרופתיים או פרא-רפואיים, שיוכלו לעזור לה להרגיע את המערכת ולו במעט. מעטפת סוציאלית תוכל לספק מענה לכך. לגבי אחותך ואת, נשמע שיש לכן אחת את השנייה כמערכת תומכת. כמה זה נחוץ וחשוב. הייתי מציעה לדבר על כך עם אחותך באופן גלוי (על הצורך בתמיכה הדדית ביניכן, בשיתוף בפרטים, בהתייעצות משותפת), ולבדוק יחד עמה - האם זה מספיק לכן, או שיש לכן צורך בתמיכה נוספת, מעבר למה שאתן מספקות זו לזו. כל טוב, אחכה לשמוע מחשבות ועדכון במצבכן. המון הצלחה עדית.

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • הרוסה וכואבת
  • ליאת הכאובה
  • 01/04/2018 11:30
  • שלום , נשואה +4 ילדים מהממים. יש לי בעל מקסים שכולם רואים בו את סמל התמימות והיושר, הבעיה שהוא לא!!! נישאנו לפני 19 שנים עם אהבה אמיתית וגדולה עדיין הוא טוען שהוא אוהב אותי מאוד. הוא הראשון שלי והאחד שנתתי בשבילו הכל! לפני כשנתיים יצא לחול לטיול מטעם העבודה שם ישב לארוחת בוקר עם אחת העובדות בחדרה. הדבר קרה פעמיים בשני בקרים והוא לא טרח לספר לי, אלא רק לאחר שישבתי עליו והוצאתי בכוח ע"י שאלות שונות. אמרתי לו שמבחינתי זו בגידה באמון ,ומה היה קורה לו אני הייתי עושה את מה שעשה. הוא הבין את הטעות התנצל, בכה התחנן ואף פגשתי את הבחורה על מנת לשאול אותה שאלות נוקבות. הזוגיות שלנו כמעט התפרקה. הסכמתי לסלוח והאמנתי שהבין את הטעות ועוצמת הפגיעה . חשבנו אז גם על גירושים. לפני שבוע הוא היה בדרך חזור מהעבודה ופתאום החליט לעבוד דרך מכון עיסוי, בטח שלא כדי לשחרר שריר תפוס בגב. אני צלצלתי אליו מספר פעמים וכל ששמעתי זה שקרים על גבי שקרים ועוד שקרים... אני ממלא אויר, לא יכול לענות, אני בדרך הביתה ועוד... משהו הריח לי לא טוב וכשהגיע הביתה ביקשתי הסבר והתחלתי לתחקר אותו כמובן שהכחיש,התעמת איתי וטען שלא היה כלום , והוסיף שאני יכולה לשאול את האנשים שעובדים איתו. שיקר לי שוב ושוב.... לאחר יממה ובלחצים שלי,הודה שהלך למכון עיסוי ,אך חש אי נוחות ומייד כשהתחילה במסאז בגב הוא רצה לעוף משם. הבין שזה מביש ומשפיל- המקום הזה!! קם לאחר כרבע שעה , התקלח ויצא לעבר הבית, שבו מחכים לו 4 ילדים מקסימים ואישה תמימה וטובה. טען שלא היה שום מגע מעבר למסאז בגב. לי קשה לסלוח אני חיה בתחושה שהשמים נפלו עלי... אין לי כוחות להתמודדות הזו האמון נשבר הפצע עמוק ואיני יודעת מנוח. אני רוצה ללכת למכון העיסוי, לפגוש אותה ולשאול מה היה שם בדיוק כי לצערי איני יכולה לסמוך עליו יותר מתלבטת האם להישאר איתו, טען שעשה טעות איומה ויודע מה המחיר שעשוי לשלם. בכה ואמר שלא יקרה יותר

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • שלום לך, תודה שכתבת את אשר עובר עליך. בוודאי, את כואבת מאד, בוודאי. האמון ביניכם הוא הדבר החיוני ביותר, כדי שתחושי ותחושו ביטחון בקשר. ונשמע שנושא האמון והפתיחות ביניכם הוא נושא שצריך לעבוד עליו. על אף השנים הרבות ביחד, זוגות מגלים דברים חדשים על הקשר שלהם, במהלך עבודה זוגית. לצד האמון שתרצו לקבל בקשר ביניכם, וההקלה שאולי תשיגו ביצירת האמון, תוכלו לעבוד על תחומים נוספים, הנושקים לאמון, כמו: פתיחות רגשית ביניכם, הערכה מחודשת, ומציאת דרך להביא את התסכולים אל תוך הקשר בצורה ששניכם תוכלו להקשיב לקושי העולה. מציעה שתפנו לטיפול זוגי. באתר האגודה הישראלית לטיפול זוגי ומשפחתי תמצאו את רשימת המטפלים המוסמכים על ידי האגודה, על פי אזורים גיאוגרפיים בארץ. הנה הקישור: http://www.mishpaha.org.il/ המון המון הצלחה!! עדית וצוות אינפומד

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • שאל מה אני מחפשת ואז נעלם
  • עדן
  • 05/09/2017 22:46
  • שלום, אולי השאלה תראה מוזרה אבל אני סתם רוצה לדעת למה מסקרנות.. התחיל להתכתב איתי מישהו באינטרנט התעניין במה אני עוסקת, שאל מה אני מחפשת באפליקצייה, עניתי לו "להכיר" אז הוא כתב לי"נחמד גם בני 20?" כתבתי לו "מזאת אומרת" אז הוא כתב "מה את מחפשת בבני 20?" וכתבתי"אתה מתכוון שהם ילדים בשבילי?" אז הוא כתב "לא.. את כולה בת 27 לא? אז אומנם הם ילדים בשבילך אבל מה שאת רוצה" כתבתי לו "טוב שאתה דואג להם מה הם היו עושים בלעדייך" אז הוא כתב לי "חיים בשלווה אני ביניהם, סתם כולה ילד בן 20, בהצלחה בהמשך" מה הייתה מטרת השיחה? מדוע הוא סיים את השיחה ובחן אותי ואת הגבולות שלי? תודה.

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • שלום לך, מתוך התיאור שלך, קצת קשה לענות מה הבחור חיפש בתגובה שלו. אולי הוא ידע לענות. בכל אופן, ייתכן וניסה באופן תמים וחביב, לבדוק אם את קרובה לגילו. היום, אנשים רבים מחפשים בני זוג באתרי היכרויות. זאת, בגלל הקושי למצוא בני זוג, לאחר שמסיימים מסגרות לימודיות וצבאיות. אנשים יוצאים אל העולם ומחפשים בני זוג גם באינטרנט. כך אני מניחה שגם אצלך, והחיפוש הוא בהחלט לגיטימי. ייתכן, שמתוך האתרים הללו, תוכלי למצוא זוגיות נהדרת, רק זכרי לשמור על עצמך, בתהליך החיפוש. המון הצלחה עדית.

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • בת 25 יש לי שאלה
  • לוברבום
  • 24/01/2018 21:57
  • שלום אני חייבת עזרה!!!!! אני פרודה כ8 חודשים.... בשל אי יחסים לא תקינים עם בעלי (אני באמת לא רוצה גירושין בזמן האחרון אבל הוא מתנגד ללכת לטיפול ולחזור אני בעצמי כבר הייתי פעמיים אצל פסיכיאטר והתחלתי לעשות טיפול תחושתי כדי להיות ביחד עם בעלי העתיד אני בעצמי מאוד אוהבת ילדים ומחבקת את הילדים של האחיות שלי לאחרונה היה לי גם מקרה של עיניים שלא טפלו בזמן האחרון לא ידוע למה ובגלל שזה משפחתי אצלנו אני לא יודעת גם מה לעשות אמרו לי לחזור בעוד חצי שנה לבקורת ואני לא יודעת מה יהיה אז (אם התחתן או לא) ואני גם לא רוצה כמובן להרוס עוד בית וכמובן שלא ילדים אני זוכרת כשהתחיל כל הבעיה עוד בהיותי בחורה אצל אמא שלי בבית מתח לא נורמלי (מבחורה שמחה הפכתי לבחורה שקטה ומופנמית שלא אומרת כלום לאמא אפילו דבר הכי קשה שמציק לי) מה אני יכולה לעשות ואיך אני באמת יכולה לטפל את הבעיה עכשיו מאשר אחרי החתונה בשנית) הוא רצה לברוח וברח ולא חזר יותר נשאר לי מזה טראומה מאוד גדולה מה אני יכולה לעשות איך אני יכולה למנוע כאה דברים בעתיד מחכה לתשובה!!!!

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • וואוו, תודה לך על התיאור המפורט. נשמע שאת מתמודדת עם נושאים שונים, ונשמע שההתמודדויות גורמות ללחץ. חשוב לי לספר לך שתחושת לחץ, תעוקה, יכולה להשפיע גם מצב בריאותי וגם על היחסים שלך עם הסובבים אותך. ייתכן שתחושת הלחץ משפיע עליך בדרכים מפתיעות. בשלב ראשוני, לפני בדיקת השאלה שלך (כיצד להימנע ממצב של עזיבת בן זוג), אני מציעה לך לדאוג לעצמך ולבריאותך. - לעשות בדיקות רפואיות ולוודא שהערכים הרפואיים תקינים - לחזור לטיפול פסיכיאטרי, להמשיך במעקב, ואם יש צורך בטיפול תרופתי מתאים, להיעזר בו. - לפנות לטיפול רגשי, שיסייע לך לרוקן מועקות וליצור סדר פנימי חדש. תהיות לגבי זוגיות יימצאו אתתשובתן בהמשך, קודם לדאוג לעצמך. המון הצלחה, עדית.

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
לרופאים בתחום טיפול זוגי, טיפול משפחתי

אינפומד בריאות דיגיטלית בע"מ
infomed.co.il (הדפסה)