התקן תוך רחמי IUD (Intrauterine device)

הכנות לטיפול

בשונה מגלולות למניעת הריון, התקן תוך רחמי אינו כרוך בסיכון לתופעות לוואי כגון קרישי דם. עם זאת, במקרים מסוימים לא ניתן יהיה להשתמש בהתקן תוך רחמי כמו במקרה של שרירנים גדולים, זיהום באגן, סרטן הרחם או סרטן צוואר הרחם, דימום נרתיקי לא מוסבר, אלרגיה לרכיבי ההתקן, והפרעות בריאותיות שעלולות לגרום להצטברות נחושת באיברים שונים בגוף[1].  

באופן כללי, ניתן להחדיר התקן תוך רחמי כמעט בכל עת במהלך החודש, אך במקרה של לידה יתכן ויומלץ להמתין כ-8 כשמונה שבועות לאחר הלידה[1].

לפני הכנסת ההתקן הרופא/ה יבדוק את ההיסטוריה הרפואית שלך, ולאחר מכן תתבצע בדיקה גניקולוגית. במקרה של חשד להיריון, ייתכן ותתבקשי לבצע תחילה בדיקת הריון. כמו כן, במקרה של חשד למחלות מין ולזיהום, ייתכן המשך בירור וטיפול לפני החדרת ההתקן[1].

במקרים מסוימים, יומלץ על נטילה של משככי כאבים לפני ההליך כדי לסייע בהפחתת ההתכווצויות[1].

כיצד מתבצע הטיפול

החדרת ההתקן אורכת בדרך כלל כ-15-20 דק', שבמהלכה מחדיר/ה הרופא/ה לתוך הנרתיק ספקולום (מכשיר חד פעמי המרחיב את דפנות הנרתיק). לאחר מכן יתבצע חיטוי של הנרתיק וצוואר הרחם. במקרים מסוימים ייתכן שימוש במכשיר נוסף שעוזר ליישר את תעלת צוואר הרחם וחלל הרחם לפני החדרת ההתקן. לאחר מכן ההתקן יוכנס לתוך צינור מוליך, שיוחדר לתעלת צוואר הרחם עד ההגעה למקום הרצוי. לאחר שהצינור נשלף מן התעלה, ההתקן התוך רחמי יישאר במקומו1.

אחרי הטיפול

מאחר שבמהלך החדרת התקן תוך רחמי ייתכנו סחרחורת, עילפון, בחילה, לחץ דם נמוך או קצב לב איטי מהרגיל, סביר להניח שרופא/ה יציע לך להישאר בשכיבה במשך כמה דקות כדי לאפשר לתופעות הלוואי הללו לחלוף[1].

במידה ומופיעים הסימנים או התסמינים הבאים לאחר הכנסה של התקן תוך רחמי, יש לפנות לרופא/ה[1]:

• סימנים או תסמינים של הריון.
• דימום נרתיקי כבד.
• הפרשות נרתיקיות חמורות.
• החמרה בכאבי האגן.
• כאבי בטן חזקים או רגישות בבטן.
• חום לא מוסבר.
• חשיפה למחלת מין.
• דימום משמעותי לאחר קיום יחסי מין.
• כאבים במהלך יחסי מין.
• הרגשה של חלק מהמכשיר בצוואר הרחם או בנרתיק.

תופעות לוואי וסיכונים

בימים הראשונים לאחר ההחדרה, ייתכנו התכווצויות דמויות וסת. הווסת עלולה להיות כבדה יותר, ארוכה יותר או כואבת יותר ב-3-6 החודשים הראשונים לאחר הכנסת ההתקן[2]. עם זאת, לכ-70% מהנשים תהיה וסת קלה יותר לאחר 3-6 החודשים הראשונים, וכ-20% מהנשים עלולות להפסיק לקבל מחזור[4].

רוב הסיכוי שלא תיכנסי להריון בזמן שיש לך התקן תוך רחמי, אבל אם זה קורה, קיים סיכון גבוה יותר להפלה, לזיהום וללידה מוקדמת. כמו כן, קיים סיכון גבוה יותר להריון מחוץ לרחם[5].

החדרת התקן תוך רחמי מעלה את הסיכון למחלה דלקתית של האגן (PID) בימים הראשונים שלאחר ההחדרה. PID מתרחש לעתים רחוקות בנשים שיש להן התקן תוך רחמי במשך למעלה מ-5 שנים[6].

לעיתים נדירות ייתכן שההתקן יפגע בדופן הרחם או בצוואר הרחם. אם סיבוך זה מתרחש, סביר להניח שיהיה צורך בהסרת ההתקן והרופא/ה יסביר לך על תופעות הלוואי[6].

תוצאות הטיפול

התקן תוך רחמי מתחיל להיות יעיל ולהגן על הגוף מהריון כבר מרגע שהוא מוחדר. עם זאת, במקרה של התקנים מסוימים המוחדרים בזמן הווסת, יהיה צורך להמתין מספר ימים. יש להתייעץ על כך עם הרופא[5].

כחודש לאחר החדרת התקן תוך רחמי מומלץ להגיע לביקורת כדי לוודא שההתקן לא זז ושאין סימנים ותסמינים של זיהום[1].

הסרה של התקן תוך רחמי נעשית גם היא אצל רופא/ת נשים. לרוב, נעשה שימוש במכשיר שתופס את החוטים של ההתקן ומושך אותו בעדינות. דימום קל והתכווצויות שכיחות במהלך ההסרה. לעתים רחוקות ההסרה יכולה להיות מסובכת יותר[1].