פורום פסיכיאטריה - עמוד 1448

לורד שלום, ככלל, התמכרות הינה התופעה שרואים כאשר נוטלים מורפין לדוגמה, אשר כאשר כל פעם צריך לעלות את המינון כדי לקבל את אותו האפקט. במובן זה, יש אנשים אשר עבורם האמביאן ממכר. ככלל, מספר השעות בהן האמביאן משפיע פוחת אם נוטלים אותו זמן ממושך. עדיף בדרך כלל לשחלף מדי פעם את התרופות במידה ואת נזקקת לתרופות שינה באופן קבוע. חשוב מכך, לנסות ולאתר את הגורם להפרעות בשינה. בברכה, דר' קרני רובין

לרון שלום, הרשה לי להרים גבה על האבחנה של סכיזופרניה. התיאור שלך הינו תיאור של הפרעת OCD ולא של סכיזופרניה. לדעתי, אינך מקבל את הטיפול הראוי - עליך לקבל תרופה מקבוצת ה-SSRI וזאת במינון גבוה בשילוב עם טיפול התנהגותי. כיום יש אף טיפולים קוגניטיביים טובים ל-OCD. לריספרדיל שאתה מקבל אין תגובה סרטונרגית מספקת כדי לעזור ב-OCD, ולכן לדעתי עליך לפנות לפסיכיאטר שמתמחה ב-OCD בכדי לקבל את הטיפול הראוי. על פי רוב, OCD אינו מגיב למדיטציה או להרפיה. לא ברור לי האם אתה מדבר על חרדה ומתח כתוצאה מ-OCD או בנוסף ל-OCD. יחד עם מה שאמרתי, אין קונטרה אינדיקציה לעשות הרפיה או מדיטציה. בברכה, דר' קרני רובין

לניב שלום, 1. קודם כל, הייתי מתייעצת גם עם נפרולוג. 2. הצריבה יכולה לנבוע גם משתיה לא מספקת. האם אתה שותה מספיק? 3. יש אנשים שמגיבים ב"מתן שתן עצבני" כל כמה דקות כאשר הם מתרגשים, וייתכן וההתרגשות שלך גורמת לתופעה. יחד עם זה, לא הייתי פוסקת כך מבלי לקבל את חוות דעתו של הנפרולוג, במיוחד לאור הצריבה. 4. במידה ונפרולוג יקבע כי מדובר בתגובות "עצבניות", לא הייתי נוטלת תרופות מקבוצת הבנזודיאזפינים. ניתן להשתמש בתרופות "טבעיות", כמו קלמנרבין וכן ללמוד לעשות הרפיות או מדיטציה. בברכה, דר' קרני רובין

ליסמין שלום, 1. סימבלטה 30 מ"ג זה קצת כמו להיות חצי בהריון, אם כבר את נוטלת את התרופה עדיף לקחת מינון שיש בו בכדי לעזור לך. אני בדרך כלל עולה עד 90 מ"ג ולפעמים עד 120 מ"ג, כטיפול לחרדות. 2. אשר לעייפות, יש בודדים המתלוננים גם במינון גבוה על עייפות מסימבלטה. במקרים אלה, אין מנוס אלא להחליף את התרופה. לדעתי, לא הגיוני להחליפה לוולבוטרין, במידה ותגיבי בעייפות זו גם למינונים גבוהים יותר. עייפות זו יכולה להיות גם חלק מהתמונה של האפטות. ראי להלן. 3. האפטות, לעומת זאת, יכולות להיות או רגישות יתר לתרופה או חלק ממחלה אוטו - אימונית. יותר מ-15% מאלו המאובחנים כסובלים מפיברומיאלגיה, מתברר בדיעבד שהם סובלים ממחלה אוטו-אימונית, דוגמת לופוס (זאבת). לדעתי יש מקום לבדוק אצלך את הנוגדנים מהסוג של ANA, Anti DNA וכו'. 4. הייתי מתייעצת על התופעות בפה ועל הסיכוי שמדובר במחלה אוטו-אימונית עם ראומטולוג. בברכה, דר' קרני רובין

לאלה שלום, 1. טיפולי פוריות, שפירושם קבלת כמויות גדולות של הורמונים, יכולות לגרום לשינויים במצב הרוח דוגמת דיכאון וחרדה. קרוב לוודאי כי זו הסיבה שהמצב הזה פרץ אצלך. 2. הצדק איתך. ציפרלקס ופרוזאק שייכים לאותה קבוצה. אף אחת מהן לא יוצרת תלות ובוודאי לא התמכרות. יש מצבים שלא ניתן להפסיק את הטיפול מבלי להסתכן בחזרה של הסימפטומים, אולם לא ניתן לקרוא לזה תלות. זה כמו להפסיק טיפול של טירואיד (אלטרוקסין או אינסולין) כאשר יש תת פעילות שמצריכה טיפול. 3. בהריון, ניתן להמשיך עם טיפול ב-SSRI's. עדיף טיפול בלוסטרל או ציפרמיל על טיפול בפרוזאק או סרוקסט. אני סבורה כי אם השינויים ההרומונליים אשר נגרמים לך עקב טיפולי הפוריות גורמים למצב שתיארת, כדאי שתקחי או לוסטרל או ציפרמיל. 4. ניתן להתייעץ לגבי הסיכון בהריון עם המרכז הארצי לייעוץ טרום עוברי במספרים: 02-6243663 ו- 02-6243669. 5. מאחר ואת מגיבה כך לשינויים ההורמונליים, ייתכן ולא יהיה מנוס אלא לקחת את הטיפול עד לאחר שתלדי, אך ההחלטה דורשת ליווי של פסיכיאטר. 6. יודגש כי עדיף הרבה פעמים טיפול תרופתי מאשר לדוגמה התקפי חרדה הגורמים לירידה בזרימת הדם לעובר העושה נזק. 7. לגבי ההבדל בין פרוזאק וציפרלקס, ההבדל הוא רק בתופעות הלוואי וזמן מחצית החיים. כלומר, משך הזמן שהתרופה נשארת בדם לאחר הפסקתה. בברכה, דר' קרני רובין

לשלומי שלום, לא ידוע לי על הפרעות בתפקוד הכבד כתוצאה מציפרלקס. גם בעלון לרופא של תרופה זו לא מופיעה הפרעה מסוג זה. לעיתים יש רגישות יתר אינדבידואלית, יחד עם זאת אני בספק. על איזה סוג של הפרעות בתפקוד הכבד מדובר? במילים אחרות, אילו ערכים היו לא תקינים ומה היו הערכים? האם ייתכן שעברת צהבת כלשהי, או מחלה דוגמת מחלת הנשיקה (EB virus)? אשר לערכי הכולסטרול והטריגליצרידים, זה בוודאי אינו קשור לציפרלקס. הייתכן שעלית מאוד במשקל ואינך עושה ספורט? מכל מקום, אני ממליצה כי תפנה לקרדיולוג או למומחה לליפידים בכדי לטפל בנושא זה. בברכה, דר' קרני רובין

לרוני שלום, לא כתבת מדוע קיבלת אפקסור XR, ועל כן מאוד קשה להגיב על קצב ההורדה של האפקסור. ככלל, אני ממליצה על הורדה של לא יותר מ-37.5 מ"ג, אחת לחודשיים ולא בחורף. ירידה כזו מונעת תופעות לוואי ומאפשרת החזרת הטיפול במידה וחלה נסיגה. בברכה, דר' קרני רובין

כאבי בטן קשים כאילו יש לי חור בבטן, אצלי זה עבר תוך בערך 24 שעות אני מקווה שאצלך זה יעבור מהר.

לעדי שלום, צר לי שאני עונה לך רק היום, אך אני מקווה שבנתיים ההנגאובר חלף. סביר להניח כי הרגשתך הרעה, אם שתית את הכמויות המטורפות שצעירים שותים לאחרונה, יכולה להימשך יומיים, בלי קשר לתרופה שהייתה כבר בכמות מזערית. לשאלתך השניה, הדבר היחיד שניתן לעשות זה לא לשתות בכמויות מופרזות. במאמר מוסגר, אציין כי כדאי שתהיי מודעת לנזקים ששתייה מופרזת של אלכוהול יכולה לגרום. בברכה, דר' קרני רובין

שלום, איני יכולה שלא להגיב על ערבוב קלונקס עם אלכוהול - מדובר בסכנת חיים. כל בנזודיאזפין וקלונקס בכללם, יחד עם אלכוהול יכול לעשות דום נשימה, ועל כן יש להימנע מכך באופן קטגורי. בברכה, דר' קרני רובין

שלום ורד נוזינן היא תרופה שונה לגמרי מאטומין. כאנטיפסיכוטית תרופה זו אולי חלשה יור מאטומין. כמרדימה אולי חזקה מהאטומין. נדיר מאד שתהיה לתרופה זו השפעה משמינה. יחד עם האמו, יש לה תופעות לואי רבות כמו נפילת לחץ דם כשקמים בבת אחת משכיבה לעמידה, סחרחורות, פה יבש ועוד. הייתי מוסיפה לכל תרופה צירקדין שפותח שערי שינה. בברכה דר' קרני רובין

לסיגל שלום, אני מבינה כי התופעות נמשכות כבר זמן מה (הספקת לעשות מס' בדיקות). נראה לי כי משך הזמן שזה נמשך הוא ארוך מדי לתופעות לוואי של סרוקסט, זה גם לא התחיל מיד לאחר ההפסקה, אלא מס' יים אחרי ההפסקה. מסיבה זו, נראה לי כי מדובר בחרדות ולא בתופעות לוואי. מאחר וסרוקסט גרם לך להשמנה קשה, הייתי מנסה או פרוזאק (פלוטין) או סימבלטה, שאינם גורמים להשמנה. בנוסף, חשוב לבדוק את התפקוד המלא של בלוטת התריס שלך לפני ואחרי מתן התרופות, כי לכל התרופות נוגדות הדיכאון יש נטיה להוריד קצת את תפקוד בלוטת התריס ואם התפקוד הוא גבולי אצלך אז זה מוריד את זה מתחת לנורמה. בברכה, דר' קרני רובין

התופעות הם שבוע בלבד...את הבדיקות עשיתי ביום אחד בבית חולים..התופעות התחילו בשבת שהייתה וביום רביעי הפסקתי את הטיפול האם זה הגיוני שזה אולי באמת תופעות הלוואי?אני מודה לך הכל מקרה על תשובתך והתייחסותך המהירה מעריכה מאוד סיגל

לסיגל שלום במידה וזה התגובה להורדת התרופות זה יחלוף תוך כשבוע. במידה וזה לא חולף הייתי מתייחסת לזה כאל התחדשות החרדות ומנסה תרופה שאינה גורמת להשמנה ובמידת הצורך מווסתת את התירואיד. בברכה דר' קרני רובין