פורום פסיכיאטריה - עמוד 1447
פרופ' ערד קודש
5.0
( 9 חוות דעת )
פרופ' ערד קודש מנהל את מערך שירותי בריאות הנפש בקופת חולים מאוחדת, לשעבר מנהל מחוז ירושלים והשפלה במכבי שירותי בריאות. כמו כן הוא משמש כאיש סגל בפקולטה למדעי הבריאות והרווחה באוניברסיטת חיפה ופרופסור בחוג בריאות נפש קהילתית.
בעבר היה אחראי על מחלקת אישפוז יום במרכז לבריאות הנפש לב השרון.
במסגרת מרפאתו מטפל פרופ' קודש במגוון הפרעות: הפרעות חרדה, הפרעות במצב הרוח ודיכאון, פסיכוזות וסכיזופרניה הפרעות אישיות, הפרעות פסיכיאטריות של הגיל המבוגר.
מרפאתו של פרופ' קודש מאפשרת גם טיפול מרחוק באמצעות שיחות וידאו, דבר המאפשר הנגשת הטיפול לאזורים מרוחקים ולבעלי מגבלות המרותקים לביתם.
כחלק מתפיסת הטיפול בקשיש מבצע פרופ' ערד קודש ביקורי בית.
פרופ' ערד קודש משמש כמומחה בתחום הפסיכיאטריה ונותן חוות דעת משפטית עבור בתי המשפט.
-
מה זה יכול להיות?
מיכל 28/03/2011 | 01:30ד"ר שלום יש לי סיפור לא פשוט, אני מקווה שתצליחי לעקוב. אני אחות לגדולה לילדה מדהימה בת 17, אני כבר לא גרה בבית אבל אני רואה את הקשיים שאיתם היא מתמודדת. גם כשאני גרתי בבית היו לי קשיים נוראים עם אימא שלנו, ריבים על סדר, על שעות חזרה, על משקל, המון המון לחץ מצידה ל"נורמות חברתיות", בעוד שהיא כלל לא כזו - מטיפה לרזון וטיפוח הגוף, אך בעצמה כלל לא שומרת על דברים אלה. מטיפה לחיסכון וליעילות - אך היא בעצמה לא בבית אף פעם כדי ללמד אותנו במה מדובר. תמיד היה מצדה לחץ היסטרי, שלווה בכך שהיא עובדת בחו"ל כל הזמן ובבית אחת לחודש ליום - יומיים. היא ממש סוג דל רודנית ועם כל האהבה כלפיה קשה לראות איך כולם נופלים לרגליה או עומדים דום למשמע הוראותיה. כשאני הייתי בתקופת התיכון (שיא הלחץ מבחינת אמא שלי!!!) עברתי מחוץ לבית לכמה חודשים מרוב שלא עמדתי בלחצים. אני לא יכולה לראות את מה שהיא עושה לאחותי, אני חושבת שהיא בן אדם כל כך חזק שהחזיק מעמד כל השנים ועמד על שלו תמיד אך לאחרונה היא פשוט לא מצליחה יותר. היא מספרת לי שהיא רואה איך אמא שלנו צורחת על אחותנו הקטנה ביותר על כמה שהיא לא מוצלחת ופשוט ופשוט מתנה תנאים לא פיירים ולא הגיוניים בבית שהוא כולו שלה ולא של אף אחד אחר. תמיד הילדים בבית הזה גדלו בידיעה ששום דבר לא שלהם ושהם יותר ממוזמנים לעזוב אחרי הצבא. אחותי התחילה להישבר כשהיא לא עמדה יותר במה שהיא ראתה שאמא שלנו עשתה לאחותנו הקטנה ביותר, לאימא יש יכולת לתסכל גם את הבן אדם הכי עקשני בעולם. בכל מקרה השאלה קשורה למה שקורה לאחותי. סליחה שהרקע היה ארוך, אך הכרחי. אני מרגישה שאני מאבדת אותה. היא מדחיקה כל דבר רע בחיים ומבלה כל יום כאילו הוא יומה האחרון - יוצאת עם כולם, נהנית, שמחה, שותה, רוקדת, אוכלת. אך זה כאילו שהיא לא מוכנה לקבל שום דבר רע. לדוגמה: משהו רע בחדשות - מעבירה ערוץ. כואב לה משהו/מאוד מאוד מאוד חולה - נכנסת להתקלח ואומרת שהיא בסדר. היא לא מקבלת שום דבר רע, שוב, כאילו היא חייבת להיות מאושרת כל הזמן שהיא לא עם אימא שלנו. הבעיה היא כאשר אימא שלנו מתערבת, ואז אני לא יודעת אם צריך לפנות את אחותי לבית חולים או לא. לדוגמה, אם אחותי תחזור הביתה ותגלה שאימא שלנו הוציאה לה את כל הבגדים מהארון לרצפה רק בגלל שהוא לא היה מסודר (היא עושה את זה הרבה... אין פרטיות / רכוש פרטי בבית) אז היא פשוט תתחיל לבכות בלי סוף, תתלבש ותצא לרוץ במשך שעה בכל השכונה. היא לא תעצור במשך שעה ותרוץ עד שהכאבים יכניעו אותה, פעם היא הייתה שותקת ומסדרת הכל ומטיפה לאמא שלי (לא שזה עוזר). השיא הוא שהיא פשוט מתחילה להתנשף בלי סוף כשאימא שלי מעירה לה משהו, לוקחת לה משהו, נבזית אליה כרגיל. היא פשוט לא היא יותר, זה כאילו שיש גבול לסיבולת ובמקום לעוף מהבית כמו שאני עשיתי היא מדחיקה כל רע עד שמדובר באמא שלי. נורא מוזר לי, אני מפחדת שהיא נכנסת להתקפי דיכאון או בי פולרית. היא תמיד הייתה רזה אבך עכשיו השינויים במשקל שלה דרסטיים. היא מסוגלת לא לאכול שבוע אבל שמשהו עם אמא שלי יגרום לה להתקפי בולמוס כמו לגמור מגש פיצה שלם לבד. סליחה על האורך, אבל דבר אחד אחרון. היא חיה על חשבון עצמה בגיל 17. ההורים שלנו (אבא ככה בגלל שהוא מקשיב לאימא) לא נותנים לנו דמי כיס, אם נבקש נהיה חייבים להחזיר וכל היתקלות באמא שלי / להיות חייבים לה פשוט גורמים לאחותי להרגיש שהיא לא שולטת בחעצמאות שלה, שבגלל אימא שלנו כל כך חשובה לה. נוצר מצב שהכסף כל כך חשוב לאחותי, שהיא תהיה מוכנה ללכת בטרמפים לכל מקום מאשר לשלם אוטובוס או חס וחלילה לבקש מההורים שיקחו אותה. הכסף הפך למטרה מס' 1 בחיים שלה. היא לא אותו בן אדם. אני מצטערת על האורך, אך אני עבודה לגמרי ואין מה שיעזור לנו - בייחוד לא משפחה מיכלהוסף תגובה
פתח בחלון חדש-
תשובת מומחה
Complex Post Traumatic Stress Disorder
דר' קרני רובין 29/03/2011 | 19:59למיכל שלום רב, הצטערתי לקרוא על סבלכן. לדעתי, יש צורך לערב את הרווחה, שכן מדובר בקטינות אשר עוברות התעללות ממושכת. בקורבנות של טראומות חוזרות ובמיוחד כאשר הקורבנות חוו את הטראומות בילדותם, התוצאה של הטראומטיזציה החוזרת ונשנית, הינה קשה והרסנית. התסמונת הנוצרת נקראת Complex Post Traumatic Stress Disorder. הקורבנות של הטראומה מתמשכת עלולים לפתח תבניות התמודדות לא אדפטיביות ודפנסיביות, אשר כוללות צורות מסוימות של דיסוציאציה, סומטיזציה, חוסר תפקוד מיני, התנהגות של הרס עצמי, חוסר עקביות רגשית, שינויים בתפקודי האישיות, תחושת זהות שונה, שינויים במבנה העצמי ובמערכת האמונות והערכים. ההרס נגרם בגלל הפציעה הפסיכולוגית המתפתחת כתוצאה מהטראומות החוזרות, כאשר הקורבן הינו ללא יכולת שליטה והמלטות מהתפקיד הזה של הקורבן . תסמונת זו, שכאמור מתפתחת כתוצאה מטראומה מתמשכת וגורמת לשורה של תסמינים גופניים, נפשיים וסוציאליים ייחודיים - קשה יותר, ככל שהטראומה מתחילה בגיל צעיר יותר, מתמשכת זמן ארוך יותר ובמיוחד כאשר מדובר בטראומה מהורה. כתוצאה מטראומות אלה היכולת של הילד לווסת את העוררות - נפגעת. הדבר פוגם ביכולתו לעבד ולעשות אינטגרציה וקטגוריזציה של המתרחש ולווסת תהליכים פנימיים. אם הסטרס מתמשך, הילד נכנס למצב דיסוציאטיבי, מצב שמונע ממנו לתכנן תכניות לפעולה וגורם לתחושה של אין אונים. כאשר יש טראומה בתוך המשפחה, הילד שתלוי בהורה, מקבל זאת כמשבר של נאמנות וכאשמתו הוא ומארגן את התנהגותו בכדי לשרוד בתוך המשפחה. ההתארגנות הזאת מונעת מהילד מלבטא את מה שהוא חווה וגורמת לו להמשיך ולשמור על הסוד. ההתנהגויות הלא אדפטיביות של הילד או הנער, עשויות לגרום לדחייה ולנטישה. בורות בעניין זה עשויה לגרום לסטיגמטיזציה של הילד בגלל התנהגויותיו אשר בשבילו הן עניין של הישרדות . הפתרון המקצועי במצב של טראומות חוזרות, היא להוציא את הקורבן מהבית ואף אם דרוש, תחת צו. בניגוד לכך, נטישה של הקורבן והפקרתו במצוקה שכזו מביאה בהכרח לתוצאות הרסניות. כאשר קורבן כזה, שעובר טראומות באופן כרוני, נותר ללא כל תמיכה - הוא משתמש במנגנוני ההגנה שלו עם חסרים ברגשות וביכולת הוויסות העצמי. קורבן זה יפתח חוסר אמון וחשדנות ותהיה לו בעיה ביצירת יחסים אינטימיים והרבה פעמים הדבר גורם לבידוד חברתי, היפראמנזיה, אמנזיה, סיוטים מאירועים מסוימים, בעיות בבית הספר, קשיים בוויסות הריכוז ובתחושת הזמן והמרחב. בדרך כלל ילד זה לא יהיה מחובר לרגשותיו ולא יהיה מסוגל להביע רגשות. על פי רוב הוא יפעל במקום לדון בצרכים שלו . בכדי למנוע המשך נזקים, במיוחד לקטנה, חשוב ליידע את הרווחה אשר יש בידיה את הכלים והאפשרות להוציא ילד כזה מהבית. אני מקווה שההסבר המפורט יעזור לך. אם יש לך שאלות, אשמח לענות. בברכה, דר' קרני רוביןהוסף תגובה
-
-
נשכחתי
יוסי 27/03/2011 | 20:21ב-20/03/11 16;18 שאלתי שאלה וכנראה נשכחתי נ.ב ענו על שאלות מ-24/03/11 .הוסף תגובה
פתח בחלון חדש-
תשובת מומחה
איבדתי
דר' קרני רובין 27/03/2011 | 21:19ליוסי שלום, אין לי מושג על איזו שאלה אתה מדבר, ואני לא מצליחה למצוא אותה. עזור לי, ושלח לי אותה שוב. בברכה, דר' קרני רוביןהוסף תגובה
-
שאלה חוזרת
יוסי 27/03/2011 | 23:46לדר קרני הנושא שאלה חוזרת זאת השאלה שלי פשוט לא רשמתי את שמי.הוסף תגובה
-
תשובת מומחה
תשובה חוזרת
דר' קרני רובין 29/03/2011 | 19:37ליוסי שלום, השבתי לך תחת הכותרת "האם להפסיק טיפול לאחר גל שלישי של דיכאון". בברכה, דר' קרני רוביןהוסף תגובה
-
-
תופעות גמילה קשות ויאפקס
דור 26/03/2011 | 21:59שלום אני בן 21 וחצי סובל מPTSD והשתחררתי לפני כחודשיים, במשך חצי שנה לקחת מינון של ויאפקס של 187.5 מ"ג עקב תופעות קשות של הPTSD ולאחר השחרור הורידו לי את המינון ל75 מ"ג ביום...לפני שלושה ימים הפסקתי לקחתי את הכדורים ואני סובל מתופעות לוואי קשות של רעידות הרגשה של הרדמות בשפתיים צפצופים באוזניים תחשות של שוק חשמלי בפנים ואני כבר לא יודע מה לעשות כדי להפסיק את זה. מה אפשר לעשות עם זה?הוסף תגובה
פתח בחלון חדש-
תשובת מומחה
תופעות גמילה קשות ויאפקס
דר' קרני רובין 27/03/2011 | 21:17לדור שלום, קודם כל 2 שאלות: האם הורדת המינון של הוויאפקס נבעה מכך שה-PTSD חלף? או מכך שהוא לא הגיב לוויאפקס? לגבי התופעות שתיארת, אכן בהורדה חדה של וויאפקס יש תיאורים מהסוג הזה אשר יכולים להימשך שבוע-שבועיים. אחת הדרכים להימנע מכך או להקטין את תופעות הלוואי, היא הורדה הדרגתית יותר, כלומר להוריד מ75 ל37.5 מ"ג ורק אז להפסיק. ייתכן שמתן בנזודיאזפינים מהסוג של קסנקס או לוריבן יכולים להקטין מעט את תופעות הלוואי. אני תמיד תוהה האם אין בתופעות הלוואי הללו מעין חזרה על התופעות המקוריות. צר לי שאני לא יודעת לעזור לך מעבר לכך. בברכה, דר' קרני רוביןהוסף תגובה
-
תופעות גמילה קשות ויאפקס
דור 27/03/2011 | 23:44הורדת המינון היא לפי בקשתי,כל עוד אני על ויאפקס החיים יחסית רגילים ,אני כל כך הרבה זמן על כדורים כאלו או אחרים שאני לא זוכר כמעט מה היה לפני הפציעה,אבל הרצון שלי לא להיות על כדורים לכל החיים אני בן 21 וחצי בסה"כ ומעוניין לטוס לתקופה ארוכה כמו רוב הלוחמים המשוחררים ואני לא רוצה להיות כבול לכדורים. אבל איפשהו קיים הפחד להפסיק והחזרה לתופעות המקוריות כי התקופה שלפני הגילוי והתקופה שבין הפלוטין על שלל מינוניו לויאפקס הייתה מאד קשה וגם ההתחלה של הויאפקס הייתה מלווה בכ20/30 מ"ג אסיוואל ליום משום שקסאנקס ולוריוון פשוט לא עשו את העבודה בכמויות התקפי החרדה שעברתי. בנוסף אני אתחיל השבוע ברצינות טיפול פסיכולוגי בבית חולים מהפנייה של משרד הביטחון משום שאני חייב עזרה לצד הפסקת הכדורים..כי כשבנאדם נמצא בתקופה רעה של הפוסט טראומה זה גורר את כל המשפחה לתוך המצב בין אם רוצים בכך או לא. ואני לא מוכן שזה ייקרה שוב תודה רבההוסף תגובה
-
תשובת מומחה
תשובה
דר' קרני רובין 29/03/2011 | 19:34לדור שלום, הטיפול הפסיכולוגי ב-PTSD הינו קשה מאחר ויש צורך בחשיפה חוזרת לאותם זכרונות של דברים שגרמו ל-PTSD ולכן אני לא בטוחה שזה הזמן להפסיק את הכדורים. אציין כי קיימים פרוטוקולים של טיפול התנהגותי קוגניטיבי ספציפי לטיפול ב-PTSD. יש מרכזים שמתמחים בטיפולים אלה, כמו בהדסה ובתל השומר. טיפול פסיכותרפי דינמי תמיד עוזר, אבל לאו דווקא ל-PTSD. בברכה, דר' קרני רוביןהוסף תגובה
-
-
מצבי לחץ
אורית 26/03/2011 | 17:14שלום רב, לפני כעשר שנים סבלתי מחרדות שהתבטאו בעיקר במקומות סגורים עם אנשים וחשש שמא אני הולכת להתעלף או להקיא. פניתי בזמנו לפסיכיאטר וטופלתי בסרוקסאט כ – 5 שנים, במקביל הייתי בטיפול פסיכולוגי בניסיון לטפל "בשורש החרדות" ולאחר כחמש שנים (של נטילת כדורים וטיפול פסיכולוגי) חשתי מספיק חזקה להפסיק את השימוש בסרוקסט, באותה תקופה נישאתי והפסקתי ליטול תרופות לפני כניסתי להיריון. מאז ילדתי 2 בנות ולאורך התקופה מאז שהפסקתי – כשש שנים, אני די מאושרת ואפשר לומר שלא היו לי התקפי חרדות מלבד דאגות לשלום משפחתי שמלוות אותי די הרבה, לעיתים אני מרגישה שזה כבר פוגע באיכות החיים, אך אני משתדלת להתמודד וליהנות מהמשפחה שלי ולהדחיק את הדאגות הללו. אני לא יכולה לומר שלגמרי בהצלחה. בחודשים האחרונים קרו מספר פעמים שסבלתי מבעיות בקיבה – שלשולים או הקאות. תחילה שייכתי את זה לוירוס או מזון מקולקל אך לאחר שהתדירות עלתה עברתי בדיקות ובהן יצא שהכל תקין. הסיבה האפשרית שהעלו בפניי היא מעי רגיז כתוצאה ממתח... כשהתחלתי להבין שאלו תופעות שעלולות לחזור בתדירות גבוהה (כפי שעכשיו) נכנסתי ללחץ מאוד גדול, ואני חוששת שהלחץ הזה גם לא יעזור לתופעות האלו לחלוף, בשבועות האחרונים אני במתח גדול וכל הזמן חוששת שההקאות יחזרו, אני מרגישה שזה מעסיק אותי מאוד במהלך היום ואני מרבה לחשוב על כל תחושה בגוף והאם היא מנבאת תחילה של בחילה... אני מנסה להרגיע את עצמי שאני חזקה וזו רק תקופה וזה תיכף יחלוף אך אני מרגישה שאני במתח מאוד גדול ולא מצליחה להירגע. רוב פעולות היומיום מלחיצות אותי, ההתארגנות בבוקר והגעה לגנים בזמן, להספיק לסיים את העבודה עד שאני מוציאה את הבנות, עבודות הבית, זמן למשחק עם הבנות, לארגן ארוחת ערב בזמן וכו'. אני חייבת לציין שאני נהנית מהשהות עם הבנות ושואבת מהן הרבה מאוד הנאה ומעניקה להן הרבה חום ואהבה ויש לי סבלנות למשחקים ולמידה אך בתוכי אני תמיד בלחץ לעמוד בזמנים ולהספיק את כל מה שיש לי לעשות. אני מעדיפה מאוד לא לחזור לטיפול תרופתי אך גם לא בטוחה שאני מצליחה להתמודד לבד. אשמח לשמוע את דעתך ופתרונות אפשריים. תודה רבה.הוסף תגובה
פתח בחלון חדש-
תשובת מומחה
טיפולים במצבי לחץ
דר' קרני רובין 27/03/2011 | 21:11לאורית שלום, הטיפול במצבי חרדה ובהתקפי חרדה הינו מצד אחד טיפול תרופתי שכבר חווית את יעילותו, ומצד שני טיפול התנהגותי קוגניטיבי. הטיפול השני אמור ללמד אותך לשנות דפוסי חשיבה מחשיבה קטסטרופלית, שמאפיינת את הלוקים בהפרעה הזו, לחשיבה יותר ריאלית וללמוד להרפות את עצמך. לטיפול האחרון קוראים גם: CBT (טיפול התנהגותי קוגניטיבי). בברכה, דר' קרני רוביןהוסף תגובה
-
-
מירו
שירה 26/03/2011 | 01:04שלום רב. אני לוקחת מירו 15 מ"ג במשך שנתיים וחצי. יש לי שתי שאלות שונות: האם הכדור יכול לגרום לתופעת ריינו או להחמיר אותה? האם אפשר ליטול פרימולוט נור במקביל למירו? תודה רבה.הוסף תגובה
פתח בחלון חדש-
תשובת מומחה
מירו
דר' קרני רובין 27/03/2011 | 20:48לשירה שלום, אשר לריינו, קרוב לוודאי שלשינויים ההרומונליים יש השפעה על כך. בעוד שלמירו, אין למיטב ידיעתי כל השפעה על ריינו. אין מניעה לקחת מירו עם פרימולוט נור. בברכה, דר' קרני רוביןהוסף תגובה
-
-
נוזל רוק כמעביר חומרי פעילים בתרופה
אביב 25/03/2011 | 11:57האם מטופל המשתמש בתרופה כלשהי יכול להעביר חומרים פעילים ממנה באמצעות נוזל רוק?הוסף תגובה
פתח בחלון חדש-
תשובת מומחה
העברת תרופות דרך הרוק
דר' קרני רובין 27/03/2011 | 20:32לאביב שלום, ככלל, יש תרופות אשר ניתן להעבירן ברוק לדוגמה ליתיום. יחד עם זאת, הכמויות המועברות הינן זניחות ואין מה לחשוש מכך. בברכה, דר' קרני רוביןהוסף תגובה
-
-
לנטון יחד עם קלונקס
אסתר קווין 25/03/2011 | 10:21האם יש קונטרה אינדיקציה לקחת יחד את התרופות הנ"ל קלונקס עם לנטוןהוסף תגובה
פתח בחלון חדש-
תשובת מומחה
לנטון יחד עם קלונקס
דר' קרני רובין 27/03/2011 | 20:29לאסתר שלום, למיטב הבנתי, אין כל סיבה מדוע לא לקחת את 2 התרופות גם יחד, אולם כדאי שתבררי עם הגסטרו-אנטרולוג שלך האם יש לו מידע אחר. בברכה, דר' קרני רוביןהוסף תגובה
-
-
רמוטיב
יניב 24/03/2011 | 17:23כבן 50 נוטל 2 כדורים ביום של 250 מזה חודשיים. רוצה ליטול עודאחד ליום. זה בכלל יהיה אפקטיבי או שמגבלת 2 ליום -לא בכדי? תודההוסף תגובה
פתח בחלון חדש-
תשובת מומחה
רמוטיב
דר' קרני רובין 27/03/2011 | 20:14ליניב שלום, בדרך כלל, אם לא מקבלים אפקט מספיק טוב עם 500 מ"ג רמוטיב, עדיף לעבור לתרופה אחרת. בברכה, דר' קרני רוביןהוסף תגובה
-
-
נערה מאד בעייתית
דוד 24/03/2011 | 17:22אחת מבנותיי -13- בעייתית. נולדה ללא טיפת אמפטיה. באיזשהוא מקום נראה שהמילה אנדריגנוס מאד מתאימה לה. מאד ערמומית ופקחית. משליטה טרור וסחיטה בבית(הרבה יותר ממה שנדמה לקורא הממוצע) ויש לה גם בעיית ביישנות עמוקה/חרדה חברתית. מהם המקומות ומי האנשים האפשריים בגוש דן לטיפול בעניין ,בפרט ב-פ"ת. אגב, אנו בקופ"ח כלליתהוסף תגובה
פתח בחלון חדש-
תשובת מומחה
טיפול בנערה בעייתית
דר' קרני רובין 27/03/2011 | 20:12לדוד שלום, הייתי ממליצה לפנות לבית חולים שניידר, למרפאה הפסיכיאטרית בבקשה לאבחון והפנייה להמשך טיפול. בברכה, דר' קרני רוביןהוסף תגובה
-
-
ויפאקס עבור הפרעת חרדה כללית
הילה 22/03/2011 | 22:01אחיני בן 19מאובחן כבעל חרדה כללית וסובל לאחרונה ממחשבות אבדניות. הוא מטופל בפרוזק ורוצים להחליף לו לויפאקס. האם לדעתך זה הפתרון המתאים?הוסף תגובה
פתח בחלון חדש-
תשובת מומחה
טיפול בחרדה עם מחשבות אובדניות
דר' קרני רובין 27/03/2011 | 19:10להילה שלום, מאוד קשה לענות על שאלתך עם כמות האינפורמציה שנתת. אם אחיינך לוקח מינון טיפולי של פרוזאק תקופה ממושכת, אין ספק שצריך להחליף את הטיפול. יש לקחת מאוד ברצינות את המחשבות האובדניות ולתת לו את מירב הטיפול במינון ראוי. צר לי שאיני יכולה לתת תשובות יותר ספציפיות, אבל החשוב מכל זה לפנות לפסיכיאטר שיטפל בו.הוסף תגובה
-
תשובת מומחה
תוספת תשובה
דר' קרני רובין 27/03/2011 | 19:12להילה, חשוב לי להדגיש כי השילוב של חרדה כללית עם מחשבות כלליות דורשת איבחון מדוקדק, שכן באבחנות שונות הטיפולים שונים. בברכה, דר' קרני רוביןהוסף תגובה
-
נושאים מרכזיים
-
מחלות קשורות
-
קלפטומניה
-
סכיזופרניה גבולית
-
טיפולים וניתוחים קשורים
-
אשפוז פסיכיאטרי
-
התמודדות עם לחץ
-
בדיקות קשורות
-
אבחון פסיכיאטרי
-
דופמין בשתן ב-24 שעות
-
תרופות קשורות
-
פלופנאזין
-
פמולין
-
מונחים קשורים
-
פרחי קנאביס
-
THC
רופאים בתחום
ד"ר אחמד אבו אליונס
גריאטריה
4.9
( 20 חוות דעת )
"ד"ר אחמד איבחן את אמא שלי בצורה מדוייקת, היה נחמד ורגיש הסביר הכל בסבלנות יתרה"
ד"ר יבגני מירושניק
גריאטריה
4.8
( 5 חוות דעת )
"הגעתי עם אמא. התקבלתי בנועם,בהקשבה,באמפתיה.הוסבר לי המצב הרפואי וההשלכות. הכל באדיבות.
ישר כוח"
ד"ר מאשה קרני
פסיכיאטריה
5.0
( 8 חוות דעת )
"פסיכיאטרית מקצועית, מאד רגישה גם לילד וגם להוריו. מסבירה את המצב היטב, נותנת מענה מהיר לבעיות בירוקרטיות שצצות, ומאד נגישה. ממליצה בחום"
פורומים נוספים בתחום
פורוםפסיכיאטריה
בפורום פסיכיאטריה ניתן להתייעץ עם פרופ' ערד קודש, לשאול שאלות בתחום ולקבל תשובות מקצועיות, כמו גם להתרשם ממידע קודם. היכנסו עכשיו והתייעצו עם המומחה/ית!
לפורום פסיכיאטריהפורוםפסיכוגריאטריה
בפורום פסיכוגריאטריה ניתן להתייעץ עם ד"ר עופר בר, לשאול שאלות בתחום ולקבל תשובות מקצועיות, כמו גם להתרשם ממידע קודם. היכנסו עכשיו והתייעצו עם המומחה/ית!
לפורום פסיכוגריאטריה
פרופ' ערד קודש
ד"ר עופר בר