פורום פסיכיאטריה - עמוד 1449

שלום, אציין כי עד שהתחלתי לענות לשאלות, גם אני סברתי שהתופעה של סבילות לתרופה היא נדירה. אני סבורה שהיא לא שכיחה כמו שאת אומרת, אבל שכיחה יותר מאשר סברתי בעבר. סיבות לכך יכולות להיות של טיפול במינון לא מספיק גבוה מלכתחילה (סוג המינון שאני קוראת לו "להיות חצי בהריון"), החלפת התרופה בגנריקה פחות יעילה, משחקים במינון של יום כן יום "למה לא?" ושינויים ברגישות הרצפטורים מסיבות אחרות שאינן מובנות לי. מכל מקום, אני סבורה שלא די בטיפול תרופתי וצריך גם לעבור טיפול התנהגותי קוגניטיבי במיוחד באותם חולים הסובלים המתקפי אימה, שכן באמצעות טיפול זה ניתן ללמוד להתגבר על התחלה של התפתחות של מצב דכאוני או התחלה של התעצמות של התקפי פאניקה. צר לי שאיני יכולה לתת תשובה יותר ברורה מזה. בברכה, דר' קרני רובין

תודה רבה. ומה יש לעשות במקרה כזה? איך בד"כ מנסיונך אנשים מתמודדים עם מצב של סבילות? האם קורה שזאת בעיה לא פתירה?

שלום במקרה כזה יש לנסות להעלות אתץ המינון ואם זה לא עוזר לעבור לתרופה שונה כמו מצפרמיל ללוסטרל או לעבור לקבוצת ה-SNRI'S למשל לסימבלטה. בנןסף, צריך גם לעבור טיפול התנהגותי קוגניטיבי במיוחד באותם חולים הסובלים המתקפי אימה, שכן באמצעות טיפול זה ניתן ללמוד להתגבר על התחלה של התפתחות של מצב דכאוני או התחלה של התעצמות של התקפי פאניקה. בברכה דר' קרני רובין

שלום, בראש ובראשונה, הייתי מנסה להעלות את מינון התרופה. במידה וזה לא עוזר, הייתי מנסה לעבור או ל-SSRI אחר ואולי עדיף לתרופה מקבוצת ה-SNRI, דוגמת הסימבלטה. בנוסף, מאחר ולא די בטיפול תרופתי - צריך גם לעבור טיפול התנהגותי קוגניטיבי במיוחד באותם חולים הסובלים מהתקפי אימה, שכן באמצעות טיפול זה ניתן ללמוד להתגבר על התחלה של התפתחות של מצב דכאוני או התחלה של התעצמות של התקפי פאניקה. בברכה, דר' קרני רובין

תודה רבה. האמת שהתכוונתי פשוט לשאול, האם קורה שאתה פשוט נעשה חסין, ואין לזה פתרון תרופתי. האם את נתקלת במקרים שאנשים פשוט מפתחים חסינות לתרופות שמתאימות להם ונאלצים להסתדר בלי אחרי כמה שנים עם.

שלום עמידות מתפתחת במקרים נדירים. טיפלתי בעשרות, לא במאות חולים עם התקפי אימה ודיכאון ורק שניים מהם פיתחו עמידות וגם אז התגברתי על כך באחד באמצעות תוסםפת תירואיד מסוג של T3 ושילובי תרופות ובשני באמצעות השתלת קוצב של הוגוס וטיפול תרופתי משולב. אני אף פעם לא מוכנה להרים ידיים מול דיכאון או התקפי אימה ואני סבורה כי כיום יש יותר ויותר אמצעים להתמודד עם כך. בברכה דר' קרני רובין

לים שלום אינך היחיד שאינו יודע להסביר ממה אתה סובל. זה תפקידו של הרופא לנסות להבין את הקורה לך. לפעמים זה דורש יותר זמן ומספר כשלונות. מדוע אתה חושב שמדובר בהפרעה "טורדנית כפייתי"? האם יש לך מחשבות טורדניות שבאות בניגוד לרצונך ואתה עסוק בהן יותר מ-3 שעות בים? בברכה דר' קרני רובין

שלום עדי זה מתיע אותי שהציפרלקס לא חיסל לך את המגרנות. על פי רב ה-SSRI'S תחילה מגבירים את כאבי הראש המיגרנוטיים ואחר כך גורמים להם להעלם. בארה"ב יש שמשתמשים בפרוזק נגד המיגרנות כי הוא זול יותר מהתרופות האנטימיגרנותיות. יש לי ניסיון טוב גם עם סימבלטה כטיפול נגד חרדות ונגד מיגרנות. בנוסף לי אישית עוזר אופטלגין. יש הנעזרים באדוויל או באקמול פוקוס. בברכה דר' קרני רובין

שלום **** תודה על המחמאות אך זה נראה לי אלמנטרי בברכה דר' קרני רובין

לניר שלום בזמן התקף פניקה אתה משחרר אדרנלין לדם שגורם לעליה של לחץ דם. זו גם הסיבה שאף פעם לא מתעלפים בזמן התקף פניקה. זה נורמלי - זה המנגנון המכין אותנו ואת כל בעלי החיים להתקפה או לבריחה. בחלק מהמקרים התרופות מורידות משמעותית את תדירות ההתקפים ואת עוצמתם, אך לא לגמרי. לפעמים עוזר לעבור לסימבלטה - אך תמיד עוזר אם לומדים באמצעות טיפול התנהגותי קוגניטיבי לשנות מחשבות אוטומטיות, כפי שעזרה לך ההרפיה להוריד את לחץ הדם. בברכה דר' קרני רובין

לע' שלום, קודם כל, סליחה שהשאלה שלך טבעה כנראה בים השאלות ולא ראיתי שלא עניתי לך. אשר לשאלותיך, ברצוני לציין כי לפעמים כאשר לוקחים תת מינון של תרופה ומעלים את המינון (כפי שתיארת עם הסרטרלין) יכולה להופיע תגובה כמו זן שתיארת, כאשר מדובר בהעלאה של המינון למינון טיפולי. 50 מ"ג של סרטרלין, לדעתי, זה טוב רק לתופעות לוואי. המינון שעוזר נגד דיכאון וחרדות זה 100-150 מ"ג ולמצבים כפייתים אף עד 200 מ"ג. תמיד לפני שיפור, מופיעה החמרה שיש לראות בה את התחלת התגובה. בעיקרון, הייתי מעלה אצלך עד 150 מ"ג. לגבי הריטלין, מתן מינון נמוך יכול לגרום לתגובה הפוכה. המינון הוא בדרך כלל 0.9 מ"גג לקילוגרם, עד 90 מ"ג. אני לא יודעת כמה ריטלין קיבלת וייתכן שהתגובה שאתה מתאר היא כי קיבלת תת מינון. עוד דבר שצריך לדעת לגבי ריטלין, לאנשים עם הפרעות קשב והפרעות למידה - במידה ואתה עייף, הריטלין ממש מרדים ורק אם ישנת מספיק אתה יכול להיעזר בו לצורך ריכוז. אני מקווה שעניתי לך, אם לא, אז תחזור ותשאל. בברכה, דר' קרני רובין

תודה רבה! לגבי ההחמרה, הרגשתי את ההחמרה רק שבוע אחרי שנטלתי 100מ"ג סרטרלין. כלומר הייתי חודש על 50, שבוע על 100 ורק אז התחלתי להרגיש את ההחמרה. החמרה במצב שמתחילה רק לאחר שבוע גם יכולה להיות מהסוג שציינת? ואם כן אז כמה זמן צריך לחכות לשיפור לפני שמחליטים שזה לא הולך להשתפר?

שלום ע ההחמרה הזו יכולה להתחיל שבוע לאחר העלאת המינון ויכולה להמשך עד שבועיים שלושה. צריך לשקול אם לא להעלות ל-150 מ"ג במידה ולא יושג שיפור משמעותי. בברכה דר' קרני רובין

התופעה עליה אתה מדבר ידועה כתופעת לואי של כל תרופות מקבוצת ה-SSRI'S וזאת במידה יותר גדולה או פחות. האמת היא שניתן לקיים יחסי מין אך יש צורך בגירוי ממושך יותר. האפקט הזה של הכדורים שונה באנשים השונים. כלומר אחד מגיב בצורה זו לציפרמיל ולא ללוסטרל או להפך. מסיבה זו לעיתים כדאי לעבור לכדור אחר מקבוצה זו. אפשרות אחרת היא לנסות להוסיף TRAZODIL לפני קיום יחסי מין או להוסיף ויאגרה שיש עליה דיווחים כי זה פותר את הבעיה. עליך לפנות לרופא המטפל בך ולהתיעץ איתו מה הוא ממליץ שיעשה. בברכה דר' קרני רובין

ד"ר רובין הנכבדה! היה מועיל מאוד ,לאלה שמעוניינים ביתר יסודיות, אם תוכלי לצרף קישור למאמר בו מצויין, שיש מתאם חיובי בין נטילת ויאגרה לבין חשק מיני. אני אישית מאובחן כלוקה במאניה-דפרסיה , מזה עשרים שנה. אני נוטל חומצה ואלפרואית ווייפאקס במינון גבוה מאוד ,כפי שהורה לי הפסיכיאטר. החשק המיני שלי ירוד ביותר בשל התרופות. אני אומר בביטחה "בגלל התרופות", כיוון שניקיתי עצמי מתרופות אלה למשך כחצי שנה והחשק עלה פלאים.בבעיות הזיקפה ,שהתעוררו בשל אותה סיבה, טופלתי בויאגרה והתוצאות היו פשוט מצויינות בהקשר לזיקפה.לעומת זאת בתחום החשק לא חל אפילו שיפור מינימלי. חברים שסובלים מבעיות דומות אישרו לחלוטין את מסקנותיי.אנא ממך האירי את עיניי "מדעית".

ליוסף שלום, א. הערותיך מעניינות. יחד עם זאת, אני תוהה אם כאשר הפסקת את התרופות לא היית מעט היפו-מאני ולכן חלף חוסר החשק המיני. ב. לבקשתך, רצ"ב הספרות שביקשת: 1. Rosen RC, Marin H. Prevalence of antidepressant-associated erectile dysfunction. J Clin Psychiatry 2003;64(suppl 10):5-10. 2. Nurnberg HG, Hensley PL. Sildenafil citrate for the management of antidepressant-associated erectile dysfunction. J Clin Psychiatry 2003;64(suppl 10):20-25. 3. Nurnberg HG. Managing treatment-emergent sexual dysfunction associated with serotonergic antidepressants: before and after sildenafil. J Psychiatr Pract 2001;7:92-108. 4. Viagra® (sildenafil citrate) Package Insert. 5. Seidman SN, Roose SP, Menza MA, et al. Treatment of erectile dysfunction in men with depressive symptoms: results of a placebo-controlled trial with sildenafil citrate. Am J Psychiatry 2001;158:1623-1630. 6. Rosen RC, Seidman SN, Menza MA, et al. Quality of life, mood, and sexual function: a path analytic model of treatment effects in men with erectile dysfunction and depressive symptoms. Int J Impot Res 2004;16:334-340. 7. Tignol J, Furlan PM, Gomez-Beneyto M, et al. Efficacy of sildenafil citrate (Viagra®) for the treatment of erectile dysfunction in men in remission from depression. Int Clin Psychopharmacol 2004;19:191-199. 8. Fava M, Nurnberg GH, Seidman SN, et al. Efficacy and safety of sildenafil in men with serotonergic antidepressant-associated erectile dysfunction: results from a randomized, double-blind, placebo-controlled trial. J Clin Psychiatry 2006;67:240-246. 9. Seidman SN, Pesce VC, Roose SP. High-dose sildenafil citrate for selective serotonin reuptake inhibitorassociated ejaculatory delay: open clinical trial. J Clin Psychiatry 2003;64:721-725. 10. Nurnberg HG, Hensley PL, Gelenberg AJ, et al. Treatment of antidepressant-associated sexual dysfunction with sildenafil. JAMA 2003;289:56-64. 11. Nurnberg HG, Gelenberg AJ, Fava M, et al. Sildenafil citrate in extension of a double-blind, placebo-controlled study for serotonergic reuptake inhibitor-associated sexual dysfunction: open-label results (abstract). Presented at the 41st Annual Meeting of the New Clinical Drug Evaluation Unit; May 28-31, 2001; Phoenix, AZ. 12. Nurnberg HG, Siegel RL. Effects of sildenafil citrate treatment on ejaculatory/orgasm delay and erectile dysfunction in serotonergic antidepressant-associated sexual dysfunction (abstract). Presented at the Annual Meeting of the American Urological Association (AUA); May 20-25, 2006; Atlanta, GA. 13. Ginsburg D, Adler L, McCullough A, et al. A double-blind, placebo-controlled study of the use of sildenafil for the treatment of serotonin reuptake inhibitor-induced sexual dysfunction (SRISD) (abstract). Int J Impot Res 2001;13(suppl 5):S61. 14. Nurnberg HG, Gelenberg A, Hargreave TB, et al. Efficacy of sildenafil citrate for the treatment of erectile dysfunction in men taking serotonin reuptake inhibitors. Am J Psychiatry 2001;158:1926-1928. 15. Fava M, Rankin MA, Alpert JE, et al. An open trial of oral sildenafil in antidepressant-induced sexual dysfunction. Psychother Psychosom 1998;67:328-331. 16. Salerian AJ, Deibler WE, Vittone BJ, et al. Sildenafil for psychotropic-induced sexual dysfunction in 31 women and 61 men. J Sex Marital Ther 2000;26:133-140. 17. Gopalakrishnan R, Jacob KS, Kuruvilla A, et al. Sildenafil in the treatment of antipsychotic-induced erectile dysfunction: a randomized, double-blind, placebo-controlled, flexible-dose, two-way crossover trial. Am J Psychiatry 2006;163:494-499. 18. Aizenberg D, Weizman A, Barak Y. Sildenafil for selective serotonin reuptake inhibitor-induced erectile dysfunction in elderly male depressed patients. J Sex Marital Ther 2003;29:297-303. 19. Nurnberg HG, Hensley PL, Heiman JR, et al. Sildenafil treatment of women with antidepressant-associated sexual dysfunction: a randomized controlled trial. JAMA 2008;300:395-404. 20. Nurnberg HG, Hensley PL, Gelenberg AJ, et al. Sildenafil for selective reuptake inhibitor associated female sexual dysfunction (abstract). Presented at the 155th Annual Meeting of the American Psychiatric Association (APA); May 18-23, 2002; Philadelphia, PA. 21. Nurnberg HG, Hensley PL, Dorin M. Viagra (sildenafil citrate) in serotonergic reuptake inhibitor-associated female sexual dysfunction (abstract). Obstet Gynecol 2003;101(4 suppl 1):60S. 22. Nurnberg HG, Hensley PL, Lauriello J, et al. Sildenafil for women patients with antidepressant-induced sexual dysfunction. Psychiatr Serv 1999;50:1076-1078. Encl. Viagra (sildenafil citrate) Israeli Physician leaflet. ‡ בברכה, דר' קרני רובין

תודה מקרב לב! זו היתה פרובוקציה ואני מתנצל מקרב לב !הצפת אותי בבבליוגרפיה, שאין בכוונתי לקרוא. אני מספר לך מניסיוני הלא מדעי ומניסיונם של עשרות חברים שנטלו תרופות דומות, שמי שבוחר לקחת טיפול תרופתי אנטי דיכאוני (אני אישית עשיתי את כל ה"סבב": טריציקליים ספורים,SSRI ,SNRI--פשוט כל המשווקים בשתי הקבוצות האחרונות) צריך להבין , שאם מדובר בטיפול ממושך ,אזי הוא מוותר על החשק המיני. לא משנה איזה מחקר יראה לו הפסיכיאטר. זאת מבלי להזכיר בעיות נוספות תלויות מינון: קושי עד אי יכולת להשיג אורגזמה, בעיות השתנה ופרוסטטיטיס.(וכשהפסקתי הייתי בדיכאון ולא בהיפומניה.

שלום רב, א. אין זה נכון לגבי 100% אלא כנראה כ-20%. ב. בחלק מהמקרים זה עובר במידה מספקת כדי להנות מחיי מין _ אין לי מושג מדוע. ג. פניתי ובקשתי שיבדקו לא רק את נושא הארקציה אלא גם את נושא החשק בתגובה לויאגרה - כשאקבל תשובה אודיעך דבר. בברכה דר' קרני רובין

שלום רמי, הפתרון לכך הוא להשתמש ב-50 מ"ג ויאגרה שעה שעתיים לפני קיום יחסים. אם האפקט היה חלקי אז ניתן בפעם שלאחר מכן להשתמש ב-100 מ"ג. בברכה דר' קרני רובין

למנחם שלום רב, תודה על כל המחמאות. אני אישית מטפלת ב-OCD בפרוזאק (פלוטין או פריזמה) 60-80 מ"ג, או בפאבוקסיל (פלובוקסמין) 300 מ"ג, עם תוצאות מצויינות. במקרים קלים יותר, בנערות במיוחד, אני מנסה לוסטרל ואם זה לא עובד - עוברת לאחד מהשניים שלעיל. אלו השלושה שלדעתי יעילים ב-OCD. איני אוהבת לטפל בציפראלקס ב-OCD, אולי זה לא מוצדק. הטיפול ב-OCD חייב להיות במינון גבוה (אותו אתה מקבל) בגנריקה יעילה ובמשך לפחות חודשיים וחצי עד שלושה חודשים, עד שמתחילים לראות שיפור וצריך סבלנות. לאחר שחלה ירידה בדחף, אני מפנה לטיפול התנהגותי המיוחד ל-OCD כמו שלך. תרופות משפרות ב-55% ואת יתר העבודה, צריך לעשות על ידי טיפול התנהגותי (בקומפולסיות) וקוגניטיבי (אובססיות). במקרים בהם עוצמת החרדה היא מאוד קשה, אני מנסה להוסיף תרופות דוגמת הריספרידל. אני אישית מעדיפה את הגאודון, ויש לי ניסיון טוב איתו, הצרה היא המחיר שלו. אם אין לך חרדות קשות במהלך היום, איני רואה סיבה להוסיף את הריספרידל. אני מקווה שעניתי לך על שאלותיך. בברכה, דר' קרני רובין

לנועם שלום, אנשים עם חרדות הם בהחלט אנשים עם רגישות יתר ועם עצבים חשופים לגמרי. התרופות כאילו "בונות עור" על העצבים החשופים שמוריד את הרגישות לרגישות נורמלית. בקבוצה שניהלתי, של אנשים שסבלו מחרדה, התלוננה אחת המטופלות שהיא הפכה לאימא גרועה. קודם, הייתה עומדת בחלון ועוקבת בחרדה כל הזמן אחרי ילדיה ששיחקו בחצר ביתם. לאחר שהחלה לקחת פאבוקסיל, החלה לעסוק בענייני הבית ומסתכלת בחלון רק כל חצי שעה. היא סברה שזה משהו שלא בסדר איתה. לרגישות יתר יש כמובן יתרונות של יצירתיות ועוד. ואולם, אם המחיר הוא חרדות ודיכאון, נראה לי שצריך ללמוד להשלים עם הירידה ברגישות ל"רגישות נורמלית". יתרה מכך, כמות האנרגיה שאנשים עם רגישות יתר מבזבזים על החרדות והפחדים הרבה פעמים לא מותירה מקום לדברים אחרים. כאשר הרגישות יורדת, ומתרגלים לכך, מתפנה אנרגיה לפעילות פרודוקטיבית יותר. בברכה, דר' קרני רובין