פורום טיפול זוגי, טיפול משפחתי - עמוד 13

היי, יש לי שאלה אם ניתן אשמח למענה אם משפחה כוללת אימא גרושה חסרת השכלה שני בנים בשנות העשרים לחייהם שעזבו את הבית, סביב גיל ההתבגרות בגלל מעורבות היתר של האם בת 13 שעומדת בפני נשירה מביה"ס ואולי נוטלת גרס, עדיין מתגוררת בבית סבתא אלמנה ללא בן זוג המטפלת ומפרנסת את ילדיה, מתערבת ומבקרת את האם על דרכי החינוך את הילדים הסבתא, האם והבת מתגוררות בבית הסבתא גם כאשר האם הייתה נשואה לבן זוגה הם גרו אצלה מנימוקים כלכליים מערכת היחסים בין הסבתא לאם היא ביקורתית ומזלזלת מערכת היחסים בין הבת לאם בעלת קונפליקטים סביב אי השכלת האם האחים מתנהגים בנתק עם האם 1. אפשר לומר שתת המערכות לפי המאמר של מינושין מערכת הורית: סבתא והאם -כאשר הסבתא דוחקת הצידה את האם מלבצע תפקידיה מערכת זוגית: האם והסבתא -כאשר ביניהן מצויים קונפליקטים מערכת ילדית: הכוללת את הבת 13, האם שעדיין מסתייעת בסבתא, והאחים (למרות שעזבו את הבית?) 2. אופי התקשורת היא מזלזלת וביקורתית ולהתנהג בצורה קיצונית כדי להפנות תשומת לב ולקבל הכרה- כפי שהבת נוהגת.. הסבתא והאם בעלות יחסים קומפלימנטריים- הסבתא סמכותנית ולא משאירה מקום לביתה וככל הנראה מתקיים משולש בין הבת 13 לסבתא שמייצר קואליציה ביניהן ומוביל את הבת להילחם באם?

האם מטפל זוגי שזוג צעיר מטופל אצלו יכול לבקש שההורים משני הצדדים של האישה והבעל יבואו אליו גם

שלום רב, הוריי כבר מבוגרים (סביבות +60) ומדי פעם הם רבים על דברים שטותיים והופכים למאוד אמוציונליים בנוגע לכך, בעיקר אימי, ברמות שלפעמים אני חושש מאחר ולחץ הדם שלה עולה ואני ממש מפחד שלא יקרה לה משהו. כמו הרבה זוגות מבוגרים, גם בקרב הוריי ברוב המקרים, הסיבה היא הגבר, עם השנים פחות ופחות תאקט, וכשבא שלי אומר משהו מתוך דאגה לאימי הוא לא בדיוק יודע איך לנסח זאת וזה מתפרש בצורה שלילית אצלה ומאחר והיא אשה מאוד אמוציונלית, היא לוקחת הכל קשה וזה הולך ומחמיר עם הזמן ולי בהחלט יש יותר מכמה סיבות לדאוג. מה גם שלאחרונה הם הגיעו למסקנה שאולי מוטב לשניהם להפרד (לא גירושים) ולמרות שאכפת להם אחד מהשניה, ולמרות שהם פרטנרים מצויינים, הם נורא חוששים מה"פיצוצים" הקטנים האלו שעושים לשנייהם רע, אך הם לא יודעים כיצד להתמוד עם זה בעצמם. אך מנגד הם גם לא ממש מוכנים להקשיב לי וללכת לטיפול, בעיקר אבא שלי שממש מתנגד וכלל אינו מאמין בפסיכולוגים (למרות שמדובר באדם מאוד משכיל ורציונלי) אך מזה שנים הוא מסרב בכל תוקף ללכת אפילו לייעוץ לבדו ע"מ שיבין מה מפליטות הפה שלו גורם לבעיות... בעבר אמא שלי הראתה נכונות ורצון שאקח את אבא לטיפול או ייעוץ שכזה שאולי יגרום לו לחשוב פעמיים לפני שהוא אומר או עושה משהו שכזה, והיא אפילו הייתה מוכנה לטיפול זוגי מתוך תקווה שזה יועיל לשניהם. אני אמנם לא פסיכולוג, אך בקיא בנושא כי גם אני ממקצועות הרפואה, ומכל חבריי וקרובי משפחה, דווקא על הוריי אינני מצליח להשפיע, היחידים שאינם מוכנים להקשיב לעצותיי, אבל אני מרגיש שהם מתוסכלים או שהרימו ידיים והולכים לכיוון הפתרון הכי קל "הפרדות" ודווקא בגילם לא הייתי רוצה שיפרדו מאחר ומלבד למוקשים הקטנים מפיו של אבא, הם פרטנרים מצויינים, משכילים, וצוות מצויין. ולמרות שהם לא מפגינים אהבה, אני יודע שהם יעשו הכל אחד בשביל השני, בעיקר אבא שלי שעם השנים כלל לא יודע לבטא רגשותיו, אך כשאמא לא מרגישה טוב, הוא תמיד שם בשבילה ומטפל בצורה מסורה. לסיכום - כיצד אני יכול להביא את שנייהם או בתור התחלה את אבא שלי לטיפול מבלי שהוא יתנגד, האם ישנה דרך להביאו לטיפול מבלי שידע שמדובר בכלל בפסיכולוג? וכמובן האם בכלל שווה לנסות? הוא מודע לעצמו רק שלא מצליח לנהוג באיפוק כשהוא מרגיש שהוא חייב להגיד משהו שגם אם הוא לטובת אמא, הוא לא חושב על איך המסר נקלט, למרות שמיליון פעמים ישבתי איתו והסברתי לו בדיוק היכן הבעיה ומה עשה לא נכון, ולמרות שלל הבטחותיו שישתדל וישתנה, אינו מצליח לעמוד בכך. הוא נחוש שכל הערה או אמירה היא לטובתה. לעזרתכם \ עצתכם אודה.

"הורות מפמפמת" (הרגע המצאתי את זה) היא הורות שנראית לכאורה אידיאלית: 1. לא מגינים על הילד הגנת יתר כנגד קשיי החיים. 2. לא מכסחים קשיים עבור הילד ונותנים לו להתמודד עם כל הקשיים. 3. לא מייפים דברים לא טובים שהילד עושה ומחזירים אותו באסרטיביות למסלול הנכון. 4. וכולי וכולי... 5. אבל עושים רק מערכת אחת של חיזוקים לא טובים: א. אומרים לילד שהוא מוכשר למרות שהוא לגמרי ממוצע בכשרונותיו ב. אומרים לילד שהוא מקרין בטחון עצמי למרות שהוא לפעמים עם חששות, כמו כולם. ג. אומרים לילד שכשהוא מדבר הוא יכול להיות בטוח שיקשיבו לו, כי הוא אומר תמיד דברים נכונים ומעניינים ד. אומרים לילד שהוא מרשים בהופעתו למרות ששוב, הוא לגמרי ממוצע. אז חיפשתי "הורות מגוננת" "הורות בולדוזר" "הורות מחזקת" והמושגים לא מתאימים. חשבתי על "הורות מפמפמת" מה דעתכם ואיך נקראת התופעה באנגלית?

אחרי כשנה וחצי של קשר, דיברנו לגבי העתיד. והסתבר שבת הזוג לא רוצה ללדת ילדים. מקסימום מוכנה לשקול אימוץ. אני מנגד, לא פוסל בעתיד אופציה לאימוץ אך לאחר ילד ראשונה שלנו. על רקע זה אנחנו כרגע במשבר לפרק את הקשר. איזה סוג טיפול זוגי מומלץ על מנת להבין את מקור ההתנגדות שלה לילדים ואם ניתן לעשות עם זה משהו ולהגיע יחד לעמק השווה. כמובן שאני בעד שנעבור את הטיפול הזה יחד כדי שנבין זה את זה טוב יותר.

יצאתי לכמה דייטים בשנה האחרונה כל הזמן קיבלתי תשובה מהבנות אחרי פגישה, מקסימום רק שתיים שהן רואות בי רק ידיד וזה לא זה. בעקבות זה בזמן האחרון אני בטראומה ומפחד כבר לצאת לדייטים

שלום גיליתי שאישתי ניהל רומן בעבודה שכלל סמס ושיחות בלבד מספר חודשים . כשגילתי היא לקח אחריות סיפרה שהלחצים עם הילדים ומתחים בבית השעמום בעבודה גרמו לה להתנתק ממני למרות אהבתה אלי . יש לציין שהבחור יזם והיא נגרר אחריו (תארה סוג של שליטה אליה מצידו תוך אי יכולת להתנתק ממנו ) היא מציינת שיש לה הקלה שגיליתי ושהיא תעשה הכל לשיקום היחסים. אני מרגיש פגוע וחסר ביטחון בה (לציין בעבר לפני כמה שנים גם ניהל ההתכתבות עם גבר מאחורי גבי) אני מרגיש שאני שוב בסרט ולא יודע מה לעשות ( אוהב אותה נורא )

שלום רב. מזה זמן רב אני מרגישה שנמאס לי להיות אמא. אין לי כח או טיפת סבלנות לילדים ולכל הבלאגן הנלווה. ילדים בני 5 ו-8. אני רק רוצה למצוא את השקט שלי. גם אחרי הדרכות הוריות, אין לי כח, סבלנות או נכונות לפעול ולעשות מה שממליצים שם . פשוט מחכה שיגמר היום... אני יודעת שזה מצב נוראי ורוצה לפנות לטיפול (אישי, שיוציא אותי מהמצב התייאש הזה) ולא יודעת לאן לפנות?? פסיכולוג, יועץ משפחתי? משהו אחר? אשמח לקבל חוות דעת

אנחנו נשואים ארבעים ושמונה שנים לפני כמה חודשים בשיחה אקראית היתה פליטת פה שלא בכונה שהיתה לה הפלה בגיל 16 מהחבר הקודם שהם היו ביחד חברים שנה ולאחר הפרידה התברר שהיו לה הרבה סטוצים עם בנים נוספים וכל זה היה נסתר ממני במשך כל השנים . איני יודע איך להתמודד עם המצב החדש האם זה מוביל לגרושין או לאלץ אותה לספר לי את כל עברה ולהחזיר את האימון תודה

שלום, האם אפשר בבקשה לקבל המלצה על מטפלת זוגית בשיטת אימגו באזור ת"א שהיא גם מומחית לפוסט-טראומה (אם את במקרה מכירה)? תודה מראש.