קרע בלברום

עדי שלום רב ותודה על פנייתך ! אנסה להיות מצומצם בתשובתי. לא אתעסק ב -האם אתה צריך בכלל ניתוח או לא, ולא בטיפול בך עד כה, ומה ראוי לעשות בעתיד. בכדי שאענה על כל שאלות אלו, אני זקוק למידע רב, שנכון לעתה, אין לי. אתייחס למידע שנתת. - בשרשורים קודמים שלי בפורום זה, תוכל לראות תגובות שלי, המסבירות בפירוט את האנטומיה של הכתף כולל המכתש (גלנואיד) והטבעת הסחוסית (לברום) המקיפה ומעמיקה אותו, ומוסיפה ליציבות המפרק. הלברום העליון, פעמים רבות, נפגע או כתוצאה מטראומה חדה וברורה, או מפעילות אינטנסיבית ספורטיבית, או בעבודה מאומצת לאורך שנים, אשר בהדרגה גורמת לקרעים שחיקתיים בו. גורמי סיכון ספורטיבים הם לרוב בתחומי הספורט העוסקים בהרמת היד גבוה והטלות למינהן - טניס, בייסבול, פוטבול, כדורעף, התעמלות קרקרע, חדר כושר עם משקולות המורמות אלעל וכו וכו'... אם תעשה בגוגל תמונות - בקשה לראות את האחיזה של הגיד הארוך של הבייספס - LONG HEAD OF BICEPS INSERTION ON THE GLENOID תוכל לראות את הסמיכות האנטומית של המבנים הנ"ל - מספר מילימטרים בודדים. ולכן, עבודה על הלברום העליון יכולה לגרום נזקים לעתים בחיסור גיד שריר התאומים הנמצא סמוך. כנראה והיתה אי הבנה בהעברת המידע בין המנתח ובינך. ישנם טיפולים שונים לנזק בלברום העליון - 1. תפירת של הקרע עם חוטים ועוגנים (בלי התעסקות בגיד של שריר התאומים הקדמי בזרוע) 2. חיתוך מבוקר של גיד התאומים הקדמי בזרוע ( מצב אשר לעתים גורם ליצירת "דפורמציית שריר פופאיי" ,כמו הדמות המצוירת, עם שריר "שנפל למטה").... 3. חיתוך מבוקר של גיד התאומים וחיבורו בזרוע העליונה . בגוף שאלתך אתה ערבבת בין שני תרחישים שונים - תרחיש מספר 1 ותרחיש מספר 2. בהצלחה עדי, בכל טיפול שלבסוף תבחר !

ראשית תודה על המענה. אכן דובר על אופציה 2 מבין הטיפולים שציינת. שאלת הבהרה נוספת ברשותך: א. מתי בוחרים בכל אחד מדרכי הטיפול שציינת? ב. הבנתי שהיום מבצעים ישר את אופציה 2 משום מה... מפחיד אותי לחשוב שתהיה לי דפורמציה שריר פופאיי... אודה לתשובתך.

שלום רב עדי, שאלה טובה. אין עדות חד משמעית בספרות המקצועית, לאיזה מבין 3 האפשרויות יש עדיפות. הרבה פעמים ההחלטה מתקבלת תוך כדי הניתוח לפי בחירת המנתח- לפי מה שהוא הכי מרגיש נוח איתו. לפי הנסיון הניתוחי שלו. ברמה העקרונית - ככל שהאדם צעיר ופעיל יותר, יש עדיפות לנסות לשמר את הגיד הארוך של הבייספס ובמידה והוא לא פגוע באזור אחיזתו, רק לבצע תפירה של הקרע בלברום העליון. במידה ויש נזק משמעותי לגיד הארוך של הבייספס (וזאת רואים רק תוך כדי הניתוח הארתרוסקופי- ולכן ההחלטה היא תוך כיד הניתוח...) - ניתן לנתקו - טנוטומייה. עם סיכוי לא גבוה ליצירת דפורמצית "פופאי" בזרוע או לנתקו ולחברו מחדש (טנודזיס). באנשים עם זרוע גדולה מלכתחילה הסיכוי לראות הדפורמציה נמוך עוד יותר. במטופלים עם זרוע רזה/צרה ללא שכבת שומן ושריר רבה, הסיכוי לראות הבליטה השרירית בקדמת הזרוע, גדול יותר. ישנה דרך לבצע הניתוק של הגיד בצורה שתקין (אך לא תבטיח) את סיכויי בריחתו לזרוע. כל זאת ועוד, אנא פנה למנתח להמשך בירור. בהצלחה !