בדיקת אוסטאוקלצין (OSTEOCALCIN)

ראומטולוגיה

2 דקות קריאה

כללי
אוכלוסיות בסיכון
אופן ביצוע הבדיקה
אזהרות
פענוח תוצאות

אוסטאוקלצין הוא אחד ממרכיבי רקמת העצם, הנמצא בחומר החוץ תאי ומופרש על ידי אוסטאובלסטים – תאים בוני עצם. כאשר יש פעילות מוגברת של ייצור רקמת עצם, אוסטאוקלצין מיוצר בכמות גדולה יותר ועקב כך משתחרר לדם בריכוז גבוה יותר. בדיקת אוסטאוקלצין בדם נועדה לאבחון ולניטור מחלות המאופיינות בתחלופת עצם גבוהה.[1]

מבחנה לאחר בדיקת אוסטאוקלצין על רקע מבחנות אחרות

צילום: shutterstock

מטרת הבדיקה

בדיקת אוסטאוקלצין בדם נועדה לשמש ככלי עזר באבחנה של מחלות שונות, בהן מחזור רקמת עצם מוגבר – ייצור מוגבר של החומר החוץ-תאי לצד פירוק מוגבר של רקמת עצם1.
בנוסף, הבדיקה שימושית גם לצורך מעקב אחר טיפול באותן מחלות עצם, על מנת להעריך את יעילותו.

מחלות ומצבים בריאותיים שהבדיקה יכולה לזהות

[1]

אוסטאופורוזיס (דלדול עצם).
רככת עצם (אוסטאומלסיה).
רככת בילדים (ריקטס).
פעילות יתר של בלוטת יותרת התריס.
פעילות יתר של בלוטת התריס.
אוסטאודיסטרופיה ממקור כלייתי.
שברים.
אקרומגליה (גידלון).
גרורות סרטניות לרקמת עצם.

אוכלוסיות בסיכון

מומלץ לבצע את הבדיקה בהוראת רופא.ה וכאשר יש חשד קליני ומעבדתי לאחת מהמחלות המצוינות. הבדיקה מומלצת לביצוע גם לפני ובמקביל לטיפול תרופתי באחת מהמחלות המצוינות, על מנת לקבל ערך בסיס לצורך השוואה עם הבדיקות הבאות בהמשך. אין איסורים מיוחדים על ביצוע הבדיקה, אך מומלץ תמיד להיוועץ ברופא[1].

אופן ביצוע הבדיקה

הכנות לבדיקה
יש לצום במשך 12 שעות לפני ביצוע הבדיקה ולהפסיק נטילת מולטי-ויטמינים ותוספי מזון המכילים ויטמין B7. בנוגע לתרופות נוספות יש לקבל הוראות מהרופא.ה המטפל.ת[2].

מהלך הבדיקה
הבדיקה מתבססת על לקיחת דם ורידי ככל בדיקת דם סטנדרטית[2].

לאחר הבדיקה
אין הנחיות מיוחדות לאחר הבדיקה. תוצאות יגיעו לרוב תוך ימים בודדים[3].

אזהרות

סיכון: הבדיקה כרוכה בסיכון מינימלי ביותר לדימום, המטומה, התעלפות, סחרחורת וזיהום מקומי.[4]

פענוח תוצאות

[1]
ערכי הנורמה

גברים (לפי גילים):

<5: 19-75 ng/mL
5-9: 21-108 ng/mL
10-15: 19-159 ng/mL
16-17: 12-114 ng/mL
>18: 9-42 ng/mL

נשים (לפי גילים):

<5: 14-126 ng/mL
5-9: 16-152 ng/mL
10-15: 15-151 ng/mL
16-17: 9-70 ng/mL
>18: 9-42 ng/mL

מעל הנורמה
תוצאה הגבוהה מערכי הנורמה מעידה על תחלופה מוגברת של רקמת עצם, מצב הנפוץ במספר מצבים ומחלות עצם. במצב של הליך אבחנתי, יש לבצע בדיקות המשך על מנת לברר מה הסיבה המדויקת לתהליך זה.
במצב של ניטור יעילות טיפול בנוגדי ספיגת עצם, ירידה של 20% ויותר מהבדיקה הראשונה שקדמה לטיפול תוך 3 עד 6 חודשים נחשבת כמדד לטיפול יעיל.
במחלות הניתנות לריפוי כגון פעילות יתר של בלוטת יותרת התריס, ריכוז אוסטאוקלצין בדם צריך לרדת בחזרה לערכי הנורמה כ-3 עד 6 חודשים לאחר ריפוי.

מתחת לנורמה
תוצאה נמוכה מהנורמה אינה מעידה באופן מובהק על מחלה מסוימת, אולם נגרמת לעתים מתת-פעילות של בלוטת התריס או יותרת התריס, ובמחסור בהורמון גדילה.