פורום פתרונות שמיעה מושתלים

אריק שלום, נוזלים מצטברים מאחורי עור התוף בדרך כלל בעקבות מצבים של חוסר אוורור של האוזן או כתגובה לדלקות. שחיה יכולה לגרום לדלקת של האוזן החיצונית (בתעלה) או לדלקת באוזן התיכונה אם יש נקב בעור התוף. לאור זאת אני מציעה שתיגש לרופא א.א.ג לבדיקה, במהלכה הרופא יוכל להסתכל באוזן ולשלוח לבדיקות נוספות (למשל הדמיה) במידת הצורך. במידה ואין פיתרון רפואי (תרופתי או כירורגי) לבעיה, ניתן יהיה לשקול שיקום שמיעה לאוזן האטומה. יש היום פתרונות רבים ומגוונים שיוכלו לעזור לך. בהצלחה!

מלי שלום, בדיקת הדיסקרימינציה הינה חלק מבדיקות הדיבור בבדיקת השמיעה ונותנת מידע על יכולת האבחנה והפיענוח של האוזן. במילים פשוטות - כמה האוזן יכולה להבין דיבור, בעוצמת הגשה נוחה (לא עוצמת סף). תוצאות הבדיקה נמסרות באחוזים המציינים את אחוזי הזיהוי של המילים ונותנים לנו מידע כמה קשה לאותו נבדק, באותה אוזן, לעקוב אחר שיחה. תוצאה של 4% הינה תוצאה נמוכה מאוד ומצביעה כי באוזן זו אין יכולת לעקוב אחר שיחה, גם במתן עוצמה. אם זו בדיקה ראשונה, כדאי לחזור על הבדיקה על מנת לאשש את התוצאות. במידה וזו אינה בדיקה ראשונה, וזו מגמה מסתמנת בכלל הבדיקות, יתכן ויש מקום לשקול פתרונות כירורגיים לדוגמת שתל שבלול אשר יגרה חשמלית את האוזן הפנימית ויתכן ויוכל בעתיד לתת מענה לקושי ביכולת הפיענוח. המלצתי היא להתחיל בהתאמת מכשיר שמיעה, לחזור על בדיקת השמיעה ללא מכשיר ולבחון את התרומה של מכשיר השמיעה מתוך הבנה שהוא לא יוכל "לתקן" את יכולת הפיענוח, ואולי רק יקל על תנאי ההאזנה. במקביל ניתן להגיע ליעוץ באחת ממחלקות שיקום השמיעה במרכזים המשתילים ולבחון התאמה לשתל שבלול או פיתרון אחר (הערכה שמיעתית וכן יעוץ של רופא אאג המתמחה בשיקום שמיעה). בהצלחה!

לבנה שלום, הגיל, לצערי, משחק תפקיד בדרך כלל, אבל הוא אינו הגורם הבלעדי. לאור התלונות שאת מתארת, כדאי להגיע לבדיקת רופא אאג לקבלת מצב אוטוסקופי עדכני ולמצוא סיבה לאטימות. בהמשך, בדיקת שמיעה שתיתן לך תמונה עדכנית לגבי השמיעה (אולי אין ירידה כזו משמעותית, אבל יש קושי שמיעתי שאפשר לפתור בעזרת אביזרי עזר כמו אוזניות לטלוויזיה וכו', לפני הרכבת מכשירי שמיעה). קלינאי התקשורת שיבצע את הבדיקה יוכל לעזור לך עם המידע הזה, וביחד עם הרופא המטפל תגיעו להחלטה הנכונה. בהצלחה!

דוד שלום, שתלי שמיעה מתאימים למועמדים אשר אינם מפיקים תועלת יותר ממכשירי שמיעה קונבנציונליים או שקיימת התוויית נגד להרכבת מכשירי שמיעה (דלקות אוזניים, הפרשות וכו׳). ההחלטה האם אתה מועמד מתאים לשתל שמיעה הינה החלטה של מרכז משתיל בבי״ח, על ידי צוות של רופאי א.א.ג וקלינאי תקשורת, וקיימות התוויות ברורות בסל הבריאות. בהערכה לשתל שמיעה נבדקת תרומתם של מכשירי שמיעה, כך שחייבת להיות התנסות עם מכשירים ״רגילים״. לעיתים, זה הפיתרון המתאים יותר, כיוון שגם לשתלי שמיעה יש חסרונות - שמיעה שונה (צליל שונה מהצליל המוכר), פעולה כירורגית והסתגלות באופן כללי. בנוסף, חשוב לציין שגם אם עוברים השתלה של אביזר עזר שמיעתי, יש צורך להרכיב מעבד חיצוני (כל שזה לא פיתרון ״שלא רואים״). מציעה שתיגש לבדיקת שמיעה ולאחר מכן התייעצות עם קלינאי תקשורת בתחום שיקום השמיעה. יתכן ותחושתם תשתנה כשתראה את הטכנולוגיות החדשות הקיימות במכשירי השמיעה. במידה ואתה מתאים לשתל שמיעה, תוכל להגיע להתייעצות עם רופא אאג מנתח, ומשם תגיע לבדיקת התאמה במרכז משתיל באחד מבתי החולים. השורה התחתונה, יש לנסות קודם מכשירי שמיעה ברוב המוחלט של המקרים. לעיתים, זה ממש משנה חיים! בהצלחה!