פורום פתרונות שמיעה מושתלים

אריק שלום, נוזלים מצטברים מאחורי עור התוף בדרך כלל בעקבות מצבים של חוסר אוורור של האוזן או כתגובה לדלקות. שחיה יכולה לגרום לדלקת של האוזן החיצונית (בתעלה) או לדלקת באוזן התיכונה אם יש נקב בעור התוף. לאור זאת אני מציעה שתיגש לרופא א.א.ג לבדיקה, במהלכה הרופא יוכל להסתכל באוזן ולשלוח לבדיקות נוספות (למשל הדמיה) במידת הצורך. במידה ואין פיתרון רפואי (תרופתי או כירורגי) לבעיה, ניתן יהיה לשקול שיקום שמיעה לאוזן האטומה. יש היום פתרונות רבים ומגוונים שיוכלו לעזור לך. בהצלחה!

מלי שלום, בדיקת הדיסקרימינציה הינה חלק מבדיקות הדיבור בבדיקת השמיעה ונותנת מידע על יכולת האבחנה והפיענוח של האוזן. במילים פשוטות - כמה האוזן יכולה להבין דיבור, בעוצמת הגשה נוחה (לא עוצמת סף). תוצאות הבדיקה נמסרות באחוזים המציינים את אחוזי הזיהוי של המילים ונותנים לנו מידע כמה קשה לאותו נבדק, באותה אוזן, לעקוב אחר שיחה. תוצאה של 4% הינה תוצאה נמוכה מאוד ומצביעה כי באוזן זו אין יכולת לעקוב אחר שיחה, גם במתן עוצמה. אם זו בדיקה ראשונה, כדאי לחזור על הבדיקה על מנת לאשש את התוצאות. במידה וזו אינה בדיקה ראשונה, וזו מגמה מסתמנת בכלל הבדיקות, יתכן ויש מקום לשקול פתרונות כירורגיים לדוגמת שתל שבלול אשר יגרה חשמלית את האוזן הפנימית ויתכן ויוכל בעתיד לתת מענה לקושי ביכולת הפיענוח. המלצתי היא להתחיל בהתאמת מכשיר שמיעה, לחזור על בדיקת השמיעה ללא מכשיר ולבחון את התרומה של מכשיר השמיעה מתוך הבנה שהוא לא יוכל "לתקן" את יכולת הפיענוח, ואולי רק יקל על תנאי ההאזנה. במקביל ניתן להגיע ליעוץ באחת ממחלקות שיקום השמיעה במרכזים המשתילים ולבחון התאמה לשתל שבלול או פיתרון אחר (הערכה שמיעתית וכן יעוץ של רופא אאג המתמחה בשיקום שמיעה). בהצלחה!

לבנה שלום, הגיל, לצערי, משחק תפקיד בדרך כלל, אבל הוא אינו הגורם הבלעדי. לאור התלונות שאת מתארת, כדאי להגיע לבדיקת רופא אאג לקבלת מצב אוטוסקופי עדכני ולמצוא סיבה לאטימות. בהמשך, בדיקת שמיעה שתיתן לך תמונה עדכנית לגבי השמיעה (אולי אין ירידה כזו משמעותית, אבל יש קושי שמיעתי שאפשר לפתור בעזרת אביזרי עזר כמו אוזניות לטלוויזיה וכו', לפני הרכבת מכשירי שמיעה). קלינאי התקשורת שיבצע את הבדיקה יוכל לעזור לך עם המידע הזה, וביחד עם הרופא המטפל תגיעו להחלטה הנכונה. בהצלחה!

דוד שלום, שתלי שמיעה מתאימים למועמדים אשר אינם מפיקים תועלת יותר ממכשירי שמיעה קונבנציונליים או שקיימת התוויית נגד להרכבת מכשירי שמיעה (דלקות אוזניים, הפרשות וכו׳). ההחלטה האם אתה מועמד מתאים לשתל שמיעה הינה החלטה של מרכז משתיל בבי״ח, על ידי צוות של רופאי א.א.ג וקלינאי תקשורת, וקיימות התוויות ברורות בסל הבריאות. בהערכה לשתל שמיעה נבדקת תרומתם של מכשירי שמיעה, כך שחייבת להיות התנסות עם מכשירים ״רגילים״. לעיתים, זה הפיתרון המתאים יותר, כיוון שגם לשתלי שמיעה יש חסרונות - שמיעה שונה (צליל שונה מהצליל המוכר), פעולה כירורגית והסתגלות באופן כללי. בנוסף, חשוב לציין שגם אם עוברים השתלה של אביזר עזר שמיעתי, יש צורך להרכיב מעבד חיצוני (כל שזה לא פיתרון ״שלא רואים״). מציעה שתיגש לבדיקת שמיעה ולאחר מכן התייעצות עם קלינאי תקשורת בתחום שיקום השמיעה. יתכן ותחושתם תשתנה כשתראה את הטכנולוגיות החדשות הקיימות במכשירי השמיעה. במידה ואתה מתאים לשתל שמיעה, תוכל להגיע להתייעצות עם רופא אאג מנתח, ומשם תגיע לבדיקת התאמה במרכז משתיל באחד מבתי החולים. השורה התחתונה, יש לנסות קודם מכשירי שמיעה ברוב המוחלט של המקרים. לעיתים, זה ממש משנה חיים! בהצלחה!

נאור שלום, שיקום שמיעה נכון בכל גיל. כל עוד אנחנו מתקשרים עם הסביבה, כדאי שתהיה לנו נגישות לצלילים וזה מתאפשר בעזרת אביזרי שיקום. באופן כללי אומר שבישראל נערכות השתלות בטווח הגילאים של 9 חודשים עד 90 שנים... לגבי שתלי שמיעה, הפיתרון הזה רלבנטי למי שמכשירי שמיעה קונבנציונליים אינם תורמים יותר (מבחינות שונות) או שיש איזו מגבלה בהרכבת המכשירים באוזניים. ההחלטה האם להשתיל או לא הינה החלטה משותפת של רופא אף אוזן גרון, קלינאית תקשורת והמטופל עצמו, בהנחה שהמועמד עומד בקריטריונים הקבועים בסל הבריאות. אם יש לך מכשירי שמיעה, אני מציעה שתיגש להתייעצות במכון השמיעה בו התאמת אותם. במידה ולא, יש לגשת לבצע בדיקת שמיעה ולהגיע להתייעצות עם רופא א.א.ג. בהצלחה!

דליה שלום, ליקוי שמיעה יכול להיות קבוע ויתכן לעיתים שיחמיר. ללא מכשירי שמיעה את מרגישה את המאמץ השמיעתי האדיר שאת משקיעה על מנת לשמוע, מה שרק מדגיש את חשיבות הרכבת מכשירי השמיעה. לגבי ניקיון האוזניים, תנסי להתייעץ עם הרופא אולי אפשר לרכך את השעווה עם תכשירים מסויימים לפני שאת מגיעה אליו כך שיכאב לך פחות. בנוגע להוצאה על סוללות- יש היום פיתרון של מכשירים נטענים, ללא סוללות, על אף שצריך להחליף את הסוללות בחלק מהדגמים אחרי שנה או שנתיים (ואינם תמיד מתאימים לשומרי שבת). בנוסף, בבתי המרקחת של הקופות לפעמים יש סוללות בעלות נמוכה. ולבסוף, לגבי שאלתך על ביטוח לאומי- כיוון שאיני מכירה את התיק הרפואי ואת סיבת הלקות אינני יכולה לייעץ. מציעה לפנות לבדיקת שמיעה במסגרת קופת החולים ולהתייעץ עם רופא א.א.ג מטפל.

שלום לבת המודאגת, אפתח בכך ששתל שמיעה, בשלב זה, מחייב גם מכשיר חיצוני (בנוסף לשתל הפנימי). קיימים פיתוחים של מכשירים מושתלים במלואם, אך הם עדיין בשלב הפיתוח ואינם מסחריים כעת. האם הייתם בייעוץ מכשירי שמיעה? לפעמים, כשרואים את המכשיר וגם מתנסים בשמיעה איתו, חלק מהרגשות השליליים בטלים... ובכל אופן, המחשבה על שתל שמיעה כלשהו בד״כ מחייבת התנסות במכשירי שמיעה. אם כך, תציעי לאמא לגשת למכון שמיעה ולשמוע את ההסבר על חשיבות השיקום השמיעתי וההשלכות הרפואיות והחברתיות של אי-שיקום. בהצלחה!

שלום לך, שתל שבלול הינו פיתרון שתל שמיעה למועמדים אשר אינם יכולים להפיק יותר תועלת ממכשיר שמיעה קונבנציונלי. השתל מאפשר את הפעלת עצב השמיעה במקרים בהם איבר החישה, השבלול, אינו מתפקד טוב דיו, ונדרשים אך מעט סיבי עצב על מנת ליצור גרייה. יחד עם זאת, השמיעה עם שתל השבלול שונה בתכלית מהשמיעה עם מכשיר שמיעה, וזאת מכיוון שמדובר בגרייה חשמלית ולא אקוסטית לאיבר השמיעה. אם המרכז המשקם בו אתם מטופלים העלה את האפשרות של שתל שבלול, יש מקום לשקול זאת-בייחוד אם מכשירי השמיעה אינם נותנים מענה מספק.