הפרעות תקשורת בילדים

תשובה:

במהלך הבדיקה הרפואית, יבדוק הרופא את הסימנים הספציפיים של אוטיזם. ילד שקיים חשש כי הוא או היא סובלים מאוטיזם יעברו הערכות הכוללות:

• מדידות משקל וגובה, כדי לקבוע אם תבנית הצמיחה הגופנית שלהם תקינה.
• מדידות היקף ראש, כדי לקבוע אם גודל הראש תקני. חלק מן הילדים הסובלים מאוטיזם מתאפיינים הראש גדול או קטן מן הממוצע.
• בדיקות של הפנים, הזרועות והרגליים כדי לחפש מומים מולדים כלשהם.
• בדיקות שגרתיות שנועדו לוודא כי עיכובים התפתחותיים אינם נגרמים מאובדן שמיעה או בעיות בראייה.
• הערכות כדי לברר אם קיימות פגיעות נגרמות-עצמית. לעתים התנהגות מזיקה כמו הכאת הפנים או הטחת הראש נגרמות על ידי זיהום או פגיעה כלשהם.
• בדיקות תגובות ההחזר (רפלקסים). ילדים הסובלים מאוטיזם מתאפיינים לעתים קרובות ברפלקסים לא מפותחים לגילם.
• תרגילים לבדיקת יד דומיננטית. חלק מהילדים הסובלים מאוטיזם מתאפיינים בעיכוב בהתבלטות יד דומיננטית, בין אם שמאל או ימין.

תשובה: ממה שסיפרת אכן ייתכן שיש בעיה בתחום התקשורת והשפה. מומלץ לבקש מרופא הילדים בדיקה במכון להתפתחות הילד. לרשימת מכונים להתפתחות הילד ראי כאן: http://www.health.gov.il/Download/pages/machonim21102004.doc

תשובה:

הפרעה התפתחותית נרחבת (PDD) היא מונח גג המשמש להגדיר סוג של הפרעות.

בין ההפרעות הנכללות בסוג זה מחלות:

• הפרעה אוטיסטית
• תסמונת רט
• תסמונת אספרגר
• הפרעה דיסאינטגרטיבית של הילד (CDD)
• הפרעה התפתחותית נרחבת – ללא הגדרה נוספת (PDD-NOS) מונח זה משמש להגדיר ילדים שאינם עונים על הקריטריון האבחוני של אף אחת מן ההפרעות ההתפתחותיות הנרחבות (PDD) המוכרות, אולם סובלים מבעיות התפתחות והתנהגות הדומות לאלו הקיימות באוטיזם. בעיות אלה כוללות רגישויות חריגות ותגובות התנהגותיות חריגות למצבים מסוימים. עם זאת, ילדים המאובחנים כ-PDD-NOS מפגינים כישורים קוגניטיביים ותקשורתיים טובים יותר משל ילדים הסובלים מאוטיזם או צורות אחרות של PDD.

חומרת ה-PDD משתנה מאדם לאדם. ילדים הנפגעים קשה אינם מסוגלים לתפקד ללא סיוע ניכר מהורים ומטפלים אחרים. ילדים אחרים נפגעים במידה מתונה ומסוגלים לפתח כישורים מספקים כדי לנהל חיים עצמאיים כבוגרים. ילדים רבים נפגעים היכן שהוא בין שתי קיצונויות אלה.

הפרעות התפתחות נרחבות קיימות כבר מרגע הלידה. עם זאת, סימניהן של הפרעות אלה עלולים שלא לבלוט עד מאוחר יותר, לרוב במהלך שלוש שנות חייו הראשונות של הילד.

תשובה:

נוכחות של בן משפחה עם אוטיזם מציבה אתגרים רבים. תמיכה והכשרה להורים ואחים הם חלק חשוב מן הטיפול בילד הסובל מאוטיזם. הכשרת הורים על מהות האוטיזם וכיצד לשלוט ביעילות בתסמינים הוכחה כמפחיתה את המתח במשפחה ומשפרת את תפקודו של הילד הסובל מאוטיזם. חלק מהמשפחות זקוקות ליותר תמיכה והדרכה מאחרות, בכפוף לתפקודן הפנימי, למערכות התמיכה הקיימות שלהן ולמצבן הכלכלי.

חשוב שהורים יחפשו באופן פעיל אחר כל מקור תמיכה אפשרי. דברו עם קופת החולים ובררו מה הן האפשרויות בסניף המקומי שלכם. חברים, בני משפחה, מוסדות ציבוריים וארגונים מקומיים או ארציים הם כולם מקורות תמיכה אפשריים.

יהיה אשר יהיה מקור התמיכה שאתם מקבלים, הצעדים הבאים מועילים לכל המשפחות שלהן בן או בת הסובלים מאוטיזם:

• קבעו הפסקות. הדרישות היומיומיות של טיפול בילד אוטיסט עלולות להכריע אתכם. אנשים שעברו הכשרה יכולים להחליף את בני המשפחה במילוי חובות הטיפול במקרה הצורך. ההפסקות הללו מסייעות למשפחות לתקשר באופן פחות לחוץ ומאפשרות להורים להתמקד ביחסיהם עם ילדיהם האחרים. הפסקות קבועות יכולות גם לאפשר למשפחה להמשיך לטפל בילד הסובל בבית, במקום להפוך כה תשושים עד שהם נאלצים לפנות לפתרון מוסדי.
• חפשו עזרה לילד או ילדה עם אוטיזם הנכנסים לגיל ההתבגרות. שירותים קהילתיים ומוסדות ציבוריים יכולים לעזור למשפחות במהלך תקופה קשה במיוחד עבור ילדם. ילד מתבגר הסובל מאוטיזם עשוי להפיק תועלת משהות בפנימייה, תעסוקה מיוחדת ותוכניות אחרות שנועדו לסייע במעבר לגיל הבגרות.
• צרו קשר עם משפחות אחרות שלהן ילדים הסובלים מאוטיזם. ישנן משפחות רבות החולקות את דאגותיכם וקשייכם היומיומיים. ארגונים מקומיים וארציים יכולים לעזור לחבר בין משפחות ולספק מידע חיוני. רוב מומחי הבריאות שלכם יוכלו להמליץ על שירותים שכאלה גם הם.