שאלות ותשובות - עמוד 296

.כל אדם שונה בכמות השינה הנדרשת לו או לה. יש אנשים המסתדרים עם פחות שינה מאחרים, ועדיין מתפקדים באופן משביע רצון ביום שלמחרת.

כשאתם סובלים מהפרעת שינה, שנתכם מרגישה לא מספקת או שאיכותה מרגישה ירודה. אינכם מרגישים מרועננים בבוקר. אולי התקשיתים להירדם. או שהתעוררתם לעתים תכופות במהלך הלילה, והתקשיתם לשוב ולהירדם. אולי התעוררתם מוקדם מדי בבוקר. אתם סובלים ביום המחרת – אתם עייפים, אין לכם אנרגיה, אינכם מסוגלים להתרכז ואתם נוחים להתרגז.

הפרעת שינה יכולה להיות מסווגת כחולפת (קצרת טווח), לסירוגין (באה וחולפת), וכרונית (נמשכת). הפרעת שינה הנמשכת מלילה בודד עד מספר שבועות מוגדרת כחולפת. אם אירועים של הפרעת שינה חולפת שבים ומתרחשים מפעם לפעם, הפרעת השינה מוגדרת רעה לסירוגין.

הפרעת שינה היא כרונית אם היא מתרחשת ברוב הלילות ונמשכת חודש או יותר.

הכלים החשובים ביותר באבחון דליות הם הבדיקה הרפואית וההיסטוריה הרפואית דליות מאוחבנות בדרך כלל על פי מראן, ולא נדרשות בדיקות אחרות כדי לאשר את האבחון. אם יש חשד לבעיה עם ורידי עומק או לסיבוכים בהתבסס על תסמיניכם והבדיקה, ייתכנו בדיקות נוספות. אם אתם שולקים ניתוח לתיקון דליות או טיפול הטרשה, בדיקות נוספות יוכלו לסייע למקם בדיוק את הבעיה בווריד כדי שסיכויי ההצלחה של הטיפול יהיו מרביים. דופלקס דופלר (סוג של בדיקת אולטרה-סאונד). וינוגרמה.

דליות ניתן למנוע במידה מסוימת בדרכים הבאות:

לבשו גרביים אלסטיות הרימו את רגליכם לעתים קרובות. הימנעו מעמידה או ישיבה למשך פרקי זמן ממושכים. התעמלו ושמרו על משקל רצוי.

גורמים המגדילים את הסיכון שלכם לפתח דליות כוללים:

• הריון (במיוחד הריונות חוזרים).
• מין נשי.
• גיל מתקדם.
• משקל עודף (גורם זה נוטה להשפיע יותר במקרה של נשים). מסת שרירים נמוכה ורמת שומן גוף גבוהה מחלישות את התמיכה של הוורידים.
• היסטוריה משפחתית של דליות.
• ישיבה או עמידה ממושכות.
• מצבים המגדילים את הלחץ בבטן, כמו מחלות גבד, נוזלים בחלל הבטן, היסטוריה של ניתוח במפשעה, או אי ספיקת לב.
• פציעה בוורידים.
• קרישי דם.

ייתכן שלא יהיו לכם תסמינים כתוצאה מדליות. רוב האנשים מזהים דליות לפי הופעתם של ורידים מפותלים, נפוחים, כחלחלים ממש מתחת לפני העור. אם יהיו לכם תסמינים, הם לרוב יהיו קלים. ביניהם נמנים: •כאב קהה, צריבה או כבדות ברגליים. תסמינים אלה עלולים להופיע ביתר שאת מאוחר ביום או לאחר שישבתם או עמדתם במשך זמן רב. •נפיחות קלה, לרוב רק בכפות הרגליים ובקרסוליים. •עור מגרד מעל הדליה. בין התסמינים חמורים יותר והסיבוכים נמנים: •הצטברות נוזלים ונפיחות ברגליים. •נפיחות וכאב ניכרים בשוק לאחר ישיבה או עמידה ממושכות. •שינויים בגוון העור (עימדון פיגמנטציה) סביב הקרסוליים והרגליים התחתונות. •עור יבש, מתוח, נפוח, מגרד או מתפורר. •דלקת וריד פקקתית שטחית (כאשר קריש דם ודלקת מתפתחים בוריד קטן סמוך לפני השטח של העור). •פצעים פתוחים (כיבים). •דימום ו\או חבורה לאחר פציעה קלה. תסמיני הדליות עלולות להחמיר למשך מספר ימים לפני ואחרי המחזור החודשי של האשה.

דליות הן ורידים מפותלים סמוך לפני השטח של העור. הן מתפתחות לרוב ברגליים ובקרסוליים.

דליות הן ורידים מוגדלים המופיעים לרוב ממש מתחת לפני העור (ורידים שטחיים). דליות נגרמות בדרך כלל על ידי גורם אחד או יותר. ביניהם:

לחץ מוגבר על ורידי הרגליים נזק לורידי הרגליים נזק לשסתומי ורידי הרגליים דליות עוברות לעתים תכופות במשפחה. אולי נולדתם עם שסתומים פגומים או דפנות חלשים בוורידיכם, או שתפתחו מצבים אלה מאוחר יותר. הריון הוא גורם נפוץ לדליות. במהלך ההריון, הורמונים ממרפים את הוורידים וגורמים לזרימת דם מוגברת בוורידים. גם המשקל הנוסף והרחם הכבדה מוסיפים לחץ על ורידי רגליים.

מצב פחות נפוץ הוא שדליות מהוות סימן לבעיה חמורה יולר שעלולה לעתים לדרוש טיפול. בין הבעיות החמורות הללו נמנות:

קרישי דם או חסימה בוורידים העמוקים או ורידים פציעה בוורידים העמוקים. כלי דם חריגים בין ורידים לעורקים (נצור עורקי-ורידי). אדם יכול להיוולד עם הבעיות הללו או לפתחן מאוחר יותר בחיים. גידולים (לעתים נדירות מאד).

בכל סוג שהוא של אנגינה, הפסיקו את מה שאתם עושים ונוחו.

אם נרשמה לכם תרופה בשם ניטרוגליצרין לטיפול באנגינה, קחו טבלית אחת והניחו לה להתמוסס מתחת ללשון. אם אתם משתמשים בתרסיס, רססו תחת הלשון. המתינו חמש דקות.

אם עדיין יש לכם אנגינה אחרי חמש דקות, קחו עוד מנה של ניטרוגליצרין. חכו עוד חמש דקות ואם האנגינה עדיין קיימת, קחו מנה שלישית.

אם עדיין יש לכם אנגינה אחרי שנחתם ולקחתם ניטרוגליצרין או אחרי 15 דקות, הזעיקו סיוע חירום או בקשו ממישהו שייקח אתכם לחדר המיון הקרוב.

הטיפול שתקבלו תלוי בחומרת הבעיה הבסיסית, כלומר הנזק שנגרם ללב. עבור רוב האנשים הסובלים מאנגינה קלה, שילוב של תרופות ושינוי באורח החיים מספיק כדי להשתלט על התסמינים. שינויים באורח החיים כוללים: מעבר לתזונה בריאה, הפחתת הכולסטרול, התעמלות קבועה, הפסקת העישון ושליטה בסוכרת ובלחץ דם גבוה.

יש תרופות המשמשות לטיפול באנגינה שפועלות באמצעות הגברת כמות החמצן המסופקת לשריר הלב או על ידי הפחתת הצורך של הלב בחמצן. בין תרופות אלה נכללות:

• חסמי בטא
• ניטראטים
• חסמי תעלת הסידן
• חסמי האנזים ממיר האנגיוסטין (חסמי ACE)

תרופות אחרות פועלות למנוע את היווצרותם של קרישי דם, העלולים לחסום עוד יותר את זרימת הדם אל שריר הלב. בין תרופות אלה נכללות:

• תרופות אנטי-טסיות
• מדללי דם
• נוגדי קרישה

לאנשים הסובלים מאנגינה חמורה יותר או מחמירה, רופאכם עשוי לרשום טיפול לפתיחת עורקים סתומים. טיפולים אלה כוללים:

• אנגיופלסטיקה
• ניתוח תותבים
• מעקף עורק שד פנימי (ניתוח CABG)
• Transmyocardial revascularization (TMR)
• EECP

תחילה ישאל אתכם הרופא סדרת שאלות שמטרתם לעמוד על התסמינים ועל מה שמצית אותם. לאחר בדיקתכם, הרופא יזמין בדיקה אחת או יותר כדי לעמוד על הסיבה שמאחורי האנגינה ומידת מחלת הלב, אם קיימת כזו. בדיקות אלה כוללות:

• בדיקת מעמס
• א.ק.ג.
• בדיקות הדמיה גרעיניות. זוהי בדיקת הדמיה מיוחדת המסוגלת למקם באופן מדויק את החלק בלב הסובל מזרימת דם מופחתת. בדיקה זו מבוצעת לרב בצוותא עם א.ק.ג. או בדיקת מעמס.
• אקו לב
• צנתור לב

תסמונת בין ערביים (Sundown syndrome) היא התנהגות אופיינית לאנשים הסובלים ממחלת אלצהיימר. היא מתארת את הבלבול, אי השקט ואובדן ההתמצאות המתרחשים לעתים תדירות בשעת השקיעה ולתוך הערב. התופעה עלולה להימשך כמה שעות או לאורך הלילה.

בעוד שהסיבה המדויקת לתסמונת בין הערביים אינו ידוע, מומחים מאמינים שישנם מספר גורמים התורמים לכך. אלה כוללים תשישות גופנית ונפשית (אחרי יום ארוך), ושינוי בשעון הגופני הפנימי הנגרם כתוצאה מן המעבר מאור לחושך. יש חולים במחלת האלצהיימר המתקשים לישון בלילה, דבר העלול להחריף את אי ההתמצאות שלהם. תרופות העלולות לגרום לאי שקט או לבלבול עלולות אף הן לתרום לתופעה זו.

תסמונת בין הערביים עלולה להיות מתישה עבור הסובל\ת מן המחלה והמטפלים בו או בה. הנה כמה עצות כיצד נסייע לאהובינו הסובלים מתסמונת בין ערביים להתמודד.

• תכננו את היום כך שהמשימות המאתגרות יותר מתבצעות מוקדם יותר ביום, כאשר אהוביכם נוטים פחות להתרגז.
• עקבו אחר הרגלי התזונה והאכילה של אהוביכם. הגבילו את ריכתם של מתוקים ומשקאות הכוללים קפאין לשעות הבוקר. נסו להגיש להם חטיף בשעות אחר הצהריים המאוחרות, או ארוחת ערב מוקדמת.
• כדי לסייע לאהוביכם להירגע, נסו תה צמחים נטול קפאין או חלב חם.
• שמרו את הבית או החדר מואר היטב. סגרו את הווילונות לפני שמחשיך כדי שאהוביכם לא יראו כיצד מחשיך בחוץ.
• אם אהוביכם נרדמים על הספה או בכיסא, עזבו אותם שם. אל תעירו אותם כדי ללכת למיטה.
• נסו להסיח את דעתם של אהוביכם בפעילויות החביבות עליהם. מוסיקה מרגיעה או סרט וידאו אהוב עשויים אף הם לעזור.
• עודדו את אהוביכם להשתתף בפעילות גופנית כלשהי – כגון הליכה, אם יש ביכולתם – במהלך היום. זה עשוי לעזור להם לישון טוב יותר בלילה.