שאלות ותשובות - עמוד 378

דלקת של רירית הרחם (Endometritis) היא מחלה זיהומית המהווה בדרך כלל חלק ממחלה דלקתית של האגן (Pelvic Inflammatory Disease) או בקיצור PID. PID יכולה לערב את כל אברי הרבייה העליונים של האישה: רירית הרחם, החצוצרות, השחלות והרקמות הסמוכות. הסיבה השכיחה ביותר להידבקות במחלה היא חיידקים החודרים לגוף האישה בזמן מגע מיני, ולכן הנפגעות העיקריות במחלה הן נשים צעירות ופעילות מינית (בארה"ב מעל למיליון נשים בשנה חוות אפיזודה של PID, רובן בנות עשרה). צורות אחרות של הידבקות במחלה תיתכנה, והן כוללות זיהום משני להפלה מכשירנית, ללידה וגינלית ולניתוח קיסרי. כמו"כ תיתכן הדבקה משנית לשימוש בהתקן תוך רחמי - בעיקר בימים הראשונים לאחר החדרתו. המזהמים השכיחים הם חיידקים מסוג כלמידיה וגונוראה והטיפול הוא אנטיביוטי. ללא טיפול דלקת של חלל הרחם ואברי האגן עשויה להסתבך בהצטלקות אברי הרבייה וחלל הרחם ולגרום לחוסר פוריות, הריון חוץ רחמי, כאב כרוני באגן וסיבוכים נוספים. הדרך להימנע מהמחלה היא שימוש בקונדום בעת קיום יחסי מין, פרטנר קבוע, בדיקה שנתית אצל גינקולוג ועירנות לגבי הופעת תסמינים כגון: חום, כאבי בטן תחתונה, הפרשה וגינלית, כאבים בקיום יחסי מין ודימום בין מחזורים. [17/12/2001] קרא עוד

Still's disease היא סוג של דלקת פרקים בצעירים, נדירה במבוגרים. המחלה פוגעת גם במפרקים וגם באיברים פנימיים שונים בגוף. חום שכיח ויכול להיות גבוה, עם פריחה שבאה והולכת, כאב ונפיחות במפרקים, עייפות ותחושה רעה. בנוסף ייתכנו נפיחות בבלוטות הלימפה, ירידה במשקל, קשיי נשימה, כאבי בטן וגב. החום והמחלה החריפה עשויים להימשך מספר חודשים, ואילו דלקת הפרקים עשויה להפוך לכרונית, עם תקופות של הרעה והקלה בכאבים לסירוגין. סיבת המחלה אינה ידועה וההנחה המקובלת שמדובר בתופעה אוטואימונית (הופעת נוגדנים עצמיים). הטיפול מכוון לדיכוי הדלקת ע"י תרופות ממשפחת האספירין. ואם זה לא עוזר, נותנים תרופות ממשפחת הסטרואידים או תרופות מדכאות חיסון אחרות. הסיבוכים כוללים דלקת של מעטפת הלב ומעטפת הריאה. חשוב לבצע מעקב אצל רופא ראומטולוג. http://www.stillsdisease.org/ - האגודה לחולים ומשפחותיהם בארה"ב [17/12/2001] קרא עוד

תלישת שיער אכן פוגעת בו ויכולה לגרום להתקרחות. מידת הפגיעה תלויה בכמה ואיך מושכים אותו. השערה צומחת מתוך זקיק שנמצא בעומק העור. צמיחת השיער תלויה בשלמות הזקיק. תלישה חזקה של השיער שתמשוך גם את הזקיק (שערה שבקצה שלה יש נקודה אדומה) תפגע ביכולת השיער להתחדש, כיוון שאספקת הדם לזקיק נפגעה בצורה קשה. בדרך כלל, המשיכות הן חלשות יותר ופוגעות חלקית בזקיק, דבר שיגרום לצמיחה של שערה חלשה יותר בעלת מבנה דק ולא בריא. משיכה שאינה פוגעת בזקיק, לדוגמה כאשר בקצה השערה יש נקודה שחורה, שהיא הפיגמנט של השערה אינה גורמת לנזק קבוע. ייתכנו בנוסף סיבות אחרות לנשירה: בנשים מסוימות בשנות ה 20 וה- 30 לחייהן מתחילה לעיתים נשירה כללית של השיער בעיקר במרכז הקרקפת, בדומה להתקרחות הגברית, בתגובה לרמה מוגברת מעט של נגזרת מסוימת של הורמון גברי. כאשר יש חוסר איזון בבלוטת התריס, תופעה שכיחה יחסית בנשים צעירות, הדבר יכול לגרום אף הוא לנשירה. ניתן לטפל בנשירה ע"י תמיסות של תרופה בשם מינוקסידיל (שם המסחרי ריגיין), אך מומלץ תחילה לפנות לרופא המשפחה ולרופא עור על מנת לעשות זאת בצורה מסודרת ולשלול סיבות אחרות לנשירה. קרא עוד

ריפלוקס או בלעז gastroesophageal reflux disease הינו אי ספיקת שער הקיבה וגלישה של תוכן קיבה חומצי מהקיבה לושט. התסמין השכיח ביותר הוא צרבת - אותו כאב שורף ואי נוחות מאחורי עצם החזה. תסמינים אחרים יכולים להיות ריאתיים - שיעול, צפצופים, קוצר נשימה; קשיים בבליעה; כאב גרון; צרידות; ריח רע מהפה. הושט הוא צינור שרירי שתחילתו בבסיס הלשון וסיומו בקיבה, ושתפקידו העברת המזון מהפה לקיבה. בין הושט לקיבה יש מבנה חשוב בשם LES או lower esophageal sphincter שהינו רצועת שריר ששומרת מפני עליית תוכן קיבה בחזרה לושט ומשמשת כשוער. השוער נפתח רק כאשר מזון עובר מהושט לקיבה ונשאר סגור בכל שאר הזמן. באנשים הסובלים מריפלוקס, השוער אינו סגור בחוזקה ומאפשר עליית תוכן קיבה לושט, דבר הגורם לגירוי הרירית העדינה בושט ולתסמינים האופייניים. ריפלוקס היא בעיה שכיחה מאוד. ישנן מספר סיבות התורמות להחלשות השוער- עודף לחץ במוצא הקיבה ובבטן - אכילת יתר, שכיבה מיד לאחר אכילה, עודף משקל; ישנן תרופות ומאכלים שמחלישים את השוער- קפה, מאכלים שמנים, שוקולד, אלכוהול, מיץ תפוזים, מנטה; או מצב של שבר בסרעפת ועליה של מוצא הקיבה אל מעל לסרעפת. הטיפול הלא תרופתי בריפלוקס הוא יעיל מאוד וכולל: 1. הגבהת מראשות המיטה בלילה. 2. הימנעות מאכילה ושתייה מספר שעות לפני השינה. 3. הימנעות מעישון, צריכת קפה ואלכוהול. 4. הימנעות משוקולד ומנטה. 5. שימוש בנוגדי חומצה (דוגמת Tums) שעה לאחר הארוחה, לפני השינה ולפי הצורך. 6. צמצום צריכת השומן בתזונה. 7. ירידה במשקל. 8. הימנעות מאכילת יתר וחלוקה של האוכל לארוחות קטנות ומרובות יותר במהלך היום. 9. הימנעות מלבישת בגדים צמודים סביב המותניים. אם הבעיה נמשכת למרות האמצעים הנ"ל, ניתן לקחת טיפול תרופתי. בכל מקרה מומלץ מעקב רופא המשפחה ו/או רופא גסטרואנטרולוג. [17/12/2001] קרא עוד

העובדה כי צמיחת השיניים אצל בנך עדיין לא הושלמה היא נורמלית לחלוטין. בקיעת השיניים היא תהליך ממושך. השיניים החותכות התחתונות הן הראשונות לבקוע, בדרך כלל בגיל 6-8 חודשים. השיניים האחרונות לבקוע הן הטוחנות העליונות, המופיעות בד"כ בגיל 20-33 חודשים. בקיעת שיניים אכן עשויה להיות מלווה בריור, רגישות בחניכיים ורצון לחכך את השיניים בחפץ קשה, אם כי לרוב אין שום תסמינים מלווים. ולעניין הריור: תינוקות מרבים לרייר בכל שעות היום. הדבר נובע מחוסר בשלות של מנגנון הבליעה ורפיון של שרירי הפה והלסת. מצב זה חולף בד"כ עד גיל 18 חודשים, אך ישנם ילדים בריאים לחלוטין אשר יש להם אפיזודות של ריור עד גיל ארבע ויותר ללא כל סיבה נראית לעין. גם במבוגרים בריאים קורה שבשינה על הצד, כאשר שרירי הפה רפויים, ישנה הזלת ריר בלתי רצונית. הזלת ריר בכמות מרובה מאוד בגילאים מאוחרים יותר יכולה להעיד על בעיות בשרירי הפה והלסת, בעיות במבנה הפה והפנים, ואף על פגיעה עצבית במנגנון הבליעה במחלות כמו שיתוק מוחין. כמו כן, ריור פתאומי בשילוב עם מחלת חום מאפיין מחלות ילדות מסוימות המחייבות ביקור אצל רופא. בכל מקרה, הערכת חומרת הריור ואבחנת הרקע לו מתבצעת גם היא ע"י רופא הילדים. הרופא יוכל להמליץ אם די במעקב, או האם יש צורך גם בהפניה לקלינאית תקשורת, בטיפול תרופתי או בשיטות טיפול נוספות. קרא עוד

כאבים הנובעים מתנוחת כף היד במשך העבודה עשויים לנבוע מלחץ על עצב כלשהו, או במקרים אחרים, מעייפות שריר או גיד. פיזיותרפיה מועילה ברובם הגדול של המקרים, אך הייתי ממליץ על בדיקה על ידי אורתופד לצורך אבחנה מדויקת יותר, שיאפשר לתת לבעלך טיפול אם יש בכך צורך. על פי רוב, הטיפול כולל מנוחה, משככי כאבים, נוגדי דלקת ופיזיותרפיה. בברכת בריאות שלמה, ד"ר רונן בלכר - אינפומד קרא עוד

כל רופא נוהג באופן שונה. אומנם ניתן לעשות בדיקת אולטרסאונד גם בשלב מוקדם יותר (סביב השבוע ה-5) על מנת לראות אם יש שק הריון, אבל בדיקה זו לא תמנע את הבדיקה שיש לעשות בשבוע ה-7 על מנת לראות את הדופק של העובר. לכן ישנם רופאים שמאחדים את הבדיקות לאחת, בעיקר במצבים בהם אין דימום או בעיה רפואית אחרת. כמו שאמרת, הדקירות חלפו ובדיקות הדם הראשוניות היו תקינות. אני מתארת לי שכבר היית אצל הרופא, ושבשלב זה יש בידייך יותר פרטים ומידע על ההריון. בהצלחה בהמשך, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד קרא עוד

גידולים ממאירים במעי הדק הם נדירים, ומהווים 2% בלבד מסך כל גידולי מערכת העיכול ו-0.4% בלבד מכל מקרי הסרטן (לפי נתונים מארה"ב). ישנם ארבעה סוגים עיקריים של ממאירויות במעי הדק, השונים זה מזה הן מבחינת הטיפול והן מבחינת סיכויי החלמה מהם. באדנוקרצינומה של המעי הדק, הסוג השכיח ביותר (45% מן המקרים), הטיפול העיקרי הוא ניתוחי. תפקידה ויעילותה של הכמותרפיה במקרים כאלה אינן ברורות, אך מרבית המחקרים מצאו שגידולים מסוג זה במעי הדק רגישים לכמותרפיה המבוססת על התרופה 5FU. מכיוון שמדובר בגידול נדיר, המחקרים שישנם מוגבלים, הם כללו חולים מעטים בלבד, ולמרבית המרכזים הרפואיים אין ניסיון רב בטיפול בחולים כאלה. מחקר שבדק 217 חולים עם סרטן המעי הדק לא מצא עלייה משמעותית בתוחלת החיים ב-59 חולים מתוכם שטופלו בכמותרפיה. מחקרים אחרים מצאו שיפור בהישרדות בחולים שקבלו טיפול כמותרפי לאחר הניתוח בהשוואה לחולים שעברו ניתוח בלבד. ברבים מן המרכזים הרפואיים נהוג לתת טיפול כמותרפי משלים לאחר הניתוח, במיוחד במקרים בהם המחלה התגלתה בשלב מתקדם יחסית. לעיתים נהוג לשלב טיפולי קרינה וכמותרפיה, בהתאם למיקומו של הגידול. אין הנחיות ברורות אם לתת טיפול כמותרפי לאחר ניתוח באדנוקרצינומה של המעי הדק, והדעות בספרות הרפואית בנושא חלוקות. עליכם לשקול את היתרונות והחסרונות של הטיפול המשלים יחד עם האונקולוג המטפל באביך. בהצלחה. ד"ר ליה עשת - אינפומד קרא עוד

לפני שאתייחס לפן הנפשי, עלי להמליץ שתפנה דרך רופא המשפחה שלך לבדיקת רופא אף-אוזן-גרון או לבדיקת נוירולוג, על מנת לשלול מקור גופני, לא נפשי, שגורם לך לשמוע רעש. לגבי גורם כזה תוכל לקרוא בתשובות בפורטל אינפומד העוסקות בתופעה הנקראת טיניטוס. שנית, בהנחה שמקור הרעש הוא נפשי, התשובה לשאלתך היא חיובית, ניתן להקל על תופעה מסוג זה באמצעות תכשירים נוגדי דיכאון וחרדה. הטיפול הוא יחסית פשוט ולא יקר, ומאד מומלץ להיעזר בו במקום לסבול ולחשוש שאתה פוגע במשפחתך. לצורך התחלת הטיפול מומלץ לשוב למרפאת בריאות הנפש בה טופלת או לבקש הפניה לפסיכיאטר דרך רופא המשפחה. תרגיש טוב ובהצלחה, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית קרא עוד

הקצובה היומית המומלצת (DRI) של ויטמין B12 היא 2.4 מק"ג ליום. במצבי חסר של B12 ההמלצה היא לצרוך טבלית המכילה 1000 מק"ג פעם ביום למשך 3 חודשים ואחר כך לערוך בדיקות חוזרות בהפניית הרופא המטפל. ויטמין B12 אכן נמצא במזונות שציינת. בדף הבא יש טבלה עם כמות הוויטמין במזונות השונים: http://www.orlyziv.com/b12.htm קרא עוד