שאלות ותשובות - עמוד 404

נשירת שיער אכן מוכרת כתופעת לוואי לטיפול בקומדין. שכיחותה של התופעה, לפי מחקרים שונים, נעה בין 5% ועד ל-78%! התגובה מיוחסת למינון הקומדין הגבוה ביותר, ולא למשך הטיפול. בדרך כלל נשירת השיער אינה קיצונית, והשיער שב וצומח לאחר הפסקת השימוש בקומדין, אבל יש בספרות הרפואית דיווחים על הפסקת הנשירה למרות המשך הטיפול בקומדין. לפי הספרות הרפואית, חומר בשם ubidecarenone במינון של 30 מ"ג ליום יכול לטפל בנשירת שיער הנגרמת על ידי קומדין גם אם ממשיכים להשתמש בתרופה. הוא נמצא בתוך Coenzyme Q10, שעליו תוכלי להרחיב את הקריאה כאן: http://www.medicinenet.com/coenzyme_q10_.../article.htm קרא עוד

המונח אישיאס משמש לעיתים במקום המונח סיאטיקה (Sciatica) - גירוי העצב הסקיאטי. עצב זה הוא עצב גדול היוצא מעמוד השדרה המותני בכמה גבהים על ידי כמה שורשים, ומעצבב כמה מבנים ברגל. גירויו עלול לנבוע ממחלות פנימיות בעמוד השדרה, כגון לחץ בשל פריצת דיסק או שינויים ניווניים אחרים בעמוד השדרה, או לחץ ממקור חיצוני לעמוד השדרה, כמו שריר או מבנה אחר הלוחץ על העצב. לצורך התאמת טיפול יעיל, רצוי לאבחן את מקור הכאבים. ברוב המקרים טיפול נגד כאבים או נגד דלקת הוא הטיפול הראשוני, אך מומלץ, כאמור, לנסות למקם את מקור הכאב. בברכת בריאות שלמה, ד"ר רונן בלכר - אינפומד קרא עוד

מחקר מדצמבר 2007 שפורסם ב-American Journal of Radiology קבע כי במרבית המקרים ניתן לתת בבטחה חומרי ניגוד המכילים גדוליניום. במקרים של אי-ספיקת כליות יש להיזהר בשל אפשרות של NSF (Nephrogenic Systemic Fibrosis) קרא עוד

שנית, Scarlet Fever, היא מחלה הנגרמת על ידי זיהום סטרפטוקוקלי (קבוצה A) הגורם לדלקת גרון, חום ופריחה. הסיכוי להידבק הוא בעיקר בימים הראשונים של המחלה, כשעדיין יש חום ולפני שמתחילים לקבל טיפול אנטיביוטי. הידבקות במקרה שלך אפשרית, למרות שהמחלה נפוצה יותר בילדים, אך גם אם תידבקי בחיידק סטרפטוקוקוס מסוג A, הוא אינו מסכן את העובר. אם מופיעים תסמינים כגון כאג גרון או חום, אמליץ לך לבצע משטח גרון ולהתחיל לקבל טיפול אנטיביוטי. איני יכולה לייעץ לגבי הטיפול המדוייק, מכיוון שאין באפשרותי לבדוק אותך. פני לרופא במשפחה במקרה הצורך. בהצלחה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד קרא עוד

חסרים פרטים רבים לגבי תנאי חייך: עם מי אתה חי? האם אתה עובד? ממה אתה מתקיים? האם אתה נמצא במעקב פסיכיאטרי כלשהו? במעקב רפואי גופני? אני מניחה שכוונתך לגבי סף המשקל של 63, שזהו סף קבלה לטיפול ביחידה להפרעות אכילה. אם אתה חש שמצבך מחמיר וזה דחוף, האופציה הטובה ביותר היא לפנות לחדר מיון. מכיוון שלא ברור לי מדבריך אם מקור ההתעלפויות הוא גופני או נפשי, אני ממליצה לפנות קודם כל לחדר מיון בבית חולים כללי, על מנת שתבוצע הערכה של מצבך הגופני. אם ימצא סיכון, תאושפז לצורך טיפול בבעיה הגופנית הגורמת להתעלפויות. אם לא ימצא סיכון מבחינה גופנית, תופנה לחדר מיון פסיכיאטרי, ושם ימליצו לך, לפי מצבך, על סוג הטיפול המתאים, שיכול להיות, למשל, אשפוז במחלקה פסיכיאטרית (שאיננה מחלקה מיוחדת להפרעות אכילה) או הפניה למרפאה הפסיכיאטרית שבה אתה זכאי לקבל תמיכה לפי קופת החולים שלך ולפי איזור מגורייך. ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית קרא עוד

היחידה למחלות זיהומיות ביה"ח שיבא - תל השומר קרא עוד

מקובל בהחלט לשלב בטיפול נוגד כאבים תרופות ממשפחות שונות, ביניהן Percocet ואופטלגין או שילובים אחרים. עם זאת, יש להתייעץ עם הרופא המטפל באשר למינון ולשילוב התרופות הרצוי, שכן תופעות הלוואי של טיפול נוגד כאבים במינון שאינו מותאם כיאות עלולות להיות משמעותיות גם במינון נמוך, ולכלול בעיות בעור, בחילות, הקאות, עצירות ועוד. בברכת בריאות שלמה, ד"ר רונן בלכר - אינפומד קרא עוד

ריח רע באזור המפשעה יכול לנבוע מזיהום פטרייתי או חיידקי באזור. מקור אחר לריח יכול להיות מהאנוס, למשל עקב פיסטולה בין התעלה האנלית והעור. מומלץ להתייעץ עם רופא עור. ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד קרא עוד

צריך להבדיל בין ריפוי קליני לבין ריפוי נגיפי. ריפוי קליני, כלומר, הסרת הקונדילומה, הוא משימה שניתן להשיגה בכמה וכמה אופנים: מריחת משחה נוגדת נגיפים ומסירה יבלות, הסרה באמצעות קור או ניתוח, לייזר, משחה להגברת פעילות מערכת החיסון במקום ועוד. אמצעים אלה עשויים להביא לריפוי. עם זאת, הסרת היבלת אינה מבטיחה שהנגיף כבר אינו במקום. לגבי בת הזוג, לא ברור בדיוק איזו בדיקה היא עברה, אבל מן הסתם זו היתה בדיקה שבה הוכח כי אין לה יבלת. אין הדבר אומר שהיא לא נדבקה בנגיף. אולי בכלל אתה נדבקת ממנה. באופן רגיל, באנשים עם מערכת חיסון תקינה, הנגיף מסולק מהגוף בתוך שנה-שנתיים. מאד קשה, אם בכלל אפשרי, להימנע מהדבקה בין שני בני זוג, ולכן, יש פשוט לחזור לאורח חיים תקין. אם בת הזוג שלך צעירה מגיל 26 שנה, היא יכולה לשקול קבלת חיסון נגד פפילומה. בברכה ד"ר איציק לוי רופא בכיר המרפאה לסיקור, מניעה וטיפול במחלות המועברות במגע מיני מומחה בפנימית, מחלות זיהומיות ומחלות המועברות במגע מיני קרא עוד

בירור כאבים בחזה, בנשים צעירות, לעיתים קרובות כולל בדיקת אקג, צילום חזה ואקו לב לבירור יתר לחץ דם ריאתי. הרקע הרפואי, ההיסטוריה ברפואית, וכן מציאותו של סיפור משפחתי חשובים מאוד בתהליך האבחון. תוצאות בדיקות האקו שלך מראות אי-ספיקה קלה של שני מסתמים, המסתם הדו-צניפי (מיטראלי) והמסתם התלת-צניפי (טריקוספידלי). המסתמים אמורים להבטיח זרימת דם חד-כיוונית במערכת כלי הדם. כאשר יש אי-ספיקה של מסתם, ישנה סגירה חלקית בלבד של המסתם בזמן התכווצות החדרים, אשר מביאה לזרימה אחורנית של דם, בנוסף לזרימה קדימה. החזר הדם מעלה את לחץ הדם במדור שלפני המסתם (עלייה או כלי דם בגוף או בריאות). ישנן דרגות חומרה שונות של אי-ספיקה, וכן יש שונות מסויימת באוכלוסיה בתפקוד המסתמים. לממצא של אי-ספיקה קלה של מסתם מיטרלי וטריקוספידלי, בפני עצמו, אין תמיד משמעות קלינית, ולכן ניתן לעיתים להסתפק במעקב בלבד כאשר הוא נמצא. עם זאת אצלך הוא מלווה ביתר לחץ דם ריאתי קל. תופעה זו עשויה להיות ראשונית, או משנית לאי-ספיקת מסתם מיטרלי. לרוב היא נצפית כאשר אי-הספיקה המיטרלית היא בינונית או חמורה. כמו כן, הופעתה עשויה להוות התוויה להחלפת מסתם. אי-ספיקה טריקוספידלית עשויה גם היא להיות ראשונית, או משנית ליתר לחץ הדם הריאתי. מומלץ לגשת לרופא אשר הפנה אותך לביצוע הבדיקה בכדי לקבל הסבר מפורט יותר על תוצאותיה והשלכותיה. בנוגע ליתר לחץ דם ריאתי, מערכת החמצון של הגוף תלויה במעבר הדם מהגוף ללב, ומהלב לריאות ובחזרה. כבכל מערכת של זורמים, יש חשיבות לקצב הזרימה, אופיה, וללחצים שבהם המערכת פועלת. יש טווח לחצים שבו תפקוד הלב והריאות הוא אידאלי. לחץ דם ריאתי ממוצע תקין הוא עד 25 מילימטר כספית, ובמאמץ עד 30 ממ"כ. עליה בלחץ הדם הריאתי, כמו גם בלחץ הדם הסיסטמי (של כלל הגוף), עשויה להיות משנית לירידה בהיענות כלי הדם הריאתיים, כלומר ביכולת כלי הדם להתרחב בתגובה לעלייה בכמות הדם אשר מגיעה לריאות. כמות הדם בריאות עולה במאמץ או בתפקוד לקוי של מסתמים. יתר לחץ דם ריאתי עשוי להיות ראשוני או משני. יתר לחץ דם ריאתי ראשוני הוא ללא גורם ידוע או ברור. זוהי תופעה נדירה, השכיחה יותר בנשים, ועל פי רוב יש נטיה גנטית משפחתית לתופעה זו. יתר לחץ דם משני הוא משני לבעיה אחרת, כלומר, חלק מביטוי של מחלות כדוגמת מחלות לב, כבד, מחלות אוטואימוניות (לדוגמה סקלרודרמה או לופוס) ועוד. במקרה כזה, שליטה במחלת הבסיס אמורה להביא לשיפור או שימור של לחץ הדם הריאתי. לכןחשוב לברר את הגורם ליתר לחץ הדם הריאתי ולעקוב אחר רמתו. המעקב מבוצע בדרך כלל בבדיקת אקו לב, אך לעיתים גם בצנתור. הבירור כולל איסוף מידע בנוגע להיסטוריה רפואית אישית ומשפחתית ולגבי תסמינים, בדיקה גופנית מקיפה, ובירור מעבדתי שנעשה בהתאם להיסטוריה הרפואית האישית והמשפחתית ולפי התסמינים וממצאי הבדיקות הגופניות. לפי שיקול הרופא המטפל, הבירור עשוי לכלול: צילום חזה, בדיקת CT או בדיקת MRI לצורך זיהוי ממצאים ריאתיים ומחלות ריאה אינטרסטיציאליות, בדיקות תפקודי ריאה, בדיקת אקו לב לזיהוי בעיות מסתמיות, בדיקת גזים בדם כדי לבדוק את יכולת הריאות לחמצן את הדם, בדיקות סרולוגיות לאיתור נוגדנים למחלות אוטואימוניות כדוגמת סקלורדרמה לופוס ועוד, וצנתור, שבו בדרך כלל נבדקת גם תגובתיות כלי הדם הריאתיים לתרופות מקבוצת חוסמי תעלות סידן. לפי תשובות המעבדה מחליטים אם לתת טיפול. הטיפול מכוון למחלת הבסיס אם יש כזאת, וכן ליתר לחץ הדם הריאתי עצמו. יש הממליצים גם להימנע ממאמץ, כי הוא גורם לעליה בזרימת הדם לריאות, ועל כן לעלייה בלחץ הדם בריאות. רוב הטיפולים האפשריים ליתר לחץ דם ריאתי מנסים לפעול להרפיית השריר החלק אשר מצוי בדפנות כלי הדם הריאתיים. האפשרויות הטיפוליות כוללות חוסמי תעלות סידן, אשר מביאים להרפייה של השרירי החלק בדפנות כלי הדם הריאתיים. כתוצאה מכך ישנה התרחבות של כלי הדם והלחץ בהם יורד. תרופות אלה יעילות בחלק מהמטופלים. הטיפול הוא פומי (ניתן דרך הפה). בדרך כלל נחוץ מינון גבוה יותר בהשוואה להתוויות אחרות לטיפול בתרופות אלו. פרוסטציקלינים כדוגמת אפופרוסטנול וטרפרוסטיניל. אפופרוסטנול ניתן אל תוך הווריד ומצריך ניטור מתמשך. טרפרוסטיניל היא תרופה חדשה יותר יחסית. אנטגוניסטיטים לרצפטור לאנדותלין כדוגמת בוסנטן. סילנדפיל, המוכר יותר בשם ויאגרה (ההתוויה המוכרת לתרופה נמצאה תחילה כתופעת לוואי למטרה הראשונית אשר לשמה היא פותחה, טיפול ביתר לחץ דם). במקרים קיצוניים ומתקדמים, ישנה אפשרות להשתלות ריאה בחולים מתאימים. המידע אשר פרסתי בפניך אינו מועט, ואינו ספציפי, וייתכן שרובו אינו רלוונטי למקרה שלך, באופן כללי, או בשלב בנוכחי שלו. לכן חשוב להמשיך את הבירור. מומלץ לפנות לרופא המטפל, לקרדיולוג או לרופא הריאות לש כך. מידע נוסף נמצא כאן: http://www.infomed.co.il/questions/q_052608_5.asp קרא עוד