דלג לתוכן

שאלות ותשובות - עמוד 582

 אני בת 38. עברתי ניתוח כריתת בלוטת התריס. אני לוקחת 300 מ"ג  אלטרוקסין ביום. בדקתי את כל תופעות הלוואי של התרופה, ואין לי אף אחת מהן. משקלי קצת יותר גבוה מהרצוי. האם אני צריכה לבדוק משהו?
אני בת 38. עברתי ניתוח כריתת בלוטת התריס. אני לוקחת 300 מ"ג אלטרוקסין ביום. בדקתי את כל תופעות הלוואי של התרופה, ואין לי אף אחת מהן. משקלי קצת יותר גבוה מהרצוי. האם אני צריכה לבדוק משהו?
מערכת אינפומד מאת: מערכת אינפומד

תופעות הלוואי של אלטרוקסין אינן שכיחות, ונובעות בדרך כלל ממינון יתר של התרופה, הגורם לפעילות יתר של בלוטת התריס, וחולפות עם הפחתת המינון. תופעות הלוואי של התרופה כוללות: במערכת העיכול - ירידה או עלייה במשקל, שלשול, עצירות, שינוי בתיאבון במערכת העצבים - עצבנות, כאבי ראש, רעד במערכת הקרדיווסקולרית - קצב לב מהיר, דפיקות בחזה, יתר לחץ דם תופעות לוואי נוספות יכולות להיות נדודי שינה, אי-סדירות של הווסת, אי-סבילות לחום, נשירת שיער, הזעה, חרדה, כאבי שרירים, עייפות, דיכאון. המינון ההתחלתי במבוגרים הוא 100-50 מיקרוגרם ליום, אותו ניתן להעלות עד למינון של 200 מיקרוגרם ליום. השפעת התרופה מתחילה לאחר כשבועיים, אך תגובה מלאה לוקחת כמה חודשים. איני מכיר את המינון שאת נוטלת לפי היחידות שציינת, אך הוא נראה גבוה, ולכן אני מציע לך להיות במעקב של רופא אנדוקרינולוג אשר יאזן וינטר את מינון התרופה לפי המדדים ההורמונליים, בעיקר רמת ה- T3, מאת ה- T4 ורמת ה- TSH גם אם אין לך תופעות לוואי. חשוב לחזור על בדיקת הדם של הורמונים אלה כל 6-4 שבועות, במיוחד בתחילת הטיפול, כדי לקבוע מינון מתאים. בברכה, ד"ר אלעד איכנולד - אינפומד קרא עוד

 האם צריך לקבל חיסונים לנסיעה לדרום אפריקה למשך שבועיים (מבוגרים בני 50, ילדים בני 17 ו-13)?
האם צריך לקבל חיסונים לנסיעה לדרום אפריקה למשך שבועיים (מבוגרים בני 50, ילדים בני 17 ו-13)?
מערכת אינפומד מאת: מערכת אינפומד

אם נכנסים לקרוגר פארק צריך לקחת חיסון נגד מלריה. בערים אין צורך. ד"ר משה ארוך - רופא משפחה ומתמחה ברפואת ספורט קרא עוד

 אני סייעת רופא שיניים. אתמול קרה מקרה שבו נדקרתי ממזרק ההרדמה ששימש במטופל שיש לו הפטיטיס c. אני מאוד לחוצה ואני רוצה לעשות בדיקה בהקדם האפשרי. הבנתי שיש בדיקה בשם pcr שתקופת החלון לאחר המקרה היא קצרה משמעותית מהבדיקה הרגילה, ושצריך לחכות רק שבועיים לבצעה. אני יודעת שהיא יקרה אבל אין לי בעיה עם זה. בבקשה תנו לי תשובה מורחבת לגבי הנושא.
אני סייעת רופא שיניים. אתמול קרה מקרה שבו נדקרתי ממזרק ההרדמה ששימש במטופל שיש לו הפטיטיס c. אני מאוד לחוצה ואני רוצה לעשות בדיקה בהקדם האפשרי. הבנתי שיש בדיקה בשם pcr שתקופת החלון לאחר המקרה היא קצרה משמעותית מהבדיקה הרגילה, ושצריך לחכות רק שבועיים לבצעה. אני יודעת שהיא יקרה אבל אין לי בעיה עם זה. בבקשה תנו לי תשובה מורחבת לגבי הנושא.
מערכת אינפומד מאת: מערכת אינפומד

במקרה כמו שלך יש שתי אפשרויות. האחת לבצע בדיקת נוגדנים להפטיטיס בהווה וכעבור כ- 3 חודשים (לוקח זמן לנוגדנים להיווצר). הסיבה שעושים 2 בדיקות זה כדי להשוות את טיטר הנוגדנים ביניהן וכך לראות האם הייתה הדבקה. אפשרות שנייה היא לבצע בדיקת PCR שבאמת מקצרת את זמן ההמתנה. בבדיקה זו בודקים נוכחות HCV RNA בסרום הנבדק. זו הבדיקה הרגישה ביותר ומזהה את נוכחות הנגיף בזמן הסמוך ביותר לחשיפה. מדובר על זמן של 4 שבועות מרגע החשיפה לכל היותר. אינני יודעת בדיוק היכן מבצעים בדיקה זו. אני ממליצה לך להתקשר ליחידה למחלות זיהומיות באחד מבתי החולים באזור מגורייך. או לחלופין, אני בטוחה שיש לך ביטוח במקום העבודה, תוכלי להתייעץ עם החברה המבטחת לגבי אפשרויות ביצוע PCR. ד"ר שירי אורי - אינפומד קרא עוד

 יש לי חבר בן 22, ולפעמים, בזמן שאנחנו מקיימים יחסי מין, נעלמת לו הזקפה. הדבר קורה לעיתים קרובות, ולפעמים אנחנו עוצרים הכול ואני מנסה לעזור לו לחזור לתפקוד. זה לפעמים מצליח, אך לפעמים לא משנה מה אנחנו עושים - שום דבר לא עוזר, ואז אנו מפסיקים את הפעילות עד לפעם הבאה. התדירות של יחסי מין היא בערך פעמיים בשבוע.   הבחור בריא בדרך כלל ואין לי מושג למה זה קורה. אנחנו ביחד כבר שנתיים, ולאורך כל הזמן הזה הבעיה הייתה. בהתחלה פירשתי את זה אולי כלחץ בתחילת הקשר, אך התופעה אינו נעלמת, ואני פוחדת שאולי זה יחמיר עם הזמן. מה ניתן לעשות בעניין? איך אני מבקשת ממנו להיבדק? הנושא מאוד רגיש אצלו ואני פוחדת שאחרי השיחה זה יחמיר עוד יותר, הפעם בגלל חרדה.
יש לי חבר בן 22, ולפעמים, בזמן שאנחנו מקיימים יחסי מין, נעלמת לו הזקפה. הדבר קורה לעיתים קרובות, ולפעמים אנחנו עוצרים הכול ואני מנסה לעזור לו לחזור לתפקוד. זה לפעמים מצליח, אך לפעמים לא משנה מה אנחנו עושים - שום דבר לא עוזר, ואז אנו מפסיקים את הפעילות עד לפעם הבאה. התדירות של יחסי מין היא בערך פעמיים בשבוע. הבחור בריא בדרך כלל ואין לי מושג למה זה קורה. אנחנו ביחד כבר שנתיים, ולאורך כל הזמן הזה הבעיה הייתה. בהתחלה פירשתי את זה אולי כלחץ בתחילת הקשר, אך התופעה אינו נעלמת, ואני פוחדת שאולי זה יחמיר עם הזמן. מה ניתן לעשות בעניין? איך אני מבקשת ממנו להיבדק? הנושא מאוד רגיש אצלו ואני פוחדת שאחרי השיחה זה יחמיר עוד יותר, הפעם בגלל חרדה.
מערכת אינפומד מאת: מערכת אינפומד

מסיפורך נשמע שאכן ישנה בעיה. את יכולה לנסות ליצור שיחה על כך שיכול להיות שהבעיה היא רפואית, ואם ייגש לרופא משפחה או לאורולוג, יתכן שימצא פתרון. מובן שישנה אפשרות שהבעיה היא נפשית. זה דבר שקצת יותר מורכב לבדוק, והתהליך כרוך בטיפול פסיכולוגי. מכיוון שאת ככל הנראה מכירה אותו הכי טוב, את תדעי איך לגשת אליו כך שלא ייפגע. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד קרא עוד

 בדיקות חוזרות שעבר אבי מראות עלייה של ה- CPK ל-247. הרופאים טוענים שאין צורך לעשות דבר. בנוסף, הקראטינין לא יורד מ-3.6 או 3.7. הרופאים טוענים, בקרירות רבה, שהכליה בתהליך של דחייה, ולדבריהם אין מה לעשות.   אני אומנם לא מתיימרת להיות רופאה, אני רק סטודנטית לביולוגיה, אבל מסקירה באינטרנט אני נוטה לחשוב שאולי קיים קשר כלשהו בין העלייה ב- CPK לבין ההידרדרות של הכליה, ושהרופאים פשוט לא רוצים להודות בכך.   האם יש מקום לבקש חוות דעת נוספות? אני פשוט דואגת מאוד, ולא כל כך יודעת מה אני צריכה לעשות ולאיזה כיוון ללכת - אני חשה באדישות מצד הרופאים, ואני לא רוצה לחיות בהרגשה שיכולתי לעשות משהו ולא עשיתי.
בדיקות חוזרות שעבר אבי מראות עלייה של ה- CPK ל-247. הרופאים טוענים שאין צורך לעשות דבר. בנוסף, הקראטינין לא יורד מ-3.6 או 3.7. הרופאים טוענים, בקרירות רבה, שהכליה בתהליך של דחייה, ולדבריהם אין מה לעשות. אני אומנם לא מתיימרת להיות רופאה, אני רק סטודנטית לביולוגיה, אבל מסקירה באינטרנט אני נוטה לחשוב שאולי קיים קשר כלשהו בין העלייה ב- CPK לבין ההידרדרות של הכליה, ושהרופאים פשוט לא רוצים להודות בכך. האם יש מקום לבקש חוות דעת נוספות? אני פשוט דואגת מאוד, ולא כל כך יודעת מה אני צריכה לעשות ולאיזה כיוון ללכת - אני חשה באדישות מצד הרופאים, ואני לא רוצה לחיות בהרגשה שיכולתי לעשות משהו ולא עשיתי.
מערכת אינפומד מאת: מערכת אינפומד

אני מבין את דאגתך, וצר לי שאת מרגישה קרירות מצד הרופאים. אני משוכנע שהם מנסים לעשות כל דבר אפשרי, אך צריך לקחת בחשבון שלרפואה אין פתרונות של שחור ולבן, ולפעמים ויש מצבים שלהם אין פתרונות כלל. בנוגע לעלייה ב-CPK - זהו אנזים שבדרך כלל נמצא בעלייה חדה של מעל 10,000 יחידות במקרים של פגיעה כלייתית אקוטית מטראומה או מ- Rhabdomiolysis (הרס של מעטפת התאים בשרירים). בכל מקרה, אצל אביך אין עלייה ממש חדה, וגם אין קשר ישיר בין רמות ה-CPK האלו לבין מצב הכליה המידרדר. אני מבין את רצונך בחוות דעת נוספת, ומאוד ממליץ על חוות דעת נוספת, גם מבחינה רפואית וגם מבחינת השקט הנפשי של המטופל. בקשת חוות דעת שניה אינה מראה חוסר אמון בטיפול שניתן. ד"ר גיל טאובר - אינפומד קרא עוד

 אבא שלי בן 69. הוא עבר פגיעה אנוקסית ושיקום ממושך. לאחרונה הוא נהיה מאוד חסר שקט, עד כדי התקפי זעם. הוא מטופל בריספרדל 1 מ"ג. לא מזמן הוסיפו לו את התרוופה רקוויפ 3 מ"ג ביום. המצב ממש לא משתפר. האם לא מדובר בהתנגשות של מדכא דופאמין ומעודד דופאמין? ייתכן שזה מה שגורם להחמרה?
אבא שלי בן 69. הוא עבר פגיעה אנוקסית ושיקום ממושך. לאחרונה הוא נהיה מאוד חסר שקט, עד כדי התקפי זעם. הוא מטופל בריספרדל 1 מ"ג. לא מזמן הוסיפו לו את התרוופה רקוויפ 3 מ"ג ביום. המצב ממש לא משתפר. האם לא מדובר בהתנגשות של מדכא דופאמין ומעודד דופאמין? ייתכן שזה מה שגורם להחמרה?
מערכת אינפומד מאת: מערכת אינפומד

שתי תרופות אלו אכן פועלות בצורות מנוגדות ועלולות לגרום להתנגשות או להתנגדות ולפעילות תת-אופטימלית של התרופות. בנוסף, ישנה אפשרות של סינרגיה בין התרופות שגורמת לירידה בפעילות של מערכת העצבים המרכזית ולירידה בלחץ הדם. במקרים כאלה מומלץ בדרך כלל לנסות להעלות את מינון הריספרדל (עד 4 מ"ג) לפני שמוסיפים תרופה נוספת, אך קודם לכן יש להיוועץ עם הרופא של אביך, שמכיר אותו טוב יותר. ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד קרא עוד

 לפני כשנה וחצי התחלתי לעשות פעילות גופנית מאומצת (בין השאר, ריצה וכדורגל) במסגרת דיאטת הרזיה. לאחר כחצי שנה של ריצות חשתי כאבים בכף רגל ימין. מייד הפסקתי כל פעילות גופנית ברגליים למעט הליכות.   פניתי לרופא משפחה וקיבלתי אתופאן ל-10 ימים, שלא עזר. פניתי לאורתופד שלא מצא דבר בבדיקה ידנית וברנטגן של כף הרגל, ואז שלח אותי למיפוי עצמות.   ממצאי מיפוי העצמות: ריכוז מודגש איזור מדיאלי קרסול ימין, איזור טרסלי בעיקר לטרלי דיסטלי (קובואיד) כף רגל ימין. יכול להתאים לתהליך דלקתי ארתריטי. אין לשלול טראומה/נזק מאמץ. ריכוז מודגש באיזור קונדילרי מדיאלי ברך ימין, בולט יותר קונדילרי פמורלי. יכול להתאים לתהליך דלקתי ארתריטי.   האורתופד רשם לי מדרסים לחודשיים, שלא עזרו. פניתי לאורתופד אחר שרשם לי מיאקלציק לחודשיים, שלא עזר.   לפני כחודש התחלתי להרגיש כובד בברכיים, בעיקר בכיפוף מלא של הרגליים. בביקור אצל האורתופד סיפרתי על אי-השיפור אחרי המיאקלציק ועל הבעיה החדשה בברכיים. הוא רשם לי קלציום + D לכף הרגל וגלוקוזאמין (קרפלקס) לברכיים. שניהם בינתיים לא עוזרים.   לפני כשבוע וחצי הרגשתי כאבים בברך שמאל והברך התנפחה. פניתי למוקד מכבי ועשו לי ניקור והוצאת נוזל צלול צהוב מהברך. כמו כן, קיבלתי אתופאן לשבוע והופניתי לרופא משפחה. רופא המשפחה הפנה אותי לשני אורתופדים שונים – מומחה כף רגל ומומחה ברכיים. לפני 3 ימים שתי הברכיים התנפחו. פניתי למוקד מכבי. האורתופד מהמוקד איבחן פוליארתריטיס והפנה אותי לבירור ראומטולוגי דחוף. כמו כן, הוא הגדיל את מינון האתופאן מפעמיים לשלוש ביום, והנפיחות בהדרגה יורדת.   מה התחזיות לאור המסופר לעיל, והאם אוכל לחזור לפעילות ספורטיבית מלאה ברגליים? האם להימנע מהליכה או מישיבה ממושכת? האם להמשיך לקחת קלציום + D וגלוקוזאמין יחד עם האתופאן? האם כדאי לפנות לפיזיותרפיה?
לפני כשנה וחצי התחלתי לעשות פעילות גופנית מאומצת (בין השאר, ריצה וכדורגל) במסגרת דיאטת הרזיה. לאחר כחצי שנה של ריצות חשתי כאבים בכף רגל ימין. מייד הפסקתי כל פעילות גופנית ברגליים למעט הליכות. פניתי לרופא משפחה וקיבלתי אתופאן ל-10 ימים, שלא עזר. פניתי לאורתופד שלא מצא דבר בבדיקה ידנית וברנטגן של כף הרגל, ואז שלח אותי למיפוי עצמות. ממצאי מיפוי העצמות: ריכוז מודגש איזור מדיאלי קרסול ימין, איזור טרסלי בעיקר לטרלי דיסטלי (קובואיד) כף רגל ימין. יכול להתאים לתהליך דלקתי ארתריטי. אין לשלול טראומה/נזק מאמץ. ריכוז מודגש באיזור קונדילרי מדיאלי ברך ימין, בולט יותר קונדילרי פמורלי. יכול להתאים לתהליך דלקתי ארתריטי. האורתופד רשם לי מדרסים לחודשיים, שלא עזרו. פניתי לאורתופד אחר שרשם לי מיאקלציק לחודשיים, שלא עזר. לפני כחודש התחלתי להרגיש כובד בברכיים, בעיקר בכיפוף מלא של הרגליים. בביקור אצל האורתופד סיפרתי על אי-השיפור אחרי המיאקלציק ועל הבעיה החדשה בברכיים. הוא רשם לי קלציום + D לכף הרגל וגלוקוזאמין (קרפלקס) לברכיים. שניהם בינתיים לא עוזרים. לפני כשבוע וחצי הרגשתי כאבים בברך שמאל והברך התנפחה. פניתי למוקד מכבי ועשו לי ניקור והוצאת נוזל צלול צהוב מהברך. כמו כן, קיבלתי אתופאן לשבוע והופניתי לרופא משפחה. רופא המשפחה הפנה אותי לשני אורתופדים שונים – מומחה כף רגל ומומחה ברכיים. לפני 3 ימים שתי הברכיים התנפחו. פניתי למוקד מכבי. האורתופד מהמוקד איבחן פוליארתריטיס והפנה אותי לבירור ראומטולוגי דחוף. כמו כן, הוא הגדיל את מינון האתופאן מפעמיים לשלוש ביום, והנפיחות בהדרגה יורדת. מה התחזיות לאור המסופר לעיל, והאם אוכל לחזור לפעילות ספורטיבית מלאה ברגליים? האם להימנע מהליכה או מישיבה ממושכת? האם להמשיך לקחת קלציום + D וגלוקוזאמין יחד עם האתופאן? האם כדאי לפנות לפיזיותרפיה?
מערכת אינפומד מאת: מערכת אינפומד

אתה מתאר תמונה מורכבת, הן מבחינת משך הזמן שלה והן מבחינת מספר האזורים המעורבים בה. מה התחזיות לאור המסופר לעיל והאם תוכל לחזור לפעילות ספורטיבית מלאה ברגליים? אין אפשרות לתת תשובה אינטרנטית ולנבא את סוף הטיפול בלי בירור, אבל בהחלט ייתכן שתוכל לחזור לספורט. האם להימנע מהליכה או מישיבה ממושכת? בשלב זה של הבירור נסה להימנע מכל פעולה המחמירה את הכאב עליו אתה מתלונן. האם להמשיך לקחת קלציום + D וגלוקוזאמין יחד עם האתופאן? הטיפול התרופתי הוא בהתאם להתייעצות עם הרופא בלבד. האם כדאי לפנות לפיזיותרפיה? אני מבין שכרגע אתה בתהליך של בירור עם ראומטולוג, ולכן אין מה להתחיל טיפול לפני סוף הבירור. התייעץ עם הרופא לגבי האפשרות להיעזר בפיזיותרפיה. ככלל, פיזיותרפיה לרוב עוזרת במקרים של בעיות ברכיים וכפות רגליים. רפואה שלמה ירון טילינגר, פיזיותרפיסט מוסמך מכבי שירותי בריאות קרא עוד

 אני וחברה שלי רצינו לקחת כדורי הרזיה. אני שוקלת כ- 45 ורוצה לרדת במשקל.  יש לי שאלה: מה עושים כדורי ההרזיה ?
אני וחברה שלי רצינו לקחת כדורי הרזיה. אני שוקלת כ- 45 ורוצה לרדת במשקל. יש לי שאלה: מה עושים כדורי ההרזיה ?
מערכת אינפומד מאת: מערכת אינפומד

שימוש בכדורי הרזיה אסור לחלוטין לשימוש בילדים מתחת לגיל 16, ולכן בגיל 11 אסור לקחת אותם. ציינת את משקלך, אבל לא את גובהך, ולכן קשה להעריך אם את באמת בעודף משקל. לפני השימוש בתרופות הרזיה, כדאי להתחיל בפעילות גופנית והימנעות מממתקים. הדיאטנית בקופ"ח תוכל להתאים לך תפריט בריא ולא משמין, המתאים לצרכים של ילדה שנמצאת בתהליך של גדילה. קרא עוד

 אני בשבוע ה-26 של ההריון ובאולטרסאונד האחרון, שנערך לפני כשבועיים, העובר היה במנח עכוז. האם זה אומר שהוא יישאר במנח הזה? זה קצת מדאיג אותי.
אני בשבוע ה-26 של ההריון ובאולטרסאונד האחרון, שנערך לפני כשבועיים, העובר היה במנח עכוז. האם זה אומר שהוא יישאר במנח הזה? זה קצת מדאיג אותי.
מערכת אינפומד מאת: מערכת אינפומד

קודם כל בשעה טובה! מצג עכוז הוא מצב שבו עכוז העובר, ולא ראש העובר, הוא החלק המוביל או המקדים, כלומר החלק הפונה אל תעלת הלידה. בתחילת ההריון, חלק גדול מן העוברים נמצא במצג זה, וככל שההריון מתקדם, אחוז העוברים הנמצאים במצג עכוז יורד, עד כדי 4% לקראת הלידה. לרוב, העובר יכול עוד להתהפך עד השבוע ה-32 לערך. לאחר מכן העובר גדול, ותופס את רוב חלל הרחם, כך שהסיכוי להתהפך קטן. כיום מנסים להימנע מלידה נרתיקית במצג עכוז, ומעדיפים להזמין את היולדת לניתוח קיסרי מתוכנן על מנת להימנע מסיבוכים קשים העלולים להיווצר בלידה וגינלית של עובר במצג עכוז. כפי שאת מבינה, בשבוע ה-24 עוד מוקדם מדי לדאוג, העובר שלך עוד יכול להתהפך כמה פעמים עד למועד הלידה. גם אם בשבועות מתקדמים יותר העובר יסרב להתהפך, ניתן לבצע היפוך חיצוני, או להשתמש בשיטות אלטרנטיביות שאמורות לעודד היפוך. מידע נוסף על שיטות ההיפוך תוכלי למצוא כאן: http://www.infomed.co.il/questions/q_081908_11.asp קרא עוד

רופאים מומלצים
פרופ' יעקב (ג'קי) אשכנזי
פרופ' יעקב (ג'קי) אשכנזי יילוד וגינקולוגיה, רפואת נשים
מומחה בעל שם בתחום הפריון, פוריות האישה, פוריות הגבר והפריה חוץ גופית
פרופ' יקי כהן
פרופ' יקי כהן אף אוזן גרון וכירורגיית ראש-צוואר
מנהל מחלקת אף אוזן גרון וניתוחי ראש וצוואר בקריה הרפואית לבריאות האדם - רמב"ם חיפה
פרופ' מוריר חמאיסי
פרופ' מוריר חמאיסי אנדוקרינולוגיה
5.0
( 111 חוות דעת )
"רופא מקצועי, שירותי, אדיב. מסביר בסבלנות ועונה על כל השאלות. מאוד יסודי"
הצטרפו לניוזלטר השבועי של אינפומד
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו