שאלות ותשובות - עמוד 619

בדרך כלל כשאומרים אלרגיה לחלב לא מתכוונים לאלרגיה במובן הקלאסי, אלא למצב בו יש מיעוט של אנזים בשם לקטאז המפרק את סוכר החלב (לקטוז) ברירית המעי. אכילת מוצרים מכילי לקטוז תגרום לכאבי בטן, גזים ושלשולים. הבעיה נפוצה מאוד במבוגרים. הפיתרון הוא צמצום בצריכת חלב ומוצריו. בדרך כלל לא מדובר באיסור מוחלט, אך צמצום מומלץ בהחלט וכן אכילת גבינות שמכילות הרבה פחות לקטוז מחלב וגלידות. בנוסף ניתן לקחת את האנזים כתוסף מזון ומומלץ גם תוסף סידן אם צריכת מוצרי החלב אכן יורדת משמעותית. קרא עוד

הבדיקות שעברת הן בדיקות המכסות חלק ניכר מגורמי האלרגיה השכיחים באוכלוסייה. כל בן אדם יכול לפתח תגובות אלרגיות כלפי כל חומר שנמצא מסביבנו, וזה מאוד אינדבידואלי. בדרך כלל אנו משערים השערה על סמך התנסות בתגובות לאחר אכילה של מאכלים מסויימים, ודרך הבדיקה אנו מאששים את ההשערה. שוב, כמעט כל מוצר מזון יכול לגרום לתגובה אלרגית, אך השכיחים יותר הם פיצוחים למיניהם, תבלינים למיניהם, אפרסק, אפרסמון, אבוקדו ועוד. ד"ר גיל טאובר - אינפומד קרא עוד

היום הגישה המקובלת היא לאפשר לידה וגינלית לאחר ניתוח קיסרי. ההריון נחשב להריון רגיל. מובן שישנם מספר גורמים שיכולים להצריך ביצוע ניתוח קיסרי חוזר. רצון האישה כאב באזור הצלקת לקראת סוף ההריון או במהלך ההריון. הצורך בזירוז הלידה, כי לא ניתן לתת זירוז לאחר ניתוח קיסרי מצג עכוז גודלו המשוער של העובר. אם העובר גדול מאוד, עדיף ללדת בניתוח קיסרי. מובן שיש להתייעץ על אופן הלידה עם הרופא המטפל. בהצלחה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד קרא עוד

הטיפול בתולעי אנטרוביוס וורמיקולריס או Pinworms הוא ע"י תרופה בשם ורמוקס שניתנת פעמיים במרווח של כשבוע. יש להקפיד על היגיינה נכונה ברחצה ובשירותים (כולל לגזור ציפורניים, שם הם עשויים להתחבא), לכבס את כלי המיטה והבגדים ולהרתיחם. על כל בני הבית לקבל טיפול בוורמוקס. יש חשיבות להחלפת המצעים. קרא עוד

לא ציינת מה הבעיה עם הכליה הלא מתפקדת של בנך, ולכן אין ביכולתי לומר אם זה קשור למחלת התלסמיה או לא. תלסמיה מגו'ר, בטווח הרחוק, יכולה לגרום לאי-ספיקת כליות כתוצאה מטיפול ממושך בעירויי דם, אך יכול להיות שיש קשר גנטי בין התלסמיה לבין מחלת הכליה איתה נולד בנך. בנושא זה אמליץ לך להתייעץ עם נפרולוג ילדים או עם אורולוג. הנפילות של בנך יכולות להיות כתוצאה מאנמיה, אשר נגרמת על ידי התלסמיה. האנמיה גורמת לעייפות, חולשה וסחרחורות אשר יכולות להביא לנפילות. לא ציינת מהי רמת ההמוגלובין של בנך, לכן אין לי מספיק פרטים כדי להגיד בוודאות כי זהו הגורם. טיפול נוסף, לטווח הרחוק, פרט לעירויי דם, הוא השתלת מוח עצם. תוכלי מידע רב על ידי חיפוש בפורטל אינפומד. וכן בדפים הבאים: http://www.infomed.co.il/questions/q_022008_4.asp קרא עוד

ההחלטה אם להתחיל שוב בכדור תלויה בך וברופא המטפל. מאוד תלוי עד כמה רגשות היתר הזו והעצבות מפריעים לך. אני ממליצה לך להתייעץ עם פסיכולוג או פסיכיאטר לגבי המשך הטיפול. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד קרא עוד

היפוטוניה אינו שם של מחלה, אלא מושג המתאר חולשת שרירים. הסיבות לכך רבות, וביניהן מחלות עצב ושריר, זיהומים, מחלות תורשתיות, אי- ספיקה של איבר והפרעות מטבוליות. אני שמחה לשמוע שהאקו היה תקין, אך האקו בודק את מבנה ופעילות הלב, שמום בו עשוי לגרום לחולשה ולעיכוב בהתפתחות. ה-EMG בודק את תפקוד השרירים, ואם במכון להתפתחות הילד המליצו לבצע אותו לאחר בדיקה של בנך - הייתי ממליצה לבצע את הבדיקה. תשובה של פיזיותרפיסט באשר לטיפול בהיפוטוניה בילדים התפרסמה לאחרונה באינפומד: http://www.infomed.co.il/questions/q_121505_7.htm קרא עוד

שתי תרופות אלו אכן פועלות בצורות מנוגדות ועלולות לגרום להתנגשות או להתנגדות ולפעילות תת-אופטימלית של התרופות. בנוסף, ישנה אפשרות של סינרגיה בין התרופות שגורמת לירידה בפעילות של מערכת העצבים המרכזית ולירידה בלחץ הדם. במקרים כאלה מומלץ בדרך כלל לנסות להעלות את מינון הריספרדל (עד 4 מ"ג) לפני שמוסיפים תרופה נוספת, אך קודם לכן יש להיוועץ עם הרופא של אביך, שמכיר אותו טוב יותר. ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד קרא עוד

על פי הכתוב, למעשה אינך מטופלת כלל. רמות ליתיום של אפס נחשבות לחוסר טיפול. ליתיום הוא תרופה מעולה לייצוב מצב הרוח ולעיתים ניתן כתוספת לטיפול אחר במצבי דיכאון, אולם מדובר בתרופה שבמינון יתר היא מסוכנת. מה שחשוב הוא להגיע למינון אופטימלי של ליתיום עבורך - מה שנקבע ע"י בדיקת רמת ליתיום בדם. אם הרמה נמוכה מדי, מעלים את מינון התרופה, כך שכל מטופל נוטל מינון שונה, בהתאם לרמה בדם. אין ספק שאת זקוקה למעקב מסודר, אותו אינך מקבלת כעת. את זקוקה להערכה של מצבך על בסיס חודשי בפגישות עם פסיכיאטר, ולאיזון תרופתי טוב יותר. אין ספק שבלעדי זאת המצוקה שאת חשה היא גדולה. אין שום סיבה לשלם 700 שקל לפסיכיאטר פרטי, ועל פי הידוע לי, ישנן מסגרות שונות ורבות לטיפול במחלות פסיכיאטריות בקהילה, שאינן במסגרת אשפוז, אלא במסגרת של מרפאה. אשפוז הוא לא בהכרח במחלקה סגורה בבית חולים פסיכיאטרי, וישנם בתי חולים כלליים שיש להם מחלקות פסיכיאטריות פתוחות, או מסגרת של אשפוז יום. בנוסף, כל בתי החולים הפסיכיאטרים מפעילים שירות מרפאות חודשי למטופלים עם התחייבות של קופת חולים. כל הנ"ל, אגב הם ללא תשלום. יש מערך של בריאות נפש גם בקופות החולים. דבר שהוא מסובסד לחלוטין. אני מציעה לפנות לרופא פסיכיאטר בקופת חולים במקום מגוריך בהקדם ולהתייעץ לגבי מעקב וטיפול, או לברר לגבי מרפאה פסיכיאטרית במקום מגורייך, גם כזו המופעלת ע"י משרד הבריאות. אנא ראי גם בלינק הבא: http://www.health.gov.il/Download/pages/darom.doc קרא עוד

טריכוטילומניה היא הפרעה המתבטאת בתלישת שיער עד למצב של קרחות. ההפרעה מופיעה אצל בנות יותר מאשר אצל בנים, ומלווה במצוקה קשה. ההפרעה משתנה בחומרתה בין אדם לאדם, וגם אצל אותו אדם יש תקופות של החמרה ותקופות של הטבה. אצל חלק ניכר מהסובלים מטריכוטילומניה קיימת בנוסף גם בעיה של חרדות או של דיכאון. ההפרעה עצמה גורמת לעיתים קרובות לבושה, לירידה בדימוי העצמי, ולפגיעה בתפקוד החברתי. מדובר ב"מעגל סגור", כיוון שרגשות של בושה, חרדה או עצבות, מגבירים את ההתנהגות של תלישת השיער, וזה גורם ליותר רגשות שליליים וליותר תלישת שיער... וכך הלאה. לכן, חשוב מאד לטפל בבעיה ולקבל עזרה מקצועית! בדרך כלל הסובלים מהבעיה מנסים מאד לעזור לעצמם בדרכים שונות, ומגיעים לדרגת שיפור כלשהי. הגישה הביקורתית שאומרת: "קחי את עצמך בידיים!...את יכולה לשלוט בעצמך!" אינה יעילה, מהסיבה שהיא גורמת לעוד יותר תחושות אשמה ובושה, למצוקה, ולהגברה נוספת בהתנהגות הבעייתית כתוצאה מהרגשות השליליים שמתעוררים. הטיפולים המוכרים כיום לבעיה כוללים טיפול תרופתי וטיפול פסיכולוגי. לעיתים יש צורך במספר נסיונות תרופתיים עד למציאת תרופה מתאימה. תרופות שנמצאו יעילות כוללות למשל את אנפרניל, אפקסור, לוסטראל, ועוד. לעיתים נדרש שילוב של שתי תרופות להשגת יעילות טיפולית. חשוב להמשיך לנסות, בשיתוף פעולה עם פסיכיאטר/ית, למצוא את התרופה המתאימה לך, ולא להתייאש. סוג הטיפול הפסיכולוגי שנמצא יעיל הוא הטיפול ההתנהגותי (Behavioral Therapy). סוג זה של טיפול פסיכולוגי נותן למטופל כלים להבנה טובה יותר של הבעיה, וכלים להשגת שליטה טובה יותר בהתנהגויות הלא-רצויות. במהלכו המטופל/ת רוכש גם כלים התנהגותיים יעילים יותר להתמודדות במצבי לחץ, חרדה או עצב, אשר בהם בדרך כלל יש נטייה להגברה של תלישת השיער. אני מצרפת קישור לתשובה קודמת בנושא טריכוטילומניה שפורסמה באתר, וכוללת קישורים מעניינים: http://www.infomed.co.il/questions/q_112607_9.asp קרא עוד