דלג לתוכן

שאלות ותשובות - עמוד 618

 רציתי לדעת האם ציפראמיל גורם להזעת יתר.
רציתי לדעת האם ציפראמיל גורם להזעת יתר.
מערכת אינפומד מאת: מערכת אינפומד

הזעת יתר איננה בין תופעות הלוואי המוכרות והשכיחות של הציפראמיל. מידע על התרופה ועל תופעות הלוואי שלה נמצא באינדקס התרופות של אינפומד: http://www.infomed.co.il/drug1.asp?dID=293 קרא עוד

 אני בת 40. האם ניתן לבצע ניתוח היסטרוסקופיה ללא הרדמה מלאה, אלא עם אפידורל או טשטוש חלקי?
אני בת 40. האם ניתן לבצע ניתוח היסטרוסקופיה ללא הרדמה מלאה, אלא עם אפידורל או טשטוש חלקי?
מערכת אינפומד מאת: מערכת אינפומד

מידע כללי על היסטרוסקופיה אבחנתית או ניתוחית תוכלי למצוא כאן: http://www.infomed.co.il/questions/q_010708_6.asp קרא עוד

 אני בת 20. אני עובדת במעבדה ביוכימית בבית חולים, ומדי פעם מגיעות למעבדה דגימות של נוזלי גוף. נוזל מסויים, שמסקרן אותי במיוחד, מגיע מהמחלקה הנפרולוגית, ובטופס הוא נקרא נוזל PD. אני יודעת שה-PD מציין דיאליזה פריטוניאלית. קראתי באתר של חולי כליות שהנוזל משמש לצורך דיאליזה במקום המכונה המגושמת ששואבת את הדם, מסננת ממנו אוראה וקראטינין, ומחזירה לגוף, אבל לא הבנתי את מנגנון הפעולה של הנוזל: לאן מכניסים אותו, איך, ומה בדיוק מבצע את תהליך סינון הדם.   לגבי הבדיקות הביוכימיות: ראיתי שרמות הגלוקוז שמתקבלות בנוזל PD גבוהות מאוד אצל כל המטופלים (מעל 500mg/dL) - למה? כשבודקים דגימות של נוזל PD לחלבון המוגדר כ- body fluid, התוצאות נמוכות מאוד (0.5mg/dL~), אבל בתור חלבון בנוזל שדרה, CSF, מתקבלות תוצאות תקינות. מה יכולה להיות הסיבה לכך שרק עבור  בדיקת חלבון בנוזל PD (ולא גלוקוז, אוראה או קראטינין), צריך להתייחס אליו כ-CSF?
אני בת 20. אני עובדת במעבדה ביוכימית בבית חולים, ומדי פעם מגיעות למעבדה דגימות של נוזלי גוף. נוזל מסויים, שמסקרן אותי במיוחד, מגיע מהמחלקה הנפרולוגית, ובטופס הוא נקרא נוזל PD. אני יודעת שה-PD מציין דיאליזה פריטוניאלית. קראתי באתר של חולי כליות שהנוזל משמש לצורך דיאליזה במקום המכונה המגושמת ששואבת את הדם, מסננת ממנו אוראה וקראטינין, ומחזירה לגוף, אבל לא הבנתי את מנגנון הפעולה של הנוזל: לאן מכניסים אותו, איך, ומה בדיוק מבצע את תהליך סינון הדם. לגבי הבדיקות הביוכימיות: ראיתי שרמות הגלוקוז שמתקבלות בנוזל PD גבוהות מאוד אצל כל המטופלים (מעל 500mg/dL) - למה? כשבודקים דגימות של נוזל PD לחלבון המוגדר כ- body fluid, התוצאות נמוכות מאוד (0.5mg/dL~), אבל בתור חלבון בנוזל שדרה, CSF, מתקבלות תוצאות תקינות. מה יכולה להיות הסיבה לכך שרק עבור בדיקת חלבון בנוזל PD (ולא גלוקוז, אוראה או קראטינין), צריך להתייחס אליו כ-CSF?
מערכת אינפומד מאת: מערכת אינפומד

הפריטונאום הוא קרום הפרוס בכל היקף תכולת הבטן והוא עשיר בכלי דם. בדיאליזה פריטונאלית מוחדר קתטר לחלל הבטן, שדרכו מוזרמת תמיסת הדיאליזה. בזמן הטיפול החלל שבבטן (החלל הפריטונאלי) מתמלא בנוזל אשר בא במגע עם כלי הדם הרבים של הפריטונאום, ובדרך זו מתנקה הדם של המטופל מפסולת ונוזלים. תנועת החלקיקים מתרחשת באוסמוזה לפי מפל ריכוזים. מטרת הדיאליזה היא לנקות רעלים ולהרחיק נוזלים מיותרים מהמטופל. הדיאליזאט (נוזל הדיאליזה, PD) מכיל ריכוז גבוה של גלוקוז על מנת שיהיה לנוזל הדיאליזה כוח אוסמוטי למשוך אחריו מים מהפלסמה לנוזל הדיאליזה. תמיסות הדיאליזה באות בעוצמות אוסמוטיות שונות כדי לשלוט על כמות הנוזלים המורחקת מהמטופל. יש תמיסות עם ריכוז גלוקוז של קצת מעל 1300 מ"ג/ד"ל ועד כמעט 4000 מ"ג/ד"ל. אחרי שמים יוצאים מהפלסמה של המטופל לתמיסת הדיאליזה, ריכוז הגלוקוז בתמיסה יורד בהרבה. לכן את רואה ערכים של 500 וקצת. זה הרבה יותר נמוך מהריכוז ההתחלתי היות ומהול במים. לגבי החלבון - ריכוז החלבון בנוזל הדיאליזה נמוך מאוד. לא רצוי שהמטופל יאבד חלבון לתמיסת הדיאליזה, ויש להניח שמולקולות החלבון כלל לא מסתננות לנוזל, או כמעט לא מסתננות אליו. לגבי ההגדרה של body fluids או CSF, רק לפי היגיון - רמת החלבון נמוכה בנוזל הדיאליזה. כך שביחס לרמת החלבון התקינה לנוזלי גוף היא מאוד נמוכה, וביחס לרמה התקינה ב- CSF היא תקינה, כי הרמה התקינה של חלבון ב- CSF מראש הרבה יותר נמוכה מהרמה התקינה בדם. תוכלי לקרוא עוד כאן: http://www.klayot.org.il/Index.asp?ArticleID=40&CategoryID=78 קרא עוד

 בבדיקות דם שערכתי עקב ירידה בברזל התברר כי אני רגיש לגלוטן ועלי להימנע ממוצרים שמכילים גלוטן. עד היום לא סבלתי מתופעות שיכולות להצביע על כך שאני רגיש לגלוטן.  האם ייתכן שהתוצאה שגויה?
בבדיקות דם שערכתי עקב ירידה בברזל התברר כי אני רגיש לגלוטן ועלי להימנע ממוצרים שמכילים גלוטן. עד היום לא סבלתי מתופעות שיכולות להצביע על כך שאני רגיש לגלוטן. האם ייתכן שהתוצאה שגויה?
מערכת אינפומד מאת: מערכת אינפומד

בכל בדיקת מעבדה קיימת אפשרות שהתוצאה שגויה. עם זאת, בשנים האחרונות התגלה כי מחלת הצליאק (כלומר, רגישות לגלוטן) אינה חייבת להתבטא בהפרעה בספיגה וסימפטומים של מערכת העיכול, אלא עשויה להתבטא רק באנמיה של חוסר ברזל. גם במקרים של מחלה שאינה מתבטאת בסימפטומים נגרם הנזק האופייני לרקמת המעי. כיום מקובל לבדוק אבחנה של צליאק במקרים של אנמיה עקב חוסר ברזל שהמקור שלה אינו ידוע. עוד על מחלת הצליאק תוכל לקרוא כאן: http://www.celiac.org.il/ קרא עוד

 ילדתי במזל טוב לפני כשבוע. הגעתי לחדר לידה בפתיחה המתאימה ומייד החלה הלידה ללא אפידורל. התאמצתי ולחצתי, ולאחר זמן קצר נולדה בתי. מייד אחרי הלידה התחילו כאבים איומים בפי הטבעת. לאחר בדיקה התגלה קרע כלשהו, ועברתי ניתוח ניקוז המטומה פרי וגינלית משמאל. עדיין יש לי כאבים, כואב לי כשאני יושבת, ואני פוחדת מאוד להיכנס לשירותים.   האם הקרע קרה עקב הלחיצות? והאם הכאב עדיין נורמלי או שהיה אמור לעבור? נשלחתי לביקורת לאחר שישה שבועות. האם כדאי להקדים?
ילדתי במזל טוב לפני כשבוע. הגעתי לחדר לידה בפתיחה המתאימה ומייד החלה הלידה ללא אפידורל. התאמצתי ולחצתי, ולאחר זמן קצר נולדה בתי. מייד אחרי הלידה התחילו כאבים איומים בפי הטבעת. לאחר בדיקה התגלה קרע כלשהו, ועברתי ניתוח ניקוז המטומה פרי וגינלית משמאל. עדיין יש לי כאבים, כואב לי כשאני יושבת, ואני פוחדת מאוד להיכנס לשירותים. האם הקרע קרה עקב הלחיצות? והאם הכאב עדיין נורמלי או שהיה אמור לעבור? נשלחתי לביקורת לאחר שישה שבועות. האם כדאי להקדים?
מערכת אינפומד מאת: מערכת אינפומד

קודם כל מזל טוב! במהלך הלידה נוצרים לחצים חזקים על אברי האגן, כתוצאה מכך ייתכנו קרעים בדרגות שונות ובמקומות שונים. מה שאת מתארת בהחלט נשמע כמו קרע מסוג זה, אשר נוצר כתוצאה מהלחץ באזור בזמן הלידה. הכאב שאת מתארת גם הוא נורמלי, אולם חשוב מאוד לנסות בכל זאת לגשת לשירותים, על מנת לא לגרום לעצירויות וחסימות. הקפידי על שתיה מרובה וכן על תזונה קלה, עשירה בפירות וירקות, כך שגם היציאות יהיו קלות יותר ומכאיבות פחות. אם בעוד מספר ימים המצב לא ישתפר, אל תחכי לביקורת הרחוקה, וגשי לבדיקה על מנת לוודא שהכל תקין באמת ושאין צורך בהתערבות נוספת. תרגישי טוב! ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד קרא עוד

 אני בשבוע ה-27 של ההריון, והרופא שלח אותי לבצע  בדיקת אולטרסאונד מכיוון שיש חשד ל-LGA: רחם מתאים לגיל הריון של 32 שבועות. מה פירוש המונח LGA, ממה נובעת תופעה זו והאם זה מעיד על בעיה בעובר?
אני בשבוע ה-27 של ההריון, והרופא שלח אותי לבצע בדיקת אולטרסאונד מכיוון שיש חשד ל-LGA: רחם מתאים לגיל הריון של 32 שבועות. מה פירוש המונח LGA, ממה נובעת תופעה זו והאם זה מעיד על בעיה בעובר?
מערכת אינפומד מאת: מערכת אינפומד

LGA הוא קיצור של המונח Large for Gestational Age. זהו מצב בו העובר גדול יחסית לגיל ההריון. לרוב משתמשים במונח זה דווקא לאחר הלידה. אך לעיתים בעת הערכה באולטרסאונד, נוהגים רופאים להשתמש בהגדרה זו כאשר העובר גדול מן הרגיל לגילו. במקרה שלך, נראה שעל פי גודל הרחם בלבד (שמתאים לשבוע ה-32 אף על פי שאת בשבוע ה-27) הרופא חושד שמא העובר גדול לגילו, ולכן הוא מעוניין שתבצעי בדיקת אולטרסאונד. בבדיקה זו ניתן להעריך מספר מדדים, כמו היקף הראש, היקף הבטן, אורך עצמות העובר וכו', שעוזרים בהערכת התפתחות העובר וגודלו. לרוב, אם כל המדדים סימטריים, כלומר אם העובר גדול יחסית בכל הפרמטרים, אין סיבה לדאגה ואין הדבר מעיד על מום או פתולוגיה. אם המדדים אינם סימטריים, למשל אם היקף הראש גדול ביחס לשבוע ההריון אך היקף הבטן קטן, יש מקום להמשך הבירור. חוסר סימטריה יכול לנבוע מסוכרת הריונית, מזיהומים שונים ועוד. בינתיים לא נראה שיש סיבה לדאגה, אלא רק למעקב. שיהיה המשך הריון מהנה ובריא! ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד קרא עוד

 לאחרונה עברתי ניתוח להסרת ציסטות בשחלה. את הסיצטה הלוטאלית לא הורידו. מדוע?
לאחרונה עברתי ניתוח להסרת ציסטות בשחלה. את הסיצטה הלוטאלית לא הורידו. מדוע?
מערכת אינפומד מאת: מערכת אינפומד

ציסטה לוטאלית נחשבת לציסטה פיזיולוגית של הגוף. לרוב היא מתמוססת בעצמה לאחר מספר שבועות. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד קרא עוד

 יש לי שאלה: אחרי שאני פולט זרע, זה קרה בשלוש פעמים אחרונות, נוזל הזרע בצבע מוזר - צבע חום שקוף. האם זה מצביע על בעיה כלשהי?
יש לי שאלה: אחרי שאני פולט זרע, זה קרה בשלוש פעמים אחרונות, נוזל הזרע בצבע מוזר - צבע חום שקוף. האם זה מצביע על בעיה כלשהי?
מערכת אינפומד מאת: מערכת אינפומד

נוזל הזרע אמור להיות שקוף-לבן או קצת צהבהב. צבע חום יכול להעיד על שאריות דם. האם אתה זוכר איזושהי חבלה? אפילו שריטה? אני ממליצה לפנות לבדיקה. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד קרא עוד

 לאחר ניתוח קיסרי היה לי זיהום בתפרים, כנראה צלוליטיס. עקב הזיהום, או בגלל שהוציאו את הסיכות כשלושה וחצי ימים לאחר הניתוח, נפתחו שפתי הצלקת ברוחב של כחצי ס"מ. אני בטיפול אנטיביוטי של  אוגמנטין, וחובשת את הצלקת לסירוגין עם בקטרובן ופולידין, ויש שיפור רב.   אני יודעת שעל שאלה כזו קשה לענות מבלי לראות במה מדובר, אבל בכל זאת אנסה: האם לאחר שהצלקת תתנקה ותפסיק להפריש מוגלה לחלוטין, יש לסגור את הפתח שנוצר בין שני דפנות הצלקת? (נגיד עם פלסטרים סוגרי רקמות או משהו אחר, או שהצלקת תיסגר מאליה?    לאחר שהחתך הניתוחי נפתח, בדרך כלל עקב זיהום ברקמת השומן התת-עורית, משאירים את הפצע פתוח לריפוי משני. לא סוגרים את שולי העור, מכיוון שהאיזור מזוהם, ומכיוון שכבר החל תהליך ריפוי המונע היצמדות של צד אחד לשני.   בתהליך הריפוי המשני צומחת רקמת גרעון (גרנולציה), המכילה כלי דם רבים המספקים חלבון ותאי דם ורקמה מסוגים שונים. רקמת גרעון זו היא השלב הפרימיטיבי של תאי צלקת גסים הסוגרים את החלל או את החסר ברקמה. לאחר מכן, עם תהליך של התכווצות הרקמות הצלקתיות, יצמח גם העור ויכסה את איזור החסר ואת רקמת הגרעון. תהליך זה יכול להימשך מספר שבועות עד מספר חודשים, תלוי בגודל הפגם ברקמה, במקום, ובמצב הכללי של החולה.   לאחר סגירה וכיסוי ראשוניים אלה ממשיך תהליך של היווצרות צלקת קבועה, בה התאים הפרימיטיביים, הגסים, מוחלפים בתאים עדינים יותר היוצרים רקמה אלסטית הדומה ברובה לרקמה שלא נותחה. תהליך זה נמשך כשנה לאחר מועד הפגיעה, ובסופו של דבר, ברובן הגדול, הצלקות הנותרות עדינות וקטנות, בדומה מאוד לריפוי ראשוני.   בברכה   ד"ר נחום ורבין
לאחר ניתוח קיסרי היה לי זיהום בתפרים, כנראה צלוליטיס. עקב הזיהום, או בגלל שהוציאו את הסיכות כשלושה וחצי ימים לאחר הניתוח, נפתחו שפתי הצלקת ברוחב של כחצי ס"מ. אני בטיפול אנטיביוטי של אוגמנטין, וחובשת את הצלקת לסירוגין עם בקטרובן ופולידין, ויש שיפור רב. אני יודעת שעל שאלה כזו קשה לענות מבלי לראות במה מדובר, אבל בכל זאת אנסה: האם לאחר שהצלקת תתנקה ותפסיק להפריש מוגלה לחלוטין, יש לסגור את הפתח שנוצר בין שני דפנות הצלקת? (נגיד עם פלסטרים סוגרי רקמות או משהו אחר, או שהצלקת תיסגר מאליה? לאחר שהחתך הניתוחי נפתח, בדרך כלל עקב זיהום ברקמת השומן התת-עורית, משאירים את הפצע פתוח לריפוי משני. לא סוגרים את שולי העור, מכיוון שהאיזור מזוהם, ומכיוון שכבר החל תהליך ריפוי המונע היצמדות של צד אחד לשני. בתהליך הריפוי המשני צומחת רקמת גרעון (גרנולציה), המכילה כלי דם רבים המספקים חלבון ותאי דם ורקמה מסוגים שונים. רקמת גרעון זו היא השלב הפרימיטיבי של תאי צלקת גסים הסוגרים את החלל או את החסר ברקמה. לאחר מכן, עם תהליך של התכווצות הרקמות הצלקתיות, יצמח גם העור ויכסה את איזור החסר ואת רקמת הגרעון. תהליך זה יכול להימשך מספר שבועות עד מספר חודשים, תלוי בגודל הפגם ברקמה, במקום, ובמצב הכללי של החולה. לאחר סגירה וכיסוי ראשוניים אלה ממשיך תהליך של היווצרות צלקת קבועה, בה התאים הפרימיטיביים, הגסים, מוחלפים בתאים עדינים יותר היוצרים רקמה אלסטית הדומה ברובה לרקמה שלא נותחה. תהליך זה נמשך כשנה לאחר מועד הפגיעה, ובסופו של דבר, ברובן הגדול, הצלקות הנותרות עדינות וקטנות, בדומה מאוד לריפוי ראשוני. בברכה ד"ר נחום ורבין
מערכת אינפומד מאת: מערכת אינפומד

מומחה לכירורגיה כללית קרא עוד

רופאים מומלצים
פרופ' יעקב ג'ריס
פרופ' יעקב ג'ריס פנימית
מנהל מחלקה פנימית באיכילוב ומכון רקנאנטי לחקר מערכת העצבים האוטונומית, מטפל בלחץ דם לא מאוזן
ד"ר רוני שילה
ד"ר רוני שילה פסיכיאטריה
מומחה עולמי בהתאמת טיפול תרופתי למאפייניו הספציפים של המטופל. קשוב, רגיש, סבלני ואמפתי!
ד"ר חוסאם עמאשה
ד"ר חוסאם עמאשה רפואת שיניים
4.7
( 21 חוות דעת )
"טוב מאוד"
הצטרפו לניוזלטר השבועי של אינפומד
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו