שאלות ותשובות - עמוד 626
מאת: מערכת אינפומד
מחלת האוסטאופורוזיס, הנקראת גם דלדול עצם או בריחת סידן, היא מחלה נפוצה בה יש דלדול מסת העצם ונטייה מוגברת לשברים, בייחוד בחוליות עמוד השדרה, בצוואר הירך ובאמות. הנפגעות העיקריות מהמחלה הן נשים לאחר תום גיל הפוריות. ההתמודדות היעילה ביותר עם המחלה היא מניעתה ע"י גילוי מוקדם וטיפול תרופתי. בדיקת הבחירה לצורך אבחנה, טיפול ומעקב היא מדידת צפיפות העצם ע"י מכשיר בשם DEXA (Dual Energy X- ray Absorptiometry) קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
על פי קריאה הבנתי שטיפולים הורמונלים או חומרים כימים אחרים נתגלו לאחר מחקרים ארוכים כמועילים יותר, ובנוסף ברצוני לקבל חוות דעת כללית על סיכויי ההישנות במידה ויהיו 3 סדרות כל 3 שבועות של טיפול זה עם או בלי ניתוח אחריו טיפול כמותרפי ניאואדג'וונטי (Neoadjuvant) הוא טיפול הניתן בשלב הטרום ניתוחי, על מנת לצמצם את הגידול ולהפכו לקל יותר לניתוח (בחלק מן המקרים הטיפול הניאואדג'וונטי הופך גידול שאינו ניתן לניתוח - לנתיח). הפרוטוקול הטיפולי שציינת בשאלתך - Epirubicin ו- Cyclophosphamide, המכונה AC, הוא אחד הפרוטוקולים המקובלים לצורך טיפול זה. חלק מן המחקרים שהשוו אותו לפרוטוקולים טיפוליים אחרים לא מצאו הבדל בתוצאות, אך מחקרים אחרים, כולל מחקר שהקיף 6000 נשים גילה יתרון, קטן אך משמעותי, במניעת הישנות המחלה. טיפולים הורמונליים אינם יעילים יותר מכמותרפיה כאשר קיימות בלוטות לימפה מעורבות, והם מתאימים רק לנשים בהן נמצאו על הגידול בשד רצפטורים (קולטנים) לאסטרוגן או לפרוגסטרון. בכל מקרה, בממאירות מתקדמת של השד, הכוללת פגיעה בבלוטות לימפה, אך ללא גרורות - הטיפול ההורמונלי מהווה בדרך כלל טיפול אדג'וונטי, כלומר - משלים, הניתן 5 שנים לאחר תום ההקרנות. טיפול ניאואדג'וונטי מחייב ניתוח, גם אם התגובה הקלינית לטיפול מצויינת וגם אם בניתוח עצמו לא התגלו שרידים של הגידול. לאחר הניתוח קשה להעריך את סיכויי ההישנות. ראשית, לא קיימים מחקרים רבים שבדקו נשים מעל גיל 70. ידוע כי הגידולים בגיל זה נוטים להיות איטיים יותר ואגרסיביים פחות, אולם קשה להסיק מן הכלל אל הפרט. שנית, לא נתת את מלוא הנתונים באשר לגידול של האשה בה את מתעניינת: גודלו של הגידול, מס' הבלוטות המעורבות, האם קיימים רצפטורים להורמונים, האם הגידול מבטא 2-HER ומה ה-Grading שלו. קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
פוסלאן מעכבת את ספיגת העצם, כלומר את תהליך פירוק העצם ושחרור הסידן ממנה. יעילותה אינה תלויה בנטילה בו-זמנית של סידן, אך נחוצה תוספת סידן במצב זה. אצלך זה קצת יותר בעייתי בגלל הנטייה לפתח אבנים. אין בהכרח סתירה בין דברי האורתופד לבדיקת צפיפות העצם. יתכן שאין שינוי משמעותי, כלומר שבבדיקה הקודמת נראתה ירידה בצפיפות וכן בבדיקה החוזרת. על מנת לוודא שאת מקבלת את הטיפול האופטימלי למצבך. פני לייעוץ אנדוקרינולוג. בנוסף קראי את התשובה הבאה: http://www.infomed.co.il/questions/q_093006_7.htm קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
אכן, התסמינים שאתה מתאר עשויים להיות מתאימים לדלקת של אברי המין, ובעיקר דלקת הערמונית. לא ברור לי אילו בדיקות עשו לך, אבל אם עשו רק תרבית שתן רגילה אז באמת לא ניתן לגלות זיבה, כלמידיה או שורה ארוכה אחרת של מחלות המועברות במגע מיני. כדי להבין את מחלתך יש צורך בביצוע של כמה בדיקות נוספות, כמו אולטרסאונד של הערמונית דרך פי הטבעת (TRUS) ובדיקות רגישות לגילוי חיידקים המועברים במגע מיני. בבית החולים תל השומר ניתן לבצע בדיקת שתן מיוחדת לאיתור שש מחלות המועברות במגע מיני (לקביעת תור 03-5304937). ד"ר איציק לוי רופא בכיר המרפאה לסיקור, מניעה וטיפול במחלות המועברות במגע מיני מומחה בפנימית, מחלות זיהומיות ומחלות המועברות במגע מיני קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
בדיקות מי שפיר מומלץ לבצע כאשר הסיכוי לתסמונת דאון הוא 1:400 או גבוה יותר, וכאשר האישה מעל גיל 35 או אם יש ממצא מדאיג בבדיקת אולטרסאונד. בכל מקרה אחר, ההחלטה אם לעבור בדיקה זו היא החלטה פרטית של הזוג. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
הבדיקה שביצעת נקראת תבחין מימן בנשיפה, או Hydrogen Breath Test. זוהי בדיקה שמטרתה למדוד את מידת ספיגת הסוכרים במעי הדק. היא מבוצעת בחשד לחסר בלקטאז, שישנו בחלק גדול של האוכלוסייה המבוגרת. לקטאז מפרק את סוכר החלב (לקטוז) ובכך מאפשר את ספיגתו. חסר באנזים זה יכול לגרום לתופעות של שלשולים וכאבי בטן. הבדיקה מבוססת על העובדה שתאי גוף האדם אינם מסוגלים לייצר מימן. כאשר סוכר אינו נספג, הוא מפורק על ידי חיידקים, תהליך היוצר מימן. מימן זה נפלט החוצה באוויר הננשף. בבדיקה שעברת נושפים לתוך מכשיר מיוחד שמודד את ריכוז המימן הננשף ביחידות של Parts Per Million או PPM. האבחון נעשה על ידי חישוב הבדלי המימן הננשף בזמנים השונים במהלך הבדיקה. בתור רמת ייחוס, עושים קריאה בסיסית של המימן בנשיפה. אחר כך נותנים לנבדק לקטוז ואז מודדים נשיפת מימן כל 15, 30 או 60 דקות במשך שעתיים או שלוש. אם רמת המימן עולה מעל 20 PPM בהשוואה לערך הנמוך הקודם במהלך הבדיקה, החולה מוגדר כסובל מתת-ספיגה של לקטוז. המספרים בטווחים שבתוצאות שפירטת הם מספרי הדקות (30-0 דקות, 60-30 דקות וכן הלאה) ולידם מצויינים וערכי המימן ב-PPM שנמדדו בזמנים אלו. אצלך, בין השלב השלישי לרביעי ישנה עליה מ-12 PPM ל-39 PPM, שייתכן שמעידה על אי-סבילות ללקטוז. חזרי והיוועצי בגסטרואנטרולוג. בברכה, ד"ר טלי צ'רנוביצקי - אינפומד קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
נורמיטן היא תרופה מסוג חוסמי בטא המורידה את לחץ הדם ומאיטה את קצב הלב. ההתוויות לטיפול כוללות מקרים של יתר לחץ דם, אי- ספיקת לב, מחלת לב איסכמית ובמקרים שצריך להאט את קצב הלב כמו במצב של פרפור פרוזדורים. סילאזאפריל היא תרופה להורדת לחץ דם מסוג מעכבי האנזים המהפך (מעכבי ACE). היא גם הוכחה כמעכבת התדרדרות תפקוד כלייתי בחולי סוכרת. לחץ הדם של אמך נראה מאוזן כמעט לגמרי (ערכי מטרה הם פחות מ- 140/90, אלא אם קיימת סוכרת או אי- ספיקת כליות, אז ערכי המטרה הם פחות מ- 130/80). אין צורך להפריד בין נטילת שתי התרופות. קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
לגבי מים רתוחים, הדיעות בעולם רפואת הילדים בנושא זה חלוקות. יש הגורסים כי אין כל סכנה לתת מים רתוחים לילדים, משום שההרתחה למעשה הורסת את המזיקים הפוטנצייאלים המצויים במי השתייה. לעומתם, מומחים ברפואה אלטרנטיבית גורסים כי הרתחת מי השתייה גורמת להצטברות מינרלים בכמות גבוהה במי השתייה, ובנוסף מכניסים לגוף התינוק חיידקים מומתים, אשר יכולים להזיק למערכת העיכול של התינוק, שאינה מפותחת מספיק. בכל מקרה, אין ספק שמים מינרליים נקיים יותר ומהווים תחליף מצוין למי השתייה הרגילים. לגבי תה "היפ", משרד הבריאות אינו ממליץ על שתיית תה כזה לתינוקות מתחת לגיל שנה, משום שתה זה מכיל כמות גדולה מאוד של סוכרים, מכיל כמות דלה מאוד של מינרלים, ובכך למעשה מהווה מאגר של קלוריות עם ערך תזונתי נמוך. עדיף שתינוק מתפתח יצרוך קלוריות יותר "מלאות" מהמזון הרגיל אותו הוא מקבל. בברכה, ד"ר עידו ווליניץ - אינפומד קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
אובדן היכולת לדבר, תופעה הקרויה אפזיה, מעידה על נזק מוחי בעקבות השבץ המוחי. החלמה מאירוע מוחי תלויה בכמות רקמת המוח שנפגעה. באופן כללי ייתכן שיפור במצבה, ואף שיפור דרמטי, בתקופה שמייד לאחר האירוע. אם חלפו כבר חודשיים שלושה מאז האירוע, השיפור יהיה מועט יותר. מידת השיפור שונה מאדם לאדם: באנשים מסוימים השיפור מיידי ורב, ובאנשים אחרים השיפור איטי ועשוי לארוך עד שנה. לאחר שבץ מוחי - שיקום נוירולוגי כולל טיפול ע"י קלינאית תקשורת אמור לכלול גם את הטיפול באפזיה, ולעזור לפתח כלים לתקשורת והתמודדות עם המצב. לדפי מידע בנושא: http://www.aphasia.org/ קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
אינני מתמצאת בהחזרים ובמימונים של קופות החולים השונות. הנושא שווה בדיקה כיוון שאם יש לך ביטוחים נוספים, יתכן מאוד ששתי הסקירות ממומנות על ידי קופת החולים, או שלפחות תוכלי לקבל החזר חלקי עבורן. בכל אופן, שתי הסקירות חשובות מאוד. סקירת המערכות מתבצעת על ידי מכשיר אולטרסאונד, ולמעשה, נותנת תמונה של כל מערכות גוף העובר, בתזוזה. הסקירה הראשונה מתבצעת לרוב בין השבוע ה-14 לשבוע ה-16 ומטרתה לבדוק את ההתפתחות הבסיסית של העובר ומערכות גופו. נערכות בה מדידות שונות, למשמל של היקף הראש, היקף הבטן, אורך עצם הירך ועוד, הנותנות מדד לגבי ההתפתחות התקינה של העובר. בדיקה זו יכולה לאתר מומים מבניים, אך אין ביכולתה לאתר מומים כרומוזומליים. הסקירה השניה מבוצעת לרוב בין השבוע ה-19 לשבוע ה-24, ומטרתה לבדוק באופן קפדני יותר את כל מערכות הגוף (שהתפתחו בינתיים), מכף רגל ועד ראש. ניתן לעקוב בה אחר גדילת העובר, ולהעריך ממצאים שהתגלו בסקירה המוקדמת. בשלב זה, מוחו של העובר מפותח גם הוא, ובסקירה זו ניתן גם להעריך את הממצאים האנטומיים הקשורים למערכת העצבים. לסיכום, כפי שציינתי, שתי הסקירות הן חשובות ביותר, ומומלץ לבצע את שתיהן. חשוב שתדעי שגם בקופות החולים ישנם רופאים מצויינים שיעשו את העבודה בצורה יסודית ומהימנה! המשך הריון בריא וקל! ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד קרא עוד