שאלות ותשובות - עמוד 656

אינני יודעת לאילו בדיקות מטבוליות התכוון הרופא שלך. לא ידוע לי על קשר בין טרשת נפוצה להפרעה מטבולית. לעומת זאת, קשר גנטי בהחלט קיים. אני ממליצה לך ליצור קשר עם המרכז לטרשת נפוצה בבית חולים שיבא, ולהתייעץ שם עם מומחים בתחום האם יש מקום לבירור נוסף. תוכלי למצוא פרטים נוספים באתר של המרכז לטרשת נפוצה: http://www.sheba.co.il/h/222/ קרא עוד

ישנם מספר חיידקים הגורמים שילשולים דמיים: קמפילובקטר ז'ז'וני, שיגלה, קלוסטרידיום דיפיציל, אי קולי ועוד. אני מניחה לפי האנטיביוטיקה כי קבעו שמדובר במקרה שלך בקמפילובקטר). בדרך כלל השלשולים נמשכים מספר ימים עד שלושה שבועות, ואין צורך בקבלת טיפול. במקרים חמורים יותר נדרש טיפול אנטיביוטי. אם הסימפטומים אינם חולפים, יש להמשיך ולבצע בירור. שלשולים הנמשכים מעל שישה שבועות מוגדרים ככרוניים, ואז יש לשלול הדבקה בחיידק או טפיל, לבצע בדיקת צואה לתאי דם לבנים ולדם סמוי, בדיקת איידס (לא להיבהל, זה רק ליתר ביטחון), בדיקה של המעי התחתון (בדיקת סיגמואידוסקופיה או או בדיקת קולונוסקופיה), וכן של המעי העליון, על מנת לשלול דלקת של המעי ופתולוגיות אחרות, ולהתקדם משם. זה מביא אותי לחלק השני בשאלתך. בדרך כלל ניתן לבצע קולונוסקופיה במהלך תקופת שלשולים, אך מובן שעליך להיוועץ עם הרופא המטפל. נראה כי אתה כבר נמצא בבירור ומקבל טיפול טוב, ואם בדיקות הדם תקינות, זה נהדר. המתן לתוצאות בדיקות הצואה, שיכולות לחשוף את מקור הבעיה. בכל מקרה, המשך להיות במעקב הרופא המטפל, ואם לא יחלפו הסימפטומים, יש לשקול בדיקות נוספות כפי שתיארתי. כל טוב ד"ר מיכל רסנר - אינפומד קרא עוד

האבחון והגדרת השלב של מיאלומה נפוצה, Multiple Myeloma, נעשה בדרך כלל לפי פרוטוקולים בינלאומיים, במסגרתם בודקים נוכחות של חלבונים מונוקלונאליים (Monoclonal Protein) בדם או בשתן. נוכחות של תאי פלסמה במח עצם. עלייה של רמת הסידן (קלציום) בדם, אי ספיקת כליות חריפה, אנמיה, סימנים ליטיים בעצמות. בנוסף יש הקובעים את חומרת המחלה לפי ריכוז האלבומין והמיקרוגלובולין (סוגים שונים של חלבונים) בדם. ברוב המקרים, חולים עם מיאלומה מתגלים מפני שיש להם סימפטומים המובילים לביצוע סדרת בדיקות אבחנתיות. במקרים כאלה הטיפול הוא כמותרפיה. טיפול בכמותרפיה לא ניתן לחולים אם יש להם רק ריכוז מוגבר של חלבונים ותאי פלסמה ללא סימנים של אנמיה, עליית קלציום או שינויים ליטיים בעצמות. טיפול גם לא ניתן לחולים עם מיאלומה ללא סימפטומים בכלל, שמחלתם נחשבת למצויה ברמה אחת אחת של המחלה. הסיבה לאי מתן הטיפול היא שאופי המחלה הוא כזה, שהוא יכול להישאר במצב היציב במשך מספר שנים (כמו במקרה של אמא שלך, אצלה חלפו כבר 4 שנים). התחלת הטיפול נעשית כאשר יש עדות להופעת אחד מהסימפטומים הידועים של המחלה, או החרפה במצב החולה. לא ידוע לי על דרך בה ניתן לשמור על המצב הקיים. זה משתנה מאדם לאדם. פשוט צריך להיות כל הזמן במעקב ועם יד על הדופק, כדי שבמקרה שיופיעו סימנים של החרפה, יהיה אפשר לתפוס אותם בשלב מוקדם, ומייד להתחיל בטיפול. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד קרא עוד

התופעה שאתה מתאר היא עווית העפעפיים (בלועזית blepharospasm) או בשפה עממית "טיקים". טיקים הם התכווצויות לא רצוניות של שרירי העפעפיים או הפנים. התופעה מתחילה בדרך כלל כתגובה לאורות מסנוורים, עייפות קיצונית ומצבי לחץ. כמו כן היא יכולה לקרות בתגובה ליובש וגירוי בעין. הטיקים נעלמים בשינה, ופעמים רבות לאחר שנת לילה טובה אינם מופיעים למשך מספר שעות. למרות שבדרך כלל התופעה חולפת מאליה או מופיעה רק לעתים רחוקות, היא יכולה גם לשוב ולהופיע לתקופות ארוכות יותר ולהתפשט לשעות ארוכות יותר במשך היום. ההסבר לתופעה נעוץ כנראה במוח. במידה והטיקים מאוד מפריעים, ניתן לנסות לקחת תרופות מסוימות, אך יעילותן בדרך כלל מוגבלת. טיפול אפשרי יעיל יותר הוא טיפול הכולל הזרקת חומר המחליש את ההולכה העצבית, בשם בוטולינום טוקסין, לאזור מעל העין. כיוון שטיקים, כהפרעות תנועה אחרות מוחמרים בלחץ, הטיפול היעיל ביותר הוא מונע: תרגול טכניקות להתמודדות עם לחץ, חבישת משקפי שמש באורות מסנוורים ושמירה על העין ממצבי יובש וגירוי. בכל אופן מומלץ ייעוץ נוירולוגי לטיפול ומעקב. קרא עוד

אין מניעה להתחיל את התרופה החדשה מייד עם הפסקת הישנה. אך מובן יש להתייעץ קודם עם הרופא המטפל. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד קרא עוד

מומחה לכירורגיה כללית קרא עוד

באופן כללי, בתקופת ההריון עולה שכיחות הזיהומים בדרכי השתן, וזאת עקב הצטברות ועמידה של שתן בשלפוחית השתן כתוצאה מהלחץ המכני שמפעיל הרחם וכן כתוצאה מגורמים הורמונליים. לעיתים קרובות האישה כלל אינה חשה בסימפטומים המאפיינים דלקות בדרכי השתן (צריבה במתן שתן, דחיפות וכו'). התופעה מכונה בשפה המקצועית asymptomatic bacteruria, כלומר דלקת שתן חיידקית ללא סימפטומים. ישנם סוגים שונים של חיידקים שעשויים לחולל דלקת מסוג זה. החיידק שנמצא אצלך, הוא חיידק שנמצא באופן נורמלי על העור ובריריות שונות, ולרוב אינו גורם לזיהומים אלא במקרים של שימוש בקתטר שתן או במצב של ירידה קלה בתפקוד המערכת החיסונית (שאופייני בהריון). לאחר טיפול אנטיביוטי מומלץ להמתין מספר ימים, ורק אז לחזור על הבדיקה. אם עדיין התרבית חיובית, ייתכן שהאנטיביוטיקה אינה מתאימה לטיפול, או שמשך הטיפול לא היה מספיק. הסכנה בדלקות מסוג זה היא שהמחוללים יטפסו במעלה מערכת השתן ויגרמו לדלקת באגני הכליה, או בקרומים העוטפים את העובר ומגינים עליו. המצבים אלה אינם שכיחים, ואם את נמצאת במעקב ומטופלת - אין כל סכנה לעובר בשלב זה, ואל לך לדאוג. המשך הריון בריא וקל! ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד קרא עוד

הרחבת אגני כליה, Renal Pelvic Dilatation, הוא ממצא הנראה בבדיקת אולטרסאונד, אצל כ-2% מהעוברים הנבדקים. ישנן שתי קטגוריות עיקריות של הרחבה. הרחבה קלה היא הרחבה של עד 10 מ"מ. הרחבה מסוג זה היא לרוב חסרת משמעות או עשויה להצביע על מום קל. הרחבה משמעותית - היא הרחבה של מעל 10 מ"מ. גם הרחבה שכזו יכולה להיות חסרת משמעות, אך היא עשויה להצביע, לעיתים, על מומים שונים, כמו חסימה בדרכי השתן. לפעמים יש קשר בין הרחבת אגני כליה לבין תסמונת דאון, ולכן מבקשים הרופאים לבדוק את כל יתר המערכות, על מנת לוודא שמדובר בממצא יחיד. אם אכן מדובר בממצא בודד, כל מה שניתן לעשות הוא לעקוב אחרי המצב בעזרת אולטרסאונד בשבועות שלפני ואחרי הלידה. לעיתים עקב החסימה (אם יש חסימה), יכולות להופיע דלקות בדרכי השתן, המצריכות טיפול אנטיביוטי. בכל אופן, בהתאם לתמונת האולטרסאונד לאחר הלידה, תופנו למעקב של אורולוג או נפרולוג אם יהיה בכך צורך. חשוב לציין שלעיתים ממצא שכזה נעלם בחודש התשיעי, או שנולד ילד בריא שלם ומאושר ללא כל תוצאות והשפעות. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד קרא עוד

קשה לומר בדיוק. זמן מחצית החיים של התרופה בגוף (משך הזמן שבו מתפרקת מחצית מכמותה) נע בין 8 ל-59 שעות, אז אפשר פחות או יותר להכפיל פי 2, אבל הרבה מן התרופה נקשר לחלבוני הפלסמה, כך שלא ניתן לדעת בוודאות. אפשר לפנות מהר יותר את המתאדון על ידי החמצה של השתן (pH שירי אורי - אינפומד קרא עוד

ריבוי מי שפיר מוגדר כאשר AFI גדול מ-24 ס"מ. AFI הוא Amniotic Fluid Index. במקרה כזה, בדרך כלל הרחם נראה גדול. מי שפיר מצטברים במהלך שבועות ההריון, ובמהלך הטרימסטר השלישי להריון מתחילים להיספג בהדרגה ובאיטיות ולרדת בכמותם. סיבות אפשריות לריבוי מי שפיר: הריון מרובה עוברים סוכרת הריון מומים כרומוזומליים כגון תסמונת דאון מומים אנטומיים כגון היצרויות לאורך מערכת העיכול, או הפרעות קצב הקשורות למבנה הלב. בלי סיבה ידועה הבדיקות המומלצות במקרה של ריבוי מי שפיר: סקירת מערכות מורחבת ומדויקת הכוללת גם אקו לב לעובר. העמסת סוכר לגילוי סוכרת הריון ייעוץ גנטי כשנמצא ריבוי מי שפיר יש לשקול ייעוץ גנטי, מעקב צמוד על מנת לבדוק שהמדידה אכן נכונה ואם כמות מי השפיר משתנה. במקרים מסויימים שוקלים להוציא מי שפיר באופן מלאכותי, וזאת על מנת למנוע את הסיבוכים שיכולים להופיע כאשר יש ריבוי של מי שפיר, כמו צניחת חבל הטבור, לידה מוקדמת, ומנח עובר לא תקין. לסיכום - על סמך בדיקה אחת לא כדאי להסיק מסקנות ולהיכנס לפחדים מיותרים. יש להמשיך את הבירור עם הרופא המטפל ולבחון את כל הסיבות האפשריות לריבוי מי השפיר. בהרבה מקרים הסיבה אינה ידועה, והלידה וההריון מתנהלים כסדרם. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד קרא עוד