שאלות ותשובות - עמוד 656
מאת: מערכת אינפומד
אני מניחה כי הבדיקה שעבר בנך היא אלקטרופורזה של המוגלובין. בדיקה זו נועדה לאבחן את סוגי ההמוגלובין השונים שישנם בדם. בדיקה זו מבוצעת כאשר יש חשד לקיום צורות לא תקינות של המוגלובין. אם אכן ישנן צורות פתולוגיות, ניתן לאבחן לפיהן מחלות תורשתיות שונות, כגון תלסמיה או אנמיה חרמשית. הערך שהתקבל אצל בנך אכן נמוך, אך לא רחוק מדי מהגבול התחתון של הנורמה. אצל תינוק מעל גיל חצי שנה, ערך ההמוגלובין A צריך להיות כמו אצל מבוגרים. ערך תקין צריך להיות בין 95% ל-98%. רמות נמוכות יכולות להצביע על תלסמיה. אין לי מספיק מידע כדי לתת לך תשובה מלאה, מכיוון שיש מספר סוגי המוגלובין, כגון A1 ו-A2, ולא ציינת אם אלה נבדקו ומה היו התוצאות. התסמינים אותם את מתארת מתאימים לאנמיה, אך ציינת כי ערך ההמוגלובין הרגיל תקין. אמליץ לך לפנות להמטולוג ילדים על מנת להתייעץ איתו לגבי התוצאות שהתקבלו, וכדי שיבדוק יש קשר ביניהן לבין התסמינים. בברכה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
עליה ברמת הומוציסטאין בדם מתרחשת ב-5%-7% מן האוכלוסיה. היפרהומוציסטאינמיה (עליה ברמת הומוציסטאין בדם) היא גורם סיכון בלתי תלוי לאתרוסקלרוזיס (טרשת עורקים) של כלי הדם ולאירועים תרומבואמבוליים (היווצרות קרישי דם) ורידיים. למרות שמדובר בגורם סיכון בלתי תלוי, הרי שחשיבותו הקלינית נמוכה מאשר חשיבותם של גורמי סיכון אחרים למחלות קרדיווסקולריות, כמו היפרכולסטרולמיה, עישון, סוכרת ויתר לחץ דם. הטיפול המומלץ בחולים עם היפרהומוציסטאינמיה הוא שילוב ויטמינים: חומצה פולית במינון 0.4 מ"ג ליום, ויטמין B6 במינון 3 מ"ג ליום וויטמין B12 במינון 9 מיקרוגרם ליום. כמו כן מומלץ לאכול דיאטה עשירה בפירות וירקות, מוצרי חלב דלי שומן, ולמעט בשומן בכלל ובשומן רווי בפרט. האספירין אינו טיפול הכרחי במקרה של רמות גבוהות של הומוציסטאין, והוא תלוי בגורמי הסיכון האחרים שלך לאתרוסקלרוזיס (עישון, סוכרת, עודף משקל, יתר לחץ דם, גיל, כולסטרול ועוד). התייעצי על כך עם רופא המשפחה שלך. קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
לפי עיון באתר של צנטרום המוצרים אכן מכילים חומר מן החי והוא - מגנזיום (Magnesium Stearate), חומצה סטארית (Stearic acid), וג'לטין. קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
משאלתך אני יכולה לשער שהיתה לך דלקת בדרכי השתן. שתי התרופות שקיבלת הן אנטיביוטיקות שמטפלות מצוין במקרה של דלקת בדרכי השתן. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
במצב כמו שאת מתארת, העיכוב הוא בגלל הביוץ. הווסת מגיעה 14 יום לאחר הביוץ. כך שאם הביוץ התעכב - גם הווסת תתעכב. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
צער ואבל הם תגובה נורמלית לאובדן של מישהו קרוב, ובמקרים רבים העצב עשוי להוביל לדיכאון. לעיתים גם תקופה לאחר האובדן קשה לחזור לרמת התפקוד הקודמת וקשה לקבל את המוות. את מתארת מצב שנשמע כמו דיכאון: את מרבה לבכות, אינך אוכלת, הריכוז שלך נפגע ואין לך עניין בפעילויות חברתיות. שיחות עם בעל מקצוע עשויות להיות יעילות מאוד, ולעזור לך לחזור לחיים הקודמים. לעיתים טיפול קצר בתרופות נגד דיכאון עשוי לעזור גם הוא. נסי לחשוב אם יש מבוגר בסביבתך הקרובה שאת מרגישה מספיק קרובה אליו כדי לתאר לו את תחושותיך. אני מפנה אותך אל האתר של אגודת ער"ן - המפעילה קו חם של אנשי מקצוע הפעיל 24 שעות ביממה. שם יוכלו להדריך אותך: http://www.eran.org.il/Content/pages_main.asp?id=266 קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
מומחה לכירורגיה כללית קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
מאיזו מבעיה הורמונלית היא סובלת? שחלות פוליציסטיות? אם זו הבעיה, הטיפול הנפוץ בה הוא אכן גלולות. הטיפול שעוד לא ניסיתם הוא טיפול באקנה חמור על ידי Isotretinoin - רואקוטן , תרופה שנלקחת דרך הפה, והיא יעילה מאוד, אך יש לה תופעות לוואי אפשריות, ולכן היא חייבת להינתן בפיקוח צמוד של רופא עור או רופא ילדים. כמו כן, ניתן לטפל במצב בנגזרות של ויטמין A , הניתנות ככדורים. בנוסף ישנן תרופות אנטיביוטיות שאינן ממשפחת התרופה שגרמה לה לזאבת. גשו לייעוץ אצל רופא עור. ד"ר יובל עצמון - אינפומד קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
אם הציפור או החרק, נקרא כך לתופעה, לא הופכת לאובססיה ולא מפריעה לה בסדר היום, הניחו לה ותעברו על זה. אולי היא מחפשת בצורה זו יותר תשומת לב, פתאום לא הכל סובב סביבה כמו פעם והיא לאו דווקא עושה זאת במודע. אבל אם הסיפורים על ציפורים וחרקים הופכים לדבר יום יומי - יש לטפל בבעיה, אולי באמצעות שיחה קרובה עם רופא המשפחה, שיסביר שאיכות החיים תשתפר מבחינת התלונות שלה, מבלי לנסות להגניב לה תרופה. לתופעה קוראים הזיות (הלוצינאציות). בהצלחה ד"ר משה ארוך - רופא משפחה ומתמחה ברפואת ספורט קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
יש נשים שחשות כאב בזמן הביוץ עצמו, אולם לרוב אין סימנים גופניים בעת הביוץ. קרא עוד