שאלות ותשובות - עמוד 657

מקור התסמונת הוא בבעיה כרומוזומלית בגמטות (תאי המין) של ההורים, ולכן לאחים אין סיכון מוגבר. קרא עוד

איקאקלומין לא גורם באופן ישיר לביוץ, אלא מגביר את התהליכים הטבעיים בגוף המובילים לביוץ. יש סיכוי של 10% להריון מרובה עוברים (בדרך כלל תאומים) כשנוטלים איקאקלומין, מכיוון שהאיקאקלומין גורם למספר זקיקים מוגבר להגיע לביוץ, אך אין קשר ישיר בין המינון לבין מספר העוברים שנקלטים. מינון יותר גבוה מעלה את הסיכוי לביוץ. המינון ההתחלתי הוא 2-1 טבליות ליום למשך 5 ימים, ואז ניתן להעלות את המינון ל-5-4 טבליות. לאורך הטיפול עושים מעקב אחר הביוץ, ולפיו מחליטים אם צריך להעלות את מינון האיקאקלומין. רוב הנשים מבייצות עם המינון שניתן לך, כלומר עם 2 טבליות ביום. המינון הנמוך יותר ניתן כדי לנסות להימנע מתופעות הלוואי של האיקאקלומין ועדיין להשיג ביוץ. מידע נוסף לגבי הטיפול ולגבי תופעות הלוואי שלו תוכלי למצוא באינדקס התרופות של אינפומד: http://www.infomed.co.il/drug4.asp?dID=266 קרא עוד

בלוטת התריס (תירואיד), הנמצאת בחלק הקדמי של הצוואר, מייצרת את ההורמונים T4 ו- T3 המווסתים את חילוף החומרים בגוף. רקמת התירואיד בנויה מזקיקים המלאים בקולואיד, חומר המורכב ברובו מחלבון מכיל יוד שנקרא תירוגלובולין. TSH הוא הורמון המשוחרר מבלוטת יותרת המוח ומגרה את בלוטת התריס להפריש T4 ו- T3. כאשר רמת ה- T4 ורמת ה- T3 גבוהות מדי, יורדת רמת ה- TSH ולהיפך: כאשר רמתם נמוכה מדי עולה רמת ה- TSH. איזון הבלוטה הוא אכן משימה קשה. לעיתים מספיק משחק עם מינון התרופות עד לקבלת התוצאה הרצויה. ישנם אנשים שרמת הספיגה של האלטרוקסין מהמעיים שלהם נמוכה, ובשל כך רמתו בדם נמוכה גם כן. דרוש בירור של הסיבה לחוסר יעילות של הטיפול. אני מציעה לפנות לרופא אנדוקרינולוג המומחה לבעיות אלו להמשך בירור ומעקב. בהצלחה ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד קרא עוד

מחלות הציפורניים יכולות להיות ראשוניות, כלומר, קשורות לציפורניים עצמן; הן יכולות להיות ביטוי למחלה עורית אחרת שמוצאת את ביטוייה בציפורניים; והן גם יכולות להוות ביטוי למחלה רב-מערכתית. הסיבה לבעיות בצפרניים יכולה להיות גם תוצאה של טראומה לציפורן, של בעייה מבנית או אנטומית של הציפורן, או של זיהומים למיניהם. כתמים שחורים בציפורניים יכולים להיות קשורים לזיהום פטרייתי, לסוג מסויים של נקודת חן, לדימום בריקמה מתחת לציפורן, לזיהום בקטריאלי, Longitudinal Grooved Dystrophy, Onycholysis ועוד. אין תחליף לאבחון על ידי רופא עור המבצע בדיקה גופנית ויכול לתשאל אותך על ההיסטוריה הרפואית, ולכן אני ממליץ לך לפנות לייעוץ כזה. ד"ר גיל טאובר - אינפומד קרא עוד

ככל הנראה תצטרך אמך לקחת את התרופה כל החיים. בעיות בבלוטת התריס בדרך כלל לא עוברות, אבל הן בהחלט בעיות שניתן לטפל בהן בעזרת התרופות. כמו שכתבת, אינך יודעת אם השינוי שהרופא דיבר עליו הוא לטובה או לרעה, ולכן אני לא אוכל לעזור יותר בנוגע לשאלה. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד קרא עוד

לפי התיאור שלך, אלה לא תופעות לוואי של התרופה, אלא מינון של 40 מ"ג אינו מספיק על מנת לטפל בבעיה שלך. אם הבנתי נכון את הסיפור, הסתדרת במשך שנה וחצי עם מינון של 60 מ"ג, ולאחר שהמינון הופחת ל-40 מ"ג ליום, אתה חש בעצבנות גוברת, כאבי ראש, ומיחושים בבטן. לצערי, במקרה זה, על מנת לחוש הקלה, כנראה שלא יהיה מנוס מהעלאת המינון חזרה ל-60 מ"ג. אם היתה סיבה לכך שרצית להוריד את המינון, אם משהו שהפריע לך, עליך לחזור אל הפסיכיאטר/ית המטפל ולהזכיר גם את העניין הזה, על מנת שתצליחו יחד להגיע להתאמת הטיפול הטוב ביותר עבורך: גם ללא תופעות חרדתיות (שמהן נראה שאתה סובל כעת) וגם ללא תופעות לוואי. בהצלחה, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית קרא עוד

Andazol הוא שמה המסחרי של התרופה הגנרית Albendazole. בארץ היא נקראת גם Eskazole. זוהי תרופה נגד טפילים ומתאימה לטיפול בתולעים. המינון הנדרש הוא 12 מ"ג לכל ק"ג משקל גוף במנות מחולקות. למשל, אם בתך שוקלת 20 ק"ג, מינון התרופה היומי הכולל יהיה 240 מ"ג, ואם הוא מחולק לפעמיים ביום, אז כל מנה צריכה להיות של 120 מ"ג. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד קרא עוד

פרופסיה שייכת לקבוצת תרופות הגורמות לעיכוב פעילות האנזים 5 alpha-reductase - אנזים שתפקידו להפוך טסטוסטרון לדיהידרו-טסטוסטרון. ניסיתי לבדוק עבורך בין תופעות הלוואי של התרופה, והיחידה שמתייחסת לשריר, היא חולשה ב-5% מן המשתמשים. מצאתי מחקר שפורסם לאחרונה ובוצע בעכברים, שם הודגם כי התרופה בולמת את השפעת הטסטוסטרון על הערמונית, אך אינה פוגעת באפקטים האנאבוליים על השריר, העצם והשומן. תוכל לקרוא עוד על הפרופסיה באינפומד: http://www.infomed.co.il/drug1.asp?dID=298 קרא עוד

סכיזופרניה היא מחלה קשה ושכיחה יחסית הפוגעת ב 1% מהאוכלוסיה, שעדיין לא נמצא הגורם לה. אין פגם ספציפי במוח שנמצא אחראי למחלה, וישנן כל מיני תיאוריות לגבי הגורם למחלה. לפי התיאוריות הרווחות בשנים האחרונות, הסיבה למחלה מורכבת מכ- 40% תורשה ומכ- 60% גורמים סביבתיים. התורשה אינה צפויה - כלומר לא בהכרח אם הורה חולה בנו יחלה, אך המחלה נוטה להופיע יותר במשפחות מסוימות. כנראה שאין גן אחד שאחראי למחלה אלא גנים מרובים, שעדיין לא נתגלו. הגורמים הלא תורשתיים (ההשפעה הסביבתית) גם הם אינם ידועים. ידוע לדוגמה, שיש שכיחות יתר של סכיזופרניה בילדים שנולדו בעיר, בחודשי החורף, שסבלו מתזונה לקויה ומפגיעה בהתפתחות המוח בילדות. תיאוריה נוספת עוסקת בשכיחות יתר של סכיזופרניה בילדים ממשפחות לא מתפקדות ובעלות מאפיינים פסיכולוגיים מסוימים. מבחינה ביולוגית ידוע כי יש עודף של מעביר עצבי מוחי בשם דופאמין במוח, ולכן הטיפול מבוסס על הפחתת רמת הדופאמין במוח. הטיפול התרופתי הוא ע"י תרופות אנטי פסיכוטיות או נוירולפטיות ,שנכנסו לשימוש בשנות ה 50. תרופות אלה חוסמות את הקולטן לדופאמין במוח. בנוסף יש להן השפעה על קולטנים אחרים במוח, דוגמת אצטילכולין ואפינפרין. מידע נוסף: http://www.docguide.com/news/content.nsf/PatientResAllCateg/ קרא עוד

על מנת להעריך את פוטנציאל השיקום של יד לאחר שבר יש לדעת את : מקום השבר רמת המורכבות שלו האם יש פגיעה ברקמות הרכות כמו כלי דם עצבים ושרירים האם השבר מערב מפרק ולכן עלול לפגוע בתנועה. ועוד פרמטרים רבים אחרים. כולם ייבדקו וישתקללו לכדי טיפול מלא וניסיון לקבל את מקסימום התפקוד התקין והחזרה לשגרה מבחינת האצבע ומבחינתך. לא הייתי מחפש נבואות אצל רופאים, שהרי גם הם לא נביאים. במקום זה גשי עם הפניה מרופא המשפחה למכון פיזיותרפיה וכן למכון ריפוי בעיסוק והתחילי לקבל טיפול מלא שרק הוא יוודא שאת מקבלת את מירב היכולת התפקודית. הטיפול יכלול- הערכה מלאה של תפקוד היד בדיקת מדדי כף היד כמו טווחי התנועה וכוח השרירים. הגדרת מטרות ריאליות וניסיון להשיגן. כלי הטיפול רבים, וכוללים טכניקות ידניות כמו מסג' ותנועות אקססוריות דרך תרגול וחבישות דינאמיות, ושימוש בכלים אלקטרו תרמו תרפיים. לסיכום- רק טיפול מלא במכון פיזיותרפיה + ריפוי בעיסוק יאפשר לקבל שיקום מלא של כף היד. בהצלחה ורפואה שלמה, ירון טילינגר - פיזיותרפיסט מוסמך מכבי שרותי בריאות קרא עוד