שאלות ותשובות - עמוד 665

כמעט תמיד אין ברפואה תשובה חד-משמעית. החלטה מתקבלת לפי הממצאים ובדיקות העזר, והיא תמיד תוצאה של שקלול של כמה גורמים. יתכן שכולם צודקים, ושאכן קשה להכריע באופן מוחלט לכאן או לכאן. תוכלי לעשות חיפוש באתר ולקרוא על מכלול השיקולים לעקירת שן בינה. אותי מנחים שלושה שיקולים עיקריים בקבלת החלטה כזאת: 1. האם השן סימפטומטית? אם כן, באיזו תדירות? 2. האם השן פוגעת בשיניים סמוכות? (נכון שרוב המחקרים אומרים ששיני בינה לא "דוחפות" את שאר השיניים.) 3. האם יש סיכון ממשי בעקירה? בהצלחה ד"ר מיכאל אבא - רופא שיניים קרא עוד

הסיבה לשיתוק חד-צדדי של מיתרי הקול היא בדרך כלל פגיעה בעצב הגרוני החוזר (recurrent laryngeal nerve) המעצבב את מיתרי הקול. הגורמים האפשריים לפגיעה בעצב זה הם רבים וכוללים פגיעה בעצב במהלך ניתוחים באזור הצוואר, גידולים שונים, חבלה יבשה בחזה ובצוואר. כאשר לא מוצאים סיבה ברורה לפגיעה, היא מקוטלגת כפגיעה על רקע אידיופתי, ובדרך כלל הסיבה לה היא זיהום נגיפי של דרכי הנשימה. אם אין ברקע של אימך ניתוחים שנעשו לאחרונה, אז יש לשלול גידולים באזור הצוואר. סיפרת שאמך עברה בירור שכלל בדיקת CT, ושלא נמצאו ממצאים חמורים כלשהם. השאלה הנשאלת היא אם היתה לה איזושהי הצטננות או מחלה נגיפית בזמן האחרון. חלק מהמקרים של שיתוק חד-צדדי של מיתרי הקול עוברים לבד, ללא שום טיפול. לא הוכח שמנוחה או תרגילי קול עוזרים לריפוי. כמו כן לא הוכח שטיפול תרופתי כלשהו עוזר לריפוי, אם כי ישנם רופאים אשר נותנים טיפול קצר בסטרואידים כאשר רוצים להפחית את הדלקת אשר גורמת לעצב להפסיק לעבוד. כדי לבסס את האבחנה ולהחליט על דרך הטיפול, ניתן גם לעשות בדיקת אלקטרומיגרפיה אשר בודקת את הפעילות החשמלית של השרירים של תיבת הקול. ישנו גם טיפול ניתוחי, אך רופאי אף-אוזן-גרון ממליצים בדרך כלל לחכות בין שישה חודשים לשנה כדי לאפשר למיתר הקול להתרפא בעצמו. אני מציע שתפנו לרופא המטפל ותדונו איתו על אפשרויות הטיפול השונות כדי להתאים את הטיפול הטוב ביותר לאמך. החלמה מהירה, ד"ר יצחק פרברוב - אינפומד קרא עוד

פרופסיה שייכת לקבוצת תרופות הגורמות לעיכוב פעילות האנזים 5 alpha-reductase - אנזים שתפקידו להפוך טסטוסטרון לדיהידרו-טסטוסטרון. ניסיתי לבדוק עבורך בין תופעות הלוואי של התרופה, והיחידה שמתייחסת לשריר, היא חולשה ב-5% מן המשתמשים. מצאתי מחקר שפורסם לאחרונה ובוצע בעכברים, שם הודגם כי התרופה בולמת את השפעת הטסטוסטרון על הערמונית, אך אינה פוגעת באפקטים האנאבוליים על השריר, העצם והשומן. תוכל לקרוא עוד על הפרופסיה באינפומד: http://www.infomed.co.il/drug1.asp?dID=298 קרא עוד

אם את מרגישה טוב, את יכולה לחזור לפעילות גופנית בהדרגה. לא נראה לי שישנה בעיה עם יוגה לאחר גרידה. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד קרא עוד

מומחה לכירורגיה כללית קרא עוד

אין לי מושג אם קיבלת חיסון זה או לא, אם כי לפני 8 שנים כבר היה צפוי שתקבל. יחד עם זאת, בדיקת דם פשוטה לבדיקת נוגדנים להפטיטיס B תגלה לך אם אתה מחוסן או לא. בברכה דר' איציק לוי מומחה בפנימית ובמחלות זיהומיות קרא עוד

בתקופות של החמרה פסיכוטית (כשמופיעים קולות, מחשבות וכל מה שתיארת) אצל אדם שלוקה בסכיזופרניה, נחוץ טיפול עם תכשיר נוגד פסיכוזה על מנת לחזור למצב של איזון נפשי. לדבריך, קיבלת שתי תרופות נוגדות פסיכוזה: טרוקטיל, אשר גרם לתגובה אלרגית, ופרפנן, אשר גרם לתגובה של אי-שקט. הטיפול שלך כיום כולל רק קסנגיס ופנרגן, שתיהן תרופות הרגעה שאינן נוגדות פסיכוזה. תרופות הרגעה מספקות הקלה חלקית, אך אינן מספיק יעילות לטיפול במצב הנוכחי, ולכן עדיין לא הגעת לאיזון, ומצב הרוח אינו יציב. יש כיום מגוון רחב של תרופות נוגדות פסיכוזה חוץ מטרוקטיל ופרפנן. לתרופות חדשות יותר יש פחות תופעות לוואי וחלקן גם יעילות ביותר לייצוב מצב רוח, למשל זיפרקסה או ריספרדל. אני ממליצה לא להתייאש מהחוויות הלא נעימות עם טרוקטיל ועם פרפנן, ולנסות תכשיר נוגד פסיכוזה אחר, בהתאם להמלצת הפסיכיאטר/ית שלך, על מנת לא להגיע להחמרה נוספת במצבך הנפשי. בברכה, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית קרא עוד

אין סיכון בשהייה במקומות גבוהים לנוטלי ריספרדל יותר מאשר לשאר האנשים. טיול במקומות גבוהים דורש תהליך הסתגלות פיזיולוגי של הגוף, אשר אינו מושפע מנטילת תרופה זו. הסיכון האפשרי שאני יכולה לחשוב עליו הוא בהתמודדות עם הלחצים הנפשיים שטיול מסוג זה מעמיד בפני המטייל הצעיר, וכמו כן - הסיכון של שימוש בסמים ביציאת מטיילים צעירים לטיולים בחו"ל. אני מזכירה ששימוש בסמים קשור לעלייה בשכיחות של בעיות נפשיות, ומי שכבר נוטל טיפול בריספרדל הוא מבחינתי רגיש במיוחד להתפתחות של בעיות נפשיות. במידה והצעיר אחראי ונמצא בחברת מטיילים נוספים אחראים, לא צריכה להיות בעיה. ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית קרא עוד

בהחלט. המחלה מדבקת כמה ימים לפני תחילת הסימפטומים ואז עם פרוץ המחלה למשך מספר שבועות ואף כמה חודשים. הנגיף מועבר ברוק לכן יש להיזהר בשיתוף בכלי אוכל ומברשות שיניים. קרא עוד

בדיקת pap smear או משטח צוואר הרחם, היא דגימת תאים הנלקחת מצוואר הרחם, שמטרתה לזהות שינויים - תאיים סרטניים וקדם-סרטניים. הבדיקה היא בדיקת סקר, וככזאת, היא מבוצעת בנשים אסימפטומטיות, כלומר, ללא סימני מחלה. הסיבה לכך היא שסרטן צוואר הרחם מתפתח באופן הדרגתי, ועוברות מספר שנים עד שהסרטן הופך לפולשני. בשנים אלו הטיפול בגידול יעיל מאוד, ולכן כדאי לגלות את המחלה בשלבים אלה, לפני הופעת סימנים קליניים. בשלבים המוקדמים שלו, סרטן צוואר הרחם אינו סימפטומטי, ולכן בדיקת הסקר כה חשובה. הסימפטומים השכיחים בשלבים מתקדמים יותר הם דימום וגינלי, דימום לאחר קיום יחסי מין והפרשה וגינלית. במחלה מתקדמת עשויים להופיע כאבים באגן וכאבי גב שעשויים להקרין לרגליים. במקרים של גידול פולשני ניתן להבחין בנגע על צוואר הרחם בבדיקה גינקולוגית. פני אל הגינקולוג שלך, כדי להיבדק ולצורך החלטה על המשך הבירור. עוד על בדיקת ה- PAP תוכלי לקרוא באינפומד: http://www.infomed.co.il/medTest1.asp?tID=63 קרא עוד