שאלות ותשובות - עמוד 665
מאת: מערכת אינפומד
מחלת הפה והטלפיים בדרך כלל אינה מסכנת את האישה ההרה ואת העובר. אבל אם ההדבקה מתרחשת בסמוך ללידה, ישנו סיכוי שהווירוס יעבור ליילוד במהלך הלידה, ושיהיה צורך לטפל ברך הנולד מייד עם הלידה. באופן כללי, מבוגרים בריאים כמעט לא נדבקים במחלת הפה והטלפיים ואינם מפתחים את הסיבוכים של המחלה. אם חלית, עלייך לדווח על כך לרופא המטפל. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
עקב שבר ביד עברתי את בדיקת הסי טי והתשובות מראות כי אין עדות חד משמעית ל AVN השאלה היא מה זה AVN ? AVN או Avascular Necrosis היא מחלה בה יש הרס של עצם הנגרם בשל פגיעה באספקת הדם אליה לאחר שבר. מקום טיפוסי הוא העצמות הקטנות בפרק כף היד, ראש עצם הירך, ראש עצם הזרוע ועוד. הסימפטומים העיקריים הם כאבים. אם מקום הפגיעה קרוב למפרק, המחלה עשויה לגרום להתפתחות דלקת פרקים באזור. בדיקות CT ו MRI משמשות כעזר לאבחנת המחלה. לקריאה נוספת- http://www.niams.nih.gov/hi/topics/avascular_necrosis/ [10/10/2002] קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
לריאם (מפלוקווין) היא תרופה נוגדת מלריה המשמשת למניעה ולטיפול של מלריה באזורים בעולם בהם הטפיל רגיש לתרופה זו ועמיד לכינין. אנשים רבים הנוסעים לטייל באיזורים טרופיים נוטלים תרופה זו, וברוב המקרים היא נסבלת היטב. תופעת הלוואי השכיחה ביותר היא בחילה, וגם זו חולפת עם הזמן. תופעות במערכת העצבים המרכזית כמו הזיות או בלבול הן נדירות למדי. באנשים הרגישים לתרופה או אנשים הנוסעים לאזורים בהם הטפיל עמיד לתרופה יש טיפולים חלופיים. כדי לדעת יותר על טיפולים חלופיים ועל אזורי עולם בהם נפוצה מלריה מומלץ לעיין באתר של המרכז לפיקוח על מחלות מידבקות.: http://www.cdc.gov/ קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
בהחלט. המחלה מדבקת כמה ימים לפני תחילת הסימפטומים ואז עם פרוץ המחלה למשך מספר שבועות ואף כמה חודשים. הנגיף מועבר ברוק לכן יש להיזהר בשיתוף בכלי אוכל ומברשות שיניים. קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
הרפס הוא נגיף שכיח מאוד, וכנראה שבחברה המערבית רוב בני האדם נושאים את נגיף ההרפס. באנשים שמערכת החיסון שלהם תקינה חי הנגיף בשלום ובשיווי משקל עם הפונדקאי שלו. לאחר חדירת הרפס לגוף בפעם הראשונה משתכן לו הנגיף בשורשי העצבים ורק לעיתים יוצא משם על מנת לגרום לפריחה שלפוחיתית כואבת. כאשר הפריחה מופיעה בשפתיים מכונה המחלה "הרפס של השפתיים" או "פצעי חום או קור". כאשר מופיעה התפרצות הנגיף באברי המין מכונה המחלה "הרפס של אברי המין". באופן מסורתי נגיף ההרפס מזן 1 (herpes simplex virus type 1) גורם למחלה בפה ואילו הנגיף מזן 2 (herpes simplex type 2) גורם למחלה באברי המין. בשנים האחרונות נמצא כי שני סוגי ההרפס עשויים לגרום למחלה בכל מקום. העובדה שלבן זוג אחד יש הרפס מסוג אחד ושלבן או בת הזוג השני יש הרפס מסוג שני אינה מעלה ואינה גורעת. יש אף מחקרים בהם נמצא כי נוכחות הרפס מסוג אחד עשויה למנוע במידה מסוימת הדבקה בהרפס מן הסוג השני. כל עוד מערכת החיסון תקינה לא מהווה ההרפס בעיה רצינית. באנשים עם מערכת חיסון מוחלשת עלול נגיף ההרפס להתפרץ ולגרום למחלה קשה. לעיתים נדירות גורם נגיף ההרפס לדלקת המוח, גם באנשים עם מערכת חיסון תקינה. לגבי הריון, עלול נגיף ההרפס של אברי המין לגרום לבעיה קשה בעובר במידה והעובר נדבק בזמן הלידה. עד לאחרונה היו ממליצים על ניתוח קיסרי בנשים שיש להן התפתחות של הרפס באברי המין בזמן הלידה. כיום סבורים כי אין צורך בניתוח קיסרי בכל מקרה, ושתרופות כמו אציקלוביר או ואלאציקלוביר עשויות למנוע את מחלת ההרפס של היילוד. בקרוב נביא באתר זה מידע עדכני וחדשני לגבי הרפס בכלל והרפס בנשים הרות בפרט. [17/09/2000] קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
טריכומונאס הוא טפיל חד-תאי נפוץ ביותר. חלק מהגברים ומהנשים שנדבקים בו אינם סובלים מכל תסמינים, אולם חלק מהנשים סובלות בעיקר מהפרשה, בעוד שגברים סובלים בעיקר מצריבה בהשתנה. טריכומונאס מועבר בדרך כלל בהעברה מינית, אולם כיוון שהטפיל יכול לחיות שעות רבות על משטחים לחים, הוא יכול להיות מועבר לעיתים שלא ביחסי מין. לעיתים יכול הטפיל לחזור בגלל טיפול לא מספיק, או בשל עמידות לטיפול שניתן. לסיכום, לא ניתן להידבק בטריכומונאס דרך האוויר, אבל בהחלט כן ניתן להידבק ממגע באיזור לח עליו יושב הטפיל (כמו בשירותים). עם זאת, העובדה שהטפיל חזר אחרי טיפול לא חייבת להעיד על הדבקה מחדש, אלא יכולה להעיד גם על טיפול לא מספיק. בברכה ד"ר איציק לוי רופא בכיר המרפאה לסיקור, מניעה וטיפול במחלות המועברות במגע מיני מומחה בפנימית, מחלות זיהומיות ומחלות המועברות במגע מיני קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
אחד הסיבוכים הנדירים של דלקת קרום המוח לטווח הארוך הוא הפרעות קוגניטיביות. ישנם ברוב בתי החולים הגדולים מכונים לאבחון הפרעות קוגניטיביות המתמחים בדיוק במצבים כאלו. לדוגמה, להלן קישור להסבר על הבדיקה המבוצעת בבית החולים רמב"ם בחיפה: http://www.rambam.org.il/.../אבחון+נוירופסיכולוגי+והערכה+קוגניטיבית.htm קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
לכל גידול קצב גדילה משלו, התלוי בסוג הגידול. ישנם גידולים אשר גדלים לאט, במשך שנים, עד שמופיעים סימפטומים כלשהם, וישנם גידולים שמופיעים תוך חודשים ספורים. השיקול אם יש צורך לכרות את כל הכליה תלוי לא רק בגודל הגידול, אלא גם במיקום שלו. מכיוון שאיני מכירה את הפרטים, לא אוכל לומר אם כריתת הכליה במקרה זה הכרחית. בלוטת לימפה מוגדלת באזור הכליה עשויה להיות גרורה. ככל שהיא יותר גדולה, הסיכוי גדול יותר שזו גרורה. אם אימך מטופלת בדיאליזה, כריתת כליה לא תשפיע עליה מאוד, מכיוון שממילא הדיאליזה מפצה על אי-תפקוד הכליות. אם היא סובלת מאי-ספיקת כליות אשר אינה מטופלת בדיאליזה, והכליה תפקדה לפני הכריתה, הכריתה עלולה להחמיר את אי-ספיקת הכליות, ויתכן שאם לא נדרשה עד כה דיאליזה, היא תידרש לאחר הניתוח. איחולי בריאות ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
Cardiolipin IgM Ab הוא נוגדן שערכיו הנורמליים הם בין 0 ל-10. תוצאה חיובית, מעל 10, יכולה להעיד על מצב של קרישיות יתר בדם. הערך שקיבלת אומנם גבוה מעט מהנורמה, אך לא מספיק על כדי לעורר סיבה לחשוש. אמליץ לך להתייעץ עם המטולוג המומחה לבעיות של קרישיות יתר, שימשיך את הבירור לגבי תוצאה זו וימליץ על בדיקות נוספות אם יהיה בכך צורך. בברכה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
ניתן לקחת ריספרדל עם נומבון, אולם לנומבון יש אפקט מרדים ולריספרדל יש גם כן השפעה מרדימה במטופלים מסויימים. לכן רצוי שלא לקחתן בו זמנית. קרא עוד