דלג לתוכן

שאלות ותשובות - עמוד 676

 אני בת 26. בעלי ואני מנסים להיכנס להריון בעזרת מומחה פוריות בשל היעדר ביוץ אצלי (שחלות פוליציסטיות) ודגימת זרע לא תקינה של בעלי (במקום 14% יש לו 2%). עשינו IUI בפעם השנייה, לאחר שלקחתי 6 זריקות גונל F וזריקת  אוביטרל יום לפני. זהו החודש הראשון שבו קיבלתי זריקות לעומת חודשים קודמים שבהם לקחתי כדורי  איקאקלומין.   כעבור 7 ימים מההזרעה היו לי הפרשות חומות בניגוב. אתמול החלו אצלי סימני דימום. היו סימנים בבוקר, הם נפסקו אך חזרו בשעות הערב ונעשו ממש כדימום קל. היום ממשיך דימום, אם כי לא כבד במיוחד, צבעו אדום והוא מעט רירי.   קשה לי עם העובדה שההזרעה לא צלחה. בטיפולים קודמים הווסת הגיעה ביום ה-17 לאחר זריקת האוביטרל. הפעם הווסת הקדימה והגיעה 12 יום לאחר הזריקה. האם עדיין יתכן הריון? או שאולי הווסת הקדימה בגלל האופי של זריקות הגונל F?
אני בת 26. בעלי ואני מנסים להיכנס להריון בעזרת מומחה פוריות בשל היעדר ביוץ אצלי (שחלות פוליציסטיות) ודגימת זרע לא תקינה של בעלי (במקום 14% יש לו 2%). עשינו IUI בפעם השנייה, לאחר שלקחתי 6 זריקות גונל F וזריקת אוביטרל יום לפני. זהו החודש הראשון שבו קיבלתי זריקות לעומת חודשים קודמים שבהם לקחתי כדורי איקאקלומין. כעבור 7 ימים מההזרעה היו לי הפרשות חומות בניגוב. אתמול החלו אצלי סימני דימום. היו סימנים בבוקר, הם נפסקו אך חזרו בשעות הערב ונעשו ממש כדימום קל. היום ממשיך דימום, אם כי לא כבד במיוחד, צבעו אדום והוא מעט רירי. קשה לי עם העובדה שההזרעה לא צלחה. בטיפולים קודמים הווסת הגיעה ביום ה-17 לאחר זריקת האוביטרל. הפעם הווסת הקדימה והגיעה 12 יום לאחר הזריקה. האם עדיין יתכן הריון? או שאולי הווסת הקדימה בגלל האופי של זריקות הגונל F?
מערכת אינפומד מאת: מערכת אינפומד

טיפולי הפוריות הם בהחלט מסע לא פשוט הכרוך בהרבה מאוד תסכול. עם זאת, חשוב לשמור על אופטימיות ולקוות לטוב, אחוזי ההצלחה בטיפולים מסוג זה גבוהים יחסית, כך שבהחלט יש תקווה. דימומים קלים בתחילת ההריון עשויים להופיע ואינם בהכרח מעידים על כישלון הכניסה להריון. לפי תיאורך נראה שמדובר ביותר מדימום קל, אך קשה להעריך מה מצב ההריון בלא בדיקה. אם הדימום פסק בנתיים, נראה שיש עוד סיכוי, אך אם הדימום נמשך, סביר להניח שהכניסה להריון לא הצליחה. כדאי לגשת לרופא לבדיקה על מנת שייחסך ממך תסכול מיותר. שיהיה בהצלחה, ובתקווה לבשורות טובות! ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד קרא עוד

 בתי בת ה-26 עשתה בדיקות דם. התוצאות הן :   TSH-2.48  ANTINUCLEAR AB- NEGATIV  THYROGLOBULIN AB 309  ANTITHYROID PEROXID 106   לאחרונה היא הבחינה בכתמים לבנים במותן ובבית השחי. לאביה יש ויטיליגו - כתמים שהופיעו אצלו בגיל 13. האם תוצאות בדיקות אלו והופעת הכתמים הלבנים בגופה מצביעים כי גם לה יש ויטיליגו? האם עליה לקחת תרופות כדי להסדיר את הבעיה בבלוטת התריס כדי להעלים את הכתמים, או לפחות כדי למנוע החמרה? רופאת המשפחה אומרת שכל עוד בדיקת ה-TSH תקינה אין צורך במתן תרופה. רופאת המשפחה ורופא עור אומרים כי אין לה ויטיליגו.
בתי בת ה-26 עשתה בדיקות דם. התוצאות הן : TSH-2.48 ANTINUCLEAR AB- NEGATIV THYROGLOBULIN AB 309 ANTITHYROID PEROXID 106 לאחרונה היא הבחינה בכתמים לבנים במותן ובבית השחי. לאביה יש ויטיליגו - כתמים שהופיעו אצלו בגיל 13. האם תוצאות בדיקות אלו והופעת הכתמים הלבנים בגופה מצביעים כי גם לה יש ויטיליגו? האם עליה לקחת תרופות כדי להסדיר את הבעיה בבלוטת התריס כדי להעלים את הכתמים, או לפחות כדי למנוע החמרה? רופאת המשפחה אומרת שכל עוד בדיקת ה-TSH תקינה אין צורך במתן תרופה. רופאת המשפחה ורופא עור אומרים כי אין לה ויטיליגו.
מערכת אינפומד מאת: מערכת אינפומד

ויטיליגו היא בעייה רפואית קשה מאוד לחולים בה, מכיוון שהיא מהווה קושי חברתי ומצריכה הסתגלות למצב שונה מזה שהורגלו אליו. לכן אני מבין את דאגתך מהאפשרות שבתך סובלת מן המחלה. אינני יכול לשפוט את הממצאים המורפולוגיים מכיוון שאיננו משוחחים פנים אל פנים, אך מהבדיקות אין אינדיקציה לויטיליגו. אנו יודעים שויטיליגו היא בעיה תורשתית, מכיוון שב-30% מהמקרים, המחלה קיימת גם אצל אחד ההורים, ואני מעריך שמכאן דאגתך הרבה. אנו בודקים את הבלוטת התריס מכיוון שישנו מתאם גבוה בין בעיות בבלוטת התריס לבין אנשים עם ויטיליגו, ואנו בודקים פרמטרים נוספים שמכוונים למחלות אוטואימוניות, מפני שאחת הסברות שהתפרצות המחלה נובעת מבעיה אוטואימונית בגוף. על פי הבדיקות של בתך ניתן לשלול בעיה אוטואימונית או בעייה בבלוטת התריס. אין צורך לטפל בבלוטת התריס כאשר הערכים שלה תקינים, ואף יש התוויית נגד לטיפול כזה. אני מבין שאת נמצאת במעקב של רופאת המשפחה ורופא עור, ויש להמשיך בכך. את יכולה כמובן לפנות לייעוץ נוסף של רופא עור ולשמוע עוד דיעה. ד"ר גיל טאובר - אינפומד קרא עוד

 לבעלי, בן 53, יש כאב בטן זה כ-9 חודשים. הוא נשלח לבביצוע בדיקות של דרכי העיכול ונמצא אצלו החיידק הליקובקטר פילורי. הוא טופל, לאחר מכן נעשתה בדיקת נשיפה, והיא נמצאה תקינה, אך כאבי הבטן ממשיכים. השבוע הוא עב  בדיקת קולונוסקופיה והיא היתה תקינה. בעלי ירד במשקל במשך החודשיים האחרונים, כ-6 ק"ג.   לגבי הקולון נכתב NOTHING ABNORMAL FOUND / NO DETECTED. מה זה אומר, ואילו בדיקות נוספות הוא צריך לבצע על מנת לברר את הסיבה לכאבי הבטן ולירידה במשקל?    חייבת להתבצע בדיקה מקיפה ויסודית יותר ממה שכתבת שבוצע עד כה כאשר יש כאבי בטן הנמשכים כבר 9 חודשים ומלווים בירידה לא מכוונת במשקל.  בדיקות הגסטרוסקופיה והקולונוסקופיה שבוצעו היו תקינות. הסיבות השכיחות, פרט למחלות הקיבה והמעי הגס, יכולות להיות מחלות הלבלב, הכבד וכיס המרה, או מחלות נדירות יותר, כגון מחלות לימפטיות או מחלות כלי הדם בבטן.   אני ממליץ לפנות לכירורג מומחה בניתוחי בטן שיוכל להגדיר את טיב כאבי הבטן ולהמליץ על בדיקות ספציפיות לצורך אבחון. בדיקה שלא הייתי פוסח עליה כבר בשלב ראשון היא  בדיקת CT של הבטן עם הזרקת חומר ניגוד.   ד"ר נחום ורבין
לבעלי, בן 53, יש כאב בטן זה כ-9 חודשים. הוא נשלח לבביצוע בדיקות של דרכי העיכול ונמצא אצלו החיידק הליקובקטר פילורי. הוא טופל, לאחר מכן נעשתה בדיקת נשיפה, והיא נמצאה תקינה, אך כאבי הבטן ממשיכים. השבוע הוא עב בדיקת קולונוסקופיה והיא היתה תקינה. בעלי ירד במשקל במשך החודשיים האחרונים, כ-6 ק"ג. לגבי הקולון נכתב NOTHING ABNORMAL FOUND / NO DETECTED. מה זה אומר, ואילו בדיקות נוספות הוא צריך לבצע על מנת לברר את הסיבה לכאבי הבטן ולירידה במשקל? חייבת להתבצע בדיקה מקיפה ויסודית יותר ממה שכתבת שבוצע עד כה כאשר יש כאבי בטן הנמשכים כבר 9 חודשים ומלווים בירידה לא מכוונת במשקל. בדיקות הגסטרוסקופיה והקולונוסקופיה שבוצעו היו תקינות. הסיבות השכיחות, פרט למחלות הקיבה והמעי הגס, יכולות להיות מחלות הלבלב, הכבד וכיס המרה, או מחלות נדירות יותר, כגון מחלות לימפטיות או מחלות כלי הדם בבטן. אני ממליץ לפנות לכירורג מומחה בניתוחי בטן שיוכל להגדיר את טיב כאבי הבטן ולהמליץ על בדיקות ספציפיות לצורך אבחון. בדיקה שלא הייתי פוסח עליה כבר בשלב ראשון היא בדיקת CT של הבטן עם הזרקת חומר ניגוד. ד"ר נחום ורבין
מערכת אינפומד מאת: מערכת אינפומד

מומחה לכירורגיה כללית קרא עוד

 בהריון הראשון שלי, לפני כשנה ושמונה חודשים, אובחנתי בשבוע ה-39 בשל Acute Fatty Liver Of Pregnancy או AFLT. אנזימים של תפקודי הכבד שרמתם אמורה להיות בין 4 ל-31, היו באזור ה-1000. נותחתי ניתוח חירום קיסרי לאחר מנות פלסמה רבות שקיבלתי עקב טסיות דם מועטות במיוחד. הלידה (הפסקת ההריון) היתה הטיפול לרעלת. הכבד השומני והערכים חזרו והתייצבו לאחר מכן.   ידוע לי שהמחלה נדירה ביותר ושכמעט אין מחקרים או מידע עליה ברפואה העולמית. אתמול גיליתי שאני שוב בהריון, ובנוסף לשמחה, אני חשה גם דאגה לגבי הישנות המחלה. אני מטופלת במחלקה להריון בסיכון גבוה. האם תוכלו לספק לי מידע על המחלה ועל הסבירות לחזרתה?
בהריון הראשון שלי, לפני כשנה ושמונה חודשים, אובחנתי בשבוע ה-39 בשל Acute Fatty Liver Of Pregnancy או AFLT. אנזימים של תפקודי הכבד שרמתם אמורה להיות בין 4 ל-31, היו באזור ה-1000. נותחתי ניתוח חירום קיסרי לאחר מנות פלסמה רבות שקיבלתי עקב טסיות דם מועטות במיוחד. הלידה (הפסקת ההריון) היתה הטיפול לרעלת. הכבד השומני והערכים חזרו והתייצבו לאחר מכן. ידוע לי שהמחלה נדירה ביותר ושכמעט אין מחקרים או מידע עליה ברפואה העולמית. אתמול גיליתי שאני שוב בהריון, ובנוסף לשמחה, אני חשה גם דאגה לגבי הישנות המחלה. אני מטופלת במחלקה להריון בסיכון גבוה. האם תוכלו לספק לי מידע על המחלה ועל הסבירות לחזרתה?
מערכת אינפומד מאת: מערכת אינפומד

קודם כל, את יכולה להיות רגועה, כיוון שאת מודעת לבעיה ואת נמצאת במעקב ובטיפול, ואת בידיים טובות מאוד. כפי שאת מבינה, אכן אין הרבה מידע לגבי סיבותיה של AFLT (כבד שומני של הריון). זו מחלה המופיעה בשליש השלישי של ההריון, ומחקרים מסוימים מראים שיש קשר בין AFLP לבין סוכרת, אך לא ממש ברור מהו הקשר. התסמינים של המחלה כוללים כאבי בטן ימנית עליונה, חולשה, הקאות, צהבת, עייפות וסחרחורות. חשוב מאוד להיות במעקב ולגלות את התופעה בזמן, כיוון שיש בה סכנה לקריסת הכבד, כשל כליות, דימומים ובעיות אחרות. כאשר המחלה מאובחנת, הטיפול המיידי הוא לידה. תוכלי למצוא עוד מידע כאן: http://www.healthsystem.virginia.edu/uvahealth/peds_hrpregnant/liver.cfm קרא עוד

אני גבר בריא בן 23. בשנה האחרונה אני סובל מנשירת שיער קלה (שערי  עדיין מלא יחסית). לאחר התייעצות עם רופא עור התחלתי לקחת פרופסיה.  מאז עברו כשלושה חודשים ונראה שהנשירה נבלמה, אך יחד עם זאת התחלתי  לסבול מירידה בתשוקה המינית שלי. באתר שלכם גיליתי שהתופעה אמורה  לחלוף עם הזמן.  * תוך כמה זמן אמורה תופעת הלוואי להיפסק והאם אני אמור להיות  מוטרד מכך ?  * מדוע רופאי העור נוטים שלא להמליץ על השתלת שיער ?
אני גבר בריא בן 23. בשנה האחרונה אני סובל מנשירת שיער קלה (שערי עדיין מלא יחסית). לאחר התייעצות עם רופא עור התחלתי לקחת פרופסיה. מאז עברו כשלושה חודשים ונראה שהנשירה נבלמה, אך יחד עם זאת התחלתי לסבול מירידה בתשוקה המינית שלי. באתר שלכם גיליתי שהתופעה אמורה לחלוף עם הזמן. * תוך כמה זמן אמורה תופעת הלוואי להיפסק והאם אני אמור להיות מוטרד מכך ? * מדוע רופאי העור נוטים שלא להמליץ על השתלת שיער ?
מערכת אינפומד מאת: מערכת אינפומד

הפרופסיה היא תרופה אנטי-אנדרוגנית, כלומר, בעלת השפעה הנוגדת את הורמוני המין הזכריים. התרופה ניתנת דרך הפה פעם ביום ושיעור הצלחתה במניעת נשירה גבוה. תופעת לוואי מוכרת של התרופה היא ירידה בחשק המיני, אולם לפי הספרות היא מתרחשת רק בפחות מ- 4% מהנוטלים אותה. הירידה בחשק המיני תחלוף לאחר הפסקת התרופה, אם כי גם ללא הפסקתה יש סיכוי רב שתחלוף לאחר מספר חודשים. אפשרות נוספת היא לעבור לטיפול במינוקסידיל - קרם לשימוש חיצוני שיש למרוח פעמיים ביום על הקרקפת, שאין לו את תופעת הלוואי הנ"ל. השתלת שיער נעשית ע"י רופאים פלסטיקאים. זוהי פרוצדורה יקרה אשר אינה מכוסה ע"י קופת חולים, ואורכת זמן ממושך (עד שנתיים), אם כי התוצאה הסופית נאה. קרא עוד

 יש לי שאלה: אחרי שאני פולט זרע, זה קרה בשלוש פעמים אחרונות, נוזל הזרע בצבע מוזר - צבע חום שקוף. האם זה מצביע על בעיה כלשהי?
יש לי שאלה: אחרי שאני פולט זרע, זה קרה בשלוש פעמים אחרונות, נוזל הזרע בצבע מוזר - צבע חום שקוף. האם זה מצביע על בעיה כלשהי?
מערכת אינפומד מאת: מערכת אינפומד

נוזל הזרע אמור להיות שקוף-לבן או קצת צהבהב. צבע חום יכול להעיד על שאריות דם. האם אתה זוכר איזושהי חבלה? אפילו שריטה? אני ממליצה לפנות לבדיקה. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד קרא עוד

 אני סובלת שנים ממיגרנה, ומטופלת בשנים האחרונות באימיטרקס. כעת אני בהריון, שליש ראשון. אילו תרופות אני יכולה לקחת במהלך התקף (אקמול, אופטלגין, אדקס, אימיטרקס) ?
אני סובלת שנים ממיגרנה, ומטופלת בשנים האחרונות באימיטרקס. כעת אני בהריון, שליש ראשון. אילו תרופות אני יכולה לקחת במהלך התקף (אקמול, אופטלגין, אדקס, אימיטרקס) ?
מערכת אינפומד מאת: מערכת אינפומד

אקמול ואופטלגין ניתן לקחת כרגיל. אדקס רצוי לא לקחת בחודשי הריון מתקדמים משבוע 28. אימיטרקס משתייכת לקבוצה C בהריון. לא נמצאו השפעות מזיקות בבני אדם, אולם בניסויים בבעלי חיים נצפו השפעות מזיקות, ולכן מומלץ להימנע אלא במקרים בהם אין ברירה, לאחר ייעוץ רופא. ד"ר נגה פוקס - אינפומד קרא עוד

 לאחר ניתוח קיסרי היה לי זיהום בתפרים, כנראה צלוליטיס. עקב הזיהום, או בגלל שהוציאו את הסיכות כשלושה וחצי ימים לאחר הניתוח, נפתחו שפתי הצלקת ברוחב של כחצי ס"מ. אני בטיפול אנטיביוטי של  אוגמנטין, וחובשת את הצלקת לסירוגין עם בקטרובן ופולידין, ויש שיפור רב.   אני יודעת שעל שאלה כזו קשה לענות מבלי לראות במה מדובר, אבל בכל זאת אנסה: האם לאחר שהצלקת תתנקה ותפסיק להפריש מוגלה לחלוטין, יש לסגור את הפתח שנוצר בין שני דפנות הצלקת? (נגיד עם פלסטרים סוגרי רקמות או משהו אחר, או שהצלקת תיסגר מאליה?    לאחר שהחתך הניתוחי נפתח, בדרך כלל עקב זיהום ברקמת השומן התת-עורית, משאירים את הפצע פתוח לריפוי משני. לא סוגרים את שולי העור, מכיוון שהאיזור מזוהם, ומכיוון שכבר החל תהליך ריפוי המונע היצמדות של צד אחד לשני.   בתהליך הריפוי המשני צומחת רקמת גרעון (גרנולציה), המכילה כלי דם רבים המספקים חלבון ותאי דם ורקמה מסוגים שונים. רקמת גרעון זו היא השלב הפרימיטיבי של תאי צלקת גסים הסוגרים את החלל או את החסר ברקמה. לאחר מכן, עם תהליך של התכווצות הרקמות הצלקתיות, יצמח גם העור ויכסה את איזור החסר ואת רקמת הגרעון. תהליך זה יכול להימשך מספר שבועות עד מספר חודשים, תלוי בגודל הפגם ברקמה, במקום, ובמצב הכללי של החולה.   לאחר סגירה וכיסוי ראשוניים אלה ממשיך תהליך של היווצרות צלקת קבועה, בה התאים הפרימיטיביים, הגסים, מוחלפים בתאים עדינים יותר היוצרים רקמה אלסטית הדומה ברובה לרקמה שלא נותחה. תהליך זה נמשך כשנה לאחר מועד הפגיעה, ובסופו של דבר, ברובן הגדול, הצלקות הנותרות עדינות וקטנות, בדומה מאוד לריפוי ראשוני.   בברכה   ד"ר נחום ורבין
לאחר ניתוח קיסרי היה לי זיהום בתפרים, כנראה צלוליטיס. עקב הזיהום, או בגלל שהוציאו את הסיכות כשלושה וחצי ימים לאחר הניתוח, נפתחו שפתי הצלקת ברוחב של כחצי ס"מ. אני בטיפול אנטיביוטי של אוגמנטין, וחובשת את הצלקת לסירוגין עם בקטרובן ופולידין, ויש שיפור רב. אני יודעת שעל שאלה כזו קשה לענות מבלי לראות במה מדובר, אבל בכל זאת אנסה: האם לאחר שהצלקת תתנקה ותפסיק להפריש מוגלה לחלוטין, יש לסגור את הפתח שנוצר בין שני דפנות הצלקת? (נגיד עם פלסטרים סוגרי רקמות או משהו אחר, או שהצלקת תיסגר מאליה? לאחר שהחתך הניתוחי נפתח, בדרך כלל עקב זיהום ברקמת השומן התת-עורית, משאירים את הפצע פתוח לריפוי משני. לא סוגרים את שולי העור, מכיוון שהאיזור מזוהם, ומכיוון שכבר החל תהליך ריפוי המונע היצמדות של צד אחד לשני. בתהליך הריפוי המשני צומחת רקמת גרעון (גרנולציה), המכילה כלי דם רבים המספקים חלבון ותאי דם ורקמה מסוגים שונים. רקמת גרעון זו היא השלב הפרימיטיבי של תאי צלקת גסים הסוגרים את החלל או את החסר ברקמה. לאחר מכן, עם תהליך של התכווצות הרקמות הצלקתיות, יצמח גם העור ויכסה את איזור החסר ואת רקמת הגרעון. תהליך זה יכול להימשך מספר שבועות עד מספר חודשים, תלוי בגודל הפגם ברקמה, במקום, ובמצב הכללי של החולה. לאחר סגירה וכיסוי ראשוניים אלה ממשיך תהליך של היווצרות צלקת קבועה, בה התאים הפרימיטיביים, הגסים, מוחלפים בתאים עדינים יותר היוצרים רקמה אלסטית הדומה ברובה לרקמה שלא נותחה. תהליך זה נמשך כשנה לאחר מועד הפגיעה, ובסופו של דבר, ברובן הגדול, הצלקות הנותרות עדינות וקטנות, בדומה מאוד לריפוי ראשוני. בברכה ד"ר נחום ורבין
מערכת אינפומד מאת: מערכת אינפומד

מומחה לכירורגיה כללית קרא עוד

 לפני כחודש וחצי נכוויתי ברגלי מאגזוז של אופנוע. הכוויה די גדולה ומוגדרת בדרגה של 1-2. טופלתי בסילברול ובפולידין. כיום האיזור ברובו אדום ומתחיל להתבהר בקצוות. אני מורחת ויטמין E ושמן אופליפיחה. האם יש עוד משהו שניתן לעשות? אני ממש חוששת שתישאר לי כוויה/סימן בהיר ובולט ביחס לשאר העור? האם יש פיתרון פלסטי? משחה כשלהי?
לפני כחודש וחצי נכוויתי ברגלי מאגזוז של אופנוע. הכוויה די גדולה ומוגדרת בדרגה של 1-2. טופלתי בסילברול ובפולידין. כיום האיזור ברובו אדום ומתחיל להתבהר בקצוות. אני מורחת ויטמין E ושמן אופליפיחה. האם יש עוד משהו שניתן לעשות? אני ממש חוששת שתישאר לי כוויה/סימן בהיר ובולט ביחס לשאר העור? האם יש פיתרון פלסטי? משחה כשלהי?
מערכת אינפומד מאת: מערכת אינפומד

כוויה מדרגה 1-2 במרבית המקרים תחלוף ולא תישאר צלקת. ישנם אנשים שהיווצרות הצלקת בעורם לקויה ואז חתכים או כוויות משאירות צלקות גדולות יותר מהצפוי. חודש וחצי לאחר כוויה אינו זמן מספיק על מנת שהעור יתחדש לחלוטין, ויש להתאזר בסבלנות, ולמעשה את מתארת התחלת התבהרות הכוויה. בכוויה בדרגה זו לא נראה כי יש צורך בינתיים באיזשהו טיפול במשחה או טיפול קוסמטי/פלסטי, וזאת מהסיבה הפשוטה שהכוויה טרם החלימה לחלוטין. אחד הדברים החשובים במקרה שלך הוא להימנע מחשיפה לשמש של אותו אזור שכעת בתהליך התחדשות. חשיפה לשמש עלולה להוביל לפיגמנטציה מוגברת (צבע עור באזור הכוויה כהה יותר מהצבע של העור מסביב), וכן יש סיכון מוגבר להתפתחות גידולי עור באזור זה, משום שהוא בתהליכי החלמה. אם בעוד מספר חודשים עדיין הצלקת תפריע לך, ניתן לפנות לרופא עור או לכירורג פלסטי בשאלות יותר אקטואליות לגבי טיפולים נוספים אפשריים. אם הדבר מציק לך מאד, תוכלי כבר כעת לפנות לרופא עור / פלסטיקאי לשמיעת דעתם לאחר שראו את הכוויה. ד"ר אמיר בר-שי - אינפומד קרא עוד

רופאים מומלצים
ד"ר נטע בומס יונאי
ד"ר נטע בומס יונאי יילוד וגינקולוגיה, רפואת נשים
רופאה בכירה במערך נשים ויולדות וביחידת האולטרסאונד הגניקולוגי בבית החולים כרמל בחיפה ושירותי בריאות כללית
ד"ר ארקדי ורשבסקי
ד"ר ארקדי ורשבסקי יילוד וגינקולוגיה, רפואת נשים
מומחה לרפואת נשים ויילוד
ד"ר ואלרי דונצ'יק
ד"ר ואלרי דונצ'יק כירורגיה
מומחה כרורגיה כלי דם
הצטרפו לניוזלטר השבועי של אינפומד
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו