שאלות ותשובות - עמוד 680

תסמונת העייפות הכרונית (Chronic Fatigue Syndrome או CFS) היא הפרעה שסיבתה אינה ידועה, אולם סבורים כי היא קשורה בגורמים זיהומיים כלשהם, חיידקים או וירוסים. הווירוס השכיח ביותר המעורב בתסמונת זו הוא וירוס Epstein Barr (או EBV) הגורם למחלת הנשיקה. התסמונת מאופיינת בעייפות קשה שאינה משתפרת לאחר מנוחה, הנמשכת למעלה משישה חדשים, ומלווה בפגיעה בזיכרון, ולעתים בתסמינים נוספים, שביניהם כאבי שרירים, כאבי גרון, קשריות לימפה רגישות, כאבי ראש ומפרקים והפרעות שינה. התסמונת לרוב אינה מלווה בעליית חום. מאחר שתסמונת זו אינה מובנת היטב, ואין תמימות דעים באשר לאבחנתה, אבחנה של תסמונת העייפות הכרונית נעשית בדרך של שלילת כל המצבים האחרים העלולים להביא לתופעות דומות, הכוללים הפרעות אנדוקריניות, מחלות זיהומיות, הפרעות פסיכולוגיות (כמו דיכאון), מחלות כבד וכליות כרוניות וממאירויות שונות. טמפרטורת הגוף אמנם משתנה באופן טבעי עם המחזור החודשי, אולם העלייה נמדדת לרוב עם הביוץ ולא עם הווסת. לאור התסמינים שמהם את סובלת, מומלץ לערוך בירור בנסיון לאתר גורמים אפשריים, ורק לאחר שאלה יישללו ניתן יהיה לשקול אבחנה של תסמונת העייפות הכרונית. איחולי בריאות, ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד קרא עוד

הממצאים מתייחסים לשני מוקדים עיקריים: בידיים, נראה שאת סובלת מ"תסמונת המנהרה הקרפלית" (Carpal Tunnel Syndrome), בה נלכד העצב המדיאני בתעלה הנמצאת בשורש כף היד, דבר שגורם לכאבים בכף היד. ברגליים, או יותר נכון בגב התחתון, נראה שישנה פתולוגיה של העצבים בגובה החוליות L5 S1, ושזה גורם לכאבים ולחולשה ברגליים. ישנן גישות טיפוליות רבות, החל מפיזיותרפיה ועד לניתוחים, הכל תלוי בחומרת הבעיה ובמידת הסבל שלך מן התסמינים. בכל אופן, עליך לחזור אל הרופא שהפנה אותך לבדיקה ולהיוועץ עימו. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד קרא עוד

על פי תוצאות הצילום, הממצאים בסך הכל תקינים, למעט מקום קטן בתחתית הרחם. יתכן מאוד שהממצא חסר משמעות, אך אם כל יתר הבדיקות שערכת תקינות, ומעידות על פוריות, נראה שלא נותרו עוד בדיקות רבות לבצע, ושכדאי לשקול את ביצוע ההיסטרוסקופיה. מידע על הבדיקה תוכלי למצוא כאן: http://www.infomed.co.il/questions/q_062205_5.htm קרא עוד

מומחה לכירורגיה כללית קרא עוד

אין הבדל, מדובר באותה בעיה, ששמה המלא באנגלית הוא Attention (AD/HD) deficit hyperactivity disorder קרא עוד

קולטנים לאנגיוטנסין 2. אנגיוטסין 2 הוא חומר בגופנו המעודד התכווצות כלי דם, וחסימת פעילותו מאפשרת לכלי הדם להתרחב. בניגוד לתרופות הוותיקות יותר ממשפחת מעכבי האנזים ACE, (האנזים אשר אחראי להפיכת אנגיוטנסין 1 לאנגיוטנסין 2), כגון: קאפטופריל, אנאלאפריל, ללוסארטאן שיעור תופעות לוואי נמוך יותר של שיעול, פריחה, ושינויים בחוש הטעם. השפעה נוגדת לחץ דם גבוהה יותר מושגת כאשר מוסיפים ללוסרטאן מינון נמוך של משתן. כמו-כן, לוסרטאן הראה יעילות בהפחתת הסיכון לתמותה ולאשפוז בשיעור ניכר יותר לעומת קאפטופריל בחולים בני 65 ומעלה עם אי ספיקת לב. המינון המקובל הוא: 50 מ"ג פעם ביום לטיפול ביתר לחץ דם, ו 12.5 מ"ג או 50 מ"ג פעם ביום לטיפול באי ספיקת לב. לפני תחילת הטיפול בלוסארטאן חשוב לדווח לרופא במקרים הבאים: מחלת כליות, מחלת כבד, חוסר איזון אלקטרוליטים בדם (לדוגמה, רמות גבוהות / נמוכות של אשלגן), שימוש בתחליפי מלח על בסיס אשלגן. תופעות לוואי אפשריות: שיעול, שלשול, עייפות, כאבי ראש, הפרעות בשינה, בחילה, כאבי בטן, אף סתום, כאבי שרירים. תופעות לוואי המחייבות דיווח מיידי לרופא (נדירות יותר): קשיי נשימה, התנפחות הפנים, השפתיים, הידיים והרגליים, פריחה, בלבול, כאבים בחזה, דפיקות לב מוגברות, ירידה בכמות השתן. תגובות עם תרופות אחרות: שימוש בלוסארטאן יחד עם מלחי אשלגן, משתנים משמרי אשלגן (אמילוריד, ספירונולאקטון) עלול להעלות רמות אשלגן בדם. לוסארטאן מגביר את ההשפעה של תרופות אחרות להורדת לחץ דם. תופעה זו לעיתים רצויה, אולם יש להתאים את המינונים. שימוש בנוגדי דלקת לא סטרואידים (נאפרוקסן, אינדומתאצין, פירוקסיקאם) עלול להפחית מההשפעה נוגדת לחץ הדם של לוסארטאן. קרא עוד

הדימום תחת התקן מירנה נובע מחוסר סדירות של הרירית, כיוון שהמירנה משחררת פרוגסטרון ואין שחרור של אסטרוגן (בניגוד לגלולות למניעת הריון למשל). ניתן לנסות ולבנות את הרירית עם טיפול הורמונלי. הדימום אינו מעיד על חוסר יעילות של ההתקן. קרא עוד

התרופה שקיבלת שייכת למשפחת מעכבי ה- ACE, תרופות ממשפחה זו ניתנות לרוב כטיפול "קו ראשון" לטיפול ביתר לחץ דם. לא אוכל להמליץ על תרופה אחרת, שכן אינני מכירה את ההיסטוריה הרפואית שלך ואינני יודעת אילו תרופות נכללות בסל הבריאות ואילו לא. בגישתך הכללית אתה צודק, לא מומלץ לקחת תרופות או כימיקלים שלא לצורך, ולרוב עדיף להסתפק בשינויים בהרגלי האכילה, בפעילות הגופנית ועוד. אך לעיתים הגישה השמרנית אינה מספיקה, ויש צורך להיעזר בתרופות. אני ממליצה לך לקחת את התרופה כפי שהמליץ הרופא, ובנוסף גם להפסיק לעשןף, להתחיל לעסוק בספורט ולשמור על תזונה מאוזנת. אם יחול שיפור, תוכל להיוועץ עם הרופא המטפל לגבי הפסקת הטיפול. מידע נוסף על יתר לחץ דם תוכל למצוא כאן: http://www.infomed.co.il/hyperTension.asp קרא עוד

מומחה לכירורגיה כללית קרא עוד

מומחה לכירורגיה כללית קרא עוד