שאלות ותשובות - עמוד 744

הריון ושינויים הורמונליים אכן יכולים לגרום לעלייה בכולסטרול. אין קשר בין הנקה לבין עלייה ברמת הכולסטרול. מעבר לכך, ישנם גורמים רבים שמעלים את רמת הכולסטרול ואינם קשורים להריון או להנקה. הם כוללים תורשה, כלומר נטייה גנטית לעלייה ברמת השומנים בדם, תזונה לקויה, חוסר פעילות גופנית ועוד. בברכה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד קרא עוד

בהחלט ישנו טיפול תרופתי להפרעת חרדה חברתית. הטיפול המקובל הוא בתכשירים נוגדי דיכאון וחרדה מקבוצת ה- SSRI. בנוסף, עבור סוג חרדה זה, הוכח שטיפול פסיכולוגי מסוג טיפול-קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) יעיל מאוד. ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית קרא עוד

כאבי גרון והגדלה של בלוטות לימפה בצוואר הם כמעט תמיד תוצאה של זיהום, בדרך כלל דלקת חיידקית או ויראלית של הגרון. דלקת כזו, שנמשכת מעל לשבוע ומחמירה, עלולה להיות דלקת חיידקית שהסתבכה עם אבצס בגרון. כדאי להיבדק על ידי רופא אף-אוזן-גרון שיכול לאבחן מצב זה ולטפל בו. אפשרות אחרת היא דלקת של בלוטת התריס, וזו הסיבה לכך שהרופא הפנה אותך לבדיקת TSH. ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד קרא עוד

הגלולה יעילה מבערך 10 ימים לאחר תחילת נטילתה. קרא עוד

ודאי, יש להמתין שבוע. ד"ר משה ארוך - רופא משפחה ומתמחה ברפואת ספורט קרא עוד

גליובלסטומה מולטיפורמה (GBM) הוא אחד הגידולים הממאירים ביותר, עם פרוגנוזה גרועה למרות טיפול מקסימלי. משך ההישרדות הממוצע לאחר ניתוח בלבד הוא 20 שבועות, 36 שבועות לאחר ניתוח והקרנות ו-40-50 שבועות לאחר הוספה של כמותרפיה (הטמודל שקיבל אביך) לניתוח ולהקרנות. במרבית החולים חלה הישנות של הגידול לאחר הטיפול. הטיפול האופטימלי בחולים עם הישנות של GBM אינו ברור. בין האופציות הטיפוליות ניתן לציין ניתוח חוזר, הקרנות חוזרות, טיפולים כמותרפיים וטיפולים נסיוניים. חלק מן המומחים סבורים כי לאחר הישנות המחלה אין מקום למתן טיפול נוסף, משום שלאור העובדה כי מטרת הטיפול בשלב זה היא הקלה סימפטומטית, יש לשקול את התועלת שבטיפול אל מול הנזק שהוא עשוי לגרום, והשפעתו על איכות החיים. לא קיימים ניסויים רפואיים המשווים בין מתן טיפול אונקולוגי למתן טיפול תומך בלבד בחולים עם הישנות של GBM, ולא קיימים מחקרים המשווים את יעילותן של שיטות הטיפול השונות. אחת האופציות היא של ניתוח נוסף. ע"פ מחקרים נמצא כי ניתוח מתאים לאוכלוסיה קטנה של חולים - במצב גופני טוב, בגיל צעיר וכאשר קיים פרק זמן ממושך יחסית בין שני הניתוחים. קיימים ניסויים בהם מחדירים במהלך הניתוח מכשיר המביא לשחרור איטי של כמותרפיה. טיפול נוסף בקרינה בדרך כלל אינו אפשרי בחולים עם הישנות של GBM, משום שלאחר הניתוח ניתנה מנה מקסימלית, וטיפולים נוספים עשויים לגרום לרעילות משמעותית. אופציות אפשריות הן רדיוכירורגיה סטריאוטקטית - קרינה בעוצמה גבוהה, הממוקדת בגידול או רדיותרפיה סטריאוטקטית - מתן קרינה ממוקדת בעוצמה נמוכה יותר, המפחיתה את הרעילות. מחקר שבדק הוספת כמותרפיה (טאקסול) לקרינה הסטראוטקטית הדגים כי בחלק קטן מן החולים השילוב עשוי לשפר את הפרוגנוזה. היעילות של כמותרפיה בחולי GBM לאחר הישנות - מוגבלת. קיימים ניסויים בתרופות כמותרפיות רבות, כשהיעילות ביותר שנמצאו הן carmustine ו-temozolomide (טמודל) - אותה קיבל אביך. לאור העובדה כי תחת טיפול בטמודל חלה התקדמות של הגידול - אין טעם להמשיך בטיפול זה. למרות הניסויים המרובים, אף תרופה לא נמצאה כמאריכה את משך ההישרדות בחולים עם הישנות של GBM, ואף תרופה לא נמצאה יעילה באופן משמעותי יותר מאחרת. כמו כן, לא נמצא יתרון בשילוב של תרופות כמותרפיות בהשוואה לתרופה אחת. בשני העשורים האחרונים חלה התקדמות ניכרת בהבנה של הגנטיקה והבסיס המולקולרי של התקדמות המחלה. בהתבסס על נתונים אלה, החל פיתוח של גישות טיפוליות שונות. רבות מן התרופות הנסיוניות האלה נמצאות כעת במחקרים קליניים, וכדאי לברר עם האונקולוג של אביך אם המרכז הרפואי בו אביך מטופל משתתף במחקר כלשהו או האם וכיצד ניתן להשתתף במחקר כזה. בין כיווני המחקר הקיימים - טיפולים ביולוגיים (אינטרפרון, חיסונים, אימונותרפיה ווירוסים אונקוליטיים), השפעה על תהליכי העברת מסרים תאיים (signal transduction) והפרעה לתהליכי התרגום של ה- DNA בגידולים, gene therapy (כמו למשל ביצוע "תיקון" גנטי של תאי הגידול, הפיכת תאי הגידול רגישים לכמותרפיה, ייצור תגובה של מערכת החיסון כנגד תאי הגידול ועוד), תרופות המדכאות את התהליך המואץ של ייצור כלי דם המאפיין גידולים (מעכבי אנגיוגנזיס) ותרופות המעודדות דיפרנציאציה (הפיכת תאי הגידול לתאים בשלים ותקינים). ברשת קיימים אינסוף אתרים ותיעוד מחקרים בנושא, אני שולחת לך מספר לינקים המתארים מחקרים וגישות טיפוליות: http://www.aans.org/education/journal/neurosurgical/Apr06/20-4-nsf-toc.asp קרא עוד

מבין התרופות שאת נוטלת, התרופה מירו (mirtazapin) גורמת יחסית יותר לעלייה בתיאבון ובמשקל. בד"כ אין הצדקה לנטילת שילוב של שתי תרופות נוגדות חרדה כגון ציפרלקס ומירו, וייתכן שניתן להשיג אותו אפקט טיפולי עם פחות תופעות לוואי על ידי העלאת המינון של אחת מן התרופות. אני ממליצה להתייעץ עם הפסיכיאטר המטפל לגבי הפסקה הדרגתית דרך ירידה במינון של המירו, ובינתיים, לבדוק עם עצמך אם יכולות להיות סיבות נוספות להשמנה, כגון שינוי באורח החיים, בתזונה, או בפעילות הגופנית. אם לאחר ההפסקה של המירו תחול החמרה במצב החרדות, ניתן לטפל בה על ידי עלייה במינון של הציפרלקס או על ידי תוספת של כדור אחר עם השפעה מרגיעה בדומה למירו, אך שפחות גורם לעלייה במשקל. בנוסף, כדאי לפנות לרופא המשפחה ולבקש לבדוק את רמות הברזל, חומצה פולית, ויטמין B12 והורמון בלוטת התריס, אשר חוסר באחד מהם יכול להתתבטא לעיתים בהשמנה. בברכה, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית קרא עוד

זיהום ע"י הרפס הינו מהזיהומים הוותיקים והשכיחים ביותר בתולדות האנושות. נגיף ההרפס עשוי לפגוע בעור, במשטחים ריריים, כגון חלל הפה והגרון, בעין ובאיברים פנימיים. 85% מהאוכלוסייה נחשפו בעבר לנגיף ההרפס, שלרוב גורם לפצעים חוזרים בשפתיים. כל זיהום על ידי נגיף ההרפס הפוגע בעור נקרא למעשה הרפס דרמטיטיס. הרפס יכול להופיע על פני כל משטח עורי בגוף: בקצה האצבע, בישבנים, בבית החזה והגב, במפשעות ועוד. ייתכנו מספר צורות התפשטות, להלן כמה מהן: 1. דרמטיטיס עורי מפושט או בשמו הרפואי Primary herpetic dermatitis - מחלה שמופיעה בדרך כלל בילדים צעירים ומאופיינת בפריחה בירכיים, פנים ומפשעות, בהרגשה רעה וחום. 2. באנשים עם בעיות אלרגיות של העור יכולה לקרות צורה קשה יותר של הרפס שנקראת אקזמה הרפטיקום, המלווה בחום ונפיחות בבלוטות הלימפה עם סיבוך אפשרי של זיהום חיידקי משני. 3. זיהום קצה האצבע. הטיפול הוא בחומר הקרוי אציקלוביר או זובירקס. הוא ניתן במשחה חיצונית, דרך הפה או דרך הווריד, לפי חומרת הזיהום. בנוסף ניתן לשים רטיות מים קרים על גבי העור. במקרים של זיהום משני של פצעי ההרפס בחיידק יש לטפל אנטיביוטית. לפרטים נוספים: http://www.dermnet.org.nz/index.html קרא עוד

ניתן לאבחן קרע בבדיקה קלינית - חוסר תנועה מלא וחוסר יכולת להתנגד לתנועה הנדרשת מהגיד. ניתן להיעזר גם באולטרסאונד הדמייתי לראות את המשכיות הגיד. אל תתבייש ובקש הסבר מהרופא למה לא לבדוק בהדמיה הנ"ל את הגיד ושאר הרקמות באזור שנפגע. במקרה של קרע חלקי ניתן לגבס וכך לתת זמן מנוחה בו הגיד יתאחה . בזמן זה הקפד להפעיל את כל המפרקים הלא מגובסים (מרפק כתף צוואר...) לאחר מכן תתחיל שיקום שיכלול החזרת תנועה מלאה עצמית לאורך כל טווח התנועה ועם כוח תקין, וכן יכולות מוטוריקה עדינה. רפואה שלמה ירון טילינגר - פיזיותרפיסט מוסמך מכבי שרותי בריאות קרא עוד

אם ערך חיובי של נוגדנים הוא מעל 1.1, ואצלך הוא 1.65, משמעות הדבר כי מדובר בזיהום שאירע בעבר בחיידק הליקובקטר פילורי. נוגדנים מסוג IGg מציינים זיהום בזמן עבר. מה שכן, טיטר הנוגדנים שלך חיובי, אבל נמוך מאוד. על החיידק הליקובקטר פילורי תוכלי למצוא מידע בעזרת מנוע החיפוש של האתר. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד קרא עוד