שאלות ותשובות - עמוד 748

מומחה לכירורגיה כללית קרא עוד

הסוגיה שאת מעלה חשובה, מעניינת והיתה נושא למחקרים רבים. יש הטוענים שמדובר רק ב"עוד מיתוס", ולמעשה החיידקים או מחוללי המחלה האחרים בגוף הם מה שמחליש, ולא הטיפול האנטיביוטי. מצד שני, יש הטוענים שמכיוון שהאנטיביוטיקה פוגעת גם בחיידקים ה"טובים" השוכנים בגופנו דרך קבע, נפגעת היכולת של חיידקים אלה לתפקד ולעזור במטבוליזם של ויטמינים ועוד חומרים החיוניים לגוף, ושלכן נחלש הגוף. כך או כך, אם נוטלים את האנטיביוטיקה כשצריך, על פי הנחיות הרופא ולטווח קצר, לא אמורות להיות השפעות כאלו לטווח הארוך. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד קרא עוד

הטיפול באורטיקריה, שהיא תגובה לחלק מהתופעות המלוות תגובה אלרגית, הוא באנטיהיסטמינים, אך גם בסטרואידים, וזאת על פי מידת החומרה. בחירת התרופה אינה תלויה בהיות הטיפול ראשון או עשירי, אלא בשיקול דעתו של הרופא המטפל לגבי חומרת התגובה האלרגית. חשוב מאוד להוריד את מינון הסטרואידים שקיבלת בהדרגה, כדי שלא יופיעו תופעות לוואי היכולות להיווצר מהפסקה פתאומית של נטילתם, ולכן עצתי היא להשלים את הטיפול בלי קשר להקלה שאת חשה במצב. יתכן שפיתחת אלרגיה לאופטלגין למרות שהיית רגילה ליטול אותו בעבר. רוב האלרגיות שאנו מפתחים הם לחומרים שלא היינו רגישים אליהם בעבר. אני מציע לך לשים לב, אם יש קשר ישיר בין האורטיקריה ממנה סבלת ובין נטילת האופטלגין. האם האורטיקריה התפתחה בזמן נטילת האופטלגין? האם היא התפתחה גם במקרים בהם לא נטלת את התרופה? וכו'. אם האלרגיה שפיתחת אכן קשורה לאופטלגין, אין להסיק ממנה על תרופות אחרות ואין חשש מנטילת תרופות אחרות לשיכוך כאבים או להורדת חום בהתאם לרגישויות שאת יודעת על עצמך. ד"ר גיל טאובר - אינפומד קרא עוד

תפקודי הכבד אכן גבוהים מהנורמה. לא ציינת אם את נשאית או חולה בצהבת נגיפית מסוג C, או אם בתך נחשפה למנת דם מזוהמת, שכן ההדבקה בווירוס היא דרך נוזלי גוף או מוצרי דם. לפי הבדיקות שנעשו, נראה כי אין הוכחה חד-משמעית כי אכן יש זיהום בנגיף. לשם כך הומלץ לך לבצע בדיקת PCR, עליה תוכלי לקרוא במסגרת באתר, ושייחודה בכך שהיא מאפשרת לזהות גורמים זיהומיים גם כאשר הם נוכחים בגוף בכמות זעירה. ישנם מצבים נוספים בהם רמת טרנסאמינזות (אנזימי הכבד) מוגברים. יש לשלול מחלות גנטיות ומחלות מטבוליות.זיהום בהפטיטיס C, במיוחד כאשר נמצא בגוף ברמה זעירה, יכול להיות ללא סימפטומים בכלל. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד קרא עוד

CIDP - Chronic Inflammatory Myelinating Polyneuropathy היא מחלה נוירולוגית המאופיינת בתהליך מתגבר של חולשה ואיבוד תחושה בגפיים. היא נגרמת בשל פגיעה בשכבת המיאלין (השכבה העוטפת את העצבים הפריפריים) ומופיעה בעיקר בגברים. בדרך כלל היא מופיעה כעקצוצים והירדמות של הגפיים, חולשה של הגפיים, איבוד הרפלקסים המוטוריים, עייפות ופגיעה בתחושה. הטיפול במחלה נעשה באמצעות סטרואידים (פרדניזון), לפעמים בשילוב עם תרופות המחלישות את המערכת החיסונית, או באמצעות פלסמפרזיס (החלפת פלסמה) ו- IVIG. פיזיותרפיה מאוד משפרת את חוזק השרירים, את התנועה והתפקוד, ומונעת את האטרופיה (התכווצות) של השרירים. הפרוגנוזה משתנה מאדם לאדם. ישנם אנשים שאצלם מופיעה אפיזודה חולפת שאחריה תקופה ארוכה של שקט, וישנם אנשים הסובלים מהרבה אפיזודות עוקבות עם החלמה חלקית בלבד בין אחת לאחרת. תוכל לקרוא עוד במסמך הבא של האגודה של CIDP בעולם. http://www.gbsfi.com/pdf/Hebrew_CIDP.pdf קרא עוד

אכן מהתשובות הללו ניתן להבין כי מדובר בפטרייה. יש רק לבדוק שמדובר בזיהום פטרייתי של הקרקפת ולא בפטריות שפשוט יושבות על העור. אם אכן מדובר בפטריות שיושבות על הקרקפת הרי שיכול להיות שמדובר בגזזת (tinea capitis). הטיפול הוא בדרך כלל על ידי תרופות נוגדות פטריות הניתנות דרך הפה או במשחות שמורחים על העור. בברכה דר' איציק לוי מומחה בפנימית ובמחלות זיהומיות קרא עוד

מבין התרופות שאת נוטלת, התרופה מירו (mirtazapin) גורמת יחסית יותר לעלייה בתיאבון ובמשקל. בד"כ אין הצדקה לנטילת שילוב של שתי תרופות נוגדות חרדה כגון ציפרלקס ומירו, וייתכן שניתן להשיג אותו אפקט טיפולי עם פחות תופעות לוואי על ידי העלאת המינון של אחת מן התרופות. אני ממליצה להתייעץ עם הפסיכיאטר המטפל לגבי הפסקה הדרגתית דרך ירידה במינון של המירו, ובינתיים, לבדוק עם עצמך אם יכולות להיות סיבות נוספות להשמנה, כגון שינוי באורח החיים, בתזונה, או בפעילות הגופנית. אם לאחר ההפסקה של המירו תחול החמרה במצב החרדות, ניתן לטפל בה על ידי עלייה במינון של הציפרלקס או על ידי תוספת של כדור אחר עם השפעה מרגיעה בדומה למירו, אך שפחות גורם לעלייה במשקל. בנוסף, כדאי לפנות לרופא המשפחה ולבקש לבדוק את רמות הברזל, חומצה פולית, ויטמין B12 והורמון בלוטת התריס, אשר חוסר באחד מהם יכול להתתבטא לעיתים בהשמנה. בברכה, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית קרא עוד

אם אני מבין - חברתך מקיאה מרצון? כדי לרדת במשקל? בכל מקרה, במצב זה שאת דואגת לשלומה הייתי מערב את הוריה בהקדם האפשרי, בכדי שתוכל לקבל עזרה במהרה. במידה ואת מרגישה שאינך יכולה לגשת להוריה - גשי לאחות בית הספר. עשית נכון כשחיפשת עזרה. בברכה ד"ר יובל עצמון - אינפומד עוד באינפומד מדריך אבחון וטיפול עצמי - בחילה והקאה קרא עוד

בדיקת HbA1c היא בדיקת דם המעריכה את רמת הגלוקוז בדם בתקופה של חודשיים - שלושה שקדמו ללקיחתה. הבדיקה בודקת את מספר מולקולות הגלוקוז המצומדות למולקולות המוגלובין, רכיב בתאי הדם האדומים. תוצאת הבדיקה היא באחוזים כאשר 4-6% נחשבים לרמה תקינה. הבדיקה עוזרת להעריך את רמת הגלוקוז בדם בחולי סוכרת לאורך זמן, ומהווה כלי עזר חשוב בנוסף לבדיקות היומיות. לקריאה נוספת: http://medweb.bham.ac.uk/easdec/prevention/what_is_the_hba1c.htm קרא עוד

לפי הממצא הסונוגרפי, יכול להיות שמדובר במחלת Polycystic Kidney Disease או PKD. זוהי מחלה תורשתית, אך במחלה זו הפגיעה הכלייתית אמורה להיות סימטרית, כלומר להופיע בשתי הכליות, לכן הסבירות שזו אמנם הבעיה יורדת. האם ידוע במשפחתך על מחלה כלייתית כלשהי? אפשרות נוספת היא כי זו מחלה ציסטית של הכליה - Multicystic Dysplastic Kidney. זהו מצב בו אחת מהכליות אינה מתפקדת עקב פגם התפתחותי אשר גרם להיווצרות ציסטות מרובות. הכליה השניה בדרך כלל מתפקדת כראוי, ובעתיד יכולה להספיק. ישנן בדיקות ספציפיות שאפשר לערוך לאחר הלידה להערכת תפקוד הכליה הנותרת, והכליה הציסטית בדרך כלל מתכווצת. במקרים נדירים נדרש הליך כירורגי על מנת להוציאה. מידע רב תוכלי לקרוא במאמר הבא תחת הכותרת Cystic Diseases: http://cnserver0.nkf.med.ualberta.ca/NEPHKIDS/congdiseases.htm קרא עוד