שאלות ותשובות - עמוד 750

אומנם לא נוכל לעזור לך מבלי לראות את הבדיקה עצמה, אך באופן כללי, בבדיקה הודגמה הצללה בבסיס הריאה הימנית (Right Lower Lobe). ייתכנו סיבות שונות להצללה, כמו תהליך זיהומי (דלקת ריאות), תמט ריאתי, תפליט או תהליך אחר. מומלץ לפנות עם תוצאות הבדיקה לרופא שלך להמשך בירור וטיפול. קרא עוד

מפרק הקרסול מורכב משלוש עצמות עיקריות: שתי עצמות השוק (fibula, tibia), ועצם כף הרגל (talus). לכל אחת מעצמות השוק יש חלק מבני הדומה בצורתו לפטישון. השבר שאת מתארת הוא שבר במבנה הפטישון, בעצם החיצונית של השוק. שברים מסוג זה נגרמים בדרך כלל כתוצאה מ"סיבוב" הקרסול, טראומה בתאונת דרכים, נפילה מגובה וכדומה. הטיפול המקובל יכול להיות ניתוחי (אם ישנה תזוזה משמעותי במפרק). במהלך הניתוח מוחדרים ברגים לצורך קיבוע. אם השבר לא גרם לתזוזה, ניתן לעיתים להסתפק בגבס. במקרה שלך, נראה שהיתה תזוזה, ועל כן החליט הרופא ובצדק, לבחור באופציה הניתוחית, המבטיחה איחוי נכון יותר של השבר. לאחר הניתוח מגבסים את הרגל ואין לדרוך עליה, על מנת לא לגרום לתזוזות ולהפריע באיחוי השבר, למשך 6 שבועות לפחות. זמן האיחוי עשוי להשתנות מעט מאדם לאדם. לאחר הורדת הגבס, נחוצה צורך פיזיותרפיה, ולעיתים מומלצת גם גרב אלסטית כדי להבטיח זרימת דם. חשוב מאוד להקפיד על ביצוע התרגילים ועל חיזוק השרירים, שכן אחרת, הקרסול לא יישא עוד את משקל הגוף ותיגרם צליעה. לגבי הוצאת הברגים, לרוב מקובל להוציאם כשנה לאחר הניתוח הראשוני, תלוי בגיל המטופל, בסוג השבר ועוד. ככלל, אצל צעירים מקובל ורצוי להוציאם. בינתיים מוקדם עוד להתעסק בהוצאתם, נסי להקפיד לא לדרוך על הרגל, וכשיוסר הגבס, הקפידי על תרגילי הפיזיותרפיה. לאחר תקופת ההחלמה תוכלי שוב להיוועץ ברופא האורתופד לגבי הוצאת הברגים. לגבי הגבס ה"טרנדי", אני מניחה שאת מתכוונת לגבס הקל המצוי כיום בשוק. הדעות לגביו חלוקות, וגם כאן אין תשובה חד-משמעית, מכיוון שיש משמעות לסוג הניתוח, מצב הקרסול ועוד. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד קרא עוד

הרעיון והיתרון של טבליה בשחרור מושהה הוא שניתן לקחת את התרופה פעם ביום במקום מספר פעמים. דבר זה אפשרי מכיוון שבשחרור מושהה, משתחררת התרופה באופן הדרגתי ובמשך זמן תוך שמירה על ריכוז קבוע. התרופה נמצאת בתוך חומר אחר (פולימר) שמתכלה ומתמוסס בגוף בקצב איטי, ובקצב זה משתחררת גם התרופה. במקרה שלך, נטילת טבליה של נוביטרופן בשחרור מושהה נעשית פעם אחת ביממה, ואילו טבליה אחרת (לא בשחרור מושהה) יש לקחת 4-2 פעמים ביום. תוכל לקרוא על התרופה כאן: http://www.infomed.co.il/drug2.asp?dID=364 קרא עוד

ראשית, יש להמשיך בבירור ולטפל בבעיה הגסטרואנטרולוגית. לגבי התחושות בחלל הפה: יובש בפה זו בעיה אשר סובלים ממנה הרבה מטופלים. ישנן דרכים לטפל בבעיה זו וחשוב לעשות זאת, אך חשוב עוד יותר לברר קודם את הסיבה. הצבע על גבי הלשון ותחושת היובש יכולים להצביע על קיומה של פטרייה בחלל הפה, גם לכך יש דרכי פתרון יעילות, ושוב - האבחנה הינה חשובה. צבע על גבי הלשון יכול להופיע גם כתוצאה מחוסר צחצוח של הלשון. ישנה חשיבות רבה לצחצוח יומיומי של הלשון. עד לביצוע כל הבדיקות והבירורים אני ממליץ לך להתחיל בצחצוח יסודי של הלשון ולראות האם ישנה הטבה. לטיפול בכל הבעיות הקשורות לחלל הפה, אני ממליץ לך לפנות למומחה לרפואת הפה במסגרות הבאות: 1. דרך אתר הסתדרות רפואת השיניים www.ida.org.il 2. המחלקה לרפואת הפה באוניברסיטת תל אביב 036409551 בהצלחה, ד"ר מיכאל אבא - רופא שיניים קרא עוד

קרע של גיד מלווה בד"כ בכאבים עזים, נפיחות ואודם של האזור המדובר. מצבים בהם אצבע לא מתקפלת עד הסוף, או שיש קושי ביישור שלה לאחר כיפופה, יכולים להתאים לפגיעה בגידים של האצבע או בתהליך דלקתי של המפרקים באצבע. בשני המקרים הדבר יכול להתרחש אחרי שימוש מוגזם או טראומה לאצבע. לא ניתן לאבחן את סיבת הסימפטומים ולהחליט על טיפול ללא בדיקה. אם הכאבים נמשכים, והאצבע לא חוזרת לתפקודה המלא, יש מקום לבדיקת רופא. קרא עוד

מקולה לוטאה היא אזור ברשתית העין בעל חשיבות עליונה בראיה, שכן יש בו ריכוז גדול של קצות עצבים החשובים בעיבוד אותות הראיה. לקריאה נוספת- http://www.nlm.nih.gov/medlineplus/ency/article/002252.htm http://www.ahaf.org/macular/about/NormalMacula.htm [17/10/2002] קרא עוד

הטיפול העיקרי בחולים הסובלים משלשולים בגלל סלמונלה הוא השלמת נוזלים ומלחים. המחלה חולפת ללא טיפול ברוב המקרים, ולמעשה, מרבית החולים הסובלים משלשול עקב סלמונלה אינם מאובחנים, ומהלך המחלה אינו מתאפיין בסיבוכים. מחקרים שונים לא מצאו תועלת במתן אנטיביוטיקה בחולים בעלי מערכת חיסונית תקינה שסבלו משלשול עקב סלמונלה: לא נמצא קיצור של משך המחלה, הטבה בשלשול או קיצור משך החום. אי לכך, טיפול אנטיביוטי אינו מומלץ בחולים עם סלמונלה ללא מחלות רקע קשות ובילדים מעל גיל שנה, עם סימפטומים קלים עד בינוניים של המחלה. טיפול אנטיביוטי מומלץ בחולים עם שלשול קשה מאוד (מעל 9-10 יציאות ליום), חום גבוה או צורך באשפוז, וכן בחולים עם דיכוי חיסוני (כאלה המטופלים בסטרואידים, לאחר השתלת איברים, חולי איידס). הטיפול האנטיביוטי המקובל הוא מוקסיפן דרך הפה או רוצפין בעירוי או בזריקה. גם לאחר שהמחלה חלפה, והחולה אינו סימפטומטי, שכיח מאוד למצוא הפרשה של סלמונלה בצואה. בממוצע נותרים חיידקים בצואה במשך 5 שבועות, בילדים מתחת לגיל 5 החיידקים נותרים בממוצע 7 שבועות, וחלקם הקטן עשוי להמשיך להפריש חיידקי סלמונלה במשך למעלה משנה. טיפול אנטיביוטי אינו מומלץ בנשאי המחלה, בעיקר לאחר שהתגלה במחקרים כי באופן פרדוקסלי טיפול אנטיביוטי עשוי להאריך את משך הפרשת החיידק בצואה. עיקר ההדבקה בסלמונלה הוא באמצעות מזון נגוע (בעיקר ביצים ועופות), אך בחלק קטן מן המקרים עשויה להיות הדבקה דרך בעלי חיים או במגע עם צואה נגועה בחיידק. אם כך, אינני יודעת מדוע הוחלט לתת לבנך פלג'יל. טיפול אנטיביוטי במקרי סלמונלה אינו נחוץ ואינו יעיל, והטיפול האנטיביוטי המקובל אינו פלג'יל. עם זאת, ייתכן כי האנטיביוטיקה ניתנה לו מסיבה אחרת (כמו, למשל, מציאת הטפיל ג'יארדיה בצואה) - שאלי את רופא הילדים המטפל בו. ד"ר ליה עשת - אינפומד קרא עוד

אם את בהריון, את לא יכולה להתחסן נגד אדמת. אם את לא בהריון, ניתן לעשות את החיסון ולהימנע אחרי קבלתו במשך שלושה חודשים מכניסה להריון. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד קרא עוד

אין צורך לעצום את העיניים בבדיקת MRI, הדבר היחיד הוא שעל בנך לא להזיז את הראש למשך הבדיקה - כ 30 - 40 דקות . לגבי חומר מטשטש, הדבר קיים אם יש צורך, אולם גם תינתן למלווה אפשרות להיות איתו בזמן הבדיקה, מה שעשוי להקל עליו למנוע את הצורך בטשטוש. בד"כ במכון הבדיקה כאשר יש בדיקה מתוכננת של ילדים, יש רופא מרדים, ומומלץ להתייעץ עימו אם תהיה בעיה. קרא עוד

Posterior vitreous detachment (PVD) קרא עוד