שאלות ותשובות - עמוד 756

קראתי את התשובה הבאה על תסמונת גילברט http://www.infomed.co.il/questions/q_070209_2.asp וברצוני להבין מה פירוש: "גורמים המחמירים את הפגם באנזים... ביניהם שתיית אלכוהול". האם פירושו של דבר שמי שסובל מתסמונת גילברט צריכים להגביל ת צריכת האלכוהול שלהם, או שמי שסובל מהתסמונת, רצוי שיימנע לגמרי משתיית אלכוהול, או אולי שעליו להמשיך לצרוך אלכוהול כמו כל אדם אחר, ללא הגבלה כלשהי? תסמונת גילברט נגרמת על ידי פגם באנזים בכבד האחראי על הפיכת בילירובין ישיר לבלתי ישיר, וגורם לעלייה של רמת הבילירובין הבלתי ישיר. בדרך כלל המחלה שפירה ורמות הבילירובין תקינות. שתיית אלכוהול, לחץ נפשי, צום או מחלות חום יכולות לגרום להחמרה, כלומר להעלות את רמת הבילירובין מכיוון שבמצבים אלה ישנה פגיעה בכבד, המחמירה הן את תפקוד האנזים הפגום והן את שאר האנזימים בכבד, ולכן מומלץ להימנע ממצבים אלה. לגבי אלכוהול, הכוונה היא להימנעות משתייה מופרזת. ניתן לשתות אלכוהול באופן מבוקר. ד"ר קרן גלרון - אינפומד [09/07/2009] קרא עוד

קצת קשה לי לענות על השאלה בלי לדבר איתך ולבדוק אותך, אבל אני חושבת שחלק גדול מן הסימפטומים מהם את סובלת נובעים מחרדה, כנראה לאור העובדה שאביך לקה בגידול סרטני. סימפטומים של חרדה מחקים סימנים של מחלה אמיתית: דפיקות לב, קוצר נשימה, זיעה קרה, יובש בפה - ולכן עשויים להיות מאוד מבהילים, ותחושת הסבל לה הם גורמים היא אמיתית לחלוטין. אני חושבת שיהיה חכם לטפל בשלב הראשון בבעיה הזאת, ולאחר שהיא תיפטר, ניתן יהיה לראות מאיזה סימפטומים את עדיין סובלת, ולנסות לטפל בך. תוכלי לבקש מרופא המשפחה שימליץ לך על מישהו שיוכל לטפל בבעיית החרדה. בהצלחה. קרא עוד

פירוש הבדיקה היא כי מדובר ברקמת שד תקינה, הנמצאת בשלב הנקה. תשובה זו מתאימה למצבך - את בחודש התשיעי להריונך, והשדיים שלך מוכנים להנקה. קרא עוד

המנגיומה הוא הגידול הווסקולרי (של כלי דם) השפיר השכיח ביותר בינקות. שכיחותו עומדת על 10% עד 12%. הוא בדרך כלל מופיע מספר שבועות לאחר הלידה וגדל במהירות עד גיל 12-10 חודשים, אז הוא בדרך כלל מתייצב ונסוג מעצמו עד להיעלמות מוחלטת תוך 10-5 שנים. לכן רוב ההמנגיומות אינן דורשות טיפול, אך רק מעקב רפואי צמוד. עם זאת, כ-10% עד 20% מההמנגיומות, בשל מיקומן או סיבוכיהן, דורשות גישה יותר אגרסיבית. הגישה הטיפולית התרופתית ההתחלתית מבוססת בעיקר על סטרואידים, אך בשל תופעות הלוואי השימוש בהם מוגבל ומנסים להמירם בתרופות אחרות. תרופות חלופיות לעניין זה הן למשל תרופות אנטי-אנגיוניות (מעכבות יצירת כלי דם) כמו וינקריסטין ואינטרפרון 2a, או קרבופלטין שגם היא תרופה אנטי-גידולית. מבחינת ההשוואה בין הטיפולים, לכל טיפול תופעות לוואי משלו, בפרט לתרופות הכמותרפיות. עם זאת, סטרואידים הם עתירי תופעות לוואי, בפרט אם הם ניתנים לזמן ממושך. אין כמעט מערכת שאין להם השפעה עליה. הערך המוסף השלילי הוא שספציפית בילדים, סטרואידים קשורים עם פגיעה בגדילה משום שהם מפחיתים הפרשת הורמון הגדילה, וזהו שיקול דומיננטי נגד מתן ממושך שלהם בילדים. לא מצאתי ששילוב של וינקריסטין עם קרבופלטין הוא בעייתי, כך גם לגבי וינקריסטין או קרבופלטין עם פרדניזון. בהצלחה, ד"ר טלי צ'רנוביצקי - אינפומד קרא עוד

התסמינים שאותם את מתארת יכולים להתאים הן לדלקת בדרכי השתן והן לדלקת באיבר המין, שהכי שכיח שהיא על רקע פטרייה בנרתיק. לגבי הטיפול בפטרייה, לא קיבלת את הטיפול המלא, שכולל גם קפסולה חד-פעמית של פלוקונזול. לא ציינת אם היו הפרשות כלשהן, אשר יכולות לחזק את האבחנה של פטרייה. לגבי דלקת בדרכי השתן, לא ציינת אם את סובלת מתחושת דחיפות במתן שתן. אמליץ לך להמתין לתשובת התרבית. אם היא חיובית, יש לטפל בה באנטיביוטיקה לפי רגישות החיידק. אם תרבית השתן תהיה עקרה, ללא צמיחה, והתסמינים ימשכו, חזרי לגינקולוג מטפל על מנת להיבדק יותר ביסודיות ולקבל טיפול מלא. לגבי יחסי מין, כל עוד את סובלת מתסמינים של גרד, צריבה, ריח רע או הפרשות, מומלץ להימנע מיחסי מין. רפואה שלמה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד קרא עוד

ראשית, אני ממליצה להתייעץ עם הרופא המטפל, כיוון שיכולות להיות סיבות רבות לכאבי גב, ורובן אינן קשורות כלל לטיפול תרופתי פסיכיאטרי. בהקשר הפסיכיאטרי, לעיתים המצב בעטיו נוטלים את הטיפול, למשל דיכאון, הוא זה שגורם לכאבי גב. לאחר שחל שיפור בבעיה הנפשית, לעיתים קרובות נעלמים כאבי הגב. בכל אופן, ישנו סוג מסוים של תרופות פסיכיאטריות אשר עלולות לגרום למצב של נוקשות שרירים הדומה להתכווצות שרירים עדינה, ובעקיפין, זה יכול להשפיע על כאבי גב. ברוב המקרים אלה תרופות מקבוצת נוגדי הפסיכוזה מהדור הישן, כמו הלידול או קלופיקסול. בברכה, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית קרא עוד

לא נכנסים להריון משפיכה באזור המפשעה, אם חדר זרע פנימה זה אפשרי. העובדה שלא סבלת מתופעות לוואי אינה מרמזת שהגלולה לא עבדה קרא עוד

החומר הפעיל בתרופה אלטרוקסין הוא לבותירוקסין. לבותירוקסין הוא התחליף הסינתטי להורמון תירוקסין (T4) המופרש מבלוטת התריס. התירוקסין הופך בתאים להורמון טרי-יודו תירונין (T3) שהוא ההורמון הפעיל. הפעילות של הורמון זה חזקה יותר מזו של הורמון התירוקסין פי 4-3. היתרון בנטילת לבותירוקסין הוא שהמנגנונים הפיזיולוגים של החולה עצמו הופכים את ה- T4 ל- T3. קרא עוד

כינים אינן גורמות לאנמיה, ואין קשר בין הימצאות בפעילות בשטחים לבין ההדבקה בכינים. ישנם אמצעי מניעה והיגיינה שניתן לשמור עליהם על מנת להימנע מהדבקות גם בתנאים קשים. הטיפול בכינים הוא פשוט יחסית והתוצאות טובות מאוד ומהירות, ובלבד שהטיפול עקבי ונכון לבעייה. בנוגע לאנמיה ממנה את סובלת לדבריך, לא ציינת מהם הפרמטרים שלפיהם היסקת שיש לך אנמיה ולכן קשה לי להתייחס לכך. אנמיה מאובחנת בספירת דם פשוטה. בתוך אותה ספירת הדם ישנם פרמטרים נוספים אשר מכוונים את הרופא המטפל לסוג האנמיה ולסיבת האנמיה, ולפיהם מאובחן סוג האנמיה ונקבע הטיפול המתאים בה. אני מייעץ לך לפנות לרופא המשפחה שלך, על מנת שיסביר לך על הטיפול המתאים בכינמת וירשום לך את החומרים המתאימים לשימוש. ספירת דם מלאה לבירור האנמיה ומקורה, יחד עם ההיסטוריה הרפואית שלך ופרטים על אורח החיים שלך, יתנו לרופא כיוון לזיהוי מקור האנמיה. ד"ר גיל טאובר - אינפומד קרא עוד

כפי שאת מבינה, קשה לקבוע מה היתה סיבת השלשולים שתקפו אותך, שכן ישנן אינספור סיבות שעשויות לגרום לשלשולים: דלקות במעי, קלקולי קיבה, מחלות תורשתיות כמו קרוהן וקוליטיס, שימוש באנטיביוטיקות שונות, בעיות ספיגה (כמו צליאק) ועוד. אחת מתופעות הלוואי הנפוצות של השימוש ברוליד היא שלשולים המלווים בכאבי בטן, וייתכן שהשימוש באנטיביוטיקה זו הוביל להתפתחות תהליך דלקתי שבא לידי ביטוי בשלשולים. לגבי הבדיקה שכוללת בליעת כדור, מדובר בבדיקה חדשנית לצילום פנים דרכי העיכול (בדומה לקולונוסקופיה, אך בדיקה זו אינה פולשנית). תתבקשי לבלוע את הכדור ה- "מצלם" ובמקביל לחגור מעין חגורה למשך 24 שעות. בסיום התהליך יפותח ה- "פילם", והתוצאות יוצגו. קרוהן בהחלט יכול להופיע בשלבים הראשונים ללא כאבי בטן, אנמיה או ירידה בוויטמינים בגוף. נראה שכרגע את "משתקמת" מתקופת השלשולים והירידה במשקל, וגופך חוזר למצבו התקין. לדעתי עלייך להמשיך לפעול על פי המלצות הנטורופתית, ובמקביל, להמשיך את המעקב הרפואי. תרגישי טוב! ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד קרא עוד