שאלות ותשובות - עמוד 759

עד כמה שידוע לי, לפחות בדף התרופה המסופק לרופאים נכללים גם המרכיבים הלא פעילים של התרופה. את צודקת לחלוטין שכחולה יש לך את כל הזכות לדעת אילו מרכיבים את מכניסה לגופך, גם אם הללו נחשבים לרכיבים לא פעילים. [14/02/2001] קרא עוד

אטרופיה צרבלרית הוא מצב הנראה בבדיקות הדמיה של שינוי ואובדן נפח במוחון (צרבלום) האחראי על שיווי המשקל והקואורדינציה. הסיבה לכך יכולה להיות גנטיקה, תרופות, תאונה, שימוש כרוני באלכוהול ועוד. הפגיעה גורמת לבעיות קואורדינציה ושיווי משקל היכולות להתבטא באטקסיה (הליכה על בסיס רחב) וחוסר תיאום בין תנועות שונות. אין דרך לעצור את התהליך, אך ישנן דרכים להקל על הסימפטומים. הטיפול הוא תרופתי בעיקרו, אך גם שינויים בתזונה יכולים לעזור. אין לי פרטים לגבי חומרת המחלה ובמה היא מתבטאת, ולכן איני יכולה להמליץ על טיפול ספציפי. למידע מפורט יותר אמליץ לך לפנות לרופא נוירולוג. רפואה שלמה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד קרא עוד

הטיפול בלחץ דם גבוה ברפואה הקונבנציונלית כולל שינוים באורח חיים, שינויים בתזונה, וטיפול תרופתי. השינוי באורח החיים כולל פעילות גופנית קבועה, הפסקת עישון והפסקת צריכת כמויות גדולות של משקאות אלכוהוליים. השינויים התזונתיים כוללים דיאטה דלה בנתרן ובשומן רווי, צריכה של מזון עתיר בסיבים, כמו דגנים, פירות וירקות, והפחתת צריכת משקאות המכילים קפאין. יש תרופות רבות להורדת לחץ דם, והן ניתנות על ידי הרופא המטפל לפי פרמטרים שונים כמו גיל, מחלות רקע, רמת יתר לחץ הדם, ומשך המחלה. שיטות ברפואה טבעית הכוללות שיאצו, מדיטציה, יוגה, רפלקסולוגיה ועוד, יכולות להוות נדבך נוסף ומועיל בטיפול, בשילוב עם הטיפול הרפואי. בדרך כלל מנסים לטפל נקודתית באיבר שגורם למחלה בדרכים שונות. תוכלי להיוועץ עם אנשי מקצוע בנושא רפואה אלטרנטיבית, אשר יוכלו לתת לך פרטים נוספים. בהצלחה, ד"ר אלעד איכנולד - אינפומד קרא עוד

בחולה עם חסימה בדרכי המרה נצפה לראות עלייה ברמת הבילירובין הכללי לרמה של מעל 2. יש בדיקות נוספות אשר עוזרות לנו למקם את מקום החסימה, פרוקסימלית לכיס, בכיס המרה או דיסטלית לכיס. אנו גם רוצים לדעת אילו מהמערכות נפגעו כתוצאה מהחסימה, כמו הכבד והלבלב. לכן בדרך כלל ניקח בנוסף גם בילירובין ישיר, AST, ALT, GGT, GPT, עמילאז וליפאז. האבחנה תמיד תלווה, כמובן, בקליניקה כגון צהבת בגוף, כאבים סימפטומטיים, עליית חום, בעיות בקרישה, בדיקת צואה ועוד. עודף בילירובין שוקע במקומות שונים, בעור, בעיניים ובריריות, וגורם לצהבת. צהבת בדרך כלל נראית לעין כאשר רמת הבילירובין בנסיוב עולה מעל 2.5 מיליגרם לדציליטר. מידע נוסף על בילירובין תוכלי למצוא בתשובה הבאה באינפומד: http://www.infomed.co.il/questions/q_012102_3.htm קרא עוד

אין לי מספיק ידע ברפואה משלימה ולכן אין ביכולתי לענות על שאלתך. לא ציינת את ההסתמנות הקלינית (אם קיימת) של מצבך ולכן לא ברור לי כלל אם את זקוקה לטיפול כלשהו. באופן כללי אם אין קליניקה ומאפייני הציסטה אינם דורשים התערבות, אין צורך בטיפול. כמובן שמתוקף היותי רופאה "מערבית", באם יש צורך בטיפול הייתי ממליצה על טיפול "קונבנציונלי". קרא עוד

חסרים לי נתונים על מנת לענות על שאלתך במלואה. קודם כל הגיל שלך. האם בנוסף להירדמות הרגליים יש לך נפיחות? בצקות? האם את סובלת ממחלות רקע כלשהן? האם ישנן תרופות אותן את נוטלת באופן קבוע? ישנן מחלות מסוימות, שאחד הסימפטומים שלהן הוא הירדמות או נימול הרגליים. המחלות היכולות לגרום לתסמין זה הן אי-ספיקה ורידית, סוכרת, מחלה נוירולוגית הפוגעת בעצבים של הגפיים התחתונות, וישנה תסמונת הנקראת Restless Leg Syndrome או RLS, הגורמת להפרעות שינה. ישנו טיפול לתסמונת זו, הכולל תרופות הפועלות על מערכת הדופאמין במוח, אך לפני הטיפול יש לשלול הפרעות מטבוליות, תרופות או מחלות שיכולות לגרום לתסמינים אלה. אם הבעיה מטרידה אותך וגורמת להפרעות בשינה, אמליץ לך לפנות לרופא המכיר אותך ואת העבר הרפואי שלך, על מנת להיבדק ולקבל טיפול בהתאם. בהצלחה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד קרא עוד

קודם כל מזל טוב על ההריון! הכדור שנטלת לצורך הבדיקה מכיל פחמן רדיואקטיבי (C14). החומר מסווג בקטגוריה C בהריון, כלומר לא נערכו ניסויים על בני אדם, ולמעשה לא ידוע אם יכול להיגרם נזק לעובר או לא, ועל כן ההנחיה היא לבצע את הבדיקה בהריון רק כשיש אינדיקציה ברורה. לגבי הנקה - לא ברור אם החומר מופרש בחלב האם. בכל מקרה, מדובר במינון רדיואקטיבי נמוך השווה בעוצמתו (על פי פרסומי החברה המייצרת את הבדיקה), לקרינת רקע כללית של 24 שעות. מעבר לכך, בשבועיים הראשונים להריון עדיין לא מתרחשת ההפריה, כך שאם את סופרת את גיל ההריון על פי המקובל, מהיום הראשון של המחזור האחרון, נראה שאת יכולה להיות רגועה. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד עוד באינפומד בדיקות לאבחון הליקובקטר פילורי קרא עוד

אין קשר בין נטילת גלולות למניעת הריון לבין הצריבות. האם הצריבות קיימות תמיד? אם זו תופעה חדשה, ייתכן מאוד שיש לך פטרייה או דלקת מתפתחת בדרכי השתן. אם הצריבות הן דבר קבוע, הקפידי מאוד על היגיינה לאחר קיום יחסי מין, שטיפת האזור והטלת שתן מייד אחרי. אני ממליצה לך גם לגשת לגינקולוג לבדיקה. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד קרא עוד

הממצאים שאת מתארת, אם הם אכן נגזרים מבלוטת התריס, יכולים להתאים לתירואידיטיס (דלקת של התירואיד) חריפה או תת-חריפה, ובאופן נדיר גם לדלקת כרונית (כמו השימוטו). אפשרויות אחרות לכאבי בלוטת התריס כוללות דימום לתוך ציסטה, ממאירות (כמו לימפומה), שימוש בפרוקור ומחלה אחרת הנקראת עמילואידוזיס. הגורמים לדלקת חריפה של בלוטת התריס הם בעיקר זיהומים חיידקיים ופטריתיים, טיפול ביוד וטיפול בפרוקור. הגורמים לדלקת תת-חריפה הם בעיקר תולדה של זיהומים ויראליים, כדוגמת שפעת. הקליניקה של דלקת חריפה היא יותר סוערת וכוללת כאבים בבלוטה, כאבי אוזניים, חום, קשיי בליעה ואודם חיצוני. הקליניקה של דלקת תת-חריפה היא פחות סוערת וכוללת כאבי צוואר, חום (כן או לא), כאבי גרון וכאב המקרין לאוזן או ללסת. כמו כן מוצאים הגדלה של בלוטות לימפה בצוואר. נראה לי כי התיאור שלך מתאים יותר לכיוון של דלקת תת-חריפה. דלקת תת-חריפה שכיחה יותר בנשים, בגיל שבין 30 ל-50, והקליניקה יכולה להיות יותר מרשימה אם היא "מתלבשת" על מחלת תריס בסיסית (כמו אצלך). זוהי מחלה של 3 פאזות מבחינת רמות ההורמונים ושקיעת הדם: בהתחלה רמות השקיעה גבוהות ובהמשך יורדות, TSH בתחילה נמוך ואז עולה ו- FT4 עושה את המהלך ההפוך. האבחנה מאומתת על ידי שקיעת דם גבוהה בליווי קליטה נמוכה של יוד רדיואקטיבי בבלוטה. הטיפול במצב כזה הוא אספירין במינון גבוה או תרופות ממשפחת ה- NSAIDS (תרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידיות). אם טיפול זה אינו מספק (כפי שאני מתרשמת מתיאורך), או שהתסמינים המקומיים או הסיסטמיים חמורים, מטפלים בפרדניזון החל ממינון של 60-40 מ"ג ליום (לפי חומרת המצב) ומפחיתים את המינון בהדרגה על פני 8-6 שבועות. השיפור מתבטא הן בקליניקה והן בשקיעת הדם. כמו כן עוקבים אחר תפקודי התריס. עצתי לך היא לפנות לאנדוקרינולוג כדי לבחון אפשרות זו. אם היא תאומת, שווה להתחיל טיפול תרופתי אפילו בפרדניזון למשך מספר שבועות כדי לראות אם הממצאים משתפרים. אם לא, יש טעם להמשיך את הבירור על ידי אמצעי הדמיה או FNA חוזר, במיוחד על מנת לשלול לימפומה (בפרט בשל בלוטות הלימפה הצוואריות). בינתיים את יכולה לעשות לפחות צילום חזה להערכת מיצר בית החזה. אני מאחלת לך רפואה שלמה והצלחה, ד"ר טלי צ'רנוביצקי - אינפומד קרא עוד

שיעול בילדים מתחלק לשתי קבוצות עיקריות: אקוטי וכרוני. שיעול כרוני הוא בדרך כלל שיעול יום-יומי במשך תקופה שבין ארבעה לשישה שבועות. הסיבות לשיעול כרוני בילדים רבות ומגוונות. להלן רשימה חלקית שלהן: מחלות אלרגיות: אסתמה, post nasal drip syndrome זיהומים כרוניים בדרכי הנשימה במחלות כמו ציסטיק פיברוזיס, סינוסיטיס, מורסות (אבצסים) של הריאה, זיהום פטרייתי, ויראלי או חיידקי, איידס. חשיפה לחומרים שמגרים את דרכי הנשימה: עישון, חומרים כימיים שונים, תרופות או כימיקלים שונים. גוף זר בדרכי הנשימה. החזר קיבתי-ושטי או gastro-esophageal reflux. בעיות אנטומיות בחיבור ושט-קנה נשימה. לנסיבות בהן השיעול מחמיר גם יש משמעות. לדוגמה, שיעול אשר מחמיר במהלך הלילה יכול להצביע על מחלה אלרגית או אלרגיה לחומרים אשר מצויים בחדרו של הילד. שיעול אשר מופיע בהתקפים של כמה דקות ונרגע לאחר מכן יכול להצביע על גוף זר בדרכי הנשימה או על זיהומים שונים בדרכי הנשימה (ציסטיק פיברוזיס). לאופי השיעול עצמו ישנה גם משמעות: האם הוא "נבחני", שקט, מלווה בהפרשות או יבש, מלווה בחום גבוה או שלשולים, ורשימת המאפיינים עוד ארוכה. אם בתך עדיין סובלת משיעולים כרוניים, אני ממליץ לשוב לרופא הילדים ולהתעקש על המשך בירור מקיף, שיכלול הפנייה למומחה ריאות ואלרגיות על מנת שתוכלו להגיע לאבחנה ולהמשך טיפול מתאים. בברכה, ד"ר עידו ווליניץ - אינפומד קרא עוד