שאלות ותשובות - עמוד 774

מצב זה אכן בעייתי. הכי טוב להשתדל לשמור על מרחק מביתך, אך אני מתארת לעצמי שזה קשה. את צריכה לבצע בדיקת נוגדנים כדי לראות אם נדבקת במחלה. בדרך כלל העובר נמצא בסכנה כאשר נדבקים במחלה בתחילת ההריון. אבל אם אכן נדבקת, עלייך לבצע סקירת מערכות מקיפה, ולהיות במעקב צמוד של רופא הנשים שלך. טיפול או חיסון בשלב זה אינו אפשרי. אני מצרפת קישור לתשובות אחרות בנושא מפורטל אינפומד. http://www.infomed.co.il/questions/q_071905_3.htm קרא עוד

הדקפפטיל הוא אנלוג סינתטי של החומר- Gonadotropin Releasing Hormone או GNRH. חומר זה אחראי על עידוד שחרור גונדוטרופינים, שמשפיעים על ייצור הורמוני המין. כאשר נוטלים את האנלוג הזה נוצר מנגנון של פידבק שלילי הגורם לדיכוי הציר, או במילים אחרות, לירידה ברמות הורמוני המין, ועל כן הדקפפטיל משמש לטיפול במקרים של בגרות מינית מוקדמת כמו שאת מתארת. כאשר שמפסיקים את הנטילה, המערכת חוזרת לתפקד כרגיל, ולא ידוע על בעיות פוריות לאחר שימוש מבוקר בדקפפטיל. אין כל בעיה להפסיק את השימוש בכל עת, אך הזמן המקובל להפסקת הטיפול הוא כשהמטופל מגיע לגיל בו אמורה להתחיל ההתבגרות המינית באופן טבעי. מידע נוסף ומפורט על הטיפול תוכלי למצוא בתשובה לשאלה דומה שנשאלה באתר בעבר: http://www.infomed.co.il/questions/q_070505_6.htm קרא עוד

תוכל לקרוא אודות דרכי השימוש בתרופה בפורטל אינפומד בקישור הבא: http://infomed.co.il/drug2.asp?dID=186 קרא עוד

אימפוטנציה היא אחת מתופעות הלוואי השכיחות לאחר ניתוח כריתת ערמונית. במחקר גדול, שבדק גברים שנתיים לאחר כריתת ערמונית, דיווחו 42% כי התפקוד המיני שלהם כעת מהווה בעיה בינונית או קשה. 60% דיווחו כי אינם מצליחים להגיע לזקפה נוקשה מספיק לצורך קיום יחסי מין. ההצלחה של טיפולים לשיפור הזקפה בגברים זמן רב לאחר כריתת הערמונית - מוגבלת. טיפולים פולשניים (כמו הזרקות לאיבר המין או תותבים) - יעילים יותר מטיפולים לא פולשניים. 29%-53% מן הגברים (ע"פ מחקרים שונים) דיווחו על תגובה לויאגרה. אין ספק שמדובר בבעיה קשה, שללא ספק משפיעה על הזוגיות שלכם, ואני מאמינה ומקווה שיכול להימצא פיתרון לבעיה. מכיוון שאתה מתאר כאבים עזים בזמן אורגזמה, שאינם סימפטום אופייני - אני חושבת שבשלב ראשון עליך להיבדק במרפאת מומחים לתפקוד מיני. אני מצרפת לינק של החברה הישראלית להפרעות בתפקוד המיני, כולל רשימת מרפאות מומחים ציבוריות ברחבי הארץ: http://www.sexual-health.org.il/clinics.asp?info_id=28466 קרא עוד

מורסה (אבצס) היא ריכוז של מוגלה באזור אחד. בדרך כלל היא מופיעה בעקבות זיהום מקומי. ברוב המקרים האזור כואב, חם, נפוח ואדום. מורסה יכולה להופיע באזורים שונים בגוף, ובדרך כלל העור מעורב. המקומות הנפוצים ביותר הם בית השחי, המפשעה, האזור הרקטלי, האזור החיצוני של הנרתיק (ברטולין) ואזור עצם הזנב (פילונידאל). יכולות להיות מורסות גם באיברים פנימיים. מורסה נגרמת לרוב בעקבות זיהום חיידקי, או סתימה של בלוטת זיעה, או סביב שורש של שערה. לעיתים רחוקות יותר יכולה להיגרם סביב גוף זר שחדר לגוף, כמו קוץ. הטיפול במורסה משלב טיפול אנטיביוטי עם פתיחה וניקוז של המורסה. לפעמים ישנה פתיחה ספונטנית. ד"ר נעמה ורבין - אינפומד קרא עוד

קשה לי לענות על שאלתך באופן מלא, מכיוון שלא ציינת מה היו הממצאים בבדיקת הממוגרפיה והאולטרסאונד. בקורלציה קלינית הכוונה היא לבירור אם ישנה התאמה בין הממצאים בבדיקות שביצעת לבין הקליניקה, תסמינים כגון כאבים, חום, הזעה, ירידה במשקל, הפרשות מהפטמה ועוד. בקורלציה כירורגית הכוונה היא לביצוע פרוצדורה כירורגית, כגון לקיחת ביופסיה מרקמת השד, על מנת להתאים בין הממצאים שהתקבלו לבין הממצאים שתראה הביופסיה. בברכה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד קרא עוד

אנורקסיה הינה מחלה פסיכיאטרית בה קיימת הפרעה בדימוי הגוף. החולה בד"כ חושבת ומרגישה שהיא בעודף משקל אף על פי שמשקלה הוא נמוך ביותר. אבחנה של אנורקסיה נעשית ע"י רופאים ופסיכיאטרים, ועל פי קריטריונים מסויימים. חשוב להבין שכדי לבצע אבחנה יש לערוך תשאול ארוך ומסודר, בדיקת המטופלת, ולעיתים גם בדיקות מעבדה. כאשר קיים מצב בו המטופל/ת בתת-משקל אך ללא הפרעה בדימוי הגוף, יש צורך בבירור נרחב להסברת סיבת תת-המשקל. ישנן הרבה מחלות שיכולות להוביל לתת- משקל - מחלות בהן יש פגיעה בתיאבון, בחילות, הפרעה בספיגת אבות המזון ועוד. את מתארת מצב של תת- משקל שככל הנראה נובע מתצרוכת קלורית נמוכה (את פשוט לא אוכלת או אולי מקיאה). החולשה והעייפות, וייתכן גם מצב הרוח יכולים לנבוע מתת- התזונה. אני ממליץ להתייעץ עם אימך ולפנות לרופא המשפחה או לעזרה מקצועית בהקדם. מצורפת הפניה לאתר ובו מידע על מרפאות המתמחות בעזרה למתבגרים: http://www.snunit.k12.il/green/where1.html#7 קרא עוד

מדובר בשארית שתן קטנה, שסביר שהיא קשורה להגדלה הקלה של הערמונית. אני מציעה המשך בירור ומעקב אצל אורולוג, שכן מה שקובע את המעקב והטיפול זה לא כל כך ההדמיה אלא התסמינים הקליניים. אי הסדירות של הערמונית היא ממצא שכיח גם בהגדלה שפירה של הערמונית. בחשד לגוש סרטני, יש לבצע הדמיה באולטרסאונד רקטלי שהוא הרבה יותר רגיש, או MRI מכוון. קרא עוד

חסרים לי פרטים כמו סוג האנטיביוטיקה בה טופל בנכם, מה היה משך הטיפול, אם היו תופעות נוספות כמו שיעול או נזלת, ועוד. עם זאת, לפי מה שתיארת בשאלתך, ככל הנראה בנך סבל מסוג של זיהום על ידי וירוס של מערכת הנשימה, שהתבטא בצפצופים ובחום. זיהומים על ידי וירוסים גורמים לעיתים לירידה בערכי הנויטרופילים, ואין לכך משמעות מיוחדת. אם בספירת הדם החוזרת רמת הנויטרופילים חזרה לנורמה, אינני רואה סיבה לדאגה. בברכה, ד"ר עידו ווליניץ - אינפומד קרא עוד

לגרד כללי יכולות להיות סיבות רבות מלבד טיקים, וראשית יש לפנות לרופא עור ורופא המשפחה לבירור מקור הגרד. הסיבות לגרד יכולות להיות סיבות עוריות כמחלת הגרדת, כינים, פסוריאזיס ואלרגיה (לתרופות, מזון, שמפו, סבון, חיות בית). סיבות נוספות עלולות להיות מחלות כליה, כבד וכיס מרה, אנמיה של חוסר ברזל, מצבי יתר פעילות בבלוטת התריס, מחלות המטולוגיות, זיהום בטפילים שונים, מחלות נוירולוגיות וסיבות פסיכולוגיות. טיקים הן תנועות לא רצוניות פתאומיות קצרות, השמעת קולות דרך האף, הפה או הגרון, או תחושות מסוימות. טיקים תנועתיים מתבטאים בד"כ במצמוץ, הנעת הראש או הכתף, משיכה באף. גרד קצר עשוי להיות ביטוי לטיק, האבחנה קשה ויש לשלול סיבות רפואיות אחרות תחילה. בד"כ האבחנה מתבצעת כאשר מופיע טיק מסוג אחר שקל יותר לאבחו אותו, כמתואר לעיל. בכל מקרה, על מנת להקל על גרד יש לשמור על ניקיון העור ע"י רחיצה (לא תכופה מדי) בסבונים עדינים, לקצוץ היטב את הציפורניים כדי למנוע פציעה או זיהום, לא להתרחץ במים חמים מדי (טמפרטורה גבוהה עלולה לאתחל גרד), ולהשתמש בקרמים. אם הגרד חמור ניתן לטפל תרופתית. אם אכן הגרד הוא ביטוי לטיקים, יש לבצע בדיקה נוירולוגית מקיפה אצל נוירולוג ילדים. כיוון שלילדים עם טיקים יש לעיתים גם תופעות של היפר אקטיביות וקשיים בריכוז, יש להיבדק גם ע"י פסיכיאטר ילדים במידת הצורך. לגבי טיפול בטיקים: כיון שטיקים מתגברים במצבי לחץ, ניתן להפחית את תכיפותם ע"י שמירת אווירה רגועה בבית, תקשורת טובה עם הילד, סדר יום רגוע ומאוזן מבחינת פעילות ומנוחה. כמו כן חשוב לא להילחץ מהטיקים, וכך ליצור תגובה רגשית שלילית אצל הילד ולזכור כי רובם המכריע של הטיקים חולפים עם הגיל ממילא. במקרים קשים ניתן לדכא את הטיקים תרופתית. לקריאה נוספת בענייני טיקים: http://www.klis.com/chandler/pamphlet/tic/tic.htm קרא עוד