שאלות ותשובות - עמוד 776

מחלת פיירוני, עקמת פין, פוגעת בכ-1% מכלל הגברים, בעיקר בשלבים מאוחרים של החיים, אך היו מקרים שבהם אובחנה המחלה גם בצעירים. הסיבות למחלה זו כוללות טראומה או חבלה, מחלות אוטואימוניות, ותרופות מסוימות, בעיקר ממשפחת חוסמי הבטא. ישנם טיפולים שונים, הכוללים תכשירים כגון אנדרו-פינס, טיפול תרופתי ופרוצדורה ניתוחית. לא ניתן לענות לשאלתך לגבי מצבך בלא לבדוק אותך, ולכן אמליץ לך לפנות לאורולוג, לאו דווקא לאותו אחד שאליו פנית בעבר, על מנת לקבל חוות דעת נוספת ולהתייעץ לגבי אופציות טיפוליות. כל טוב, ד"ר קרן גלרון - אינפומד קרא עוד

אם אני מבין - חברתך מקיאה מרצון? כדי לרדת במשקל? בכל מקרה, במצב זה שאת דואגת לשלומה הייתי מערב את הוריה בהקדם האפשרי, בכדי שתוכל לקבל עזרה במהרה. במידה ואת מרגישה שאינך יכולה לגשת להוריה - גשי לאחות בית הספר. עשית נכון כשחיפשת עזרה. בברכה ד"ר יובל עצמון - אינפומד עוד באינפומד מדריך אבחון וטיפול עצמי - בחילה והקאה קרא עוד

ייתכן שאת סובלת מפעילות יתר של בלוטת התריס. מומלץ לפנות לרופא המשפחה לבדיקת רמת TSH בדם. אם הבדיקה תימצא תקינה, יש לחפש גורמים אחרים. קרא עוד

"ערכי הבטא" מבטאים למעשה את רמת ההורמון הכוריוני האנושי בדם. נמצא שיש קורולציה בין רמת ההורמון לבין התקדמות ההריון ותקינותו. בשלב ההריון שלך אכן מצופה שערכי ההורמון יהיו כבר במאות ולא בעשרות כפי שנמצא בבדיקת הדם שביצעת. ערכי הבדיקות שציינת אכן במגמת עליה, אך אני חוששת שהעליה אינה מספיקה ואינה מתאימה למשך ההריון, אך עדיין אין בידי די פרטים כדי לקבוע את עתיד הריונך. למשל, ייתכן שחישוב הימים מוטעה ואז ערכי ההורמון תקינים. אני ממליצה לבדוק שוב את רמות ההורמון ולגשת לרופא המטפל, שיוכל לבדוק אותך ולהעריך באופן יסודי יותר את מצב ההריון. תוכלי לקרוא עוד על הקשר שבין רמות ההורמון לתקינות ההריון בתשובה הבאה בפורטל אינפומד: http://infomed.co.il/questions/q_082802_3.htm קרא עוד

הממצאים שאת מתארת, אם הם אכן נגזרים מבלוטת התריס, יכולים להתאים לתירואידיטיס (דלקת של התירואיד) חריפה או תת-חריפה, ובאופן נדיר גם לדלקת כרונית (כמו השימוטו). אפשרויות אחרות לכאבי בלוטת התריס כוללות דימום לתוך ציסטה, ממאירות (כמו לימפומה), שימוש בפרוקור ומחלה אחרת הנקראת עמילואידוזיס. הגורמים לדלקת חריפה של בלוטת התריס הם בעיקר זיהומים חיידקיים ופטריתיים, טיפול ביוד וטיפול בפרוקור. הגורמים לדלקת תת-חריפה הם בעיקר תולדה של זיהומים ויראליים, כדוגמת שפעת. הקליניקה של דלקת חריפה היא יותר סוערת וכוללת כאבים בבלוטה, כאבי אוזניים, חום, קשיי בליעה ואודם חיצוני. הקליניקה של דלקת תת-חריפה היא פחות סוערת וכוללת כאבי צוואר, חום (כן או לא), כאבי גרון וכאב המקרין לאוזן או ללסת. כמו כן מוצאים הגדלה של בלוטות לימפה בצוואר. נראה לי כי התיאור שלך מתאים יותר לכיוון של דלקת תת-חריפה. דלקת תת-חריפה שכיחה יותר בנשים, בגיל שבין 30 ל-50, והקליניקה יכולה להיות יותר מרשימה אם היא "מתלבשת" על מחלת תריס בסיסית (כמו אצלך). זוהי מחלה של 3 פאזות מבחינת רמות ההורמונים ושקיעת הדם: בהתחלה רמות השקיעה גבוהות ובהמשך יורדות, TSH בתחילה נמוך ואז עולה ו- FT4 עושה את המהלך ההפוך. האבחנה מאומתת על ידי שקיעת דם גבוהה בליווי קליטה נמוכה של יוד רדיואקטיבי בבלוטה. הטיפול במצב כזה הוא אספירין במינון גבוה או תרופות ממשפחת ה- NSAIDS (תרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידיות). אם טיפול זה אינו מספק (כפי שאני מתרשמת מתיאורך), או שהתסמינים המקומיים או הסיסטמיים חמורים, מטפלים בפרדניזון החל ממינון של 60-40 מ"ג ליום (לפי חומרת המצב) ומפחיתים את המינון בהדרגה על פני 8-6 שבועות. השיפור מתבטא הן בקליניקה והן בשקיעת הדם. כמו כן עוקבים אחר תפקודי התריס. עצתי לך היא לפנות לאנדוקרינולוג כדי לבחון אפשרות זו. אם היא תאומת, שווה להתחיל טיפול תרופתי אפילו בפרדניזון למשך מספר שבועות כדי לראות אם הממצאים משתפרים. אם לא, יש טעם להמשיך את הבירור על ידי אמצעי הדמיה או FNA חוזר, במיוחד על מנת לשלול לימפומה (בפרט בשל בלוטות הלימפה הצוואריות). בינתיים את יכולה לעשות לפחות צילום חזה להערכת מיצר בית החזה. אני מאחלת לך רפואה שלמה והצלחה, ד"ר טלי צ'רנוביצקי - אינפומד קרא עוד

סוכרת מבוגרים אכן עלולה לגרום לנזקים בלתי הפיכים מבלי לגרום לתסמינים, על כן מומלץ לאנשים ללא גורמי סיכון לבצע בדיקת סוכר בדם אחת לשלוש שנים, ולעיתים יותר תכופות אצל אנשים עם בדיקת סוכר גבולית (בין 110 ל-126 מיליגרם לדציליטר בצום), או עם גורמי סיכון (השמנת יתר, היסטוריה משפחתית). מדובר בבדיקת סוכר כחלק מבדיקת הדם השגרתית אצל רופא המשפחה. ערכים הנחשבים מעל הנורמה הם מעל 200 מיליגרם לדציליטר ללא צום, או מעל 126 מיליגרם לדציליטר בצום, בשתי בדיקות נפרדות. מידע נוסף על הבדיקה נמצא באתר: http://www.infomed.co.il/medTest1.asp?tID=50 קרא עוד

בתי בת הארבע עברה לפני כ- 8 חודשים 3 התקפי פרכוס בתוך כחודש. אשר על כן אובחנה כחולת אפילפסיה (בדיקות EEG תקינות) והוחל במתן טגרטול, CC X 3, 4 ביום. מאז אין התקפים וגם לא התנתקויות. שאלותי: א. האם ייתכן שהתרופה היא הגורם לשיעור יתר שיש לה, ולעייפות (חזרה לישון צהרים) ? ב. הרופא מתנגד בתוקף להורדת מינון למרות שאנו רוצים, כי אנו בתחושה שבשל התהליך הסדור של לפחות שנתיים שקטות ייתכן שאנו מרעילים אותה לריק בתרופה. הניתן וכדאי ללחוץ על שינוי במינון? המינון של טגרטול בילדים מתחיל ב 5 mg/kg/day. ניתן להעלותו ל 10 mg/kg/day ואף ל- 20 mg/kg/day אם יש צורך. אנא חזור לאריזה וחשב כמה מ"ג תרופה יש בכל CC של תמיסה, ולפי זה תדע אם המינון גבוה או בסדר. באופן כללי אם היא ללא התקפים אז באמת חבל להוריד מינון ולסכן אותה בהתקף נוסף. שנתיים זה בד"כ פרק הזמן לאחריו מנסים להפחית או להפסיק תרופה. העייפות בהחלט יכולה לנבוע מהתרופה. מקרים בודדים של שיעור יתר דווחו בשימוש בטגרטול, והתופעה שכיחה יותר בשימוש בהידנטואין. [17/11/2002] קרא עוד

ייתכן מאוד שהמחזור שלך עדיין לא סדיר, ולכן יום הביוץ משתנה מעט. המשיכי לעקוב גם בימים הבאים, ובדקי שוב באיזה הפרש ימים מגיע המחזור הבא. אולי הוא לא יגיע? אולי את כבר בהריון? האם עשית בדיקת הריון? שווה גם לגשת לגינקולוג ולהתייעץ איתו בנושא. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד קרא עוד

אם הניתוח הוא ניתוח לב פתוח, הרי שמבצעים הרדמה מלאה, שיתוק הלב ע"י אשלגן וקירור וכך הפסקת פעימתו כדי שאפשר יהיה לעבוד עליו, והעלאה על מכונת לב- ריאות, שמחליפה את פעילות הלב והריאות למשך הניתוח. במכונה הדם מוזרם בצינור מהלב לריאה מלאכותית שעוזרת לדם להתחמצן ואז הוא חוזר ללב ולשאר הגוף כאשר הוא מלא בחמצן. ההתעוררות הדרגתית, כמו בכל ניתוח. אנא קראו עוד על מכונת לב-ריאה בלינק הבא- http://www.hsforum.com/stories/storyReader$1486 קרא עוד

על פי מה שכתבת, נראה שאכן יש לך PCOD (מחלה פוליציסטית של השחלות). הנתון שמחזק את זה הוא רמת האינסולין, האופיינית לבנות עם PCOD. ההמלצות שנתנה לך הרופאה הן הנוהל המקובל לטיפול בPCOD כאשר רוצים להרות. אין קשר בין התופעה לבין משך השימוש בגלולות והפסקתן. את בהחלט יכולה להמתין עוד כמה חודשים עד לתחילת הטיפול ולחכות למחזור ספונטני, אם יגיע. ככל הנראה שהטיפול פשוט יידחה, אבל לא יתבטל. זה נתון לשיקולך בלבד. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד קרא עוד