שאלות ותשובות - עמוד 776

לגבי שאלתך בנושא הפטרת בנרתיק: הבעיה שאת מתארת אינה נדירה, לרוע המזל. נשים רבות סובלות מזיהומים פטרייתיים חוזרים ולעיתים אף כרוניים בנרתיק. לגבי השכיחות והטיפולים האפשריים, אני מפנה אותך לתשובה קודמת בפורטל שלנו: http://www.infomed.co.il/questions/q_071806_2.htm קרא עוד

אני מצטערת, לא אוכל לומר לך מה יש לך, מכיוון שאני לא רואה את כל הבדיקות. אבל מכיוון שגם במיון וגם רופא המשפחה לא מוצאים כלום, אני יכולה להעלות כמה אפשרויות לא רפואיות שיכולות לגרום להרגשה הזו: מתח נפשי, חוסר שינה, או אכילה לא מסודרת או לא מספיקה. נסי לראות אם אחד משלושת הגורמים האלה הוא הסיבה. אם ההרגשה הרעה ממשיכה, גשי שוב לרופא המשפחה. אולי צריך להרחיב את היקף הבדיקות. את יכולה לבקש מרופא המשפחה הפניה לנוירולוג, ייתכן שהוא ימצא את הסיבה. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד קרא עוד

אין בהכרח קשר בין מחלת האחיות. העובדה שבתך הראשונה רגישה לחלב לא בהכרח משליכה על האחות השנייה. רגישות לחלב צריכה להיות מאובחנת על ידי הרופא המטפל לאחר שבדק את הילדה ושמע את כל הפרטים בנוגע לתזונה שהיא מקבלת. כל נושא החלפת התזונה בילדים, ובמיוחד בגילאים צעירים כמו של בתך, צריך להיות בהוראת והכוונת רופא הילדים המטפל, ומכיוון שהבנתי כי הבעיות החלו לאחר התחלת התזונה הנוכחית, ברור על אחת כמה וכמה שנחוצה בדיקה של רופא הילדים. בברכה, ד"ר עידו ווליניץ - אינפומד קרא עוד

עד כמה שידוע לי, לפחות בדף התרופה המסופק לרופאים נכללים גם המרכיבים הלא פעילים של התרופה. את צודקת לחלוטין שכחולה יש לך את כל הזכות לדעת אילו מרכיבים את מכניסה לגופך, גם אם הללו נחשבים לרכיבים לא פעילים. [14/02/2001] קרא עוד

למטופלים בתרופות מדללות דם או נוגדות קרישה (כגון קומדין, אספירין, הפרין ועוד) לא מומלץ לצרוך מעל 3 גרם (3000 מיליגרם) של חומצות שומן אומגה 3 (EPA+DHA). אנא בדוק על האריזה האם הכמות היא 95 גרם או 95 מיליגרם. אם יש לך שאלות בנוגע לתרופות שאותן פירטת, שלח אותן לבאינפומד דרך דף משלוח השאלות ובחר בנושא "תרופות". http://www.infomed.co.il/writeUs.asp קרא עוד

אני לא מכירה טיפול חלופי לתת פעילות של בלוטת התריס. האלטרוקסין אינו מטפל בבעיה, אלא מספק את ההורמון החסר באופן חלופי. נטילת תוספי מזון המכילים יוד אינה יכולה לסייע לפעילות הבלוטה. תוכלי לנסות לפנות אל רופא אלטרנטיבי בשאלה זו. קרא עוד

ישנן בדיקות הדמיה שיכולות להראות מחיצה ברחם. בשל ההיסטוריה ההריונית שלך, אני מאמינה שעברת כבר את רוב הבדיקות. אם המחיצה היא הבעיה, ברוב המקרים ניתן להסיר אותה ולהמשיך בנסיונות הכניסה להריון. מידע יותר מפורט על המשך הבירור הנחוץ במקרה שלך כדאי שתקבלי מהרופא המטפל, אשר מכיר את ההיסטוריה שלך ואת תוצאות הבדיקות שעשית עד כה. בברכה ובהצלחה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד קרא עוד

המבחן המשולש הוא מבחן סקר שנועד לשלול סיכון למומים בעובר, בייחוד בקרב אוכלוסיות נשים שנמצאות בסיכון ללדת תינוקות עם מומים, כמו נשים מבוגרות, נשים שנטלו תרופות אסורות לשימוש בהריון וכו'. בארץ מבחן זה נעשה לכל הנשים בהריון בין שבועות 15-17. המבחן בודק ע"י דגימת דם מהאם רמות של שלושה הורמונים: A FETO PROTEIN (AFP) קרא עוד

הממצאים שאת מתארת, אם הם אכן נגזרים מבלוטת התריס, יכולים להתאים לתירואידיטיס (דלקת של התירואיד) חריפה או תת-חריפה, ובאופן נדיר גם לדלקת כרונית (כמו השימוטו). אפשרויות אחרות לכאבי בלוטת התריס כוללות דימום לתוך ציסטה, ממאירות (כמו לימפומה), שימוש בפרוקור ומחלה אחרת הנקראת עמילואידוזיס. הגורמים לדלקת חריפה של בלוטת התריס הם בעיקר זיהומים חיידקיים ופטריתיים, טיפול ביוד וטיפול בפרוקור. הגורמים לדלקת תת-חריפה הם בעיקר תולדה של זיהומים ויראליים, כדוגמת שפעת. הקליניקה של דלקת חריפה היא יותר סוערת וכוללת כאבים בבלוטה, כאבי אוזניים, חום, קשיי בליעה ואודם חיצוני. הקליניקה של דלקת תת-חריפה היא פחות סוערת וכוללת כאבי צוואר, חום (כן או לא), כאבי גרון וכאב המקרין לאוזן או ללסת. כמו כן מוצאים הגדלה של בלוטות לימפה בצוואר. נראה לי כי התיאור שלך מתאים יותר לכיוון של דלקת תת-חריפה. דלקת תת-חריפה שכיחה יותר בנשים, בגיל שבין 30 ל-50, והקליניקה יכולה להיות יותר מרשימה אם היא "מתלבשת" על מחלת תריס בסיסית (כמו אצלך). זוהי מחלה של 3 פאזות מבחינת רמות ההורמונים ושקיעת הדם: בהתחלה רמות השקיעה גבוהות ובהמשך יורדות, TSH בתחילה נמוך ואז עולה ו- FT4 עושה את המהלך ההפוך. האבחנה מאומתת על ידי שקיעת דם גבוהה בליווי קליטה נמוכה של יוד רדיואקטיבי בבלוטה. הטיפול במצב כזה הוא אספירין במינון גבוה או תרופות ממשפחת ה- NSAIDS (תרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידיות). אם טיפול זה אינו מספק (כפי שאני מתרשמת מתיאורך), או שהתסמינים המקומיים או הסיסטמיים חמורים, מטפלים בפרדניזון החל ממינון של 60-40 מ"ג ליום (לפי חומרת המצב) ומפחיתים את המינון בהדרגה על פני 8-6 שבועות. השיפור מתבטא הן בקליניקה והן בשקיעת הדם. כמו כן עוקבים אחר תפקודי התריס. עצתי לך היא לפנות לאנדוקרינולוג כדי לבחון אפשרות זו. אם היא תאומת, שווה להתחיל טיפול תרופתי אפילו בפרדניזון למשך מספר שבועות כדי לראות אם הממצאים משתפרים. אם לא, יש טעם להמשיך את הבירור על ידי אמצעי הדמיה או FNA חוזר, במיוחד על מנת לשלול לימפומה (בפרט בשל בלוטות הלימפה הצוואריות). בינתיים את יכולה לעשות לפחות צילום חזה להערכת מיצר בית החזה. אני מאחלת לך רפואה שלמה והצלחה, ד"ר טלי צ'רנוביצקי - אינפומד קרא עוד

אימפוטנציה היא אחת מתופעות הלוואי השכיחות לאחר ניתוח כריתת ערמונית. במחקר גדול, שבדק גברים שנתיים לאחר כריתת ערמונית, דיווחו 42% כי התפקוד המיני שלהם כעת מהווה בעיה בינונית או קשה. 60% דיווחו כי אינם מצליחים להגיע לזקפה נוקשה מספיק לצורך קיום יחסי מין. ההצלחה של טיפולים לשיפור הזקפה בגברים זמן רב לאחר כריתת הערמונית - מוגבלת. טיפולים פולשניים (כמו הזרקות לאיבר המין או תותבים) - יעילים יותר מטיפולים לא פולשניים. 29%-53% מן הגברים (ע"פ מחקרים שונים) דיווחו על תגובה לויאגרה. אין ספק שמדובר בבעיה קשה, שללא ספק משפיעה על הזוגיות שלכם, ואני מאמינה ומקווה שיכול להימצא פיתרון לבעיה. מכיוון שאתה מתאר כאבים עזים בזמן אורגזמה, שאינם סימפטום אופייני - אני חושבת שבשלב ראשון עליך להיבדק במרפאת מומחים לתפקוד מיני. אני מצרפת לינק של החברה הישראלית להפרעות בתפקוד המיני, כולל רשימת מרפאות מומחים ציבוריות ברחבי הארץ: http://www.sexual-health.org.il/clinics.asp?info_id=28466 קרא עוד