שאלות ותשובות - עמוד 796

לא ציינת היכן הקונדילומה, אני מניח משאלתך שהיא על פני איבר המין (הפין). קונדילומה נגרמת על ידי נגיף ה- HPV. אם מערכת החיסון שלך תקינה, יש לך סיכוי טוב להירפא מהקונדילומה ולהיפטר מהנגיף. צלקות לאחר הסרה בלייזר נדירות. ולא ברור לי למה אתה מתכוון בבדיקת ה- PCR. בבדיקה זו בודקים את החומר הגנטי של הנגיף, וחומר זה יש לקחת מהקונדילומה עצמה, כך שלגבי ההצטלקות בעקבות הבדיקה - זה תלוי בדרך שבה נוטלים את הדגימה. לרוב אין הצטלקויות לאחר הסרת קונדילומה. לא ניתן לקשור בין תוצאת בדיקת PCR להיעלמות הנגיף כיוון שיכולות להיות סיבות שונות לכך שלא מופק חומר גנטי. לגבי ידיעת בת זוג עתידית - אין תשובה פשוטה. אם הקונדילומה הוסרה בשלמותה, לא חזרה ואין הופעה מחודשת שלה, לא נראה שיש לך מה לדאוג מהדבקה ביחסי מין עתידיים. נגיפים רבים מסוג זה עשויים להיות ללא כל תסמינים, כך שנשים רבות נדבקות בלא שבן הזוג יודע שהוא נשא של הנגיף. כדאי לפנות לרופא שאתה סומך עליו מאחת ההתמחויות הללו. איננו נוהגים להמליץ על רופא ספציפיים באינפומד. בברכה ד"ר איציק לוי רופא בכיר המרפאה לסיקור, מניעה וטיפול במחלות המועברות במגע מיני מומחה בפנימית, מחלות זיהומיות ומחלות המועברות במגע מיני קרא עוד

לגבי אורטיקריה, חרלת, ראי תשובה שנשלחה בשבוע האחרון. לגבי הגדלת החזה באמצעות תרופות, ניתן אכן להגדילו באמצעות הורמונים, אך הדבר אינו מומלץ על ידי רוב הרופאים בגלל הסכנה לגידול בשד. [19/09/2000] חזרה לעמוד שאלות ותשובות קרא עוד

חסרים פרטים רבים כדי לתת לך תשובה מקיפה. באיזו קרדיומיופתיה מדובר? האם היפרטרופית? האם אתה לוקח טיפול כלשהו? מבין הקרדיומיופתיות, היפרטרופית היא היותר נפוצה בקרב צעירים. ההתבטאויות שלה הן פלפיטציות (דפיקות לב מהירות) או הפרעות קצב. אני מניחה שאם אתה מודע לבעיה זו, ישנו קרדיולוג שמטפל בך. דווח לו על תסמינים אלה. יתכן שתישלח לבצע בדיקת אקו לב, אם עדיין לא עברת בדיקה כזאת, ובדיקת הולטר. חשוב מאוד שתהיה במעקב. הרגש טוב, ד"ר מיכל רסנר - אינפומד קרא עוד

אני מציעה לך לגשת לדיאטנית לקבלת הדרכה על שינוי התזונה. ישנם סוגים שונים של אוכל הגורמים לגזים מרובים, ומכיוון שאת סובלת מזה, כדאי שתימנעי ממאכלים אלה. אם אחרי השינוי התזונתי עדיין תרגישי נפיחות, את יכולה ללכת לגסטרואנטרולוג להתייעצות. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד קרא עוד

אם אינך יכולה לראות רופא עור, אנא פני לרופא המשפחה בשלב ראשון על מנת לבדוק באופן כללי איך ניתן לעזור לך, והאם מדובר בתופעה אלרגית, אז יעזרו תרופות אנטיהיסטמיניות, פנרגן או סטרואידים או שמדובר בתופעה אחרת. קרא עוד

הכינוי "גלובוס", מהמילה הלטינית לכדור, מתייחס להרגשה שמשהו תקוע בגרון, אשר קשורה בדרך כלל למצבי חרדה. אלפרליד שייך לקבוצת תרופות ההרגעה, כגון לוריבן וקלונקס. אלו תרופות השייכות לקבוצת הבנזודיאזפינים, הגורמות להתמכרות, ולאחר נטילה ממושכת, הפסקת השימוש כרוכה בתהליך של גמילה, בדומה לגמילה מחומרים ממכרים אחרים, כגון אלכוהול או אפילו סמים. ייתכן שתחושתך שאת זקוקה לכדור משקפת תהליך גופני של התמכרות. התרופות המקובלות כיום כטיפול להפרעות חרדה הן נוגדי דיכאון וחרדה מקבוצת ה-SSRI, הפועלות על ידי שינוי בספיגת הסרוטונין בתאי המוח, תרופות כמו רסיטל, פריזמה וסרוקסאט. ההתאמה של תרופה עבורך יכולה להיעשות על ידי פסיכיאטר/ית וגם על ידי רופא המשפחה. התרופות מקבוצת ה-SSRI יוצרות הקלה משמעותית בהרגשה רק לאחר נטילה של שבועיים או שלושה, ואז מומלץ להמשיך עם התרופה שעזרה למשך מספר חודשים, ולאחר מכן להפסיק בהדרגה את הטיפול. לאחר מספר שבועות עם טיפול בתרופה מסוג SSRI תוכלי להפסיק באופן הדרגתי, לפי הוראות הרופא, את השימוש באלפרליד. חשוב לדעת כי טיפול פסיכולוגי מסוג טיפול התנהגותי-קוגניטיבי (Cognitive Behavioral Therapy או, בקיצור: CBT), נמצא יעיל לטיפול בהפרעות חרדה במידת יעילות דומה לזו של תרופות, כרוך כמובן בפחות תופעות לוואי, ונמצא יעיל במיוחד למניעת הישנות של הבעיה בעתיד. מסיבה זו מומלץ לשקול את האפשרות הזו במקביל לחיפוש הטיפול התרופתי המתאים למצבך. בהצלחה, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית קרא עוד

אני מניח שבעלך קיבל נוגדנים (כלומר, חיסון פסיבי) ולכן הוא מחוסן מרגע קבלת החיסון. מתן חיסון אקטיבי (כלומר, מתן נגיף מומת או מוחלש או חלק מהנגיף המהונדס גנטית) מביא ליצירת חיסון תוך כמה שבועות. בברכה דר' איציק לוי מומחה בפנימית ובמחלות זיהומיות קרא עוד

הכאבים הנוירופתיים אצל חולי סוכרת מופיעים לאחר שנים רבות של מחלה, כמעט אף פעם לא כסימן ראשון של קיומה. אני מניחה שאת עושה בדיקות דם מדי פעם, לכן לא סביר שבאישה בגילך, שעד עתה לא היתה אצלה עדות לסוכרת, יופיע כאב נוירופתי סוכרתי כהתייצגות ראשונה של המחלה. ד"ר קרן מאיר-שפריר - אינפומד קרא עוד

נראה כי אכן פיתחת תגובה אלרגית לגבס, ולא רצוי לגבס את הרגל פעם נוספת. אינני יודעת איזה סוג ניתוח אורתופדי אתה מיועד לעבור, אך במקרים מסוימים ניתן להשאיר את אזור הניתוח פתוח או לכסות אותו עם סוגים שונים של תחבושות ומשחות. כל זה תלוי בסוג הניתוח. לגבי הנפיחות וצורת הרגל העקומה, כל זה לא יסתדר אלא רק לאחר הניתוח, כאשר הרגל תהיה בתנוחה המתאימה, וזה יאפשר החלמה טובה. רצוי להפנות שאלות נוספות לרופא האורתופד המטפל בך. תרגיש טוב! ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד קרא עוד

התקפי חרדה מופיעים לעיתים בתקופות של מתח מוגבר בחיים, או לאחר תקופה של עומס רגשי מכל מיני סיבות. בדרך כלל הבעיה נמשכת חודשים בודדים ודועכת מעצמה. במקרים שזה נמשך מעבר לכך, מומלץ להיעזר בטיפול, על מנת לקטוע את מעגל הקסמים של ההתקפים והציפייה להתקף נוסף. יתכן שהבעיה תשתפר גם ללא טיפול, אולם אין לדעת מה משך הזמן שזה יארך, ובינתיים ישנה פגיעה ניכרת באיכות החיים ולעיתים גם פגיעה ביכולת התפקוד. הטיפול יכול להיות תרופתי או פסיכולוגי, או שילוב של השניים. התרופות המקובלות כיום כטיפול להפרעות חרדה הם נוגדי דיכאון וחרדה מקבוצת ה- SSRI, לדוגמה רסיטל, פריזמה, סרוקסאט. ההתאמה של תרופה עבורך יכולה להיעשות על ידי פסיכיאטר/ית וגם על ידי רופא המשפחה. התרופות האלו יוצרות הקלה משמעותית בהרגשה רק לאחר נטילה של 3-2 שבועות, ואז מומלץ להמשיך עם התרופה שעזרה למשך מספר חודשים, ולאחר מכן להפסיק בהדרגה את הטיפול. לעיתים לשבוע-שבועיים הראשונים של הטיפול מוסיפים כדורי הרגעה, כדי לספק הקלה מיידית. לאחר מספר שבועות עם טיפול בתרופה SSRI יש להפסיק באופן הדרגתי, לפי הוראות הרופא, את השימוש בתרופת ההרגעה. שמות של תרופות הרגעה לדוגמה: לוריבן, קלונקס, אלפרליד. טיפול פסיכולוגי מסוג טיפול התנהגותי-קוגניטיבי (Cognitive Behavioral Therapy או CBT) נמצא יעיל לטיפול בהפרעות חרדה. מידת יעילותו דומה לזו של תרופות, והוא כרוך בפחות תופעות לוואי. הוא נמצא יעיל במיוחד למניעת הישנות של הבעיה. מסיבה זו מומלץ לשקול גם את האפשרות הזו ולא רק את הטיפול התרופתי. בהצלחה, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית קרא עוד