שאלות ותשובות - עמוד 842

במרבית המקרים עגיל בגבה אכן משאיר צלקת, אך זה לא קורה תמיד, וכל גוף מגיב אחרת. בכל מקרה, אם תחליטי לאפשר לבנך לעשות עגיל, ודאי שהתהליך מתבצע במקום מוכר, נקי ובתנאים סטריליים, על מנת למנוע זיהומים מיותרים. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד קרא עוד

יתכן שלא רשמת נכון את שם התרופה: Pravastatin. תוכלי לקרוא עליה כאן: http://www.infomed.co.il/drug1.asp?dID=227 קרא עוד

RBC הינו מדד למספר תאי הדם האדומים במיקרוליטר של דם. כל עוד רמת ההמוגלובין תקינה, אין לכך משמעות. אל דאגה. קרא עוד

לא ציינת באיזה סוג של CT מדובר והאם הוא בוצע עם או בלי חומר ניגוד. בעיקרון, חשיפה של העובר ל- 50 mGy או יותר מעמידות אותו בסיכון. מרבית הצילומים אינם מגיעים לחשיפה כזו. אפילו CT בטן מגיע רק ל-30. לא נצפו מומים בעוברים שנחשפו ל- CT בטן, ומובן שחשיפה ל- CT אחרים אף פחותה מבחינת הקרינה שהעובר נחשף אליה. החשיפה מסוכנת בעיקר אם קרתה בין השבוע השני ל- 15 להפריה, וכמובן אם מדובר במינוני קרינה גבוהים מאלה שהזכרתי. לכן מומלץ רק לציין זאת בפני רופא הנשים שעוקב אחריה. קרא עוד

ההחלטה על תחילת טיפול בדיאליזה בחולה עם אי- ספיקת כליות נובעת ממספר גורמים. אינדיקציות חד- משמעיות לתחילת טיפול הם סיבוכים של אי -ספיקת כליות, כמו דלקת של קרום הלב, הצטברות נוזלים בגוף ובריאות שאינה מגיבה לטיפול במשתנים, עליה משמעותית בלחץ הדם שאינה מגיבה לטיפול תרופתי, פגיעה מוחית או עצבית, דימום, בחילה והקאות קשות, רמת קראטינין מעל 12 mg/dL או אוראה מעל 100 mg/dL. ברוב המקרים לא ממתינים לסיבוכים קשים אלה שיופיעו, אלא מתחילים את הטיפול בדיאליזה בשלב מוקדם יותר. המעקב אחר תפקודי הכליה של החולים - הדוק, ובדרך כלל מקובל להתחיל להכין את החולה לדיאליזה כאשר קצב הסינון של הכליות (GFR) הוא 15-20 מ"ל לדקה. קרא עוד

המוטציה אשר התגלתה אצלך מעידה כי את בסיכון לקרישיות יתר. מוטציה בפרותרומבין גורמת לעלייה ברמת הפרותרומבין, שהוא אחד המרכיבים במערכת הקרישה בגוף המייצרת תרומבוס (clot) לעצירת דימום. מוטציה זו עלולה להעלות את הסיכון להיווצרות קרישי דם בוורידים ועורקים, ובשילוב עם הריון, עולה הסיכון לקרישי דם, הפלות חוזרות, היפרדות שליה ועוד. במקרה שלך המוטציה שהתגלתה היא הטרוזיגוטית, ולכן נחשבת לחלקית. עלייך להיות במעקב הדוק של הגינקולוג המטפל, ואם צריך, לקבל טיפול במדדלי דם כגון קלקסאן. הטיפול ניתן על סמך ההיסטוריה הרפואית, כגון אם היו הפלות בעבר, אירועים של תרומבוזות, וכן על סמך בדיקות הדם ומצבך הבריאותי הנוכחי. שיהיה הריון קל ובריא, ד"ר קרן גלרון - אינפומד קרא עוד

קשה מאד לעשות אבחנה על פי שאלתך, יש צורך בתשאול מלא ובדיקה גופנית מלאה, שאותה לא אוכל לעשות דרך המחשב. אתה מתאר סימפטומים מרובים ומפוזרים באזורים ובמערכות שונות בגוף. מחלות רבות יכולות להיות הסיבה לכך, החל ממחלות זיהומיות (וירוסים למיניהם) וכלה במחלות אוטואימוניות דלקתיות. ע"פ תוצאות הבדיקות לא נראה כי קיימת דלקת פעילה, אולם התוצאות הן חלקיות. האם עברת בדיקת שתן רגילה לכללית ותרבית? האם עברת בירור לבדיקת נוגדנים לווירוסים מסויימים? האם נבדקת אצל רופא עור ומין לגבי הצריבה בעת שפיכה? האם נבדקת ע"י רופא עיניים לגבי "היובש" שאתה מרגיש? ישנן מחלות מין המערבות הן את המפרקים והן את העיניים. דבר נוסף הוא משך הזמן של הסימפטומים, האם הבעיה נמשכת מספר ימים או מספר שבועות, האם יש שינוי - החמרה או הקלה לאורך זמן. המלצתי היא להמשיך את הבירור דרך רופא המשפחה, רופא עור ומין ורופא עיניים. קרא עוד

ה CT הדגים ציסטה סוב- קורטיקלית ושינויים סקלרוטיים (סקלרוטי = מסוייד) שהינם עדות לתהליך ניווני אשר קורה במפרק הכתף, עקב הפריקות החוזרות ונשנות. בעיקרון MRI לכתף היא בדיקה שנותנת יותר אינפורמציה באשר לגידים ולסחוסים במפרק הכתף, אולם בכל מקרה אני מציעה לפנות לאורתופד מומחה לכתף, ולהתעניין בקשר לניתוח, אם הפיזיותרפיה אינה יעילה. קרא עוד

סביר להניח שמנה עודפת מקרית לא תגרום בעיות. מנות עודפות גדולות עלולות לגרום לתרדמת. באופן כללי, מינון יתר עשוי לגרום להחמרה בתופעות הלוואי של התרופה. תוכלי לקרוא על התרופה ועל תופעות הלוואי שלה באינדקס התרופות של אינפומד: http://www.infomed.co.il/drug1.asp?dID=184 קרא עוד

תוצאת פריטין נמוכה מעידה על ירידה במאגרי הברזל שלך. כל עוד רמת ההמוגלובין תקינה, אין דם סמוי בצואה ואתה ידוע כבעל תזונה צמחונית, אין באופן עקרוני סיבה לדאגה. הסיבה הסבירה ביותר לחסר במאגרי הברזל שלך היא תזונתך הצמחונית, ואכן, טיפול בתוספי ברזל יכול לעזור להעלות את רמת הפריטין ולמנוע אנמיה (ירידת המוגלובין) בעתיד. מאידך גיסא, בהיותך גבר בגיל 61 עם ירידה במאגרי הברזל (למרות היותך צמחוני), אתה שייך לקבוצה שבה אנו הרופאים נוהגים להחמיר ולבדוק, לפחות פעם אחת, את מערכת העיכול מבפנים (בדיקת קולונוסקופיה וגסטרוסקופיה), וזאת על מנת לוודא שאינך מדמם משם, מכיב קיבה או חלילה בשל גידול כלשהו, היכולים להיות הסיבה לירידה במאגרי הברזל שלך. הרופא שהמליץ לך לפנות לבירור גסטרואנטרולוגי לא טעה, אך גם רופאת המשפחה שלך צודקת, מפני שכפי שציינתי, הסיבה הסבירה ביותר היא שחסר הברזל הקל שלך נובע מהתזונה. לסיכומו של עניין, אין תשובה חד-משמעית. אם ברצונך "ללכת על בטוח", פנה לגסטרואנטרולוג, שייתכן שיחליט שאין צורך בבדיקה, אבל אם ימליץ עליהן, בצע את הבדיקות הפולשניות הללו. אמנם גם להן יכולים להיות סיבוכים, אבל הם נדירים. אם אתה מעדיף להמתין - ניתן לעקוב באופן צמוד יותר אחר רמות הפריטין וההמוגלובין ולהחליט בהתאם לתוצאות הבאות. לדעתי האישית, כדאי לך לבצע קולונוסקופיה. גם ללא כל קשר להיותך עם פריטין נמוך, מומלץ לכל אדם לעבור קולונוסקופיה באופן שגרתי אחת ל-10 שנים גם בהעדר גורמי סיכון כמו היסטוריה משפחתית של סרטן המעי הגס. גילוי מוקדם של סרטן המעי הגס חשוב ביותר וכדאי לבדוק את הבדיקה גם אם אין כל סימפטומים או בעיה בבדיקות הדם. רפואה שלמה ד"ר אמיר בר-שי - אינפומד קרא עוד