שאלות ותשובות - עמוד 851

רק ביום של בדיקת דם עדיף לקחת את הכדור אחרי הבדיקה, אך לא לדלג על מנה. בימים לפני כן אין שום בעיה לקחת כרגיל. ד"ר קרן מאיר-שפריר - אינפומד קרא עוד

זריקת הקורטיזון שקיבלת איננה טיפול במחלת הסחוס שלך אלא אמצעי להרגעה והורדת סימני הדלקת הנמצאים במקום החולה, ומטרתה להפחית את הכאבים ואת התקדמות מחלת הסחוס. הקורטיזון הוא חומר נוגד דלקת, והוא ניתן כליווי לתרופות נוספות, או בלית ברירה, בשל כאבים מהם סובל החולה ואשר מונעים ממנו את איכות החיים לה היה רגיל. בשום מקרה הוא אינו מטפל ישירות במחלת המניסקוס שלך. לכן את צריכה להתחיל ביחד עם הטיפול להתקף האקוטי גם טיפול ארוך טווח ומניעתי כגון כדורי המגה גלופלקס שקיבלת, תחבושות מיוחדות למניסקוס, ואולי הדרכה פיזיותרפית של מה מותר ומה לעשות בעתיד מבחינת תנועתיות. ד"ר גיל טאובר - אינפומד קרא עוד

הבדיקה מעידה על זיהום חד! יש לפנות למיון בהקדם האפשרי. ד"ר שירי אורי - אינפומד קרא עוד

החומר הפעיל בפונגיקאר הוא תרופה נוגדת פטריות בשם קלוטרימאזול . לטיפול חיצוני בחומר זה אין כל השפעה על העובר וניתן להשתמש בו במהלך ההריון (לאחר התייעצות עם רופא) בתנאי שאינך בשליש הראשון להריון. מידע נוסף על פונגיקאר תוכלי למצוא באינדקס התרופות של אינפומד. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד קרא עוד

לימפאדנופתיה הוא מצב שבו מופיעות בלוטות לימפה מוגדלות וכואבות כתגובות לזיהום. יתכן שהבלוטות הכואבות משנייות לשלבקת החוגרת, או אם הסיפור והקליניקה מתאימים - אולי זה קשור לזיהום חיידקי משני. רפואה שלמה ד"ר תהילה חג'ג' - אינפומד קרא עוד

אולטרסאונד עוזר לאפיין ממצאים בכבד במקרה שה CT לא נתן אבחנה חד- משמעית. קולונוסקופיה וירטואלית נעשית בד"כ ללא חומר ניגוד, כך שקשה לאפיין ממצאים כבדיים ויש להשלים את הבירור באולטרסאונד. הממצא יכול בהחלט להיות שפיר לחלוטין, כמו ציסטה או המנגיומה, אבל יש לבדוק זאת. קרא עוד

דיאפרגמה היא כיפת גומי קטנה וגמישה ששמים כשעתיים או פחות לפני קיום יחסי מין, ומוציאים אותה רק לאחר 6-8 שעות לפחות. היא מוחדרת דרך הנרתיק ומולבשת על גבי צוואר הרחם. על גביה יש לשים ג'ל קוטל זרע. יעילותה במניעת הריון די נמוכה בהשוואה לשיטות אחרות: - 82% .94% היא אינה מגינה מפני מחלות המועברות במגע מיני, כמו איידס למשל. היא אינה מכילה הורמונים, ולכן היא מהווה אופציה לנשים שלא יכולות לקחת גלולות מסיבות שונות. אומנם אין צורך במרשם רפואי, אולם הדיאפרגמה חייבת להיות מותאמת ע"י רופא/ת נשים: מידת הצוואר נמדדת ע"י הרופא/ה, והדיאפרגמה נקנית בהתאם לכך. במקרים נדירים תיתכן אלרגיה לגומי עצמו או לג'ל, כמו כן ייתכן צורך במדידות חוזרות. קרא עוד

אוטרוגסטן הוא למעשה פרוגסטרון, הניתן כטיפול בבעיות שונות, כמו מחזור לא סדיר, תמיכת הריון ועוד. לאחר נטילת הכדורים עשויים להיות שינויים בעוצמת המחזור ומשכו. הבדיקה שביצעת אכן תקפה לחודש זה, ובכל מקרה עליך לפנות לרופא המטפל וליידע אותו בכל הפרטים. בהצלחה ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד קרא עוד

מחלת גבהים מתבטאת בצורתה השכיחה ביותר בכאבי ראש מלווים בחוסר שינה, חוסר תיאבון, עייפות, בחילות והקאות. השיטה הטובה ביותר להימנע היא עליה איטית, לא יותר מ - 1,000 רגל ליום בגבהים של 2,400 מ' ומעלה, להגביל פעילות גופנית בגבהים, לשתות הרבה. במידה וקיימים סימפטומים כלשהם כמו כאבי ראש, יש להשתמש במשככי כאבים. במידה ולא מסוגלים לשתות ומקיאים כל הזמן - יש להימנע מלעלות, ואף לרדת אם יש צורך בכך. לגבי תרופות - יש הממליצים על אצטאזולאמיד וסטרואידים שנמצאו, בחלק מהמחקרים, כמסייעים במניעה של מחלת גבהים. לגבי עלייה לגבהים בזמן הריון: את נמצאת בשלבים מוקדמים של ההריון שבהם העובר שלך מתפתח והופך להיות אט אט אדם שלם. כל הפרעה בשלב זה עלולה לגרום נזק. עליה לגבהים פירושה לחץ חמצן נמוך יותר, פחות חמצן יגיע לעובר דרך השליה. היעדר חמצן יכול לגרום נזק לעובר. מחלת גבהים יכולה להתבטא בסימפטומים קלים כמו אלה שציינתי למעלה, אך באחוז קטן של המקרים קיימים סיבוכים כמו: בצקת ריאות, בצקת מוחית, דימום ברשתית, וחלק מהם עלול להביא למוות במידה ולא מטופל כראוי, וקשה לי להאמין שקיימים אמצעי טיפול ולו הבסיסיים ביותר,בעת טיפוס לגובה. כמובן שנסיעה באוטובוס עם עליה הדרגתית בגבהים עדיפה על פני טיסה. מומלץ לשהות כמה ימים באותו גובה על מנת להתאקלם ללחץ החמצן הנמוך. באשר לתרופות - הן אצטאזולאמיד (דיאמוקס) והן דקסאמתאזון (סטרואידים) שייכים לקבוצה C, כלומר מחקרים על בעל חיים הראו השפעה לא טובה על העוברים, אך לא בוצעו מחקרים מבוקרים בקרב נשים בהריון, ויש להשתמש בהם רק אם התועלת לאם עולה על הסיכון לעובר. האם התייעצת עם רופא/ת הנשים שלך לפי החלטה על הנסיעה? אני מתארת לעצמי שהנסיעה תוכננה כבר זמן רב, אך הריון הוא סיבה מספיק טובה לדחות אותה. חזרי והתייעצי עם הרופא/ה לפני נסיעתך. קרא עוד

מה שאתה מתאר בהחלט מדליק נורה אדומה ואינו תקין. לאחר 3-2 דקות מסיום הריצה הדופק אמור כבר להתייצב. אינך אמור להגיע למצב של עילפון לאחר 10 דקות. המלצתי היא להסתפק בריצה של 30 דקות, ואת ההמשך לעשות בהליכה מהירה. במקביל, עליך לגשת לבדיקת ארגומטריה - בדיקת דופק במאמץ. במכון וינגייט אפשר לעבור בדיקה מאוד מקיפה של דופק העבודה המתאים ספציפית לך, ולקבל המלצות לתזונה מתאימה ולסוג האימון המתאים לך ביותר. עלות הבדיקה כ-1200 שקלים והיא אורכת כמה שעות. אני ממליצה לכל מי שמעוניין להגיע לתוצאות מרביות באימון לעשות את הבדיקה. הנימול בכפות הרגליים גם לא נשמע טוב. כדאי לך להיוועץ גם ברופא. בהצלחה יפה וולנסקי - מאמנת כושר אישית וקבוצות. מתמחה באימונים על טרמפולינה, נשים אחרי לידה, ילדים עם בעיות השמנה ואנשים עם מגבלות פיזיות קלות.דואר אלקטרוני: vyaffa@walla.co.il, סלולר: 050-8355085 קרא עוד