שאלות ותשובות - עמוד 851

שתי התופעות עשויות להיות קשורות זו בזו אם מדובר במחלת עצבית פריפרית. אנא פנו לרופא נוירולוג לבירור מקיף לפני ביצוע ניתוח כלשהו. לגבי ההזעה- יש אופציה פחות פולשנית של הזרקת חומר בשם בוטוקס שהשפעתו זמנית והפיכה, אולם כאמור לדעתי עליכם לדחות טיפול זה בינתיים עד שהתמונה תתבהר. http://www.aafp.org/afp/971200ap/mcknight.html קרא עוד

קשה לומר בדיוק. זמן מחצית החיים של התרופה בגוף (משך הזמן שבו מתפרקת מחצית מכמותה) נע בין 8 ל-59 שעות, אז אפשר פחות או יותר להכפיל פי 2, אבל הרבה מן התרופה נקשר לחלבוני הפלסמה, כך שלא ניתן לדעת בוודאות. אפשר לפנות מהר יותר את המתאדון על ידי החמצה של השתן (pH שירי אורי - אינפומד קרא עוד

ההשלכות הרפואיות של פעילות-יתר של בלוטת התריס (היפרתירואידיזם) תלויות במידת ההפרעה (כלומר, עד כמה מוגברת רמתם של הורמוני הבלוטה) ובתגובת הגוף. מגוון הסימפטומים של פעילות יתר של הבלוטה - גדול, ובכל חולה הביטוי הקליני שונה. ביניהם ניתן למנות: עור - הזעת יתר, שינויים בציפורניים ובשיער, כתמים של היפרפיגמנטציה בעור. המערכת הקרדיו-וסקולרית - תפוקת לב מוגברת, שבמקרים קשים עשוי להוביל עד אי ספיקת לב, קצב לב מואץ, וב-10%-20% פרפור פרוזדורים. מערכת הנשימה - קוצר נשימה, שעשוי להופיע הן במאמץ והן במנוחה. מערכת העיכול - ירידה במשקל, שלשולים, הפרעה בספיגה ולעיתים הפרעה בתפקודי כבד. מערכת הדם - אנמיה ולעיתים נטיה לקרישיות יתר. מערכת המין והשתן - תכיפות במתן שתן, וריבוי מתן שתן בשעות הלילה, הפרעות במחזור החודשי. השלד- הורמוני התירואיד מעודדים פירוק עצם, ולעיתים מדכאים בעקיפין את ספיגת הסידן במעי ומעודדים את הפרשתו, ולכן גורמים לאוסטאופורוזיס ולסיכון מוגבר לשברים. מערכת השרירים והעצבים - רעד, היפראקטיביות, נטיה לשינויים במצב הרוח, חרדה, קשיי ריכוז וקשיי שינה. כמו כן אופיינית חולשת שרירים וירידה במסת השרירים. קיימות 3 אופציות טיפוליות לפעילות יתר של הבלוטה: טיפול תרופתי (במטימזול או PTU - פרופילתיואוראציל), טיפול ביוד רדיואקטיבי ובמקרים נדירים - ניתוח. בהחלט ניתן להחליף את הטיפול ביוד רדיואקטיבי בטיפול תרופתי, אם אין קונטרה אינדיקציה לכך, אולם עליך להיוועץ בכך עם האנדוקרינולוג המטפל בך. ד"ר ליה עשת - אינפומד קרא עוד

זהו מצב בו הצוואר נפתח במהלך הטרימסטר השני ולכן ההריון נופל. לעיתים, אי- הספיקה נובעת מטיפולים שבוצעו בעבר, ולעיתים היא מופיעה לראשונה בהריון. במקרים בהם נגרמה הפלה עקב סיבה זו, נוהגים לשים תפר צווארי בטרימסטר השני בהריון הבא ומסירים אותו לקראת הלידה. בנוסף, תצטרכי להיות במעקב אחר אורך תעלת הצוואר על מנת לוודא שצוואר הרחם לא מתקצר במהלך ההריון. קרא עוד

פרפור פרוזדורים הוא הפרעת קצב לב אשר גורמת דופק מהיר ולא סדיר. זוהי הפרעת קצב נפוצה יחסית, ושכיחותה הולכת ועולה עם הגיל. באנשים בריאים, כלומר ללא מחלת לב מבנית או מסתמית אחרת, היא יכולה להיות אפילו נטולת תסמינים ולהתגלות במקרה. הסיכון העיקרי בהפרעת קצב זו היא הנטייה להיווצרות קרישי דם בעליות (פרוזדורים) של הלב. אלה יכולים להינתק ולהגיע עם מחזור הדם לאיברים אחרים, כמו המוח, הכליות והמעיים, לגרום לסתימות של עורקים באיברים אלה ולנזקים בהם. לכן חלק משמעותי של הטיפול באנשים עם פרפור הוא טיפול "מדלל דם" באספירין או בקומדין, בהתאם לגיל ולגורמים נוספים. אין לך סיבה להיות בלחץ בשל הפרעת הקצב הזו. כדאי להשלים את הבירור המומלץ ולהיות במעקב קרדיולוגי מסודר, מכיוון שתהיה לדברים השפעה על הטיפול התרופתי שיומלץ לך. רוב הסיכויים שההשפעה על חייך תהיה מינימלית. התרופה שאת נוטלת, איקאקור, בהחלט יכולה לגרום לירידה בלחץ הדם, ואם הנטילה שלה גורמת לך לחולשה משנית או לאי-נוחות אחרת, כדאי להחליף אותה בתרופה אחרת. יש תרופות להסדרת קצב שמתאימות לאנשים עם לחץ דם נמוך. ד"ר קרן מאיר-שפריר - אינפומד קרא עוד

Azoospermia היא בעיה רפואית שבה אין תאי זרע בנוזל הזרע אצל גבר. יש שני סוגים של אזוספרמיה: אזוספרמיה חסימתית שבה יש ייצור זרע באשכים אך הם אינם יכולים לעבור מכיוון שישנה חסימה פיזית; ואזוספרמיה לא-חסימתית שהיא מצב שבו יש בעיה בייצור הזרע. וריקוצלה (התרחבות וגודש של ורידי האשכים) גורמת לחזרה של דם ורידי אל כיס האשכים, וכתוצאה מכך עולה הטמפרטורה של שק האשכים ופוגעת בייצור ובשרידות הזרע, דבר המוביל לאי-פוריות. עודף משקל יכול לגרום לירידה בספירת הזרע מכיוון שקפלי שומן באיזור האשכים גורמים לעליית טמפרטורה, דבר שעלול להיות הרסני לתאי הזרע. הן וריקוצלה והן משקל עודף יכולים להיות הסיבה לאזוספרמיה. איני יכולה להעריך את הסיכוי שלכם להיכנס להריון מכיוון שלא ידועה לי חומרת הווריקוצלה, אך ישנן דרגות מסוימות הניתנות לטיפול ומשפרות את הסיכויים לכניסה להריון. פנו לאורולוג להתייעצות וטיפול. שיהיה בהצלחה! ד"ר קרן גלרון - אינפומד קרא עוד

מינון של 1.5 עד 2 גרם ניאצין ליום משמש להורדת רמת הכולסטרול. המינון המומלץ ליום שלא לצורך הורדת כולסטרול הוא 5 עד 20 מ"ג ליום. עודף ניאצין עלול לגרום גלי חום, נימול בגפיים, הקאה, שלשול, דופק מהיר, לחץ דם נמוך, עילפון, כיבים, נזק לכבד וסוכרת. עוד על ניאצין ועל תופעות הלוואי שלי אפשר לקרוא כאן: http://www.tevalife.com/article.asp?id=2165 קרא עוד

הסיבה להערה בהוראות המצורפות היא שבמידה ואת מקיאה או משלשלת, הגלולה נספגת בפחות יעילות, אם בכלל, ולכן עלייך לפעול לפי ההוראות אפילו אם זה אומר להקדים את יתר החפיסה ביום ולסיים אותה יום לפני הזמן. קרא עוד

הטיפול באורטיקריה, שהיא תגובה לחלק מהתופעות המלוות תגובה אלרגית, הוא באנטיהיסטמינים, אך גם בסטרואידים, וזאת על פי מידת החומרה. בחירת התרופה אינה תלויה בהיות הטיפול ראשון או עשירי, אלא בשיקול דעתו של הרופא המטפל לגבי חומרת התגובה האלרגית. חשוב מאוד להוריד את מינון הסטרואידים שקיבלת בהדרגה, כדי שלא יופיעו תופעות לוואי היכולות להיווצר מהפסקה פתאומית של נטילתם, ולכן עצתי היא להשלים את הטיפול בלי קשר להקלה שאת חשה במצב. יתכן שפיתחת אלרגיה לאופטלגין למרות שהיית רגילה ליטול אותו בעבר. רוב האלרגיות שאנו מפתחים הם לחומרים שלא היינו רגישים אליהם בעבר. אני מציע לך לשים לב, אם יש קשר ישיר בין האורטיקריה ממנה סבלת ובין נטילת האופטלגין. האם האורטיקריה התפתחה בזמן נטילת האופטלגין? האם היא התפתחה גם במקרים בהם לא נטלת את התרופה? וכו'. אם האלרגיה שפיתחת אכן קשורה לאופטלגין, אין להסיק ממנה על תרופות אחרות ואין חשש מנטילת תרופות אחרות לשיכוך כאבים או להורדת חום בהתאם לרגישויות שאת יודעת על עצמך. ד"ר גיל טאובר - אינפומד קרא עוד

במהלך ניתוחים מקובל לשלוח פיסת רקמה לבדיקה פתולוגית. הביופסיה שנשלחה במהלך הניתוח של סבתך עשוי להגיד האם מדובר בעצם תקינה, האם יש מחלת עצמות כלשהי, האם יש גרורה מגידול ממאיר, האם יש זיהום בעצם ועוד. בדרך כלל תשובה פתולוגית ניתנת תוך 10 ימים עד שבועיים. אין לי הסבר למשך הזמן הארוך עליו דברו איתכם. קרא עוד