שאלות ותשובות - עמוד 872

אין בעיה מיוחדת לעשות כל פעילות עם תפרים, ובלבד שיישמר נקיון התפר. בכל פעילות יש לדאוג לנקיון פצע הניתוח או החתך, ופשוט לשטוף אותו במים ובסבון ולדאוג לייבוש המקום. בחתכים מניתוח מומלץ שלא להיחשף לשמש בחודש הראשון לאחר הניתוח, כדי להביא לסגירה מיטבית של התפר ולהשיג אסתטיקה יפה יותר של הצלקת. בכל מקרה של אדמומיות, עליית חום או הפרשות מוגלתיות מהפצע יש לסור לרופא המטפל או לרופא חדר המיון. ד"ר גיל טאובר - אינפומד קרא עוד

ישנן מספר סיבות היכולות לגרום לדופק איטי בעובר. חלקן פיזיולוגיות: בשבועות ראשונים של ההריון, הדופק של העובר איטי, ועם התקדמות ההריון הוא מאיץ. אך הדופק האיטי יכול גם להעיד על מצוקה אצל העובר. המצוקה יכולה לנבוע מבעיה בעובר עצמו או מבעיה בהתפתחות ההריון מצד האם. הדופק יכול להסתדר, אך גם יכול לא להסתדר. אמליץ לך להמשיך לעקוב אחריו, וכן לעקוב אחר רמת ה- HCG, הורמון הבטא. בהצלחה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד קרא עוד

מהי בדיקת 17 oh progesterone? ומתי מבקשים שילדים יעשו את זה? 17OH progesterone הוא הורמון המיוצר בבלוטת יותרת הכליה. רמת ההורמון נבדקת כאשר יש חשד שיש לילדים חסר מולד הנקרא בשם Congenital Adrenal Hyperplasia, מחלה שמאופיינת בייצור לא תקין של הורמונים. עוד מידע על המחלה תוכלי לקרוא כאן: http://en.wikipedia.org/wiki/Congenital_adrenal_hyperplasia ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד [31/05/2009] קרא עוד

המצב בו אחד האשכים אינו נמצא בשק האשכים נקרא Cryptorchidism. מצב זה יכול להיגרם עקב טמירות של האשך - כלומר, מצב בו האשך נותר בחלל הבטן ואינו יורד אל שק האשכים, או עקב העדר אשך - בגלל הפרעה בהיווצרותו בשלב העוברים, או בגלל הרס שלו במהלך החיים העובריים עקב הפרעה באספקת הדם. ברוב המקרים מדובר באשך טמיר, שנעצר בשלב כלשהו במסלול מחלל הבטן אל שק האשכים. ל-2%-5% מן הבנים הנולדים במועד ול- 30% מן הפגים יש אשך טמיר, אך במרבית המקרים האשך יורד אל שק האשכים עד גיל שנה, ושכיחות התופעה יורדת עד לפחות מ-1% מן הבנים. באשך טמיר יש לטפל, עקב הסיכון המוגבר להתפתחות סיבוכים, כמו עקרות, סרטן האשכים, בקע וסיבוב של האשך סביב צירו הגורם להפרעה באספקת הדם, ועשוי לגרום לנמק של האשך (torsion). לא נראה שיש קשר בין הרזיה לבין ירידת האשך הטמיר. עליך לפנות אל רופא הילדים שלך או אל אורולוג, כדי שיעריך את הבעיה ויוכל להמליץ על טיפול. ד"ר ליה עשת - אינפומד קרא עוד

קולונוסקופיה היא בדיקה הבודקת את המעיים. דימום מהנרתיק לא אמור להשפיע על הבדיקה. ליתר בטחון, התקשרי למכון בו את אמורה לבצע את הבדיקה לקבלת תשובה סופית. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד קרא עוד

קשה לפענח תוצאות צילום חזה על פי מלל בלבד, בלי לראות את הצילום עצמו, ובלי להתייחס לחולה עצמו. ציור אינטרסטיציאלי בריאות עשוי להעיד על דלקת ריאות, אך חשוב לדעת אם היה גם תסנין. אם לא, ייתכן שמדובר בזיהום ויראלי ולא בדלקת ריאות קלאסית. מעבר לכך, כמובן שיש משמעות לתמונה הקלינית. בועות תת-פלוארליות עשויות להצביע על אוויר חופשי שנמצא בין שתי שכבות הפלואורה, הקרום הכפול שעוטף את הריאות ומפריד ביניהן לבין בית החזה. שינויים פיברוטיים הם שינויים במרקם האלסטי של הריאות שנגרמים עקב דלקות חוזרות ונשנות, עישון וכו'. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד קרא עוד

ראשית הייתי בודקת מהי הסיבה לחסר בוויטמין. הסיבות לחסר בוויטמין D יכולות להיות מיעוט חשיפה לשמש, מחסור בתזונה המכילה את הוויטמין, הפרעה בספיגתו, תרופות הגורמות לפירוק מהיר של הוויטמין (ברביטוראטים, פניטואין, איזוניאזיד) ועוד. אם ניתן לאתר את הסיבה למחסור, יש לטפל בגורם תחילה. לטיפול בחסר בוויטמין מספיק בדרך כלל 800 IU ביום לפי אחד המקורות, ולפי המידע באינפומד, לא רצוי ליטול מעל 400 IU ביום. אינני יודעת כמה IU מכילה כל טבליה, תוכלי לעשות את החישוב. טווח הבטיחות של ויטמין D הוא רחב, ולכן אין סיבה לחשוש אפילו אם לקחת מעט מעל מומלץ. על המקורות הטבעיים לוויטמין D תוכלי לקרוא בדפים הבאים: http://www.infomed.co.il/vitamin1.asp?vID=8 קרא עוד

טיפול בארקוקסיה אינו מומלץ לחולי אסתמה. בנוסף, השימוש בתרופה זו במקביל לשימוש באנאלאפריל יכול לגרום לפגיעה בכליות. כל זה תלוי במשך הטיפול המיועד. אם השימוש הוא כרוני, תופעות לוואי האלה עלולות להיגרם. אם השימוש הוא קצר טווח, ככל הנראה לא תהיה בעיה. עליך להתייעץ עם הרופא המטפל שמכיר את ההיסטוריה הרפואית שלך. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד קרא עוד

אין תשובה חד משמעית. הפרעות הריכוז יכולות לנבוע מהרבה דברים, ואין טיפול אחיד. הקלונקס והציפראמיל כשלעצמם יכולים לגרום לכך, אך לא בהכרח, ויכול להיות שהבעיה היא אחרת - לדוגמה, מצב נפשי, חוסר שינה, מתח ועוד. כדאי שתפני לרופא שרשם לך את התרופות ולבדוק האם שינוי במינון הקלונקס יכול לעזור, או לברר איתו יחד מה עשויה להיות הסיבה. קרא עוד

הכאבים שאת מתארת אכן מתאימים יותר להתקף חרדה הנובע מלחץ ממושך. כאבים בחזה ממקור איסכמי, כגון אנגינה או אוטם שריר הלב (התקף לב), מראים שינויים בבדיקת אקג ומלווים בלחץ בחזה, הזעה, והקרנה של הכאב למקומות אחרים. בדיקות דם יכולות לעזור באבחנה מפני שיש עלייה ברמת אנזימי הלב בזמן התקף, וכפי שנאמר לך, אין זה סביר שהסיבה לכאבים היא בעיה בלב, אך יש להמשיך את הבדיקות עם בדיקת אקג במאמץ. טיקים בעיניים הם סימפטום שכיח היכול גם הוא להיגרם בשל לחץ, אך יש לשלול בעיות בעיניים ובעיות נוירולוגיות, ולכן נשלחתם לבדיקות אצל הרופאים המתאימים. לפי התיאור שלך, שוב, נראה מדובר בהתקפי חרדה, אך יש להשלים את כל הבדיקות האמורות ולהיות במעקב של קרדיולוג ונוירולוג. בדיקת EEG היא בדיקה של הפעילות החשמלית במוח ובודקת בעיקר אפילפסיה ושינויים מבניים או מטבוליים במוח, ולכן התועלת של בדיקה זו בשבילכם מעטה. מידע נוסף על התקפי חרדה ועל בדיקת EEG תוכלו למצוא כאן: http://www.infomed.co.il/anxiety.asp קרא עוד