שאלות ותשובות - עמוד 873

אני נוטה להסכים עם הרופאה המטפלת שלך. לאור העובדה שכל בדיקות הדם שביצעת תקינות והחום אינו מעל 38, איני רואה כל סיבה לדאגה. בנוסף, היפותירואידיזם אינו גורם לחום אלא לטמפרטורת גוף נמוכה. כנראה שאת מאוזנת מבחינת ההורמונים. ביופסיית כבד היא פרוצדורה פולשנית, וכל דבר פולשני בגוף יכול לגרום לזיהום. אמליץ לך להמשיך לעקוב אחר החום ואחר אנזימי הכבד, ואם אין שיפור, פני לרופא על מנת לבדוק את האזור ולשקול ביצוע בדיקת הדמיה כלשהי על מנת לוודא שאין אבצס או קולקציה באזור הביופסיה. בברכה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד קרא עוד

ציסטה ע"ש בייקר היא מצב בו יש הצטברות של נוזלים בחלל הברך האחורי . מפרק הברך מכיל שקיות סיכוך הנקראות בורסות,ש תפקידן לשפר את יכולת התנועתיות של המפרק. לעיתים ובעיקר בילדים אחת מהבורסות מתמלאת בנוזלים יתר על המידה. במבוגרים נפוץ יותר מצב בו עטיפת מפרק הברך (קפסולת המפרק) עוברת הרניה ובוקעת החוצה ממקומה עקב התמלאותה בנוזל בכמות מוגברת. הסיבות במבוגרים רבות וכוללות מצבים כגון: שינויים ניווניים במפרק מחלות מפרקיות שונות מצבים בהם מופעל עומס חריג על הברך נזקים מניסקיאליים נזקים לסחוסים המפרקיים. ועוד. הטיפול הראשוני כולל בד"כ ניקוז של הנוזל העודף ע"י רופא בהתאם לכמות ולאי -הנוחות הנגרמת ממנו. בהמשך במכון פיזיותרפיה מחפשים את הסיבה לבעיה ובהתאם לממצאי הבדיקה מתאימים טיפול שמטרתו להחזיר את הברך לתפקוד מרבי. הדבר מושג ע"י שיפור פרמטרים רבים כמו כוח / טווחים/ שיווי משקל סטטי ודינאמי/ ועוד. הדרכה למנחי עבודה בריאים גם באה בחשבון בהתאם לממצאי הבדיקה וכן תרגול בבית.. מצורפים לינקים עם ידע נוסף- http://www.infomed.co.il/questions/q_091204_4.htm קרא עוד

תסמונת האוכף הריק או empty sella syndrome הוא כינוי לממצא אנטומי בבדיקת CT או MRI, בו מיטת בלוטת יותרת המוח נראית ריקה. המראה אינו נגרם מהיעדר בלוטה, אלא משום שלחץ נוזל המוח גבוה יחסית , דוחק אותה כלפי מטה וגורם לה להיות שטוחה, וכך אינה מודגמת יפה בבדיקות הדמיה. הממצא שכיח יחסית בנשים בעלות עודף משקל ולחץ דם גבוה. בד"כ אין לכך משמעות קלינית, הדבר אינו גורם לתסמינים ואין צורך במעקב. לעיתים נדירות ישנם תסמינים של כאבי ראש, בלבול, אף דולף כרונית, הפרעות לשדה הראיה, והפרעות הורמונליות. אין צורך בטיפול, אלא אם כן ישנם תסמינים קשים. לקריאה נוספת: http://www.umm.edu/endocrin/sella.htm http://www.ninds.nih.gov/health_and_medical/disorders/emptysella.htm [03/07/2002] קרא עוד

ישנן מספר סיבות היכולות לגרום לתחושת נימול בכפות הרגליים, ביניהן סיבות נוירולוגית (בעיה עצבית), אורתופדיות, או חסר בוויטמינים מסויימים בדם. עלייך לבדוק את העניין. ראשית תוכלי לגשת לרופא המשפחה, שיערוך בדיקות דם ויפנה אותך לרופא המתאים, למשל לנוירולוג או לאורתופד. בברכה, ד"ר מיכל רסנר - אינפומד קרא עוד

אין מניעה לפעילות גופנית, בתנאי שאתה עושה ניטור בדיקות דם כפי שרופא העור אמר לך. לפי התוצאות הוא יאמר לך אם להפחית פעילות, רק אל תשכח לשאול אותו כמובן, וכדאי לעשות גם בדיקת CPK מפני שרופאי העור בד"כ מסתפקים בבדיקת תפקודי כבד. ד"ר משה ארוך - רופא משפחה קרא עוד

את סובלת מחוסר ברזל. הביטוי של חוסר ברזל הוא אנמיה - חוסר בתאי דם אדומים האחראים על נשיאת החמצן מהריאות לרקמות הגוף. פריטין הוא חלבון בדם ורמתו משקפת את כמות מאגרי הברזל בגוף. לא ניתן לאבד את הפריטין עצמו. הסיבות הנפוצות לחוסר ברזל בנשים צעירות הן: דיאטה דלת ברזל, בעיקר בנשים צמחוניות, היות והברזל נספג ביעילות הרבה ביותר מבשר בקר וכבד. איבוד דם בשל דימום רב וממושך בעת המחזור הווסתי. הריון בשל צריכת ברזל גבוהה בעובר המתפתח מעבר לכמות במאגרי הברזל אצל האם. חוסר תגובה לכדורי הברזל יכול להעיד על בעיה בספיגת הברזל או המשך איבוד דם. כדורי ברזל יש ליטול על בטן ריקה, היות וישנם מרכיבים במזון היכולים לעכב את ספיגת הברזל. ויטמין C המצוי בפירות הדר מגביר את ספיגת הברזל. נטילת כדורי ברזל ביחד עם מזון עשויה להסביר את חוסר התגובה. המחלה הנפוצה ביותר הגורמת לאי ספיגת ברזל היא אכן מחלת צליאק. המחלה נגרמת מנזק לרירית המעי כתוצאה מרגישות לגלוטן המצוי בדגנים שונים. נוגדנים מסויימים, TransGlutaminase Ab, מצויים בכ-95% מחולי צליאק ועוזרים באבחון וסקר של המחלה. נוגדנים אלה הם מסוג IgA (ישנם בגוף גם נוגדנים מסוג IgG, IgM, IgD, IgE) ומכיוון שישנם אנשים עם חוסר כללי של נוגדני IgA (במיוחד בקרב חולי צליאק) יש צורך לוודא שהרמה הכללית של נוגדני IgA תקינה על מנת לפרש את בדיקת רמת TransGlutaminase Ab. הבדיקות מראות שרמת נוגדני IgA שלך תקינה ולא נתגלו נוגדני TransGlutaminase, תוצאה המעידה על סיכון נמוך מאוד להיותך חולת צליאק. עלייך להקפיד לאכול דיאטה עשירה בברזל. אם את סובלת מדימום וסתי רב, שימוש בגלולות נגד הריון יכול להפחית את כמות הדימום. אם עדיין לא נתגלתה הסיבה לחוסר הברזל, את צריכה לעבור בירור לגבי תת-ספיגה של ברזל ו/או איבוד דם בשל דימום במערכת העיכול. ייתכן ועלייך לבצע בדיקות אנדוסקופיה בדרכי העיכול העליונות והתחתונות על מנת לחפש סימנים של מחלה המונעת את ספיגת הברזל או גורמת לדימום במערכת העיכול. את הבירור יש לבצע אצל רופא המשפחה, ובמידת הצורך לפנות לרופא המטולוג (מומחה במחלות הדם). קרא עוד

על סמך בדיקה אחת אין באפשרותי לדעת. בנוסף, לא ציינת מתי היתה הווסת האחרונה. ייתכן ומדובר בהריון תקין, עלייך לבצע אולטרסאונד לראות שק הריון ודופק. קרא עוד

בדיקת הריון מבוצעת 12 יום לאחר החזרת העוברים, כפי שהיה אצלך. כשבודקים את ערכי ה- HCG (הבטא), חשוב לשים לב לקצב העלייה ולא רק לערך האבסולוטי. הערכים אמורים להכפיל את עצמם כל יומיים-שלושה, ואכן, על פי תוצאות הבדיקה שלך, נראה שקצב העלייה משביע רצון. דרושה בדיקת אולטרסאונד על מנת לוודא שהעוברים שהוחזרו אכן נקלטו, וכדי לראות כמה מהם נקלטו. ההמתנה למשך הזמן שנקבע לך עד לבדיקת האולטרסאונד אמנם יכולה להיות מורטת עצבים, אך המועד הגיוני. בתקווה לבשורות טובות! ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד קרא עוד

תוכלי לקבל מידע כללי לגבי OCD באתר על ידי שימוש במנגנון החיפוש של אינפומד למציאת מונחים כמו "OCD", "הפרעה אובססיבית כפייתית", ו"הפרעת חרדה". בדרך כלל ההפרעה אינה מסוכנת, וגורמת מצוקה בעיקר לאדם הלוקה בה, ופחות לסביבתו, אך יש מקרים בהם ההפרעה אצל אחד מבני המשפחה גורמת לשינויים באורח החיים של בני משפחה אחרים. לדוגמה כאשר מדובר בילד או בבן-זוג שהתפתחו אצלו "טקסים" כפייתיים בנושאי ניקיון, והוא כופה על בני המשפחה האחרים לשתף פעולה עם הטקסים הללו (החלפת מגבות תכופה, קניית כמויות גדולות של סבון או חומרי ניקוי, איסור נגיעה במקומות או בחפצים מסוימים, ועוד). במקרים כאלה ההמלצה היא, לטובת בן המשפחה שסובל מההפרעה, לא לשתף פעולה עם דרישותיו, הנובעות מחשיבה לא הגיונית בהשפעת ההפרעה. כיום ידוע כי "כניעה" למחשבות הלא-הגיוניות של ה-OCD רק מחמירה את הבעיה. במקרים נדירים בלבד, וקיצוניים, כאשר בן המשפחה הסובל מההפרעה נמצא במצב קשה במיוחד או סובל גם מבעיה נפשית נוספת, יכולה להיווצר סכנה שאי שיתוף פעולה עימו, או חוסר היענות לדרישותיו, יגררו תוקפנות מצידו. סיכון נוסף, פחות דרמטי, אך יותר שכיח, הוא פגיעה בחייו של האדם הסובל מן ההפרעה, מכיוון שהטקסים והחשיבה הכפייתית גורמת להפרעה לאורח החיים התקין. בהדרגה עלול להתפתח מצב בו האדם מצמצם את הפעילויות בהן הוא עוסק, את המקומות אליהם מגיע ואת פגישותיו עם אנשים. במקרים קיצוניים, הדבר יכול להוביל להסתגרות חברתית ולחוסר יכולת ללמוד או לעבוד. שוב, אני מדגישה, ברוב המקרים לא מדובר בהפרעה הכרוכה בסיכון. המקרים שתיארתי הם קיצוניים. עם זאת, מדובר במצב הקשור למצוקה סובייקטיבית ניכרת, ולעיתים מיותרת, מכיוון שקיימים טיפולים יעילים להפרעה! בברכה, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית קרא עוד

תופעות הלוואי של אלטרוקסין אינן שכיחות, ונובעות בדרך כלל ממינון יתר של התרופה, הגורם לפעילות יתר של בלוטת התריס, וחולפות עם הפחתת המינון. תופעות הלוואי של התרופה כוללות: במערכת העיכול - ירידה או עלייה במשקל, שלשול, עצירות, שינוי בתיאבון במערכת העצבים - עצבנות, כאבי ראש, רעד במערכת הקרדיווסקולרית - קצב לב מהיר, דפיקות בחזה, יתר לחץ דם תופעות לוואי נוספות יכולות להיות נדודי שינה, אי-סדירות של הווסת, אי-סבילות לחום, נשירת שיער, הזעה, חרדה, כאבי שרירים, עייפות, דיכאון. המינון ההתחלתי במבוגרים הוא 100-50 מיקרוגרם ליום, אותו ניתן להעלות עד למינון של 200 מיקרוגרם ליום. השפעת התרופה מתחילה לאחר כשבועיים, אך תגובה מלאה לוקחת כמה חודשים. איני מכיר את המינון שאת נוטלת לפי היחידות שציינת, אך הוא נראה גבוה, ולכן אני מציע לך להיות במעקב של רופא אנדוקרינולוג אשר יאזן וינטר את מינון התרופה לפי המדדים ההורמונליים, בעיקר רמת ה- T3, מאת ה- T4 ורמת ה- TSH גם אם אין לך תופעות לוואי. חשוב לחזור על בדיקת הדם של הורמונים אלה כל 6-4 שבועות, במיוחד בתחילת הטיפול, כדי לקבוע מינון מתאים. בברכה, ד"ר אלעד איכנולד - אינפומד קרא עוד