שאלות ותשובות - עמוד 946

תפקידיו של ויטמין D קשורים לוויסות משק הסידן והזרחן בגופנו, בניית עצם, ותהליכים נוספים. הוויטמין נוצר בעור או נספג מן המזון ועובר שינויים בעור ובכליה הגורמים לו להיות פעיל. לשם כך נחוצה חשיפה לשמש. מחקרים שנערכו לאחרונה מצביעים על כך שאחוז ניכר מאוכלוסיית העולם המערבי, המתגוררת בערים, סובל ממחסור כרוני בוויטמין D בשל חשיפה מועטה לשמש. כמה מחקרים אכן מזכירים קשר בין תת-פעילות של בלוטת התריס ובין חסר בוויטמין D, אולם המנגנון הפיזיולוגי שמאחורי הקשר אינו ברור כל צרכו. יש לציין כי ערכי הוויטמין D שציינת אינם נראים נמוכים. לא פירטת את יחידות המדידה ואת ערכי הייחוס של המעבדה בה נבדקת: האם הערך חורג מגבול הנורמה? בהנחה ששאר הבדיקות שביצעת תקינות (במיוחד בדיקת PTH ובדיקת רמת הסידן), ובהנחה שאכן מדובר בחסר מבודד בוויטמין D (מצב שכיח למדי, כאמור), ניתן לטפל בבעיה בקלות על ידי נטילת טיפות ויטמין D. עוד על ויטמין D תוכל לקרוא כאן: http://www.infomed.co.il/vitamin1.asp?vID=8 קרא עוד

ישנן סיבות רבות להגדלת בלוטות לימפה. שתי הקטגוריות העיקריות הן מחלות זיהומיות ומחלות ממאירות. המשך בירור כולל בדרך כלל ביופסיה של בלוטת לימפה. קרא עוד

אין קשר להיסטוריה משפחתית במקרה של הליקובקטר פילורי. מומלץ לקחת טיפול כדי למנוע התקף נוסף של כאבים. בדרך כלל האנטיביוטיקה פותרת את הבעיה, בעיקר כאשר מתחילים טיפול בשלב מוקדם כמו אצלך. תוכלי למצוא מידע נוסף על הליקובקטר פילורי על ידי שימוש במנגנון החיפוש של אינפומד. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד קרא עוד

בתשובה הבאה כתבתי על מזונות העשירים בוויטמין K אשר את צריכתם יש להגביל כאשר נוטלים קומדין: http://www.infomed.co.il/questions/q_070708_15.asp קרא עוד

בדיקת ESR, או בדיקת שקיעת דם, היא בדיקה שמהווה מדד כללי למצבי דלקת שונים בגוף. הגבול העליון של הנורמה משתנה לפי הגיל והמין. לאישה בת 44 גבול זה הוא 27, כלומר במקרה שלך, שקיעת הדם אכן מעט מוחשת. מהירות שקיעת הדם עולה אם יש עליה ברמה של חלבונים מסוימים בפלסמה, כמו במחלות שגרוניות, זיהומים כרוניים, דלקות או מחלות ממאירות מסויימות, אך לא ניתן לזהות מחלה ספציפית על סמך שקיעת הדם בלבד. לא ציינת מדוע בוצעה הבדיקה - האם היו לך חולשה, עייפות, כאבי מפרקים, פריחה או חום? אני ממליצה שתפני לרופא המטפל להמשך ברור. מידע נוסף תוכלי למצוא בדפים הבאים: http://www.infomed.co.il/medTest1.asp?tID=36 קרא עוד

תמיד חש חשש להדבקת התינוק מהאם, ללא קשר להנקה. זיהומים בדרכי העיכול בדרך כלל מאוד מדבקים, מועברים מהיד אל הפה, כלומר על ידי מגע. בדרך כלל, זיהומים מסוג זה נגרמים על ידי וירוסים, ולרוב עקב תקופת הדגירה, התינוק כבר נדבק בזמן שהאם מפתחת סימפטומים. הזיהום לא עובר בהנקה. להיפך, חשוב לדאוג לאספקת נוזלים ולתגבור המערכת החיסונית של התינוק על ידי ההנקה. תרגישי טוב ושתי הרבה! ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד קרא עוד

Carotenemia הוא מצב קליני המאופיין בפיגמנט צהוב בעור ועליה בערכי הבטא קרוטן. ברוב המקרים, מצב זה נובע מאכילה מרובה של ירקות עשירים בקרוטן, כמו גזר, דלעת, בטטה. אבל קרוטנמיה גם מקושרת למחלות כגון סוכרת, אנורקסיה, מחלות כבד וכליות, ותת-פעילות של בלוטת התריס. אם הסיבה היא באמת אכילת ירקות, יש להוריד באופן משמעותי את כמות הירקות העשירים בבטא קרוטן שאוכלים. במקרים אחרים יש לבצע בירור מקיף לגילוי הסיבה. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד קרא עוד

הצורך באולטרסאונד כבדיקה משלימה לממוגרפיה תלוי במרקם השד אצל כל אישה ואישה: בנשים שונות יש מרקם שד שונה. בנשים מסוימות, מרקם השד הוא שומני, ובאחרות - בעיקר בנשים צעירות או כאלה המקבלות טיפול הורמונלי - מרקם השד מלא ברקמה פיברוגלנדולרית צפופה. בנשים עם שד שומני, ממוגרפיה היא בדיקת הבחירה לשלילת גושים סרטניים ואין צורך בכל בדיקה נוספת. בנשים עם מרקם שד צפוף, פעמים רבות יש צורך באולטרסאונד על מנת לאבחן גושים החשודים לסרטן. מומלץ לחזור לבדיקות הממוגרפיה שלך ולראות מהו מבנה השד שלך, ולהתייעץ אם יש צורך באולטרסאונד בנוסף לממוגרפיה. בדיקת אולטרסאונד לבדה אינה יכולה להחליף את הממוגרפיה כי זוהי בדיקה הרבה פחות אבחנתית ממנה לגבי הסתיידויות חשודות האופייניות לגידולים. קרא עוד

אין סיבה הגיונית שחמצון שערות חיצוניות יפגע בעובר או בהריון. בשביל השקט הנפשי שלך, את יכולה לקרוא איזה חומר פעיל כתוב על הקופסה ולשאול את הגינקולוג שלך. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד קרא עוד

התשובה היא כן. אם נוזל הזרע מגיע לנרתיק, ישנו סיכוי לכניסה להריון. אבל ישנם גורמים נוספים המשפיעים על הכניסה להריון, כגון הזמן במחזור החודשי, איכות נוזל הזרע וכדומה. בברכה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד קרא עוד