שאלות ותשובות - עמוד 954

אתה מתאר תוצאה של מיפוי לב. שאלה חשובה היא מדוע עברת את מיפוי הלב הזה כעת? האם אתה סובל מכאבים בחזה בזמן מאמצים? האם סבלת מכאבים בחזה או מקוצר נשימה במנוחה? האם אושפזת לאחרונה? הרי לפני שנה עברת צנתור. שאלה חשובה נוספת היא אם אתה נוטל את תרופותיך כראוי. האם נטלת פלאויקס למשך 9 חודשים לפחות לאחר הצנתור האחרון בו הושתל סטנט? אוטם שריר הלב (התקף לב) הוא מצב בו חלק של שריר הלב לא מקבל דם ועובר נמק. צורת ההחלמה של שריר הלב לאחר אוטם הוא יצירת צלקת. צלקת היא רקמה שאינה שריר ואינה מתכווצת, ולכן, ככל שהיא גדולה יותר כך הנזק גדול יותר, ומצב זה עלול להוביל לפגיעה בתפקוד הלב. לעיתים אנשים עוברים התקף לב גם בלי ידיעתם, אולם המיפוי ובדיקות האקו, אולטרסאונד של הלב, אינם טועים, ובמרבית המקרים מזהים אזורים שעברו אוטם, גם אם האדם אינו מודע לכך שעבר התקף לב. תוצאת המיפוי שלך מראה שיש אזור בשריר הלב שלך שעבר אוטם, כלומר מתישהו בעברך עברת התקף לב. "פגם מילוי" הוא אזור בו אספקת הדם היא לקויה. פגם מילוי הפיך מעיד על כך שניתן יהיה לחדש את אספקת הדם לאזור זה על ידי פתיחת ההיצרות בעורק המספק את האזור, כלומר על ידי צנתור. פגם מילוי בלתי הפיך מציין אזור אשר אליו לא ניתן יהיה לחדש את אספקת הדם. לרוב מדובר באזור של צלקת מאוטם שריר לב קודם. באופן עקרוני, במצב בו פגמי המילוי אינם הפיכים, לא מומלץ כלל לבצע צנתור, ובפגמי מילוי הפיכים יש מקום לשקול צנתור בהתאם לסימפטומים של המטופל, גודל פגם המילוי, מיקום פגם המילוי, תפקוד הלב של המטופל (כלומר עד כמה תוספת של האזור המסויים תשפר את התפקוד הכולל של הלב), ועוד. כאשר המטופל אינו סובל מסימפטומים, כאשר פגם המילוי קטן או כשהוא הפיך חלקית בלבד, ההמלצה במרבית המקרים היא לא לצנתר. במקרה שלך, ישנם פגמי מילוי בינוני וקטן שהינם הפיכים חלקית בלבד. כלומר, פתיחת העורק (ה-LAD) המספק להם דם עשויה להוביל לשיפור חלקי בזרימת הדם לאזור זה. מאידך, אין הכרח שזה כך. כפי שהסברתי לעיל, בכל מקרה צריך לדון לגופו בהתאם לסימפטומים, לתפקוד הלב, לרצון המטופל ועוד. מובן שעם תוצאה זו עליך לפנות לקרדיולוג המטפל בך וביחד אתו להגיע להחלטה. רפואה שלמה ד"ר אמיר בר-שי - אינפומד קרא עוד

ירידה בליבידו, הפרעה באורגזמה ועיכוב בשפיכה הן בין תופעות הלוואי של התרופות מקבוצת ה-SSRI. קיימות כמה דרכים להתמודד עם התופעה. הפחתת מינון התרופה עשויה לעיתים להפחית את תופעות הלוואי המיניות, ולשמור על האפקט נוגד הדיכאון והחרדה. הגישה הזאת מתאימה במיוחד למטופלים הנוטלים מינון גבוה של התרופה, ואת המינון יש להפחית בהדרגה ובזהירות. דרך אחרת היא החלפת התרופה לתרופה אחרת מקבוצת ה-SSRI, אך לא נראה שהגישה הזאת מתאימה לך, שכן ציטאלופראם (רסיטל) נחשבת כגורמת יחסית למעט תופעות לוואי מיניות, למרות שלא קיימים מחקרים בנושא. אפשר להחליף את התרופה בתרופה שאינה מקבוצת ה-SSRI, כמו טראזודיל או מירטאזאפין (רמרון, מירו), שהשפעתן על התפקוד המיני מינימלית, אך הן עשויות לגרום לישנוניות ולתופעות לוואי נוספות. יעילותו של הטרזודיל כנגד דיכאון שנויה במחלוקת, והוא אינו משמש כתרופת קו ראשון. שילוב הרסיטל עם תרופה נוספת כמו ויאגרה (שיעילה במיוחד כאשר הבעיה היא עיכוב בשפיכה ולא ירידה בליבידו), בופרופיון (זיבאן - שבארץ משמש רק להפסקת עישון, אך למעשה הוא נוגד דיכאון), בוספירון (סורבון). ישנה השיטה של הפסקת ה-SSRI בסופי שבוע, אך לא קיימות הוכחות מחקריות ליעילות שיטה זו. אלו השיטות המקובלות לטיפול בבעיות מיניות הנגרמות עקב שימוש ב-SSRI. מובן שלכל מטופל מתאימה שיטה שונה, ובמקרים רבים הדרך לגלות מה השיטה המוצלחת ביותר היא באמצעות ניסוי וטעייה. ייתכן שלפסיכיאטר שלך יש ניסיון טוב עם טרזודיל, והוא סבור כי זו האופציה המועדפת עבורך. ד"ר ליה עשת - אינפומד קרא עוד

חשוב להימנע מהריון במהלך החודש הקרוב על מנת שהרופא המטפל שלך יוכל לוודא שהבטא ירד ל- 0 ולא מדובר בהריון לא תקין שנמשך. קרא עוד

כיוון שיחסי מין אינם הדרך היחידה להידבק באיידס, אלא יש את הדרך המולדת, דרך עירוי דם ומוצריו, ודרך פצעים - הרי שבתולין אינם ערובה לאי- נשיאת הנגיף. קרא עוד

מקורו של החיסון נגד אבעבועות רוח הוא ביפן, וב- 1995 הוא אושר לשימוש בארה"ב. בארץ הוא אינו נמנה על חיסוני החובה הניתנים לילדים. החיסון מכיל וירוס מוחלש, והוא מספק הגנה כנגד המחלה למספר שנים (סביב 10). יעילותו של החיסון אינה מוחלטת, ומחקרים שונים בספרות נותנים תוצאות אחרות באשר ליכולת המניעה של המחלה. עם זאת, החיסון מונע ביטוי קשה של המחלה כמעט בכל המקרים, ובילדים המחוסנים שחלו במחלה הביטוי היה קל יותר, ומספר ימי המחלה - קצר. הסיבה לחסן את בנך היא כי ברוב המקרים אמנם מדובר במחלה קלה, שחולפת במהרה, אולם אחוז קטן מן המקרים מסתבך. סיבוכי הנגיף אינם שכיחים בקרב ילדים בריאים, פרט לזיהומים משניים עקב גרד. הגרד עלול להסתיים ביצירת צלקת מקומית, לכן מבחינה אסתטית יש לעשות כל מאמץ למנוע גרד בנגעים, בעיקר באזורים חשופים כמו הפנים. נדירה דלקת המוח והעוצבה - Encephalomyelitis, בה בולטת פגיעה באזור שנקרא צרבלום - Cerebellum, בעקבותיה החולה סובל מהליכה בלתי יציבה - Ataxia, בדרך כלל 3-8 ימים לאחר הופעת הפריחה. דלקת ריאות מופיעה בעיקר אצל ילדים בעלי חסר חיסוני, ראשוני או עקב טיפול במחלות ממאירות. החיסון יעיל במניעת סיבוכים ואשפוזים כתוצאה מהמחלה ומפחית מסבלם של הילדים. תופעות הלוואי הן לרוב מקומיות - אודם וכאב במקום ההזרקה, ולעיתים פריחה מקומית. במקרים נדירים עשויה להופיע פריחה על פני הגוף ועליית חום. קרא עוד

התופעה נפוצה מאד בן טניסאים. אם תעקבי אחרי משחקי טניס, בעיקר של גברים, תראי בקלות שהיד האוחזת במחבט עבה ושרירית יותר מהיד השניה. זוהי היפרטרופיה של השריר כתוצאה ממאמץ יתר. התופעה הפיכה עם הפסקת הפעילות לתקופה של מספר חודשים ואחר כך התחלה מחדש בקצב מופחת. אם את כעת בתקופה של תחרויות או בגיל שהפעילות קשורה בהתפתחותך בטניס - את יכולה לדחות את הפסקת הפעילות, השריר יחזור לגודלו המקורי עם הפסקת הפעילות. בברכה ד"ר משה ארוך - רופא משפחה קרא עוד

לטיפול ביוד רדיואקטיבי במקרי פעילות יתר של בלוטת התריס אין הרבה תופעות לוואי בדרך כלל. ייתכנו בחילות מספר שעות לאחר מתן היוד, כאבי גרון בימים הראשונים לאחר הטיפול ונפיחות חולפת בבלוטות הרוק. במשך מספר ימים לאחר הטיפול יש עדיין קרינה רדיואקטיבית מהבלוטה עצמה ויש להימנע מחשיפה צמודה לאנשים ביממה שלאחר הטיפול, בעיקר לילדים ולנשים בהריון, כנ"ל לגבי אכילה מאותם כלי אוכל ושימוש באותם חפצים- כמו משקפיים למשל. מספר שבועות או חודשים לאחר הטיפול הבלוטה נעשית לא פעילה בדרך כלל, ויש לקחת הורמון חלופי בכדור יומי למשך כל החיים. קרא עוד

גורמים העשויים להוריד רמות ליתיום: 1. מוצרים המכילים קפאין, כגון: קולה, תה, קפה, עלולים לגרום לירידה ברמות ליתיום. אין הדבר אומר כי יש להימנע לגמרי ממוצרים אלו, אולם יש להימנע משתייה מרובה שלהם. 2. צריכה גבוהה של מוצרים המכילים מלחים, כגון חטיפים. מומלץ לשמור על דיאטה קבועה ברמת הנתרן. 3. תרופות: תאופילין , אצטאזולאמיד, תרופות המכילות נתרן (כמו סודיום ביקארבונאט). תרופות רבות מגיבות עם ליתיום, לכן יש להיוועץ ברופא לפני נטילת כל תרופה. [05/12/2000] קרא עוד

בשאלתך חסרים פרטים רבים היכולים לכוון לסיבה מסויימת של הנפיחות באיבר המין. ישנן סיבות רבות לנפיחות של איבר המין, אך צריכים לדעת את ההיסטוריה של החולה: האם הוא נוטל תרופות, האם יש שינוי במתן שתן או צריבה במתן שתן, משך זמן הנפיחות, האם איבר המין ספג חבלה כלשהי לפני כן, שינויי צבע או שטפי דם המופיעים על האיבר וכו'. הסיבות השכיחות לנפיחות הן הידבקות במחלות מין שונות, חבלה לאיבר הנגרמת תוך כדי קיום יחסי מין, נטילת תרופות ברקע ורגישויות עוריות, כמו רגישות לקונדום מלטקס ותגובה הנגרמת משיפשוף חזק מידי של איבר המין. אם הנפיחות חוזרת, מומלץ להיפגש עם אורולוג ולעבור בדיקה גופנית של המקום ולקיחת משטח ותרבית. ד"ר גיל טאובר - אינפומד קרא עוד

בדיקות הדם שלך אכן מעידות כי נדבקת בהפטיטיס B. על פי התוצאות ניתן לומר כי נדבקת לפני יותר מחודשיים. כדי לדעת אם ההדבקה היתה לאחרונה או בעבר הרחוק, צריך לדעת אם הנוגדנים נגד Hepatitis B Core הם מסוג IgM או IgG. נוגדנים מסוג IgM מעידים על הדבקה בחודשים האחרונים, בעוד נוגדנים מסוג IgG מעידים על הדבקה בעבר הרחוק. בכל מקרה, ההדבקה היתה לפחות לפני כמה חודשים, כיוון שלא נמצאו רכיבי וירוס בדם אלא רק נוגדנים נגד הווירוס. העובדה שכעת יש עלייה קלה ברמת ה- ALT, אחד מאנזימי הכבד, מעלה את החשד כי ההדבקה היתה לאחרונה, ושההפטיטיס (דלקת הכבד) עוד לא הסתיימה לחלוטין. עם זאת, מדובר בעלייה קלה מאוד, ולא בטוח שיש לה משמעות. להדבקה בהפטיטיס B יכולות להיות כמה תוצאות. האחת היא דלקת כבד חריפה המתבטאת בסימפטומים כלליים וצהבת סמוך לההדבקה. ממחלה זו לרוב מחלימים לחלוטין, רק מקצת החולים החולים הופכים לחולים כרוניים. תוצאה אחרת היא מצב של נשאות. המחלה יכולה להתלקח בעתיד או שעשויה להתפתח מחלה כרונית. אני משערת שאם לא חלית בהפטיטיס בעבר, אז אתה כעת נשא. נשא של הפטיטיס B יכול להדביק אחרים על ידי מגע עם דם וביחסי מין. הדרך הטובה ביותר למנוע הדבקה של הסובבים אותך היא שכולם יקבלו חיסון נגד הפטיטיס B. לאחר השלמת החיסון תוכל לקיים יחסי מין עם בת-זוגך ללא חשש. בינתיים רצוי להמנע מיחסי מין, ואם אתם בכל זאת מקיימים יחסי מין, להשתמש בקונדום. גם אין לתרום דם. היום כל תינוק שנולד מקבל חיסון ראשון נגד הפטיטיס B כבר בבית החולים, ועוד שתי מנות חיסון מושלמות עד גיל חצי שנה. טיפול נדרש רק כאשר מתפתחת מחלה חריפה או כרונית המתבטאת בפגיעה בתפקודי הכבד ובצהבת. עליך לפנות לרופא המטפל כדי להשלים את הבדיקות הדרושות ולהימצא במעקב. תוכל למצוא מידע רב בנושא על ידי שימוש במנגנון החיפוש של אינפומד. איחולי בריאות ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד קרא עוד