שאלות ותשובות - עמוד 973

ההבדל שאתה מציין בין שתי בדיקות הדם במרווח של שנתיים אינו מעיד על החמרה בתפקוד הכלייתי, הואיל וההבדל אינו משמעותי. קראטינין סביב 1.3 הינו מעט מוגבר ואכן מעיד על הפרעה כלייתית קלה, ייתכן על רקע האבנים בכליות מהן אתה סובל. לא כתבת בשאלתך אם אתה סובל ממחלות נוספות, כגון סוכרת או יתר לחץ דם, אילו תרופות אתה נוטל באופן קבוע. מידע זה יכול לשנות במעט את הגישה כלפי הנתון אותו אתה מציין. באופן עקרוני, אם אתה אדם בריא, רמת הקראטינין שלך היא מעט מעל הנורמה ואינה משתנה בשנתיים האחרונות, כך שנחוץ מעקב בלבד, דהיינו בדיקת רמת קראטינין אחת לחצי שנה- שנה בלבד. קרא עוד

מומחה לכירורגיה כללית קרא עוד

בהחלט יש סיכוי שבחבלה ניזוקו מבנים שונים בברך שאינם מבנים גרמיים, ולכן לא נראה נזק בהדמיה רנטגנית , למשל: מניסקוסים רצועות צידיות רצועות צולבות קרא מכאן- www.scoi.com/aclrecon.htm קרא עוד

במקרים של תזוזה בדיסק, בין אם בלט או פריצה, מומלץ להימנע מפעילויות היוצרות עומס על עמוד השדרה, כגון ריצה, קפיצה, הרמת משקולות וכו'. שחייה ורכיבה על אופניים עדיפים, ובתנאי שהפעילות היא בהתאם לרמת הכאב. ככלל, יש להימנע מפעולות הגורמות להחרפה בכאב. בברכת בריאות שלמה ד"ר רונן בלכר - אינפומד קרא עוד

קרם אסטרוג'ל מכיל את הורמון המין הנשי הטבעי אסטראדיול. השפעות האסטראדיול דומות באופן כללי לאתינילאסטראדיול, שהיא צורה סינתטית פעילה יותר של אסטראדיול, ועליה כבר כתבנו באתר זה. קרם אסטראדיול עוזר בהקלת תסמינים של גירוי בנרתיק (וגינה), יובש וגינלי, וכן גירוי בדרכי השתן, האופייניים בנשים לאחר גיל המעבר. הטיפול הוא מחזורי (3 שבועות טיפול, וא"כ שבוע ללא טיפול). תופעת לוואי אפשרית כתוצאה משימוש בקרם היא גירוי במקום מריחת הקרם. תופעות לוואי פחות נפוצות המחייבות פנייה לרופא הן: זיהום פיטרייתי, פריחה, כאבי בטן, ודימום רב מהנרתיק. משך הטיפול בתרופה תלוי בהמשך הופעת התסמינים, ויכול להימשך שנים. חשוב להיבדק אצל הרופא כל 6 חודשים כדי לעקוב אחר הטיפול. כמו-כן בזמן טיפול באסטרוגן יש לבצע בדיקות שד תקופתיות כמו גם בדיקת Pap-Smear וממוגרפיה. טיפול הורמונלי חליפי מיועד לטיפול במגוון תופעות המופיעות אחרי גיל המעבר, כגון: הזעה, גלי חום, יובש בנרתיק, שינוים במצב הרוח, וכן עוזר לעכב כמה מן התוצאות לטווח ארוך של ירידה ברמת אסטרוגן בגיל הזקנה, כולל דלדול העצם ושקיעת שומנים. לא ניתן להעמיד טיפול הורמונלי חלופי מול אלנדורנאט (פוסלן), שכן טיפול הורמונלי חלופי לנשים בגיל המעבר הוא דבר הכרחי. הטיפול באלנדרונאט מיועד בדרך-כלל לנשים עם שבר אוסטאופורוטי פעיל, ובעלות צפיפות עצם נמוכה (T score נמוך מערך של 3.5). כמו-כן, הטיפול הוא הרבה פעמים משולב. קרא עוד

מומחה לכירורגיה כללית קרא עוד

להלן פירוט הטיפולים התרופתיים באין-אונות. על תרופות בבליעה ( ויאגרה, סיאליס, לויטרה) תוכל לקרוא באינקס התרופות של אינפומד. על כל תרופה תמצא כמה דפים המכילים מידע כללי, מידע על המינון המומלץ ומידע על תופעות לוואי: http://www.infomed.co.il/drug4.asp?dID=291 קרא עוד

מגה גלופלקס היא תרופה בונת סחוס, והיא למעשה תוסף מזון. יש לה רמת בטיחות גבוהה במתן דרך הפה. מדובר בתוסף עם יעילות גבוהה וללא תופעות לוואי משמעותיות. תופעת הלוואי השכיחה ביותר היא שינוי ביציאות- יציאה רכה או עצירות ובחילה. נשירה ככל הידוע אינה חלק מתופעות הלוואי. קרא עוד

Morganella Morganii (בעבר נקרא Proteus Morganii) הוא, חיידק ממשפחת האנרובקטריוצאה, מתג גראם שלילי (צביעה מיוחדת לחיידקים) שנמצא בדרך כלל בסביבה ובאופן טבעי במערכת העיכול של בני אדם, יונקים, וזוחלים. למרות זאת, הוא אינו גורם נפוץ לזיהומים הנרכשים בקהילה (כלומר מחוץ לבית החולים) ובד"כ נתקלים בו בזיהומים לאחר ניתוחים ובאנשים המאושפזים בבתי חולים, בפרט חולים המטופלים באנטיביוטיקה. ככלל, חיידק זה יכול לגרום לזיהומים הבאים: דלקות בדרכי שתן (בייחוד אצל אנשים עם קטטר), דלקות ריאה, ספסיס (אלח דם), זיהום בפצע, דלקת בקרום הלב, עיניים, זיהום בחלל הצפק, כוריואמניוניטיס (זיהום בקרומי השליה). בפועל בארה"ב נחשב חיידק זה למזהם נדיר, הוא גורם לכ - 1% מסך הזיהומים הנגרמים בבי"ח , אוכלוסיית היעד היא בד"כ חולים מאושפזים, המקבלים טיפול אנטיביוטי. מהפרטים שמסרת לא ברור לי האם החיידק התגלה בבדיקה רקטלית, וגינלית או בשתיהן ? אינני יודעת גם האם פנית כבר לרופא והתייעצת אתו לגבי טיפול אנטיביוטי ? האם את סובלת מסימפטומים כלשהם - צריבה במתן שתן ? כאבים ? חיפשתי מאמרים בנושא של הזיהום הנ"ל ומצאתי מס' דיווחים יחידים על מקרים של ספסיס (אלח-דם, ניתן לקרוא על המושג בפורטל אינפומד) אצל תינוקות מיד לאחר הלידה. ברוב המקרים היה מדובר באמהות בריאות, אצל רוב הנשים היה סיפור של כוריואמניוניטיס אצל האמא, כל התינוקות נולדו בשבועות מוקדמים 32-34, ואצל כולם, האם קיבלה אנטיביוטיקה לפני הלידה בגלל הזיהום או עקב ירידת מים מוקדמת. ברוב המקרים לא נמצא מקור לזיהום בחיידק (אך אצל חלק לא נלקחו תרביות וגינליות מהאם). אם עדיין לא עשית זאת, אני ממליצה לך לפנות לרופא/ת נשים עם תוצאות התרביות ועם הפרטים המלאים (כולל מידע שעונה על השאלות ששאלתי אותך בגוף התשובה) ולהתייעץ בנוגע לטיפול מתאים על מנת להימנע מסיכון לעובר. קרא עוד

בדיקת Optical Coherence Tomography או OCT היא בדיקת הדמיה לא פולשנית, בה מתקבלת תמונה של הרשתית על שכבותיה השונות, תמונה של עצב הראייה ושל נוזל הזגוגית. הבדיקה מזכירה, מבחינת העקרונות הפיזיקליים בהם משתמשים בה, את בדיקת האולטרסאונד US, אלא שב -OCT עושים שימוש בגלי אור ולא בגלי קול. בבדיקת OCT משתמשים למספר שימושים, ביניהם: אבחנה של מחלות מקולריות (אזור מרכז הראייה) כגון חור מקולרי, בצקת, ממברנה המכסה את המקולה ועוד. מעקב אחר התקדמות מחלות שונות (גלאוקומה ועוד), או לחילופין, תגובה לטיפול. הבחנה בין סוגים שונים של מחלות רשתית (היפרדות, רטינוסכיזיס). בחינת העצב האופטי. בחינת ה- Retinal Nerve Fiber Layer (או RNFL). הרשתית מורכבת ממספר שכבות שקולטות אור, המעובד לאינפורמציה עצבית ועובר דרך סיבי העצב (RNFL) לעצב הראייה ולמוח. הידקקות של ה- RNFL הנצפית ב- OCT יכולה להצביע על פתולוגיה, או לחילופין על מצב נורמלי. בדיקות הדמיה שונות, ביניהן בדיקת- OCT, מבוצעות לאור קליניקה מסוימת שהחולה מציג, כגון טשטוש ראייה, כתם בשדה הראייה וכדומה. לרוב, רופא שמכיר את הבעיות מהן סובל החולה ובדק אותו, שולח אותו לביצוע בדיקת הדמיה בכדי להשלים את ה"פאזל". כאשר יש בידי הרופא מספיק פרטים, הוא קובע את האבחנה ומחליט על טיפול. אני ממליץ לך לפנות לרופא העיניים ששלח אותך לבדיקת ה- OCT לצורך קביעת האבחנה וקבלת טיפול, אם יש בו צורך. בברכת רפואה שלמה, ד"ר עידו דידי פביאן - אינפומד קרא עוד