שאלות ותשובות - עמוד 993

פריזמה (פלואוקסטין), היא תרופה נוגדת דיכאון השייכת למשפחת חוסמי הספיגה החוזרת של סרוטונין. מידע מפורט אודות התרופה תוכלי למצוא באינדקס התרופות של פורטל אינפומד: http://www.infomed.co.il/drug3.asp?dID=210 קרא עוד

בדרך כלל הרופאים רושמים בדיוק את המינון הדרוש. במקרה של ליפיטור, בדרך כלל המינון הנמוך ביותר הוא 10 מ"ג. לא ידוע לי על כדורים של פחות מ-10 מ"ג. אני מאמינה שאם תנסה לחצות את הכדור לחצי לא תצליח להגיע למינון מדויק, ולכן זו בעיה. התייעץ עם הרופא המטפל. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד קרא עוד

הסקפולה, או עצם השכם, היא עצם הממוקמת בחלקה האחורי של הכתף. המפרק הנקרא The scapulothoracic joint וזהו המפרק המחבר בין הסקפולה לדופן בית החזה. כאשר מישהו סובל מ- snapping scapula syndrome - תנועות של המפרק הזה גורמות לקנאקים ולקליקים. הסינדרום נדיר יחסית, אך באנשים הסובלים ממנו, הרקמות הרכות שבין הסקפולה לדופן בית החזה נעשות מעובות, מגורות או דלקתיות. snapping scapula syndrome נגרם בגלל בעיות ברקמות הרכות (שרירים, גידים, רצועות) או בעצמות הסקפולה או בדופן בית החזה. דלקות ברקמות הרכות של הכתף נגרמות בדרך כלל בגלל תנועות חוזרות של המפרק, פעמים רבות עקב עיסוק בספורט. במקרים אחרים השרירים שמתחת לסקפולה התכווצו בגלל חולשה או חוסר פעילות. במקרים כאלה מצטמצם המרחק בין הסקפולה לצלעות, ובמהלך תנועה שתי העצמות משתפשפות זו בזו. סיבה נוספת היא שינוי במבנה העצמות, שעשוי להתרחש לאחר שבר בצלע או בסקפולה, כאשר האיחוי אינו מושלם. בזמן תנועה של הכתף נשמעים קולות חריקה, ולעיתים המפרק "קופץ" במהלך תנועה. במקרים רבים נגרמת עקב כך דלקת בבורסה הסמוכה למפרק, הגורמת לכאבים. ברוב המקרים ניתן לטפל ב- snapping scapulaבטיפול שאינו ניתוחי, כמו תרופות נוגדות דלקת (NSAID). מנוחה וקרח על המקום מסייעים להפחית את הדלקת ומקלים על הכאב. בחלק מהחולים פיזיותרפיה עשויה לעזור. אם הכאב והדלקת אינם משתפרים עם טיפול זה, ניתן להזריק סטרואידים אל המפרק, כדי שיורידו את הדלקת. במקרים נדירים, בהם הטיפול השמרני לא עזר, יש לשקול טיפול ניתוחי. אם תרצי לקרוא עוד על התסמונת (סינדרום), ולראות תמונות של האנטומיה של הכתף, תוכלי לעשות זאת כאן: http://www.eorthopod.com/eorthopodV2/...area/6 קרא עוד

האם ניסית לבדוק את מערכת החיסון של בתך? עקיצות יתושים מתבטאות בדרך כלל בגרד, באודם מקומי ובמעט נפיחות במקום העקיצה. הסימן חולף תוך יומיים עד עשרה ימים. יש הבדלים בין אנשים שונים בחומרת התגובה או הרגישות לעקיצות, ובילדים, התגובות המקומיות בדרך כלל קשות יותר. מידת הנפיחות תלויה גם באזור העקיצה: אזורים רגישים, כמו השפתיים והעיניים, נוטים להתנפח יותר. הזיהום בדם שציינת אינו תוצאה ישירה של העקיצה, אלא זיהום משני של אזור העקיצה על ידי חיידק שחודר אל מערכת הדם בעקבות העקיצה. אינני ממליצה ליטול אנטיביוטיקה באופן קבוע למניעת התפתחות זיהום בעקיצות היתוש. ההמלצה היא בעיקר למנוע את החשיפה ליתושים כמה שיותר, בבדרכים שונות: תכשירים למיניהם (יש תכשירים חזקים יותר מאחרים), תכשיר המופרש לחדר ממכשיר המחובר לחשמל בזמן השינה, שינה תחת רשת מיוחדת המונעת חדירת יתושים, וכמובן סגירה של פתחי החלונות על ידי רשתות. צר לי, אינני בקיאה ברפואה הומאופאתית, אך את יכולה לפנות לרופא מסוג זה ולקבל את חוות דעתו. עוד מידע על עקיצות יתוש תמצאי כאן: http://www.infomed.co.il/questions/q_022307_2.asp קרא עוד

פוסלן ( ALENDRONATE), היא תרופה לטיפול בדלדול העצם (osteoporosis) בנשים לאחר גיל הפסקת הווסת. הספיגה של התרופה ממערכת העיכול היא נמוכה (בין 1% ל 5% בלבד). על מנת להבטיח ספיגה מרבית ההמלצה היא ליטול את התרופה לפחות חצי שעה לפני כל ארוחה, או תרופה, או כל משקה אחר (כולל מים מינרליים), חוץ ממי ברז. בתקופת הטיול ניתן ליטול את התרופה עם מים מינרליים, כך לפחות חלק מהתרופה ייספג. ניתן גם לטהר את מי השתיה עם תמיסת יודין (אין תגובה בין פוסאלאן ליודין). אפשרות נוספת היא לא ליטול את התרופה. זה כמובן תלוי במצב צפיפות העצם ובתנאי שהטיול לא ארוך מדי, ובכל מקרה יש להתייעץ עם הרופא לפני הפסקת הטיפול. מחקרים הראו כי השפעות הטיפול נשמרות עד לשנה לאחר טיפול בפוסאלאן 10 מ"ג ליום במשך שנתיים. [11/06/2000] קרא עוד

ציור ריאתי מוגבר פריהילארי הוא ממצא שכיח בצילום חזה בילדים ותינוקות, העשוי להיות קשור בהסתמנות ריאתית חריפה, כמו שיעול וקוצר נשימה. זה אומר שאין רואים בצילום תסנין שמעיד על דלקת ריאות בשלב בו נעשה הצילום, וייתכן שמדובר בדלקת של הסימפונות בלבד או בדלקת ריאות קלה, בד"כ ויראלית. קרא עוד

קודם כל בשעה טובה! מידע מפורט לגבי ויטמין A (בטא קרוטן) בהריון תוכלי למצוא בתשובה לשאלה שנשאלה כאן בעבר: http://www.infomed.co.il/questions/q_051408_12.asp קרא עוד

לגבי הילדה - אם הדלקת ממשיכה יש לגשת לרופא עיניים של ילודים. לגבי הרפס וגינלי - זו אכן מחלה המועברת במגע מיני. אצל הגבר מאופיינת המחלה בשלפוחיות או בהפרשה. לעיתים, בין ההתקפים, אין הפרשה ולא שלפוחיות, אך עדיין יכולה להיות הפרשה של נגיפים בזרע. בברכה ד"ר איציק לוי רופא בכיר המרפאה לסיקור, מניעה וטיפול במחלות המועברות במגע מיני מומחה בפנימית, מחלות זיהומיות ומחלות המועברות במגע מיני קרא עוד

לא כתבת לי בכמה ימים את מאחרת ומתי לקחת את הכדור האחרון של איקאקלומין. איקאקלומין הוא מעכב תחרותי של אסטרוגן, והוא ניתן על מנת להשרות ביוץ. פעילותו גורמת גם לסביבה היפראסטרוגנית שמשפיעה על שגשוג הרירית ברחם. כל עוד האסטרוגן גבוה, רירית הרחם תמשיך לשגשג. עם הפסקת הטיפול, רמות האסטרוגן יורדות בהדרגה, ואז, אם אין ביוץ או הפריה שיגרמו להפרשת פרוגסטרון שיביא להמשך התפתחות רירית הרחם לקראת הריון, רירית הרחם מתנוונת, מתקלפת ומופיע הדימום הווסתי. הביוץ אמור להתרחש 5-12 יום לאחר נטילת הכדור האחרון של איקאקלומין . ידוע שהביוץ מתרחש בד"כ 14 יום לפני הופעת הווסת. כלומר עלייך לקחת בחשבון שהווסת תופיע אצלך בין 19-26 יום לאחר נטילת הכדור האחרון של איקאקלומין. אם קיימת יחסי מין סביב מועד הביוץ המשוער ועברו יותר מ - 10 ימים, אולי כדאי לך לבצע בדיקת הריון. אם עבר הזמן המשוער לפי החישוב הנ"ל ואינך בהריון, מומלץ שתתייעצי עם רופא/ת נשים. קרא עוד

בדיקת Optical Coherence Tomography או OCT היא בדיקת הדמיה לא פולשנית, בה מתקבלת תמונה של הרשתית על שכבותיה השונות, תמונה של עצב הראייה ושל נוזל הזגוגית. הבדיקה מזכירה, מבחינת העקרונות הפיזיקליים בהם משתמשים בה, את בדיקת האולטרסאונד US, אלא שב -OCT עושים שימוש בגלי אור ולא בגלי קול. בבדיקת OCT משתמשים למספר שימושים, ביניהם: אבחנה של מחלות מקולריות (אזור מרכז הראייה) כגון חור מקולרי, בצקת, ממברנה המכסה את המקולה ועוד. מעקב אחר התקדמות מחלות שונות (גלאוקומה ועוד), או לחילופין, תגובה לטיפול. הבחנה בין סוגים שונים של מחלות רשתית (היפרדות, רטינוסכיזיס). בחינת העצב האופטי. בחינת ה- Retinal Nerve Fiber Layer (או RNFL). הרשתית מורכבת ממספר שכבות שקולטות אור, המעובד לאינפורמציה עצבית ועובר דרך סיבי העצב (RNFL) לעצב הראייה ולמוח. הידקקות של ה- RNFL הנצפית ב- OCT יכולה להצביע על פתולוגיה, או לחילופין על מצב נורמלי. בדיקות הדמיה שונות, ביניהן בדיקת- OCT, מבוצעות לאור קליניקה מסוימת שהחולה מציג, כגון טשטוש ראייה, כתם בשדה הראייה וכדומה. לרוב, רופא שמכיר את הבעיות מהן סובל החולה ובדק אותו, שולח אותו לביצוע בדיקת הדמיה בכדי להשלים את ה"פאזל". כאשר יש בידי הרופא מספיק פרטים, הוא קובע את האבחנה ומחליט על טיפול. אני ממליץ לך לפנות לרופא העיניים ששלח אותך לבדיקת ה- OCT לצורך קביעת האבחנה וקבלת טיפול, אם יש בו צורך. בברכת רפואה שלמה, ד"ר עידו דידי פביאן - אינפומד קרא עוד