שאלות ותשובות - עמוד 994
מאת: מערכת אינפומד
גורמי הסיכון לפריצת דיסק הם: גיל – בגיל שבין 40 ל-60 הסיכוי הוא הגדול ביותר. עישון – מגביר את הסיכוי גם להופעת פריצות דיסק. משקל עודף מחלת הסוכרת מקצועות בהן הסיכוי ללקות בפריצת דיסק גדול יותר הם כל המקצועות שמאמצים את עמוד השדרה וקשורים בעבודה פיזית, בפרט הרמת משאות כבדים. מקצועות בהם יושבים שעות ארוכות בתנוחה אחת יכולים להעלות את הסיכון, אך אין לכך הוכחה חד-משמעית. בכל מקרה, לרוב, שילוב של גורמים הוא שמביא לפריצת הדיסק, לאו דווקא גורם אחד. בהצלחה ד"ר עמית גיל - אינפומד קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
אני מניחה שהערך 2212 הוא של הורמון הבטא, וערך זה חיובי לקיום הריון. את השבוע בו את נמצאת אפשר להעריך לפי תאריך הווסת האחרונה. לפי הנתונים שסיפקת, את בשבוע ה-6, אך הערכה מדויקת יותר ניתנת בבדיקת אולטרסאונד במדידת CRP של אורך העובר. יש לבדוק בה גם את הימצאות הדופק של העובר. בהצלחה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד עוד באינפומד הערכת זמן הלידה וגיל ההריון קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
לא ניתן לעשות דבר חוץ מאשר להמתין. בדר"כ התחושה חוזרת באופן הדרגתי ומלווה בנימול. התהליך יכול להימשך על פני תקופה די ארוכה, אף שבועות מספר. בברכת החלמה מהירה, ד"ר מיכאל אבא - רופא שיניים קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
זריקות הואליום (אסיוול) יכולות בהחלט להחמיר את הסחרחורות מהן סובלת אימך. בין תופעות הלוואי של התרופה בהחלט ניתן למנות סחרחורות. ואליום עשוי לגרום גם לירידת לחץ דם. לאור העובדה כי אימך מטופלת בנורמלול ובקונברטין - תרופות המורידות לחץ דם, ייתכן כי האפקט המשולב גרם לירידה נוספת בלחץ הדם, ולכן להחמרת הסחרחורות. תוכלי לקרוא עוד על תופעות הלוואי של אסיוול באינפומד: http://www.infomed.co.il/drug4.asp?dID=79 קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
הימצאות הנגיף בגוף אינה מעידה על מערכת חיסון ירודה. כאשר מערכת החיסון תקינה, הנגיף נעלם מהגוף בדרך כלל לאחר שנה-שנתיים. לגבי ההדבקה של חברתך, אכן יש סכנה, גם אם הורידו את הנגעים. אבל אם גילה מעל 30-25, יש סיכוי סביר שהיא כבר נדבקה בעבר. אם היא מתחת גיל 26 - כדאי לה להתחסן בכל מקרה. בברכה ד"ר איציק לוי רופא בכיר המרפאה לסיקור, מניעה וטיפול במחלות המועברות במגע מיני מומחה בפנימית, מחלות זיהומיות ומחלות המועברות במגע מיני קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
לא מומלץ לשלב בין תרופות מקבוצת ה- SSRI, כמו ציפרלקס, לבין מריחואנה. הקשר בין מריחואנה לסרוטונין - החומר עליו עובדות תרופות כמו ציפרלקס - לא הוכח, אך מקובל לחשוב כי השימוש במריחואנה מקטין את השפעת ה- SSRI's. (זאת כמובן בנוסף לסכנות הנובעות משימוש בסמים ללא תלות בלקיחת תרופות) [03/10/2005] קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
יש לי פצע מוגלתי בקרסול. קיבלתי שתי תרופות לכך משני גורמים שונים: Bactroban Ointment ו- Synthomycine 3% Ointment. איזו משחה עדיפה? מה ההבדל בין המשחות? למה כל אחת מיועדת? בקטרובן הוא תכשיר אנטיביוטי לטיפול בזיהומים עוריים, ויש לו טווח פעולה רחב. מידע על התרופה תוכל לקרוא בדף הבא מתוך אינדקס התרופות של אינפומד: http://www.infomed.co.il/drug1.asp?dID=467 סינתומיצין (Chloramphenicol) הוא גם תכשיר אנטיביוטי מקבוצה אחרת (סוג אחר של אנטיביוטיקה), למידע נוסף: http://www.infomed.co.il/drug1.asp?dID=128 שתי המשחות מתאימות לטיפול בזיהומים עוריים. אם אתה מתלבט ולא יודע במה להשתמש, התחל עם הבקטרובן. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד [04/11/2008] קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
העורק האאורטלי (הראשי, המוביל דם מהלב אל חלקי הגוף השונים) מתפצל לשני העורקים האילאקים המשותפים באזור חלל הבטן, האחד לימין והשני לשמאל, ואלה מספקים דם לאזור התחתון של הגוף. טרשת עורקים משמעה מחלה של העורקים, בה רבדים שומניים מתפתחים על הדפנות הפנימיים של העורק, וגורמים בהדרגה לחסימה של זרימת הדם. יש להבדיל זאת מהסתיידות העורקים (ארטריוסקלרוזיס). טרשת העורקים שכיחה במבוגרים בארצות המערב. הגורמים העיקריים כוללים תזונה עשירה בשומן מן החי (כולסטרול) ובסוכר מזוקק, עישון סיגריות, השמנה וחוסר פעילות גופנית. יש למחלה גם גורם גנטי. המחלה עשויה להתקיים ללא תסמינים, אך לעיתים קרובות היא גורמת סיבוכים עקב חסימת העורקים, כגון תעוקת חזה, אוטם בשריר הלב, אירוע מוחי ונמק. הטיפול במחלה הוא על ידי מניעה, וכן באמצעים תרופתיים, או בניתוח מעקפים בו עוקפים את החסימה בעורק. המשיכי את המעקב אצל הרופא המטפל! ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
לצערי, לא אוכל לומר מה אובחן אצל בנך, אין לי דרך לדעת זאת מבלי לראות את הילד ולבדוק אותו, לשמוע את כל הסיפור, או לקרוא את תיקו הרפואי. לגבי העזרה כתוצאה מנטילת הכדור, בהרבה מקרים אצל ילדים שפונים לטיפול פסיכיאטרי, מי שרואה את הבעיה ומי שיוזם את הטיפול הם ההורים או הסביבה (הגננת, המורה וכדומה). בעקבות הטיפול, גורמים אלה (ההורים או המסגרת החינוכית, או שניהם) הם אלה שיכולים להעריך את השיפור ולהצביע על מרכיבי השיפור. ברוב המקרים, הילד עצמו אינו ממש מתלונן על בעיה, והוא לא בדיוק יודע להעריך את השיפור או את היעדר השיפור לאחר נטילת תרופה. כדאי להתייעץ עם הפסיכיאטרית שלכם, ולשאול אם יש בכלל צורך שהילד יבין מדוע הוא נוטל את הטיפול התרופתי, ואם כן - כיצד להסביר לו את הדבר. חשוב להבין אם לילד עצמו היתה מצוקה שהוא היה יכול להגדיר אותה. זה תלוי בגיל הילד, ביכולת הביטוי שלו, ביכולת הרגשית שלו, ועוד. בברכה, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית קרא עוד