היפרדות רשתית (Retinal Detachment)

ראשי

תאור

הרשתית היא אחת משכבות העין. תאי הרשתית קולטים את גלי האור ויוצרים גירוי חשמלי שעובר למוח ומתורגם לתמונה אותה אנו רואים. היפרדות רשתית מהווה מצב חירום רפואי הדורש טיפול מיידי. במצב זה השכבה שנמצאת בקרקעית העין (הרשתית) מתנתקת מהשכבה אליה היא צמודה, המכילה כלי דם שמספקים חמצן והזנה לרשתית. תאי הרשתית אינם מקבלים את החמצן לו הם זקוקים בכדי להמשיך ולתפקד, וככל שמשך היפרדות הרשתית ארוך יותר כך גדל הסיכון לאובדן קבוע של הראיה. 


למרבה המזל להיפרדות רשתית סימני אזהרה ברורים, ולכן במקרים רבים ניתן לזהות את המצב בשלב מוקדם ולטפל בו.


סימפטומים


ההיפרדות עצמה של שכבת הרשתית משכבת הבסיס אינה מלווה בתחושה או כאב, אך יש סימנים מקדימים הכוללים:


- הופעה של עצמים צפים (floaters) בשדה הראיה באופן פתאומי.


- פיסות זעירות של רקמה שהשתחררו בחלל העין וחוסמות חלקים משדה הראיה.


- הופעה פתאומית של הבזקים דמויי ברק או פלאש בעין הפגועה.


- מעין צל או וילון המכסה חלק משדה הראיה בעין בה מתרחש תהליך ההיפרדות.

סיבות וגורמי סיכון

העין מלאה בחומר מיוחד דמוי ג'ל שנקרא זגוגית. הזגוגית יוצרת לחץ פנימי בעין שמסייע בשמירת שכבות העין, שצמודות אחת לשניה. היפרדות רשתית נוצרת כאשר יש קרעים או חורים בשכבת הרשתית, כשאז הזגוגית חודרת אל הקרעים האלו ונדחקת בין שכבת הרשתית לבין שכבת המשתית הצמודה אליה. במצב זה הזגוגית מפרידה בין השכבות.


גורמים ליצירת קרעים או חורים ברשתית כוללים סיבות שונות כמו הזדקנות, שינוי במבנה וכמות הזגוגית, מחלות רשתית שונות, חבלה, סוכרת מתקדמת או מחלות דלקתיות שונות.


גורמי הסיכון כוללים:


- גיל מתקדם


- היסטוריה משפחתית של היפרדות רשתית


- היפרדות רשתית בעבר


- קוצר ראיה קיצוני


- ניתוחי עיניים בעבר כמו ניתוח קטרקט


- חבלה בעין


- מחלות עיניים שונות

אבחון ובדיקות

אבחון ובדיקות

אבחנה של היפרדות רשתית נעשית לאחר שיש חשד קליני למצב זה. בעזרת מכשיר אופתלמוסקופ  ניתן להביט אל תוך העין ולראות את שכבת הרשתית. לרוב יש צורך בטיפות להרחבת אישונים על מנת לראות את שכבת הרשתית בצורה אופטימלית. ניתן גם להיעזר בבדיקת על קול (ultrasound) של העין. 

מניעה וטיפול

טיפולים ותרופות

בין אם מדובר רק בחור או בקרע, או כשכבר ישנה היפרדות רשתית הטיפול הוא לרוב כירורגי.


כאשר יש רק חור או קרע ניתן לבצע צריבה באמצעות לייזר שתצמיד את שולי החור או הקרע ותמנע חדירה של הזגוגית והיפרדות של הרשתית. אפשרות נוספת לטיפול היא  על ידי הקפאה (cryopexy), בה מכשיר מיוחד מקפיא את האזור בו יש פגיעה ויוצר אזור צלקתי מסביב שימנע חדירת זגוגית.


כאשר יש כבר היפרדות של הרשתית יש צורך בטיפול גם בהיפרדות עצמה, לצד הטיפול בקרע או בחור:


- הזרקת אוויר או גז לעין - החומר המוזרק מחזיק את האזור המופרד ברשתית צמוד לשכבת הבסיס, ומאפשר החלמה של הרשתית. לאחר ההזרקה יש לשמור על תנוחה מסויימת של הראש למשך מספר ימים. במהלך הזמן הגז או האוויר יספגו.


- הצמדה - בעזרת חגורת סיליקון שנתפרת לחלק החיצוני של העין משחררים את הלחץ שנוצר באזור ההיפרדות וכך גורמים להפסקת תהליך ההיפרדות. פרוצדורה זו נעשית לעתים בשילוב עם אפשרויות טיפול נוספות.


- שאיבת נוזל הזגוגית - מחליפים את נוזל הזגוגית בגז, אוויר או נוזל אחר שמהווה תחליף לזגוגית ומקבע את הרשתית למקומה. 


חשוב לציין שניתוח לא בהכרח יבריא את הרשתית שנפגעה. סיכויי הריפוי וההחלמה תלויים במשך הזמן בו הרשתית היתה מנותקת, בכמות הרשתית שהיתה מנותקת ובאזור בו היתה היפרדות הרשתית.






פורומים קטרקט וקטרקט בלייזר

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
שהייה של מספר דקות מספר מטרים מריתוך אלישע 17/01/2020 13:13
  • שלום, ממש מודאג, לפני מספר ימים ישבתי במשך מספר דקות במקום בו ריתכו על גבי שולחן במרחק של כ-6 מטר ממני, כנראה שהמרחק היחסית גדול גרם לי פחות לייחס לזה חשיבות בהתחלה (בהמשך הדאגה עלתה), השתדלתי לא להסתכל לכיוון הריתוך אבל כן ראיתי את ההבזק בזוית של העין, לאחר מספר דקות, עזבתי את המקום. האם זה שלא חוויתי תופעות לאחר מכן כמו כאבים, הפרעות בראייה וכו' מעידות שלא ספגתי כמות חריגה של קרינה? האם הייתי מרגיש/יודע במידה וכן הייתי נפגע? גם מה-UV וגם מהאור? תודה רבה

  • + הוסף תגובה
השתלת עדשות מולטיפוקליות רונן 29/12/2019 20:55
  • באילו מקרים לא מומלץ להשתיל עדשות מולטיפוקליות בניתוח קטרקט

  • + הוסף תגובה
מולטיפוקלית ד"ר אליה לוינגר 30/12/2019 23:41
  • שלום רב, לא מומלץ להשתיל עדשות מולטיפוקליות אם יש מצב פתולוגי באחד מהמבנים של העין כגון: הפרעה ברשתית קרנית וכו

  • + הוסף תגובה
השתלת עדשות מולטיפוקליות רונן 31/12/2019 10:00
  • תודה על התשובה. האם זה כולל גם מצב של פזילה עקב חולשה של עצב בעין לאחרונה, שדרשה גם פריסמה במשקפיים המולטיפוקליות

  • + הוסף תגובה
המשך ד"ר אליה לוינגר 01/01/2020 22:52
  • שוב שלום תלוי במידת הפריזמה, אבל אני הייתי חושש להשתיל

  • + הוסף תגובה
המשך רונן 07/01/2020 12:20
  • מספר הפריזמה הוא 1.5 בשתי העיניים. (בן 70) מרכיב משקפיים מולטיפוקליות ( 4.5-, 3.0+, ופריזמה). ומשתמש גם במשקפי ביניים. בבדיקה נמצאה חולשה של עצב 4 מימין. (החמרה של פזילה סמויה ישנה) עתה נדרש לניתוח קטרקט. מה עדיף לעשות במקרה כזה. בתודה

  • + הוסף תגובה
המשך ד"ר אליה לוינגר 07/01/2020 20:53
  • שוב שלום, הייתי עובר את הניתוח עם עדשה רגילה ובהמשך מתאים משקפיים חדשים מולטיפוקליים עם פריזמה.

  • + הוסף תגובה
המשך רונן 08/01/2020 20:35
  • תודה על התשובה. נותרה עוד החלטה. האם להשתיל שתי עדשות לרחוק, או אחת לרחוק ואחת לביניים (מונו-ויזן), ובכך להקטין את התלות שלי במשקפיים שזה נושא חשוב. מאידך, קראתי שבראיה חד עינית אין ראיה מרחבית ואומדן מרחק טובים. בשני המצבים אזדקק למשקפיים נוספים לפי הצורך.(גם עקב הפריזמה). איזו אפשרות נראית עדיפה במקרה כזה. בתודה.

  • + הוסף תגובה
המשך ד"ר אליה לוינגר 08/01/2020 21:41
שינויים בזגוגית העין מיכאל 08/01/2020 07:42
  • אחרי ניתוח קטרקט שעברתי לפני חודש וחצי התחלתי לראות כמו חוטים עוברים בשדה הראיה.המנתח אמר שזה שינויים בזגוגית העין שעוברת מצמיגית לנוזלית.האם תהליך זה חולף מעצמו?אם כן תוך כמה זמן ?האם יש טיפול בלייזר שמסיר את החוטים הללו ?

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!