תסמונת מצוקת הנשימה החדה

תסמונת מצוקת הנשימה החדה (Acute Respiratory Distress Syndrome - ARDS) היא ביטוי קיצוני של פגיעה חדה בריאות (Acute Lung Injury - ALI) לגירויים שונים. היארעות ARDS נעה בין שניים-שלושה מקרים לאכלוסייה של 100,000 איש. בקבוצות סיכון גבוה נכללים חולים עם אלח דם חד, אם ממקור הריאות (דלקת ריאות), או ממקור מרוחק מהריאה (לדוגמה, זיהום בבטן), שאיפת תוכן קיבה, חבלה בריאות, עירויי דם מרובים, חבלות ושברים נרחבים וטביעה.

ייתכן שמצבים אלו, משפעלים תגובה של תאים לבנים, ניטרופילים, המשחררים חומרים נוגדי חמצון ומתווכים דלקתיים, כמו אינטרלוקין-1, ו-Tumor Necrosis Factor (TNF). התוצאה היא נזק מפושט של הרקמה העוטפת את הנאדיות - אזור שבו מתבצע שיחלוף גזים, ושל ממברנת כלי הדם המספקת דם לנאדיות. תהליכים אלו, גורמים לחדירות-יתר ולבצקת של רקמת הריאה והנאדיות (בצקת ריאות המאופיינת על ידי לחץ נמוך, לעומת לחץ גבוה המאפיין אי-ספיקת לב).

עם התקדמות המחלה מתרחשת לייפת בריאה והרס כלי הדם תוך ימים ספורים, וכן מתפתחים כיסי אוויר בריאות. התוצאות החשובות ביותר של שינויים אלו, הם ירידה חדה ברמת החמצן בדם (היפוקסמיה) ונוקשות-יתר של רקמת הריאות (הפחתת היענות ריאה). בשלב ההתחלתי, רמת דו-תחמוצת הפחמן (CO2) בדם, נשמרת תקינה.

עם התקדמות המחלה והתרחבות הנזק בריאות, ייגרם חוסר פינוי ואגירת CO2 (היפרקרביה). כתוצאה מכך תהיה חמצת נשימה. הביטוי הקליני, עם עליית רמת דו-תחמוצת הפחמן והפחתת היענות הריאות, הוא בעלייה בעבודת הנשימה. בנוכחות היפוקסמיה, תהיה אי-ספיקה נשימתית חדה.

הביטויים הפתולוגיים, אטיולוגיים וקליניים הם הבסיס להגדרה המקובלת כיום למחלה:

1. הופעה פתאומית וחדה; 2. תסנינים ריאתיים דו-צדדיים בצילום בית החזה (ביטוי של בצקת ריאות); 3. חוסר עדות לאי-ספיקת לב; 4. הוכחה להפרעה משמעותית בחמצון (יחס בין רמת חמצן בדם לבין ריכוז חמצן PaO2/ FiO2 < 200).

המחלה גורמת לתמותה משמעותית (50%-60%). ברוב המקרים, הסיבות למוות אינן כתוצאה של היפוקסמיה לא נשלטת, אלא עקב אי-ספיקה רב-מערכתית, הקשורה במחלת רקע (בעיקר אלח דם), זיהומים נרכשים בבית החולים (בעיקר דלקת ריאות), או עקב סיבוכי הנשמה (לחץ גבוה הגורם לאוורת החזה או לשחרור מתווכי דלקת).
ד"ר יונתן כהן
אורה בן שמעון, RN, MA

האנציקלופדיה הישראלית לרפואה
הוצאת ידיעות ספרים 2007