דלקת עינבייה

הגדרה וגורמים: תכולת העין (כל שכבות העין, למעט המעטפת החיצונית ביותר) קרויה עינבייה (אוביאה - Uvea) על שום צורתה דמוית אשכול ענבים. דלקת העינבייה, אוביאיטיס, היא תהליך דלקתי של תכולת העין.
לרוב נגרמת אוביאיטיס כתוצאה מטעות בתהליכי הזיהוי של מערכת החיסון. תהליכי זיהוי אלו מתרחשים 24 שעות ביממה במהלכם מערכת החיסון בוחנת את מרכיבי הגוף וקובעת מי שייך ו"זכאי" להגנה מהתקפה, ומי מוגדר כבלתי שייך (זר). מרכיבי גוף המוגדרים כזרים מסומנים על ידי מערכת החיסון ובהמשך מותקפים ומושמדים בתהליך דלקתי מורכב. תהליך זיהוי זה שומר עלינו מפני זיהומים וגידולים. טעויות בתהליך זה מעוררות תגובות דלקתיות כלפי מרכיבי גוף תקינים, והן קרויות תגובות "אוטו אימוניות" (Autoimmune), על שום ההפעלה של מערכת החיסון נגד מרכיבי הגוף עצמו. במקרים מסוימים ניתן לזהות קשר בין תהליכים זיהומיים ו/או חיסונים הגורמים לפעילות-יתר של מערכת החיסון לבין הופעת התגובה האוטואימונית.
מיעוטם של מקרי האוביאיטיס נובעים ישירות מזיהום בטפילים, חיידקים, נגיפים או פטריות. אלו מקרים שבהם חודר הגורם המזהם ישירות אל תוך העין לפעמים לאחר ניתוחים תוך-עיניים, ובמקרים נדירים על רקע של אלח דם.
במקרים נדירים מאוד קיימים מספר גידולים של מערכת העצבים המרכזית או אחרים שהופעתם בעין נראית בבדיקה כאוביאיטיס.
הסתמנות: החולים מתלוננים לרוב על מישלב של הפרעות שונות כגון כאבים, טשטושי ראייה ואודם בעיניים.
אבחון: קל לאבחן אוביאיטיס וניתן לעשות זאת במשרדו של רופא העיניים. התהליך הדלקתי נראה במכשיר הבדיקה הסטנדרטי "מנורת הסדק" של רופא העיניים. בבדיקה הראשונית מגדיר הרופא את היקף התהליך הדלקתי (חלקי העין המעורבים), את חומרת הדלקת ואת מידת הפגיעה בתפקוד העין (בראייה). במקרים רבים ניתן בבדיקת הרופא לשלול או לאשר קיום גורם זיהומי.
כאשר הרופא מאבחן בבדיקת העיניים אוביאיטיס, מתחייב בירור בשאלה האם מדובר במחלת עיניים בלבד או שמעורבות העיניים היא חלק מתסמונת אוטואימונית כללית, כגון דלקות מיפרקים, מחלת בכצ'ט, סרקואידוזיס ועוד. על הרופא לראיין את החולה כדי לקבל פרטים נוספים העשויים לסייע באבחון. מעבר לזאת יש לבצע בירור מעבדתי בניסיון למצוא מאפיינים למחלות אוטואימוניות כמו גם לשלול מעורבות גורמים מזהמים שלא ניתן לשלול את קיומם בבדיקה הקלינית. במסגרת הבירור נכללים גם בדיקת שתן וצילומי בית חזה. בכל מקרה הבירור מותאם לחולה, לגילו, לסיפור הקליני ולממצאים בבדיקת העיניים. אין בירור במקרה האחד זהה בהכרח למישנהו.
מהלך ומעקב: אוביאיטיס היא מחלה כרונית (מתמשכת) ועל כן על הלוקים בה להימצא במעקב רפואי שנים רבות ולעיתים אף לכל חייהם. המחלה יכולה להיות בעלת אופי יציב או מתקדם במשך שנים רבות, או לחלופין, להתבטא בהתקפים המתלקחים לפתע עם או ללא כל סימנים מקדימים. יש שהמחלה מופיעה וחולפת ללא נזקים וללא התקפים נישנים. גם במקרים אלו דרוש מעקב של מספר שנים כדי לוודא כי אכן מדובר בדלקת חד-פעמית. התקף נוסף עלול להתרחש שנים רבות לאחר ההתקף הראשון למרות תקופה ממושכת ללא התקפים.
בעזרת מעקב רפואי צמוד וטיפול מתאים, ניתן להביא את הרוב הגדול של חולי האוביאיטיס לאיזון ולשליטה בתהליך הדלקת. עם זאת יש לזכור כי בעולם המערבי אוביאיטיס מהווה עדיין את אחת הסיבות השכיחות לפגיעה בראייה, ולעיתים, למרות כל הטיפולים, המחלה מתקדמת תוך פגיעה קשה בראייה.
סיבוכים: הסיבוכים הכרוכים באוביאיטיס נובעים הן מהמחלה עצמה ומפגיעתה בשכבות העין השונות, והן מהטיפול האנטי-דלקתי עצמו. גלאוקומה וירודים הם הסיבוכים השכיחים ביותר. הם נגרמים כתוצאה מהתהליך הדלקתי עצמו, אבל גם מהטיפול בסטרואידים.
טיפול: הטיפול באוביאיטיס בדרך כלל מתמקד בטיפול בתרופות מדכאות דלקות מסוגים שונים (מסטרואידים ועד לתרופות כימותרפיות), כאשר חושדים בגורם זיהומי מוסיפים טיפול באמצעות חומרים אנטיביוטיים שונים. בסיבוכי האוביאיטיס יש צורך לעיתים בתוספת של ניתוח.
בסיס הטיפול האנטי-דלקתי בנוי על סטרואידים במתן מקומי (טיפות וזריקות), או מערכתי (טבליות או עירויים), תרופות נוגדות דלקת, או כימותרפיה מסוג מתוטרקסט ואימורן ניתנות במטרה לשחרר את החולים מסיבוכי הטיפול הקשים של סטרואידים במתן סיסטמי. (אלו חומרים הנמצאים בשימוש גם בטיפול בחולי סרטן במינונים גבוהים הרבה יותר, עד פי 10,000 מהמקובל בחולי אוביאיטיס, ועל כן השפעות הלוואי המאפיינות טיפולים בסרטן, כגון אובדן שיער או בחילות קשות אינן מאפיינות את הטיפול בחולי אוביאיטיס). ברוב המקרים הטיפול בחומרים אלו מועדף בהרבה על פני טיפול ממושך בסטרואידים סיסטמים על ידי החולים עצמם. לאחרונה החלו להופיע פרסומים על טיפול בתרופות המכוונות ספציפית כנגד מרכיבים בתגובה הדלקתית כגון נוגדי TNF, אולם הניסיון בתרופות אלה עדיין מוגבל.
הטיפול בסיבוכי האוביאיטיס, כגלאוקומה, בנוי בעיקר על טיפות מסוגים שונים. בירוד (קטרקט) ובגלאוקומה שאינם מגיבים לטיפול בתרופות מטפלים בניתוח. כתנאי מקדים לפני ביצוע ניתוח כלשהו בחולי אוביאיטיס חייבים להביא לעצירת התהליך הדלקתי ולהשקטתו לרוב למספר חודשים לפני ביצוע הניתוח עצמו.
ד"ר רון נוימן