צניחת עפעפיים

חולשת השריר המרים את העפעף יכולה להופיע כבר בזמן הלידה או להתפתח בגיל מבוגר יותר.  הגורם המרכזי לצניחת עפעף מולדת הוא חוסר מלא או חלקי של השריר מרים העפעף העליון. לרוב מדובר במצב חד צדדי ואין החמרה במהלך השנים.

צניחת עפעפיים בילדים

הבעיה המרכזית בצניחת עפעף בילדים היא הסכנה להתפתחות עין עצלה ופזילה. סיבות נוספות לצניחה בילדים כוללות פגיעה במערכת העצבים, הצטלקות של השרירים או סינדרום הורנר.

במבוגרים קיימות מספר סיבות לצניחת עפעפיים

- גיד- הסיבה השכיחה ביותר היא היפרדות חלקית או מלאה של הגיד המחבר את השריר מרים העפעף לעפעף.  היפרדות הגיד נגרמת בעקבות שינויי הגיל או כתוצאה מהנעה טראומטית של העפעף,כמו למשל בעקבות שימוש בעדשות מגע או לאחר ניתוח עיניים.

- עומס - עומס של משקל על העפעף העליון יכול לגרום לצניחה שלו. העומס יכול להיגרם בגלל דלקת, זיהום או גידולים שונים.

- פגיעה עצבית - פגיעה שעלולה להיות בכל אחת מתחנות העצב החל מהמוח וכלה בסיבים הסופיים המעצבבים את השריר מרים העפעף. העצב שאחראי על הרמת העפעף הוא העצב הקרניאלי השלישי שאחראי גם על רבות מתנועות העיניים. פגיעה בעצב השלישי לאורך המסלול בו הוא עובר החל מגזע המוח ועד לעפעף תוביל לצניחת עפעף, לרוב בשילוב עם הפרעה בתנועת גלגל העין. קיים שריר נוסף המסייע בהרמת העפעף, פגיעה בעצב שמפעיל אותו (horner syndrome) תוביל גם לצניחת עפעף. בנוסף, מצבים הפוגעים בחיבור בין העצב לשריר כמו מייסטניה גרביס או בוטוליזם.

- מחלות שריר-  מחלות שגורמות לחולשת שרירים יכולות לבוא לידי ביטוי בעפעפיים ולהוביל לצניחת עפעף דו צדדית.

הגורמים להופעת Dermatochalasis

מצב זה מתפתח בעיקר במבוגרים במהלך השנים. הוא יכול להתחיל ולהופיע החל מגיל 40. עם השנים יש רפיון וירידה באלסטיות של כל רקמות החיבור בגוף ולכן העור רופס יותר ומופיעים קמטים. התהליך הכללי בגוף אינו פוסח על העפעפיים וגם שם מצטברים עודפי עור שצונחים כלפי מטה. צניחת עודפי העור יכולה להוביל לפגיעה בשדה הראיה, ובמצבים חמורים אף לחסום כמחצית ממנו.

הבעיה המרכזית בניתוח עפעפיים הינה סגירה בלתי שלמה של העפעפיים לאחר הניתוח. כאשר העפעפיים אינם נסגרים בשלמות העין מתייבשת ועלול להתפתח נזק. בנוסף, לאחר הניתוח עלולים להיות סיבוכים מקומיים וזמניים כמו נפיחות, שטפי דם עוריים, הצטלקות ועוד.

הטיפול בצניחת עפעף נובע מסיבות קוסמטיות לצד סיבות תפקודיות בשל הפגיעה בשדה הראיה. בילדים, התיקון חשוב במיוחד בכדי למנוע התפתחות עין עצלה ופזילה. בנוסף, בילדים העפעפיים שצנחו עלולות לגרום לילד לסגל יציבה לא תקינה בשל מתיחת הראש כנסיון לעקוף את ההפרעה בשדה הראיה. במקרים מסוימים מבצעים את הניתוח בילדים בגיל שבועות ספורים.

ישנן מספר טכניקות לביצוע הניתוח. ההחלטה על השיטה תלויה בסיבה לצניחת העפעפיים, בחומרת הצניחה וברמת תפקוד השריר המעלה את העפעפיים. לרוב מבוצע ניתוח בו משנים את נקודת החיבור בין השריר לרקמה הקשיחה של העפעפיים, וכך העפעפיים חוזרים לגובהם התקין. במהלך הניתוח משווה המנתח את שתי העיניים לקבלת תוצאת סימטרית.

במקרים של פעילות ירודה של השריר המעלה, או במקרה של צניחה חמורה, יש לבצע קיצור ממשי של השריר האחראי על הרמת העפעפיים. במקרי קיצון ובמיוחד כשהצניחה היא דו צדדית מבצעים חיבור בין שרירי העפעפיים לבין שרירי המצח, וכך לצורך פתיחת העין נעזרים בכיווץ המצח.

הניתוח מבוצע בהרדמה כללית בתינוקות ובילדים, ובהרדמה מקומית במבוגרים. הניתוח אינו דורש אשפוז, אלא השגחה קצרה, ולאחריה המטופל משתחרר.

במקרים בהם יש פגיעה בעצב הקרניאלי השלישי נוטים להמתין מספר חודשים לפני ביצוע הניתוח בכדי לאפשר החלמה ספונטנית שמופיעה במקרים רבים. כאשר הגורם הוא מחלה בחיבור העצב-שריר, כמו מיאסטניה גראביס, הטיפול יכול להיות תרופתי.